בסיבוב השני דרייפר צלח מבחן מנטאלי קשוח מול תנסי קוקינקיס והקהל האוסטרלי הרועש מאוד מאוד עד כדי גסות רוח של ממש (קהל שעוד כמה טניסאים "נהנו" ממנו השבוע, לרבות דניאל קולינס, שהאינטרקציה שלה עם המקומיים פרנסה שלל כותרות), והיום, מול אוסטרלי נוסף, אלכסנדר ווקיץ' והסגנון הז'יל-סימוני שלו, הוא נגרר שוב לחמש מערכות מייגעות שהסתיימו רק בשובר שוויון מכריע. קשה להאמין שלדרייפר יישאר משהו ברגליים לקראת הסיבוב הרביעי מול אלקרז, אבל גם אם יקבל שם בראש, השבוע הוא הוכיח שהוא לגמרי בדרך הנכונה. תחזית: נראה אותו השנה בעשירייה הראשונה בעולם.
שחקן בולט נוסף שהדרך לא אצה לו הוא הולגר רונה, שצלח חמש מערכות מול ז'יז'ן ז'אנג והקוקו הבלונדיני שלו בסיבוב הראשון, ואז ארבע מערכות קשוחות מול מתאו ברטיני ההולך ומתקמבק בסיבוב השני, והיום עוד מרתון בן חמש מערכות מול מיומיר קצמנוביץ' וחבטות הקרקע הקטלניות שלו. קצמנוביץ' הוביל 1-2 במערכות ו-2-4 במערכה הרביעית, ככה שרונה נחלץ מהפסד בעור שיניו במשחק שהיו בו כמה נקודות מרהיבות ממש, ואיכות חבטות באמת יוצאת מן הכלל. המשחק הבא של רונה הוא מול סינר, ואם רונה יבוא כשיר ובמצב הרוח הנכון, יכול להיות שם וואחד משחק.
4. המועמדים הבכירים - אם כבר מדברים על סינר, הרי שבינתיים, למעט מערכה וחצי מול שולקטה בסיבוב השני, הוא נראה לגמרי כמו אלוף מכהן, ומשחק טניס מצוין, לעתים כמעט נטול רבב.
ההגרלה של סינר מאירת פנים לעומת יתר המועמדים לזכייה: מלבד אלכס דה מינור, שאינו בדיוק הפרסונה שמופיעה בביעותי הלילה של סינר, לא נותר במחצית ההגרלה שלו ולו טניסאי טופ 10 אחד. עם זאת, ההגעה לגמר עדיין אינה מובטחת. רונה בסיבוב הרביעי יכול להיות מכשול של ממש, ומשחק מול דה מינור או מיקלסן ברבע הגמר גם עשוי להיות מבחן משמעותי. אם יגיע לחצי הגמר, עם זאת, יש להודות שקשה לדמיין את סינר מפסיד. הוא יפגוש שם את אחד מבין מונפיס, טיין, בן שלטון או לורנצו סונגו - מי מהם שלא יגיע לשם, הרי שזה יהיה שחקן שממילא לא יאמין למזלו הטוב שהעפיל לחצי הגמר באליפות אוסטרליה.
ובעוד סינר נהנה מהגרלה נוחה למדי, המחצית התחתונה של ההגרלה רותחת. אלקרז משחק את הטניס הטוב ביותר שלו באוסטרליה אי פעם. הוא נראה שרירי וחזק מתמיד בגופיית הנדאל שלו, הוא חובט חבטות שערורייתיות, מחייך על המגרש נון-סטופ במסגרת יחסי האהבהבים שלו עם הקהל, ואף הבטיח לקעקע על גופו קנגרו אם יהפוך לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה (בצד הגברים) שישלים גראנד סלאם קריירה במלבורן בעוד שבוע.
משחק רבע הגמר המרתק בין אלקרז לג'וקוביץ' קורם עור וגידים, כשגם ג'וקוביץ' משחק היטב, ונראה טוב יותר ויותר ממשחק למשחק. אם בסיבוב הראשון מול בסוורדי עוד היו מעט סימני שאלה, ובסיבוב השני מול פריה הוא איבד מערכה מול תצוגת פורהאנדים מעוררת השתאות של הפורטוגלי, אתמול מול מכץ' הוא כבר נראה שוב בליגה אחרת, והזכיר איך זכה באליפות אוסטרליה מיליארד וחצי פעמים. מהתרשמותי, כרגע אלקרז משחק טניס מרשים יותר, אבל במשחק בין השניים האלה הכל יכול לקרות, ואני ממליץ לכולם לקחת יום חופש מהעבודה בשלישי הקרוב.
ובעוד שסינר-אלקרז-ג'וקוביץ' זוכים לאור הזרקורים, בשקט בשקט בתחתית ההגרלה מתקדם לו אלכסנדר זברב, השחקן היחיד בהגרלה כולה שעדיין לא איבד מערכה. דמיינו לעצמכם שבחצי הגמר הוא יקבל איזה ג'וקוביץ' עייף או אלקרז בנפילת מתח. מי יודע, אולי עבור זברב דווקא הפעם ה-5,491 - גלידה.