האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
‌‌‌‌‌‌‏"פה חשדתי", "דבר חלש", "גיסנו" –

‌‌‌‌‌‌‏"פה חשדתי", "דבר חלש", "גיסנו" –
יודעים למי אתם צריכים להודות על הביטויים הנפלאים האלה? לטלוויזיה הישראלית! 👑
‌‌‏
לאורך שנות פעילותה הכניסה הטלוויזיה לחיינו שלל מטבעות לשון שהפכו חלק בלתי נפרד מן התרבות הישראלית וקיבלו מעמד של נכסי צאן ברזל.
‌‌‌‏
הינה כמה דוגמאות לצירופים שמלווים אותנו – מאז ועד היום:
‌‌‌‌‏
📺 "מה אומר לך הקול הבא?" (חיים שכאלה)
📺 "לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי!" (רגע עם דודלי)
📺 "תאכל מרק - תהיה חזק!" (בלי סודות)
📺 "התחלתי ולכן אסיים" (מקבילית המוחות)
📺 "סלמונלה!" (כלבוטק)
📺 "הוא היה סקפטי" (החמישייה הקאמרית)
📺 "חייב ללכת" (הפיג'מות)
📺 "בן אדם רוצה לעבוד במקצוע שלו" (הישראלים)
📺 "מה אתם הייתם עושים?" (מה אתם הייתם עושים)
📺 "את לא בן" (הפרלמנט)
📺 "לא נוגעת בבשר יפה שלי" (בואו לאכול איתי)
📺 "אני נינה!" (חזרות)
‌‌‌‌‌‏
רוצים לשמוע עוד על הטלוויזיה הישראלית והשפעתה על השפה? אנחנו מזמינים אתכם להשתתף במושב "איך כותבים סדרות בעברית" בכנס "לשון ראשון" – לראשונה בשיתוף האקדמיה ללשון העברית. קישור להרשמה ולפרטים נוספים – בתגובה הראשונה.
‌‌‏
ועכשיו תורכם – ספרו לנו בתגובות על מטבעות הלשון הטלוויזיוניים שאתם משתמשים בהם עד היום, ואל תשכחו לתייג את השותפים שלכם לצפיית הרֶצֶף (בינג'). 😬

לשון ראשון - כנס השפה העברית
אירועים בעיר חטיבת תרבות ראשון לציון
היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/472864804_1037226075108837_5511792906471105946_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=40JQUadHHsEQ7kNvgF1QV5S&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Au585CrB3n0NOMgHC8L6zqk&oh=00_AYBBbXWVTZmHxpjYXhybyOZRpLZRyEbJC9slOUNBzWryAA&oe=6790D870

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אנחנו מתגייסים לעצור את גל הפרדות בביצה!

אנחנו מתגייסים לעצור את גל הפרדות בביצה! 😱
‏
מרגי היקר, אל תתבלבל:
אם אנה לא מדברת איתך "עד שלא תתנצל" –
אתה צריך להתנצל, ויפה שעה אחת קודם!
‏
שים לב:
‏
👈🏻 הביטוי 'עד ש' משמעו 'כל עוד', 'כל זמן ש': 'עד שלא נקבל תשלום – לא נעבוד', כלומר 'כל עוד לא נקבל תשלום, לא נעבוד' (או על דרך החיוב: 'נעבוד רק כשנקבל תשלום').
‏
👈🏻 טוב לדעת כי לפי מתקני הלשון השימוש ב"עד שלא" מקומו בראש המשפט – כנראה בעקבות המצוי במקורות. מכאן שעדיף לומר: "עד שלא תתנצל לא אדבר איתך".
‌‏
שתפו חברות שאתן מבינות גם בלי מילים. 🥰

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/473275434_1036697515161693_7937215228055061075_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=ZGwVvc4LhkMQ7kNvgF6cMzv&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Al9zn5tgVs4PZZ1tEZhBhYL&oh=00_AYC5YCdY_ETj-aAQ_PlrF_z-Mhv2_qJ_9xHdEmZFasGDdA&oe=678F8BC9

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אם אתם מחפשים דרך להירגע בימים אלו,

אם אתם מחפשים דרך להירגע בימים אלו,
נסו בוננות. 🧘
‌‌‌‌‏
המילה בוננות נקבעה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום. המילה בוננות קשורה למילה התבוננות – שילוב של הסתכלות והבנה, ואכן מדיטציה היא תרגול של התבוננות פנימית.
‌‌‏
לעשות מדיטציה – לְבוֹנֵן.
למי שעוסק בבוננות כדרך קבע קוראים בּוֹנֵן (בלועזית: מודט).
‌‌‌‏
מה דעתכם על החלופה?

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/473334462_1036516471846464_7170305634394769845_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=100&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=t-JbTKx8xfkQ7kNvgFWXU3Y&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Al9zn5tgVs4PZZ1tEZhBhYL&oh=00_AYB5t7sjbnLEQh7pAYcBPQ4XdYSRpVLN-x_CTt_5ZSHVTA&oe=678F707A

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
למה לג׳ירפה אין שם עברי?

מה ההבדל בין טיגריס לנמר?
איך אומרים – יען או בת יענה?
ולמה לג׳ירפה אין שם עברי?
כל התשובות – בסרטון! 😎

ספארי רמת גן Ramat Gan Safari
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אליפות העברית נפתחה!

אליפות העברית נפתחה!
שחקו עכשיו, ואולי אתם תהיו אלופי העברית לשנת תשפ"ה! 🏆

שמות הזוכים יפורסמו ביום ראשון כ"ו בטבת, 26 בינואר, בשעה 10:00.

קישור למשחק בתגובות.
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
This content isn't available right now

מתרגשים במיוחד לקראת שבוע העברית?
מוכנים להתמכר לפזמון חדש וקליט שלא יפסיק להתנגן לכם בראש?
לא יכולים לשמוע יותר את 'עוד יותר טוב' ורוצים להחליף את הצלצול להפסקה בבית הספר?
‏
בעוד שבוע בדיוק נציין את יום העברית, והיום אנחנו מתרגשים עד מאוד להציג שיר חדש שכולו הַלֵּל ותודה על שפתנו היפה ועל תחייתה.
‏
את מילות השיר כתבה חוקרת הלשון ד"ר ורד סיידון והלחין ומבצע האחד והיחיד חנן יובל.

את שירתו של חנן יובל מלווים הילדים החמודים ממקהלת הקונסרבטוריון 'הסדנה' מירושלים בהדרכת איילת כרמון.
‏
אנחנו מזמינים אתכם ליהנות מהשיר ולהפיץ אותו לרגל שבוע העברית.
When this happens, it's usually because the owner only shared it with a small group of people, changed who can see it or it's been deleted.

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
‌‌‏


השכמתם באמצע הלילה?
אנחנו מזמינים אתכם להיעזר במילון החירופים והגידופים המלא שיאפשר לכם להתנשא על החות'ים ולקלל אותם בעברית צחה. 🤬
‌‌‌‌‌‏
א – אֱוִילֵי שְׂפָתַיִם
ב – בְּזוּיֵי נֶפֶשׁ
ג – גּוּרֵי כְּלָבִים
ד – דַּלְפוֹנִים
ה – הוֹלְכֵי רָכִיל
ו – וְלָדוֹת בְּנֵי יוֹמָם
ז – זְבוּבֵי מָוֶת
ח – חַדְלֵי אִישִׁים
ט – טְמֵאֵי שְׂפָתַיִם
י – יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם
כ – כְּסִילִים וּבְעָרִים
ל – לֵצִים מִתְהוֹלְלִים
מ –מְנֻוָּלִים, מֻפְקָרִים, מְצֹרָעִים
נ – נֶגַע צָרַעַת
ס – סַפַּחַת
ע – עָבִיט שֶׁל שׁוֹפְכִין
פ – פֻּזְמָקִים מְדֻלְדָּלִים
צ – צִפְעוֹנִים
ק – קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים
ר – רְשָׁעִים מְרֻשָּׁעִים
ש – שֵׁדִים מִשַּׁחַת
ת – תְּבַלּוּלִים בָּעַיִן

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/473258748_1034378305393614_7486050105732258953_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=szJOowMFD4EQ7kNvgGuwEhU&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AeN-kChCsLKJJr02uXf6fBU&oh=00_AYAe6VNurpkaOvjJE2eUVAbRhQsv68I-0yVSIEgPVUqfJQ&oe=678CA831

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אלברט היקר,

אלברט היקר,
תשמח לשמוע שיש לנו פתרון גם לבעיה הזו! 💡
‌‌‌‏
שים לב: פת"ר ופט"ר הם שני שורשים נפרדים המשמשים במשמעויות שונות!
‌‌‏
👈🏻 לפתור = למצוא את התשובה הנכונה.
מה פותרים? חידה, שאלה, תשבץ, משוואה וכיו"ב. אפשר גם לפתור חלום – למצוא את הפירוש שלו.
‌‏
ולכן הבעיה נפתרה!
‌‌‏
👈🏻 לפטור = לשחרר מחובה או מדבר מה לא רצוי.
מה פוטרים? פוטרים אדם, כלומר נותנים לו ללכת או מסירים ממנו אחריות כלשהי. אפשר גם לפטור סחורות ממכס.
‌‌‏
ולכן נפטרתָ מהבעיה!
‌‏
👈🏻 משמעות נוספת של נפטר היא 'מת'. הפועל נִפְטַר פירושו גם 'הלך', 'נפרד', כגון "נפטרו זקני ירושלים והלכו להם" (משנה סוטה ט, ה), ומכאן נפטר במשמעות 'מת' – קיצור של 'נפטר מן העולם' ('הלך מן העולם').
‌‌‏
שמחנו לעזור לך להיפטר מהשאלה המבלבלת הזו. 🤓

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/472808978_1034101902087921_8615205941635014630_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Yo9QFZ_s6xQQ7kNvgEXML8f&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A_EbYp217dDfK3PG3FoQMpv&oh=00_AYB-HLeIjL4n45LUHYnfGS8O5IPse_fhh5Mo6nYAfuM6Jg&oe=678B60F9

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
📢 *המון* ברכות ואיחולים ליום ההולדת

📢 *המון* ברכות ואיחולים ליום ההולדת.
📢 התספורת הזו *ממש* הולמת אותך!
📢 סליחה על מה שאמרתי, *באמת* לא התכוונתי לפגוע.
‏
דוברי העברית משתמשים לעיתים קרובות במילים שנועדו להעצים ולהאדיר את הנאמר, ולא תמיד יש בזה צורך...
‏
אם גם אתם נוהגים לאחל "המון מזל טוב", כדאי שתדעו כי המשמעות המקורית של המילה *המון* היא 'קוֹל', 'הֶמְיָה', כגון בכתוב "קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם" (מלכים א יח, מא) –
ואילו השימוש במילה "המון" לציון 'דברים רבים' משמש בעיקר בלשון הדיבור.
‏
שתפו חברים שאומרים המון מילים וחברות שיודעות לבחור תמיד את המילים המדויקות. 😳

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/472790844_1033813418783436_7056547096131739344_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=rEGuZu0s1t4Q7kNvgGgYFhq&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A_EbYp217dDfK3PG3FoQMpv&oh=00_AYBMhnVtO8Pks2hAkq8sLO6jzRT9XSB1bFMxCgseCNpnHQ&oe=678B6406

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
גם הילדים שלכם ממציאים מילים?

גם הילדים שלכם ממציאים מילים?
למרות האהבה שלנו לעברית תקנית, כשמדובר בילדים – אנחנו בעד יצירתיות!
‏
הינה כמה המצאות ושיבושים ששמענו מהורים לילדים ושיעשעו אותנו במיוחד:
‏
👈🏻 רכי פסבת (פסי רכבת)
‏
👈🏻 תשמיכי אותי (תכסי אותי בשמיכה)
‏
👈🏻 מצמצם (ממצמץ)
‏
👈🏻 מִגזריים (מספריים)
‏
👈🏻 אליהו ענבים (אליהו הנביא)
‏
👈🏻 לשרוול שרוולים (להפשיל שרוולים או להכניס ידיים לשרוולים)
‏
👈🏻 שואג אבק (שואב אבק)
‏
רוצים לשמוע עוד על לשונם של ילדים ועל חידושיהם המשעשעים?
אנחנו מזמינים אתכם להשתתף במושב "שפת ילדים בעולם משתנה" בכנס "לשון ראשון" – לראשונה בשיתוף האקדמיה ללשון העברית.
‏
קישור להרשמה ולפרטים נוספים – בתגובה הראשונה.
‏
וכמובן – ספרו לנו בתגובות על ההמצאות המעניינות והמשעשעות ביותר של הילדים שלכם. 🧸
‏
אירועים בעיר חטיבת תרבות ראשון לציון
היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/472544949_1033107462187365_2511299371029759526_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=dSktMzRgQ3gQ7kNvgGgUDA6&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AbDWFEOh2PlGUs9G-md0UVO&oh=00_AYD2WuNVN_h_J-I4C-gJjw3tJHl5luhBkkM2ufmPXPbcig&oe=678A03F4

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עוקב יקר, הגעת למקום הנכון –

עוקב יקר, הגעת למקום הנכון –
בדיוק בשביל דברים כאלה אנחנו כאן!
‏
להתקן הקפיצי שנועד להצמיד את העט לבגד קוראים תֶּפֶס (בלועזית: קְלִיפּ).
‏
באותה הזדמנות נזכיר כי מינו של העט זכר, ולכן יש לומר "העט המעצבן הזה שוב נשבר לי" ולא "העט המעצבנת הזאת שוב נשברה לי".
‏
שתפו חברים שאתם יכולים לזהות את כתב היד שלהם גם מתוך שינה. 🥰

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/473187483_1033289282169183_4547483943962324656_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=PQSSxykqlrEQ7kNvgE3v7nD&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AbDWFEOh2PlGUs9G-md0UVO&oh=00_AYCH5eI31q57EDU2kZXJnzV4sAFVB4JlpYIcEKRhBzYdpQ&oe=6789DC88

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
נומה, נומה, בן יקיר לי

נומה, נומה, בן יקיר לי
סהר ממרום
אל עריסתך משגיח
ורוקם חלום
‌‌‌‏
מי מכיר את סהר? 🌙
הרשומה הזו מוקדשת לכל מי ששמם סהר! 🥰
‌‌‌‌‌‏
🩷 אוהבים את סהר! לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - למ"ס לא פחות מ־4,187 בנים ו־1,526 בנות קיבלו את השם סהר מִקום המדינה!
‌‌‌‏
❤️ סהר המיוחד! המילה סהר מופיעה פעם אחת במקרא, בשיר השירים: "שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג" (ז, ג). הפסוק הוא חלק ממחרוזת של תיאורי גוף ציוריים, ובו (כנראה) הטבור (שׇׁרְרֵךְ) מדומה ל"אַגַּן הַסַּהַר", כלומר לכלי קיבול, מעין קערה מעוגלת, כמראהו של ירח מלא.
‌‌‌‌‏
🧡 סהר גם בשפות אחרות! המילה המקראית סהר מתבארת במשמעות 'ירח' גם בשפות אחרות: בארמית – סיהרא, בערבית – שַהְר (שמשמעותו גם 'חודש').
‌‌‌‏
💛סהר שהוא תכשיט! המילה המקראית שַׂהֲרֹנִים מתארת תכשיט שצורתו סהר. מילה זו מוכרת גם מן התלמוד הירושלמי: "אילו הן חופּות חתנים? סדינים מצויירין וסהרוני זהב תלויין בהם" (סוטה ט, יד; כד ע"ג).
‌‌‏
💚 סהר המתוק: במילון למונחי כלכלת בית תרצ"ג (1913) קבע ועד הלשון את המילה "שַׂהֲרוֹן" (בכתיב זה! ומאוחר יותר ב־ס) במובן "לַחְמָנִית כְּעֵין חֲצִי יָרֵחַ", כלומר: קרואסון (croissant) בצרפתית.
‌‌‏
🩵 סהר בלילות! מן המילה סהר נגזרה בעברית החדשה המילה סַהֲרוּרִי, היינו מי שסובל מהפרעת שינה שנוהג כאדם ער בעודו ישן. סביר שהתערב כאן הפועל הערבי סַהִרַ (سَهِرَ), 'היה ער בלילה', אף שככל הנראה אין קשר בינו ובין שׁהר בערבית שמובנו 'חודש', 'ירח'.
‌‌‏
💙 סהר בסהרה? המדבר ששמו סהרה אינו קשר לשורש סה"ר כלל! שמו הערבי הוא אלצחראא אלכֻּבּרא (الصحراء الكبرى) – מילולית: 'המדבר הגדול', בשורש צח"ר. בלשונות אירופה צ הערבית קרובה אל s ו־ח הערבית קרובה אל h, וכך התקבלה הצורה סהרה (Sahara).
‌‌‏
שתפו ותייגו את כל סהר שאתם מכירים ואוהבים. 💜

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/471034899_1021357193362392_8542019427884161447_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=5gxfm2G8PqwQ7kNvgF6Gm37&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AhoNy_ENMMtRbm0S7U64eJ1&oh=00_AYC31-41fBpIq0rYjMqvfkDBfR-qkwXx2vVu9kU5LwcJeA&oe=67749BC0

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
גם אתם ממלמלים לאחר הדלקת הנרות?

גם אתם ממלמלים לאחר הדלקת הנרות?
בשביל זה אנחנו כאן!
‌‌‌‌‌‏
הבה נבאר שורה שורה:
‌‌‌‌‌‏
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי – כינוי לקב"ה, על פי תהלים: "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי".
‌‌‌‌‌‏
לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ – על פי מדרש בראשית רבה: "לך נאה לומר שירה" – שישראל אמרו שירה על הניסים שעשה הקב"ה עימהם.
‍‌‌‌‏
תִּכּוֹן – יתכונן וייבנה.
‌‌‌‏
בֵּית תְּפִלָּתִי – כינוי לבית המקדש, על פי ישעיהו: "כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים". הפועל תִּכּוֹן בנקבה מתייחס כביכול למילה תְּפִלָּה, על פי "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ" (תהלים).
‍‍‌‌‌‏
וְשָׁם – בבית המקדש.
‍‍‌‌‌‏
תּוֹדָה נְזַבֵּחַ – נקריב קורבן תודה על הגאולה ועל חנוכת הבית.
‍‍‌‌‌‏
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ – בעת הנקמה באויב, על פי ישעיהו: "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ".
‍‍‌‌‌‏
מִצַּר הַמְּנַבֵּחַ – בציור הנביחה יש רמז לפגיעות ולפרעות, וגם רמיזה למדרש ויקרא רבה על נבוכדנצר שביקש שיעבדוהו ובקשתו הייתה כנביחת כלב.
‍‍‌‌‌‏
אָז – בעת הגאולה, בניין המקדש והנקמה באויב.
‍‍‌‌‌‏
אֶגְמֹר – אשלים את שירי, על דרך 'גמר את ההלל'.
‍‍‌‌‌‏
בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ – על פי תהלים: "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד".
‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏
‍‍שמחנו לעזור! חג שמח! 🥰

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/471590289_1020017436829701_6678601677338897075_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=SW4ML2PxJfsQ7kNvgHy_DHi&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AhLKyXhFjG1frlrkSGI7MZP&oh=00_AYAA3IBCz9hKIbpqlU3omTsb6KbnUW7ZosKC1n0YjlomTg&oe=677309C8

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
לעוקבת נועה שלום וברכה,

לעוקבת נועה שלום וברכה,
‏
אנחנו מבטיחים שמהיום תזכרי את ההבדל, לצמיתות!
‏
שימי לב:
‏
✅ המילה לצמיתות משמעותה לתמיד, לעד:
אנחנו נשארים בארץ לצמיתות.
‏
✅ המילה לאלתר משמעותה תכף ומייד, ללא עיכוב:
אני דורש שתסדרי את החדר שלך לאלתר!
‏
שתפו חברים שחייבים לדעת את ההבדל לאלתר. 😜

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/471142938_1020507826780662_242527517706846054_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=fh3zV3DtS3wQ7kNvgEDumty&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AhLKyXhFjG1frlrkSGI7MZP&oh=00_AYCMFmrB6NFeC14Sv1-HhGGCEvyqhTaj5T-bRwGNzW3RLw&oe=67732400

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
דורין מדרגת שלטים – חלק שני!

דורין מדרגת שלטים – חלק שני! 🎉
שלחו לנו עוד שלטים שאנחנו חייבים לדרג!
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
נשאלנו: אם מצח היא מילה ממין זכר – למה לא אומרים "במצח נחוש"?

נשאלנו: אם מצח היא מילה ממין זכר – למה לא אומרים "במצח נחוש"? 🤔
‌‏
שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה נְחוּשָׁה בצירוף הזה היא שם תואר – צורת הנקבה של נָחוּשׁ,
אך הנחה זו אינה נכונה!
‌‏
מקור הביטוי 'מצח נחושה' בתנ"ך: "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה" (ישעיהו מח, ד). בפסוק זה המילה נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת, ולכן היא באה בהקבלה למילה בַּרְזֶל.
‌‌‏
'מצח נחושה' הוא מצח עשוי נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת.
‌‌‏
שתפו אותנו בביטויים נוספים שאתם תוהים לגביהם. 👀

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/471572180_1019776163520495_6258994805695648911_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=r1le7mfCDvcQ7kNvgGmxOSg&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ATkx1qNYiDcgJj3C4qGLDjr&oh=00_AYCt87G3mbbcY7uwIKV4-0X5ZRyZ5LghydAz1XMCY_Rx6g&oe=6771A20A

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אלירן היקר, נשמח לענות על שאלתך המעניינת!

אלירן היקר, נשמח לענות על שאלתך המעניינת!
למה "כדור הארץ" ולא "כדור הארצות"?
‏
🌎 אחת המשמעויות של המילה אֶרֶץ היא 'כוכב הלכת שאנו חיים עליו', וזו משמעות המילה בצירוף "כדור הארץ". הצירוף הזה משמש בלשוננו למן ימי הביניים, ואין זה מפתיע, שכן חכמי ימי הביניים הרבו לעסוק באסטרונומיה.
‏
🌎 לכאורה אם נרצה להשתמש במשמעות אחרת של המילה אֶרֶץ – 'שטח של מדינה', נוכל לומר "כדור הארצות", אבל הלכה למעשה לא נוצר צירוף כזה.
‏
🌎 שאלה מעניינת אחרת שאנו נשאלים לעיתים היא אם יש קשר גיזרוני (אטימולוגי) בין אֶרֶץ ובין earth – אך למרות דמיון הצליל הנחמד, לא ידוע על כל קשר כזה, ונראה שיד המקרה בלבד כאן.
‏
אלירן, אנו מקווים שתשובתנו מספקת,
המשך לחשוב על שאלות בשפה העברית. 🙏

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/471269014_1019056846925760_3351985786591924095_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=GtXqgkr_IuAQ7kNvgG12b-E&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ATkx1qNYiDcgJj3C4qGLDjr&oh=00_AYAORrFZGEI6CTDRhjoFw69TkJtIsGuVqa4gDJ4FJOblzQ&oe=67719076

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אינכם בטוחים איך לומר זאת בלועזית?

אינכם בטוחים איך לומר זאת בלועזית?
השתמשו בעברית!
‏
פעמים רבות דוברי העברית מתקשים להגות מילים שנשאלו משפות אחרות,
וכך נוצרות מילים חדשות ומשובשות בעברית המדוברת.
‏
הינה עוד כמה דוגמאות:
‏
👈🏻 המילה הצרפתית טרוטינט הפכה ל"קורקינט", ובעברית: גלגיליים.
‏
👈🏻 איגזוסט הפכה ל"אגזוז", ובעברית: צינור פליטה.
‏
👈🏻 בולינג הפכה ל"באולינג", ובעברית: כדורת.
‏
👈🏻 מסז' ולא מסג' או משז', ובעברית: עיסוי.
‏
ספרו לנו בתגובות על עוד שיבושי מילים ששמעתם. 🗣

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/471395548_1018287240336054_5414954495374265684_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=56zLHkl-6hkQ7kNvgHU8ZXZ&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Aea3DobANHS2bnroHZSsFDP&oh=00_AYDWw8CHCN5pQYpRHx7iWCdm97ExpxmwDCaz9I0Au2_-7w&oe=676FEF8E

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
תחשבו טוב: מה אתם *באמת* מחפשים בבן זוג או בבת זוג?

תחשבו טוב: מה אתם *באמת* מחפשים בבן זוג או בבת זוג?
‏
❌ גובה?
❌ השכלה?
❌ מצב כלכלי?
‏
לא ולא!
‏
✅ מישהו שיודע מה ההבדל בין כש ל־ש?
✅ מישהי שיודעת שהתחילית בעתיד מדבר היא אל"ף ולא יו"ד?
✅ מישהו שיודע שבלשון נקבה יש לכתוב אלייך ולא "אליך"?
‏
כן! כן! כן!
‏
אתם יכולים לסמוך עלינו כשאנחנו אומרים זאת –
עברית תקנית היא הסוד לזוגיות מאושרת!
‏
תייגו חברים שמקפידים על שם המספר וחברות שיודעות שאומרים ישנה ולא 'יושנת' – ואולי יחד נזכה בשליש גן עדן. 🥰

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/471326211_1017532767078168_4881994547087393197_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=lzvT98PHrNoQ7kNvgGTzHF9&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A7zgthLai8y2an_pm5vFWRG&oh=00_AYBaftczEJNewB8ntX9iEZYDtfYpba5p5oS05YeT7JhtdA&oe=676E0B6D

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
מתברר שהכי מצחיק זה להגיד שרפרף

מתברר שהכי מצחיק זה להגיד שרפרף. 😅
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
לכל חובבי האסטרולוגיה וחובבותיה,

לכל חובבי האסטרולוגיה וחובבותיה,
ולכל מי שנולד בחודש כסלו –
רשומה זו מוקדשת לכם! 🎉
‌‏
על־פי גלגל המזלות מי שנולד בחודש כסלו הוא בן מזל קשת!
‌‏
שם המזל הזה נהגה בימינו בדרך כלל קַשָּׁת – כשם האיש היורה בקֶשֶׁת, ואולם כדאי לדעת כי במקורות קדומים עולה שהגייתו הייתה קֶשֶׁת – כשם כלי הירייה עצמו.
‌‏
אנחנו מאחלים לכם סוף שבוע נפלא וחגיגי
ושתחזיות האסטרולוגיה יהיו לטובתכם.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/470629636_1016069540557824_4699730291984748605_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=2TcT9AQsWMcQ7kNvgH3NeWH&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A8jQuK5Umw-bJ022iujnt1G&oh=00_AYBZYHMNMSA7Zy2Jb7V5OPIp8SlfHZUOXBEYmhSQhPHx-w&oe=676B52F9

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
Photos from ‎האקדמיה ללשון העברית‎'s post

לכבוד סוף השבוע אנחנו גאים להציג: אסופּת הסופגניות של האקדמיה ללשון העברית. 😋

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468985708_1005241448307300_4988333708696241953_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=rk_0ihRUQtAQ7kNvgHk9PvO&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AO8EcnU_UNNouw9yPxUaJRZ&oh=00_AYD71kujkJrb3YVp1nYDLYAHhA02x-8F2ecwRRG503S9qg&oe=675904C2

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469120362_1005241498307295_4871211418757029732_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=JTxvQYrvg0UQ7kNvgGTNsHs&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AO8EcnU_UNNouw9yPxUaJRZ&oh=00_AYAK83S5w0KCeVCKVBdkUdeYMSU0wtXfDUtwx5Lbx13N6g&oe=67591B9C

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469321247_1005241511640627_5070931767938028765_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=eB7kMzi1a3YQ7kNvgF8p0wj&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AO8EcnU_UNNouw9yPxUaJRZ&oh=00_AYCq7vghA7AYgSNfm10GoRz9LQ6c41L4vBxFNDJgOsfj9w&oe=675900D3

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469440210_1005241464973965_2043745050836197806_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=lF4dIN8LF08Q7kNvgHv8yBS&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AO8EcnU_UNNouw9yPxUaJRZ&oh=00_AYB6-7V5bmnTx2gMWdpfM4eZN79uQvGlLMX8fVel83yH4g&oe=6758EB58

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469021875_1005241481640630_3896374484934666942_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=7pGOhJ0d9eIQ7kNvgE8Iv8B&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AO8EcnU_UNNouw9yPxUaJRZ&oh=00_AYBUctmx9ABvX38P1XCmuhyAi7sAbG9PvGZeLb384R6Tpg&oe=67590F7F

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469084676_1005241524973959_1367973018478303318_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=eS6wZMlUpQgQ7kNvgEWllZ8&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AO8EcnU_UNNouw9yPxUaJRZ&oh=00_AYBJYS0_S2dhX0I4Yw01YEXjbTvt_6YL_gmWZCOzfAFUcA&oe=67591346

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
בכנות –

בכנות –
כמה פעמים ביום אתם "חוטאים" במודע?
אתם יודעים שזו טעות בעברית אבל עדיין מתקשים להיפרד ממנה...
‏
זו ההזדמנות שלכם לשתף אותנו!
אנחנו מבטיחים לא לשפוט (או לפחות לנסות)...
‏
שתפו אותנו בתגובות ואנחנו נשתדל להיות חזקים. מבטיחים. 🙏

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/469121780_1004327611732017_2713070273777396673_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=gIFJZo1I6tQQ7kNvgEPZ_Nq&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AY4sL8KtFlQnqR0CfY5vRPW&oh=00_AYCYAl70ANsOXWoe9BNhlZPCJMD1opXq5dYRpZMI8bVrZw&oe=6757A819

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
מכירים את הרגע הזה שצצה בראשכם שאלה בעברית?

מכירים את הרגע הזה שצצה בראשכם שאלה בעברית?
משהו שמטריד את מנוחתכם?
‏
ואז! למוחרת האקדמיה מפרסמת רשומה (לגמרי במקרה) בדיוק באותה הסוגיה.
‏
אין פה קסם, אנחנו פשוט מכירים אתכם. 🤗
‏
ואם במקרה לא ענינו על שאלה שמטרידה את מנוחתכם, אנחנו מזמינים אתכם לכתוב לנו בתגובות ואולי נפרסם לכבודכם רשומה!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468818335_1003571215140990_8062565437662130194_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=oDPV9Ah3zRQQ7kNvgFMIz2x&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AudFbTGc3NMbA42vWfOblyN&oh=00_AYDkrSMDVrAYI8OEJn__siJG4VqdsJcqR2M_PDua6Xm4GQ&oe=6756174C

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
חברים וחברות, מדובר במצוקה אמיתית

חברים וחברות, מדובר במצוקה אמיתית.
‌‌‌‏
מסתובבים בינינו אנשים שטרם הפנימו את חשיבותם – או את עצם קיומם – של סימני הפיסוק.
‌‌‌‌‏
אנחנו יוצאים בקריאה נרגשת לכל דוברי העברית – תנו כבוד לפיסוק!
‌‌‌‌‏
לכל מי ששולחים הודעות כמו:
· מיכל כבר הגיעה
· אתם יודעים איפה הסוודר שלי
· אנחנו מכירים
· בנצ'וק מרגיש טוב יותר
‌‌‏
בבקשה אל תצפו שנשיב – כי אין לנו שום דרך לדעת אם אתם שואלים שאלה או מציינים עובדה.
‌‌‌‏
תודה.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468313853_1003061758525269_2986106424390646474_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=IpQMr4d-hngQ7kNvgGOHpUO&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AudFbTGc3NMbA42vWfOblyN&oh=00_AYCCqrt6Dns8rRQLcs2SE9OtmRasLaXH1zb5GDRcevh85A&oe=6756160D

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
שלחו לחברים שטועים בזה יותר מדי

שלחו לחברים שטועים בזה יותר מדי. 😉
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
כן כן, קראתם נכון –

כן כן, קראתם נכון –
צְרָצַר וברבים צִרְצָרִים!
‏
ולמען אלו שתוהים מדוע, הינה ההסבר:
‏
👂 מניין לנו המילה צרצר?
‏
יסוד המילה צְרָצַר במילה הקרובה צַרְצוּר המתועדת בלשון חז"ל (בבלי חולין סה ע"ב) ומוכרת בצורות דומות גם בארמית (צרצורא/צרצרא).
‏
ניקודה של המילה צְרָצַר בעברית החדשה נקבע על פי ניקודה של המילה המקראית צְלָצַל: "כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל" (דברים כח, מב).
‏
👂 לדעת רבים מן החוקרים צְלָצַל וצרצור (צרצר) הם למעשה אותה מילה – בחילוף הנפוץ של העיצורים השוטפים רי"ש ולמ"ד (למשל: שַׁרְשֶׁרֶת–שַׁלְשֶׁלֶת, נָשַׁר–נָשַׁל, גָּמַר–גָּמַל).
‏
מוסכם כי שתי המילים האלה – צלצל וצרצור (צרצר) – הן מילות תצליל (מילים אונומטופאיות) המחקות את הקול שמשמיע בעל החיים הזה באמצעות חיכוך כנפיו זו בזו.
‏
שתפו ותייגו חברים שלא ידעו זאת. 🦗

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468955848_1002734178558027_9147104217834462099_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=S78jwjnTO90Q7kNvgG9Rmjr&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ADPWoDwBj7xAa483m9FtFZi&oh=00_AYBrW2-aMHXWGHlJOFAMAbDxF4e_k2iKPDSgMi_rKkk61w&oe=6754BF73

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אוהבים כוסברה או מתעבים אותה?

אוהבים כוסברה או מתעבים אותה?
‌‌‏
לא משנה לאיזו מן הקבוצות אתם שייכים –
כדאי שתדעו כי שמה העברי של הכוסברה הוא גַּד. 😮
‌‌‏
ואם אתם בכל זאת מתעקשים לקרוא לה כוסברה, הצירוף המתבקש הוא כמובן "כוסברה טחונה" ולא "כוסברה טחון".
‌‌‏
שתפו חברים שעדיין לא למדו להבחין בין כוסברה לפטרוזיליה. ☘️

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/465154754_1002006315297480_3534790733901291927_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=sFHpYxnGvAYQ7kNvgGkgO7_&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ADPWoDwBj7xAa483m9FtFZi&oh=00_AYALrStnbSqwvJxHNuOPSeZeY6aOqzMg-9wKiXzB6B_OZg&oe=6754B57F

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עקב או עִקְבָה?

עקב או עִקְבָה? עקבים או עקבות?
מדוע אנחנו אומרים עֲקֵבִים גבוהים – אבל עֲקֵבוֹת בחול?
‏
בעקבות (הבנתם?) שאלות בעניין זה, אנחנו מבהירים:
בעברית החדשה עָקֵב ועִקְבָה הן שתי מילים נפרדות בעלות משמעויות שונות. 🤯
‏
👠 עָקֵב = החלק האחורי של כף הרגל או הנעל (ברבים עֲקֵבִים וגם עֲקֵבוֹת).
🐾 עִקְבָה = סימן שמטביעה כף הרגל ובהשאלה 'סימן', 'חותם' (ברבים עֲקֵבוֹת, עִקְבוֹת-).
‏
אם הצלחתם לעקוב עד כאן –
תייגו חברות שתמיד נועלות נעלי עקב וחברים שעוקבים אחרי הרשתות החברתיות של האקדמיה. 😎

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468570940_1001361322028646_3542242524654399329_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=MFEcvCAkc4sQ7kNvgGOdhO6&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AkroVUnemlEG9IziJci6lby&oh=00_AYBtPSHCba8ccBfPG8oFh9_GKYDAeZ9oMlgxXmqSgBbbow&oe=67535CFB

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אנחנו מצטערים להפריע לכם בפגישה הרומנטית –

אנחנו מצטערים להפריע לכם בפגישה הרומנטית –
אבל האם אי פעם שאלתם את עצמכם מה זה "למצוא חן"? 🤔
‏
מדוע צריך למצוא את החן, ומדוע מי שעושה זאת הוא האדם שמחבבים אותו ולא האדם המחבב?
למרבה המזל, לנו יש תשובות לכל השאלות!
‏
שימו לב:
‏
💙 הביטוי "למצוא חן" מקורו בתנ"ך והוא מופיע בו למעלה מארבעים פעם.
‏
💙 מהו חן בביטוי זה? יש המשערים כי המילה חֵן, המציינת בדרך כלל יופי, נועם וכדומה, מציינת בצירוף זה אהדה ורגש חיובי.
‏
💙 הסבר אחר, המקובל יותר בקרב החוקרים, מבוסס על שורשה של המילה חֵן – חנ"ן. על פי הסבר זה, המילה חֵן שבצירוף 'מצא חן' משמעה חמלה, רחמים. אם כן 'מצא חן בעיני הזולת' פירושו: זכה לחנינה ורחמים אצל זולתו.
‏
💙 מדוע מי ש"מוצא חן" הוא מי שאותו מחבבים ולא מי שמחבב? הנושא הדקדוקי של הביטוי "מצא חן" הוא למעשה מושאו של הרגש המתואר באמצעותו: מי ש'מוצא חן' בעיני הזולת מוצא בעיניו של הזולת רגש חיובי כלפיו – ולא להיפך.
‏
💙 ומה לגבי "נשא חן"? הצירוף 'נשא חן' לקוח אף הוא מן התנ"ך, אך הוא נזכר בספר אחד בלבד – מגילת אסתר. ייתכן ש'נשא חן' קרוב במשמעו ל'מצא חן': מי שזוכה לחן – לאהדה או לרחמים – מצד זולתו, הרי שיש לו חן, כלומר הוא 'נושא חן'.
‏
אם הרשומה נשאה חן בעיניכם – חבבו, שתפו ותייגו חברים. 🥰

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468401983_1001098472054931_2965140126531850706_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720_tt6&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=FcaShQSKP7kQ7kNvgE9qvCa&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AEkwICU42DJfsrjxyj1zdqq&oh=00_AYCE0cYW9-_3MgtXNZZ6xccq0F-ivo49WUcJb5iRtmJsXg&oe=6751ECE9

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
היום כ"ט בנובמבר!

היום כ"ט בנובמבר!
‌‏
ביום זה, לפני 77 שנים, אישר האו"ם את תוכנית החלוקה של ארץ ישראל!
‌‏
תהיתם פעם מהו יצור הכלאיים הזה? איך אותיות עבריות משמשות לציון תאריך לועזי?
‌‌‏
הינה הפתרון:
‌‌‏
❗ התאריך כ"ט בנובמבר מציין מאורע בעל חשיבות רבה לעם היהודי, ובד בבד קשור קשר ישיר לאומות העולם. זו ככל הנראה הסיבה למבנה המיוחד שלו. 📆
‌‌‌‌‏
❗ מצד אחד התאריך הוא על פי לוח השנה הכללי, ויש בו הבעת כבוד לאומות העולם על חלקן במאורע. מצד שני השימוש באותיות עבריות נותן לתאריך נופך חגיגי ומלמד על זיקתו ההדוקה לעם היהודי.
‌‌‌‌‌‏
שמחנו לעזור. 🙌🏼

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468397865_999442435553868_1137896897162744621_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=Xklu2SSCMI4Q7kNvgEMCCRJ&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A9QJCasvGucwJBzPVldaPz2&oh=00_AYAuk_q7K0-7ZI4oJCYW7rhGxfGIlpxSLZVM94vPj3oKxg&oe=675088D7

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
מילה להכיר: דְּרַגְרַג

מילה להכיר: דְּרַגְרַג.
‏
דרגרג הוא סולם בעל מדרגות רחבות למעמד הרגליים. הדרגרג משמש בעיקר בספריות ובבתי מסחר, או בשביל להגיע אל העוגיות שמוקמו משום־מה במקום גבוה...
‏
שתפו ותייגו נמוכים ונמוכות שחייבים דרגרג בבית.
‌‏
#מילה_להכיר

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468500297_998660605632051_5565301407028745088_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=lVcIvShp7voQ7kNvgHRdncF&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AdY1qZLNEQJD9n-5_TlR6HZ&oh=00_AYA18MDNtaxKYDQJbzybBd0twryCnkR6wnSncSmrQlfgYg&oe=674F4657

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
‏אליענה היקרה, שאלה מצוינת!

‏אליענה היקרה, שאלה מצוינת!
‌‏
למה צורת הרבים של חֵץ היא חִיצים ולא "חֵצים"?
‌‏
המילה חֵץ שייכת לשורש חצ"ץ, כלומר שני העיצורים האחרונים של השורש שלה זהים.
‌‏
בנטיות של המילה יש דגש המבטא את העיצור הכפול – חִצִּים, ובאות ח' השתמר החיריק, שהיה התנועה המקורית של המילה. למעשה הצורה חִצִּים (וללא ניקוד: חיצים) בחיריק קרובה יותר למילה כפי שהייתה במקור!
‌‌‏
לעומת זה בצורת היחיד החיריק המקורי התארך לצירי – חֵץ (בגלל המעמד השונה של ההברה – הברה מוטעמת).
‌‌‏
כך גם:
- אֵם, אִמִּי, אִמְּךָ (וללא ניקוד: אם, אימי, אימך)
- גֵּץ, גִּצִּים (וללא ניקוד: גץ, גיצים)
- קֵן קִנִּים (וללא ניקוד: קן, קינים)
- מָגֵן, מָגִנִּים, מָגִנֵּי־דוד (וללא ניקוד: מגן, מגינים, מגיני־דוד)
- צֵל, צִלְּךָ, צִלְּכֶם (וללא ניקוד: צל, צילך, צילכם).
‌‌‌‌‌‏
תייגו ושתפו חברים וחברות שתמיד מצליחים לקלוע למטרה! 🎯

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468081658_998902805607831_2339239143567122978_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=103&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=3YBrxo7VRwYQ7kNvgGYw-dF&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AdY1qZLNEQJD9n-5_TlR6HZ&oh=00_AYCBdLz22Fx0yGX8vwTUHnxkrf7-wWyEV4uEK0_3UodGPA&oe=674F458C

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
בהפסקת אוכל – יש אוכל, בהפסקת קפה – יש קפה

בהפסקת אוכל – יש אוכל, בהפסקת קפה – יש קפה. ובהפסקת אש? 🧐
‏
שימו לב:
‏
🔥 'הפסקת אוכל', 'הפסקת קפה' וגם 'הפסקת אש' הן צירופי סמיכות. בצירוף סמיכות עומדות שתי מילים – לרוב שמות עצם – זו לצד זו ויוצרות יחידה אחת. המילה הראשונה היא הנסמך, והמילה השנייה היא הסומך.
‏
🔥 צירופי סמיכות יכולים להביע כמה סוגים של קשרי משמעות בין רכיבי הצירוף. בצירופים 'הפסקת אוכל' ו'הפסקת קפה' הסומך מציין את המטרה: הפסקה המיועדת לאוכל או לקפה, כמו 'שולחן עבודה' – שולחן המיועד לעבודה, 'תנור אפייה', 'חדר משחקים' ועוד.
‏
🔥 לעומת זאת בצירוף 'הפסקת אש' ההסומך מציין את מה שעושים עליו את הפעולה: מפסיקים את האש, בדומה לצירופים 'טריקת דלת', 'אכילת פיצה' ועוד.
‏
#טוב_לדעת

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468092080_997694842395294_645972051379108238_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=l0VkJKNbml8Q7kNvgE2AcGr&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AyjhxjiY5nfoLPEtTJIFfLW&oh=00_AYBej-tOU5v-Rswf4p9VcnfuRtTHBbMh0FLgJAvxJATaaw&oe=674DE193

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אוי א־ברוך, תשמעו מה שאנחנו אומרים לכם:

אוי א־ברוך, תשמעו מה שאנחנו אומרים לכם:
פעם היה פה פנטסטי – היום הכול זיפט...
‏
מזג האוויר הסגרירי משרה עלינו מצב רוח נוסטלגי, ועל כן החלטנו לנבור עמוק בזיכרון ולהציג לפניכם מקבץ נבחר של מילות עגה שלצערנו רובן חלפו מן העולם.
כי למה להתגעגע סוליקו כשאפשר להתגעגע בצוותא?
‏
💾 בּררה – סוג ירוד, מה שנותר לאחר שבררו והוציאו את המעולה: "התותים פה זה בררה, אל תקני אני אומרת לך".
💾 ‍דֵּגֵנֵרָט – כינוי גנאי (אפשר גם: דרעק, זיפט, חוֹלֵירַע): "הלו הלו, מי לימד אותך לנהוג? דגנרט!"
💾 ‍‍‍חנטריש – חסר עֵרך (אפשר גם: קקמייקה): "החנטריש הזה מכר לי טרנזיסטור מקולקל".
💾 ‍‍‍פוילה שטיק – מעשים לא־כשרים: "הבחור הזה רציני או שהוא מלא פוילה שטיקים? אני לא משדכת כל אחד לנכדה שלי!"
‏
💾 קליבר – שיעור קומה, חשיבות, עוצמה של אישיות: "תשמעי, עדן חסון הזה קליבר אמיתי".
💾 שׁלגר – להיט: "העונה הזאת של משחקי השף היא שלגר! התמכרתי".
💾 ‍חַבּוּבּ – חביב, אהוב: "היי חבוב, שכחת לשלם!"
‏
💾 ‍פָּלברוֹת – דיבורים ריקים מתוכן, פטפוטי סרק שמטרתם להרשים: "מה אתה עושה פלברות? כולנו יודעים שאימא שלך עדיין קובעת לך תורים לרופא".
💾 ‍‍פּוּנקט – בדיוק, זהו: "אחותי, פונקט. דייקת לגמרי".
💾 ‍‍‍‍באבוהה – בהחלט, בוודאות; ובמיוחד כשמכריחים מישהו: "אין לך כוח להכין שיעורי בית? את תכיני באבוהה".
💾 פצ'קריי – בלגן, התעסקות מרובה: "ברכה, אני אומרת לך, אל תכיני לבד קרפלך, זה פצ'קריי שלם".
‏
💾 ‍‍‍‍‍צוּרָה לך – אין לך מראה נאה כלל וכלל: "מה קרה לשיער שלך? לא הסתכלת היום בראי? צורה לך!"
💾 ‍‍תפסתי חְרוֹפּ – ישנתי: "התכוונתי לרדת לבינגו בלובי אבל תפסתי חרופ ולא התעוררתי בזמן".
💾 להחליף דיסקט – לשנות גישה: "די אחותי, נמאס מהדיכי שלך, את צריכה להחליף דיסקט".
‏
שתפו חבר שכולו פלברות וחברה שכל מילה שלה זה פונקט. 🤓

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468045916_997022949129150_3060418322915147649_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Sxisdi0m5OMQ7kNvgG6XQGz&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A_eaLwjBqh85LhkTh27Pl-0&oh=00_AYDABfqkAWuriweVEmnZ6_nnxAqPKNpeHn1Ag12POmBkRQ&oe=674C4EA4

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אם נדבר בכנות – הטעות הזו שכיחה מאוד

אם נדבר בכנות – הטעות הזו שכיחה מאוד.
‏
🗣️ יש האומרים על אדם גלוי וישר שהוא "כֵּנֶה", ואולם המילה התקנית היא כֵּן –
כמו שאר צורות הבינוני משורש ע"ו במשקל פָּעֵל: עֵר, עֵד, וכך גם כֵּן (ובנטייה: כֵּנָה, כֵּנִים, כֵּנוֹת).
‏
🗣️ הצורה כֵּנֶה נוצרה ככל הנראה בהשפעת צורות כמו גֵּאֶה, זֵהֶה, כֵּהֶה, אולי מתוך צורך לבדל את שם התואר ממילת החיוב כֵּן.
‏
הגיבו "כן!" אם הבנתם!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467643152_996259662538812_2365506468845752348_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=6_QKMEHFcyQQ7kNvgGnQhRJ&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AMKf_fLOtAVbmJafvrzVg93&oh=00_AYC29qVP1mrywIa7VKnezFfOgdZ8wwwi9u2QqKNo6PHZAQ&oe=674B136D

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
תקראו לנו שמרנים –

תקראו לנו שמרנים –
אבל אנחנו לא היינו משלמים שישה מיליון דולר עבור בננה. 🍌
‏
ואם כבר השגנו את תשומת ליבכם, ננצל את ההזדמנות כדי להזכיר לעוקבינו חובבי הבוטניקה:
‏
מכירים את ה"חוטים" שמתגלים כשמקלפים את הבננה?
‏
יש להם שם בעברית: שִׁיפָה!
‏
👈🏻 ה"חוטים" האלה הם למעשה רקמה שקיימת בצמחים ויש לה תפקיד חשוב: היא מעבירה את הסוכרים לכל חלקי הצמח.
‌‏
👈🏻 המילה 'שיפה' באה בספרות חז"ל במשמעות סיבים של צמחים (המשמשים בדרך כלל לאגידה).
‌‏
שתפו אומנים ו"אומנים". 🙄

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468322952_996546412510137_314770311603947202_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=18yiSiCDjk4Q7kNvgFgemhc&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AMKf_fLOtAVbmJafvrzVg93&oh=00_AYDaW_oF5wJeDbi5ZmWdvIVFqNQzY-Ns4V48BfX55lESBQ&oe=674B0F00

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אבי היקר, אנחנו מצטערים לשמוע על עוגמת הנפש שנגרמה לך, ונשמח לפצות אותך בביקור במרכז ההדרכה שלנו

אבי היקר, אנחנו מצטערים לשמוע על עוגמת הנפש שנגרמה לך, ונשמח לפצות אותך בביקור במרכז ההדרכה שלנו.
עם זאת אנחנו מפצירים בך: לעולם אל תפסיק לתקן שגיאות לשון!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/468308337_995536399277805_4345627186352185948_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=QCYrLT8GwfwQ7kNvgGIMACq&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AvN_JH1vW7elpa_NuG0UnTl&oh=00_AYBV7k8lACrQaDzw_NKtU8XO9BkGYLSjSegunYPZEOIReg&oe=674995D9

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
סנופ דוג היקר,

סנופ דוג היקר,
גונבה לאוזננו שמועה שאתה מחבב את ניחוח האניס,
ועל כן מצאנו לנכון להנעים את זמנך במידע חשוב על ערק. 😇
‏
🥃 ערק = זיעה!
מקור המילה ערק בערבית ומשמעותה 'זיעה'. המשקה הפופולרי נקרא כך על שם תהליך הזיקוק שבו הנוזל (שהותסס מפירות) מתאדה ו"מזיע" טיפות אלכוהול.
‏
🥃 ערק או ארק?
מאחר שבערבית המילה היא عرق בעי"ן (ع), כך יש לאיית אותה גם בעברית: ערק.
‏
🥃 אז למה על חלק מבקבוקי הערק כתוב 'ארק'?
הכתיב 'ארק' הגיע כנראה מן הטורקית (Arak), בשפה זו אין משמש העיצור הלועי ע, והם הוגים את שם המשקה ב־א, ואפשר שהכתיב הטורקי התגלגל אל דוברי העברית בארץ ישראל בתקופת השלטון הטורקי.
‏
לחיים! 🍻

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467948825_995107255987386_8045538854032446015_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=_aG6VSIljQAQ7kNvgGkDQCy&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A3sM7OhnPDRWCrtYGx2OHhH&oh=00_AYBxkZFqefCv8R5479IabJYpxi0cMjTzHmoZRTjqytSiHQ&oe=674826DC

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
יהודה חן, יש לנו כמה הצעות בשבילך

יהודה חן, יש לנו כמה הצעות בשבילך. 😎
@ארץ נהדרת
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
גב' גלינדה וגב' ת'רופ,

גב' גלינדה וגב' ת'רופ,
‏
אין בכוונתו לפגוע בכן
‏
אבל זאת בהחלט שאלה שמעסיקה רבים.
‏
מרשעת, רשעה או מרושעת?
‏
מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה:
‏
רָשָׁע­–רְשָׁעָה כמו יָשָׁר–יְשָׁרָה, חָכָם–חֲכָמָה.
‏
אז למה ההתלבטות? בגלל צורות הנקבה השונות שהעברית לתקופותיה העמידה לרשותנו.
‌‏
🧹המילה רָשָׁע מופיעה בתנ"ך יותר מ־260 פעם ומכוונת לבני אדם.
‏
לעומת זאת צורת הנקבה רְשָׁעָה מוזכרת בתנ"ך פעמיים בלבד ולא בהקשר של אישה, אך זו הצורה הרגילה בספרות חז"ל, למשל "ושתי הרשעה".
‌‏
🧹 צורת הנקבה המתועדת פעם אחת במקרא ביחס לאדם היא מִרְשַׁעַת.
‌‏
מבחינה דקדוקית מִרְשַׁעַת אינה צורת הנקבה של רָשׁע, אלא שם עצמאי בעל משמעות זהה.

🧹 ומה עם רְשָׁעִית? בעברית החדשה סיומת הנקבה ־ִית רווחת מאוד (סַפָּרִית, שַׁדְרָנִית, סְטוּדֶנְטִית ועוד ועוד) והולידה את הצורה רְשָׁעִית, שאיננה פסולה מצד הדקדוק אך ודאי אינה הצורה המתבקשת במשקל זה.
‏
שתפו ותייגו חברים שתרצו לצפות איתם בסרט.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467867093_993408446157267_7326460620570738281_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=100&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=CTlErPd0qkUQ7kNvgEuKWpU&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AI_wQtg7fWGWdbyOHN795d7&oh=00_AYCq_GJIGpKpWa9twjw5MtjVl5Q4JEMp2D3v7rGoTNdHcw&oe=6745638F

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אתם שוכרים דירה או משכירים דירה?

אתם שוכרים דירה או משכירים דירה? 🤔
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אנחנו לא יכולות להיות חברות… 😉

אנחנו לא יכולות להיות חברות… 😉
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
יש לנו תחושה שמי שאחראי לשלט הזה זקוק נואשות לכוס קפה

יש לנו תחושה שמי שאחראי לשלט הזה זקוק נואשות לכוס קפה...
‏
ננצל את ההזדמנות להזכיר:
‏
הקפה ניתן ללא תשלום? 💰
‏
הקפה ניתן חינם או בחינם. שתי הצורות טובות ונכונות.
‏
שתפו ותייגו חברים שלא פותחים את הבוקר בלי כוס קפה. ☕

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467633439_992595146238597_8508483435032844431_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Y91Vb1cAaRAQ7kNvgHPND_0&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Ab0RrTIw7G3qoac9DeHiz1D&oh=00_AYCyyg8xaWjetyBJ1awa1i6tdzxGLQYx2jBe8B0rw7EPxQ&oe=6743E7DF

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
למען הסר ספק: לפניכם התכתבות אמיתית לגמרי מתוך הרשתות החברתיות של האקדמיה

למען הסר ספק: לפניכם התכתבות אמיתית לגמרי מתוך הרשתות החברתיות של האקדמיה.
‏
🧪 פיזיקה או פיסיקה? מוזיקה או מוסיקה?
התשובה הקצרה – תלוי בכם: כתבו את המילים האלה כמו שאתם *הוגים* אותן.
‏
🧪 ואיך אנחנו באקדמיה כותבים?
מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה וההגייה המקובלת שלהן היא בזי"ן ולא בסמ"ך – נכתבות בזי"ן.
על כן אנחנו ממליצים לכתוב פיזיקה ולא פיסיקה (וגם מוזיקה, פיזיותרפיה ומוזאון).
‏
שתפו חברים שתמיד יש להם שאלות לאקדמיה. 🤷🏻‍♀️

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466678834_991783239653121_1762929459948750013_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=HnEglyq_11oQ7kNvgG9h_5g&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AeA-lGOipNoFUxesPKlAWTY&oh=00_AYAwf4E-i0Qaev28GAeVC-9_Dpm-BXOPhwLmEX47y1rn-g&oe=6742802C

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
פרופ' יוגב, אתה צודק!

פרופ' יוגב, אתה צודק!
אכן יש קשר בין הביטוי "יוצא דופן" ובין תינוקות חמודים! 🐥
‏
👶 במשנה תינוק שנולד בניתוח קיסרי נקרא "יוצא דופן" מכיוון שהוצא מדופן הבטן של אימו בניתוח (לעומת תינוק שנולד בלידה רגילה).
‏
👶 בעת החדשה קיבל הביטוי "יוצא דופן" משמעות מושאלת לתיאור משהו או מישהו השונה מאחרים, והוא מוכר למשל מן השאלה: "מה יוצא דופן?"
‏
👶 בימינו התפתח שימוש בביטוי הזה גם במשמעות חיובית מאוד – לציין משהו או מישהו בעלי איכות טובה במיוחד (אולי בהשראת הביטוי "יוצא מן הכלל").
‏
תייגו ושתפו חברים שהם יוצאי דופן. 😜

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466964920_991005649730880_195319412997868219_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=M3dd8yZFgWMQ7kNvgHIyWDf&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AGCW9Jfp6Tv-TV0VMtA9HnY&oh=00_AYDEvsoeMpF4EcYdHkWnd00MvsgBvD7BYab1q-DEv6mXrQ&oe=6740F33F

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
ודאי תהיתם לעצמכם איך נקראת בעברית תקנית הפעולה של "לעשות קנאקים"

ודאי תהיתם לעצמכם איך נקראת בעברית תקנית הפעולה של "לעשות קנאקים".
בשביל זה אנחנו כאן! 💪
‌‏
"קנאק" הגיעה אלינו מן היידיש, והיא מילת תצליל המחקה את צליל הפעולה (ולא מתארת את הפעולה עצמה).
‏
המילה העברית שמתארת את פעולת ה"קנאק" היא לְפוֹקֵק.
‏
פּוֹקֵק את אצבעותיו = השמיע קול פיצוץ באמצעות הפעלת לחץ על מפרקי האצבעות. ✊
‏
שתפו ותייגו חבר שתמיד מפוקק וחברה שלא יכולה לשמוע את הקנאק. 👂

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467191801_990481676449944_4875608686812647407_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=AMN4HUXTcBYQ7kNvgERZ8uE&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AGCW9Jfp6Tv-TV0VMtA9HnY&oh=00_AYBmO8WAsOTyNunMxFaErlKlt4lidLKyDiPqqbO7qgmYOQ&oe=674109D0

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
כבר צפיתם בסרט ההמשך לודר ב'?

כבר צפיתם בסרט ההמשך לודר ב'?
אם לא, אל דאגה – לא יהיו קלקלנים (ספוילרים) ברשומה הזו. 🤭
‌‌‏
מה כן יהיה בה? שתי עובדות מעניינות שאולי לא הכרתם:
‌‏
1️⃣ במקורות העברית הקדומים גלדיאטור נקרא לוּדָר. עם זאת, גם המילה לודר אינה עברית – היא שאולה מן הלטינית (Ludarius); מן Ludus, 'משחק'.
‌‏
2️⃣ לא רק ברומא – בתלמוד הירושלמי מתוארת מציאות עגומה שבה יהודים מכרו עצמם לקרבות גלדיאטורים – לדוגמה במקרה שבא לפני האמורא הארץ־ישראלי ר' אבהו (שמקום מושבו היה בקיסריה): "מעשה באדם שמכר עצמו ללודים" (גיטין ד, ט).
‌‌‌‏
צפייה מהנה. 🙂

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466799726_990221296475982_7127131895165392885_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=rxJdx59V1k0Q7kNvgFOoA9T&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AGCW9Jfp6Tv-TV0VMtA9HnY&oh=00_AYBfgPFE614s2kD3X1GkA5M-9txdgO0Lq97yCrqBjgIwnA&oe=6740F79D

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
כמה סוגי סלטים עלינו להגיש לשולחן כדי שנקרא להם "סל֫טים"?

כמה סוגי סלטים עלינו להגיש לשולחן כדי שנקרא להם "סל֫טים"?
‏
והינה סוגיה חשובה לא פחות:
האם אתם אומרים סל֫טים (במלעיל) או סלט֫ים (במלרע)? 🥗
‏
שימו לב:
‏ ‏
👈🏻 מילים עבריות בצורת רבים הן תמיד מלרעיות (חבר֫ים, קובי֫ות, ענב֫ים, שולחנ֫ות).
‏
👈🏻 גם צורת הרבים של המילה סָלָט נהגית בפי רבים בהטעמת מלרע – סָלָטִ֫ים, בהגייה העולה בקנה אחד עם הדקדוק העברי, כנראה בגלל הרגשת הדוברים שזו מילה עברית (בדומה להגיית צורת הרבים פָּנָסִים; פנס היא מילה זרה שנקלטה בעברית הקדומה).
‏ ‏
👈🏻 עם זאת, המילה סלט היא מילה לועזית, ובדרך כלל האקדמיה איננה מתערבת בהטעמת מילים לועזיות ואינה מקפידה על הטעמת סיומת הרבים במלרע (כגון במילים סטודנטים, טמפרטורות, דולרים, טלפונים, טלוויזיות). לכן גם מי שהוגה סל֫טים במלעיל – לא ייחשב משתבש.
‏ ‏
למען הסר ספק: סלטים במלעיל או סלטים במלרע – אין כל הבדל במשמעות.
‏ ‏
שתפו חברות שמבחינתן סלט֫ים וסל֫טים הם שני מאכלים שונים בתכלית. 😜

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466743050_988831919948253_2223906963446933920_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=Oro7YOADLS4Q7kNvgHSag5j&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A1_YDgsEEU-yQvjhUUW7UL4&oh=00_AYAAJpvPEdhZKFMaJCplHeWGxfKkUyWQyhKlIJWpRqdTGQ&oe=673DF622

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עומר היקר,

עומר היקר,
אנחנו מצטערים לאכזב, אבל אין כל קשר גיזרוני (אטימולוגי) בין שתי המילים. ❌
‌‏
ולמרות זאת דוברי העברית בימינו אכן מתרגמים את דרך ההתבטאות by far בצירוף העברי 'בפער' בגלל דמיון הצליל.
‏
והם לא לבד!
‏
במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים התחבב על הסופרים העבריים הנוהג לחדש צירופים בעברית המחקים את צליל המילה הלועזית שהם מתרגמים.
‍‍‏
וכך נמצא בעיתונות העברית של התקופה את הצירופים: פרטי־כל (פרוטוקול), חולירע (כולרה), דילוג רב (טלגרף), בו דעה (בודהה), אור הכל (אורקל), פאר עמוד (פירמידה), קנה און (kanone, תותח), אותו מוביל (אוטומוביל), פתק אוויל (פשקוויל).
‍‍‏
והינה כמה מילים שחודשו תוך שימור הצליל והמשמעות (תשמו"ץ – "תרגום שומר משמעות וצליל", מונח שטבע הבלשן גלעד צוקרמן):
‏
✅ גלידה (gelato)
‏
✅ גִּזלות דעת (Gaslighting)
‏
✅ כֶּבֶל (cable)
‏
✅ קוּקִית (Cookie), קובץ שהאתר במרשתת יוצר במחשב ונועד לזהות את המשתמש בכניסותיו הבאות.
‏
כתבו לנו בתגובות עוד מילים עבריות שמחקות את צליל המילה הלועזית.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466741019_988110996687012_6139858045961352607_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=TUzcHyZv294Q7kNvgGq1n7O&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AlIvvqIslIpuftknyaiqIDN&oh=00_AYCXQS8JJMzD2ukVFuXg7pKNu_JVCFFn398XV1bMfRIJ8g&oe=673C9C51

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
צפרא טבא לכם. 🥰

צפרא טבא לכם. 🥰
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אנחנו מקווים שזאת הפעם האחרונה שנזכיר –

אנחנו מקווים שזאת הפעם האחרונה שנזכיר –
כמובן בלי להוסיף שמן למדורה...
‌‏
🚨 התרעה – אזהרה מפני סכנה מתקרבת.
למשל: "התקבלו התרעות על ירי טילים ורקטות".
כך גם הפועל התריע (על): "המבקר התריע על היעדר תוכנית לשעת חירום".
‌‏
🚨 התראה – איום או הודעה על עונש הצפוי לאדם שאינו פועל לפי החוק.
למשל: "לפני העיקול תישלח התראה".
‌‌‏
בעברית בת ימינו התפתחה משמעות נוספת למילה התראה: 'הודעה (מוקדמת)', כגון "הם הגיעו לביקור בלי התראה (מוקדמת)".
‌‌‌‌‏
תייגו ושתפו חברים שתמיד מוכנים לכל תרחיש. 🚩

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/465672342_986778516820260_4672020477649425214_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=qGMuvSsmPCYQ7kNvgHIkTGS&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AfzP3P_L0M85XtZ9bg_-cDu&oh=00_AYByLll7WktuH3SLVBNxgXXiXSy5h0gxVNc4Pf6XvLgv-A&oe=6739B77F

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אורנה, תודה על התזכורת!

אורנה, תודה על התזכורת! מַכִּיר ולא מֵכִּיר. 😎
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
נפתח בהכרת תודה לביונסה על הרשומה

נפתח בהכרת תודה לביונסה על הרשומה.
ולכל מי ששכח להודות – זו הדרך הנכונה:
‏
להכיר תודה ולא “להוקיר תודה”!
‏
🙏 הצירוף ‘הכיר תודה’ נוצר רק בספרות העברית החדשה על פי ‘הכיר טובה’ מן העברית של ימי הביניים.
‏
🙏 להכיר טובה פירושו להכיר בטובה שנעשתה לנו, להכיר בכך שנעשה עימנו חסד.
‏
🙏 ב‍‍‍‍‍‍‍‍ימינו יש המחליפים בטעות את ‘הכיר טובה’ ב”הוקיר טובה”, ואת ‘הכיר תודה’ ב”הוקיר תודה”,
אך הפועל ‘הוקיר’ משמעו ‘העריך וכיבד’ (מלשון יְקָר = כבוד), ומתאים במשפטים כמו “אני מוקיר את פועלה של ביונסה”. ‍‍
‏
תייגו ושתפו חברים ששכחו להכיר תודה לביונסה ואחלו להם בהצלחה. 😰

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/465108424_985625796935532_3557977847849606523_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Qh9FNvXbTZsQ7kNvgGzB_K4&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AOGz0U1dAdqrpNrGLcWWbib&oh=00_AYAg85vkePNa08NWf76Nx5Cz0BoHl2z8X6_9nCSWVtt_wQ&oe=673868BB

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אכן, בחיים יש שאלות שהן "קצת בני גורן"

אכן, בחיים יש שאלות שהן "קצת בני גורן"... 😉
אבל גם העין של עדי ביטי לא תעצור אותנו מלהשיב עליהן!
‌‌‏
אם אפשר לומר 'כלפיהם' – למה אי אפשר לומר "בשבילהם"? 😳
‌‌‏
תשובתנו:
‌‌‏
👈 מילת היחס בִּשְׁבִיל שייכת לקבוצת מילות היחס הנוטות כמו שם עצם ביחיד – בִּשְׁבִילָם; כמו סוּסָם (הסוס שלהם), סִפְרָם (הספר שלהם).
‌‏
קבוצה אחרת של מילות יחס נוטה על דרך שמות עצם ברבים, למשל: לִפְנֵיהֶם, אַחֲרֵיהֶם, כְּלַפֵּיהֶם; כמו סוּסֵיהֶם (הסוסים שלהם), סִפְרֵיהֶם (הספרים שלהם).
‌‌‏
👈 ואיך נזכור זאת? יש לנו שיטה:
‌‌‏
אם בגוף ראשון יחיד המילה נגמרת בצליל i (בשבילִי, אצלִי, בגללִי) לא נוספת ה"א בצורת הרבים: בשבילם, אצלם, בגללם.
‌‏
אם בגוף ראשון יחיד המילה נגמרת בצליל ay (כלפיי, לפניי, אחריי), יש ה"א בצורת הרבים: כלפיהם, לפניהם, אחריהם.
‌‌‏
מבלי לסבך יותר מדי, כדאי לדעת שלכלל הזה יש כמה חריגים:
‌‌‏
✔️ בֵּין – ביני, אבל ביניהם (לצד בינם).
✔️ בְּ – בי, אבל בהם (לצד בם).
✔️ עִם – עימי, אבל עימהם (לצד עימם).
✔️ לְ – לי, אבל להם.
‌‌‌‏
שתפו אותנו – מה חשתם כלפי הרשומה הזו? 🤗

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/465559265_981173097380802_3070648914068024621_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=105&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Ne1u1kQcZo4Q7kNvgFwy1Wx&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ASEeACwQvq2K2rXbWQgxggO&oh=00_AYAvunLXilKik8G5tHegkNhTY6ThouIrx-jNhC-OnsEYiA&oe=67302FF5

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
- רוצה לחלוק מנת ספגטי?

- רוצה לחלוק מנת ספגטי?
- אני לא ממש רעבה, אולי רק ספגט אחד?
‏
אוהבי הפחמימות, שימו לב:
‏
🍝 צורת היחיד של המילה האיטלקית ספגטי היא ספגטו (spaghetto), שמשמעותה המקורית 'חוט דקיק'.
‏
🍝 ובעברית? ספגטו אחד נקרא אטרייה, ואם רוצים לציין את סוג האטריות – אפשר לומר 'אטריית ספגטי'.
‏
🍝 ומה לגבי פסטה? המילה האיטלקית pasta היא דווקא צורת יחיד, וצורת הרבים שלה paste. בעברית נאמר ברבים פסטות, ואפשר גם להשתמש במילה פסטה כשם קיבוצי, למשל: חיסלתי קערת פסטה.
‏
🍝 משמעותה הבסיסית של המילה האיטלקית pasta היא בצק באופן כללי, ומכאן גם דברים דומים לבצק. ממילה זו בלשונות הלטיניות אף התגלגלה אלינו הפשטידה (בלשונו של רש"י).
‏
שתפו חברה גרגרנית וחבר שמוכן להסתפק באטרייה אחת. 🤤

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464807434_980950807403031_6504052450626766003_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=ri_TEckSxb8Q7kNvgE_ji8K&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ASEeACwQvq2K2rXbWQgxggO&oh=00_AYBX0KnjzwnkC30GLCkIYsbIecg5eEe2Z68oHh7c_zqOjQ&oe=67300EED

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אלוהים אדירים, איזו שאלה מצוינת!

אלוהים אדירים, איזו שאלה מצוינת!
‌‌‏
אומנם איננו מומחים לתאולוגיה, אך בסוגיות לשוניות אנחנו תמיד שמחים לעזור... 😇
‌‏
'אלוהים אדירים' או 'אלוהים אדיר'?
‌‏
טוב לדעת:
‌‏
👈 ברוב ההקשרים במקרא המילה 'אלוהים' היא צורת ריבוי תמידי המציינת יחיד בבחינת "ריבוי של כבוד" – בדומה למילים 'אדונים' ו'בעלים'.
‌‏
👈 בתנ"ך לרוב ההתאם למילה 'אלוהים' הוא ביחיד: "ויאמר אלוהים", "ויקרא אלוהים". וכך גם "אלוהים ישמור".
‏
👈 בשמות תואר המצטרפים למילה 'אלוהים' יש נטייה דווקא לרבים – מן הסתם בגלל זהות סיומת הרבים של המילה 'אלוהים' עצמה עם סיומת הרבים של שמות תואר אלו:
"אלוהים חיים", "אלוהים קדושים", וכך גם הביטוי "אלוהים אדירים" שמקורו בתנ"ך: "מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה" (שמואל א ד, ח).
‌‏
שתפו ותייגו, למען השם!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464788956_980413917456720_5453076847210944789_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=ZYg5kdZMqOAQ7kNvgFxtG78&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=ASEeACwQvq2K2rXbWQgxggO&oh=00_AYBP8ySLec2U6MHVy6-8M2m3XMUzM0W5EcyfjhCzVaKbmA&oe=673027BC

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
הינה פרט מידע שירגש אתכם היום:

הינה פרט מידע שירגש אתכם היום:
‌‌‌‏
השבוע מציינים את שבוע העלייה, לציון חשיבות העלייה לארץ ישראל כבסיס לקיום מדינת ישראל כמדינה יהודית,
וזאת הזדמנות בשבילנו יחד עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל להריע לעולים החדשים שעולים לארץ גם בימי המלחמה! 🇮🇱
‌‌‏
ואם זה לא מספיק, בימים אלו ממש מציינים 75 שנה להקמתו של האולפן הראשון ללימודי עברית בישראל, והחגיגה גדולה שבעתיים! 🎉
‌‌‏
לכבוד האירועים המרגשים, הינה שש עובדות שוודאי יעניינו אתכם:
‌‌‏
1️⃣ פשוט מאלף ללמוד באולפן! אחת המשמעויות של השורש אל"ף בעברית ובלשונות שמיות אחרות היא לימוד ותרגול, כגון "אֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה" (איוב לג, לג). כך למשל "הרצאה מאלפת" היא הרצאה מחכימה, מלמדת ומעשירה, ומכאן גם "אילוף חיות".
‌‏
2️⃣ אולפן ואולפנא! מן הארמית מוכר שם הפעולה אוּלְפָן או אוּלְפָנָא שפירושו 'לימוד'. בתרגומי המקרא בא הצירוף 'בית אולפנא' תמורת 'אוהל מועד', ובעברית החדשה שימשו בעבר 'בית אולפן' או 'בית אולפנא' במשמעות בית ספר או מקום לימוד והכשרה.
‌‌‏
3️⃣ ומי חשב על אולפן ללימוד עברית? מספרים שאת השם אֻלְפָּן לבית ספר ללימוד עברית למבוגרים הגו יוסף שקד ונחום לוין בשנת 1949 עם הקמת האולפן הראשון – אולפן עציון בירושלים של הסוכנות היהודית.
‌‌‏
4️⃣ אולפן עציון! לפני 75 שנה, כחודשיים לאחר סיום מלחמת השחרור, כשהמדינה הצעירה עוד אוספת את שבריה ומבכה את חלליה, נוסד בירושלים האולפן הראשון ללימוד עברית בארץ – אולפן עציון של הסוכנות היהודית. כיום ממוקם האולפן בשכונת תלפיות מזרח בעיר.
‌‌‌‏
5️⃣ מי ומי באולפן? מן הבוגרים המפורסמים שלמדו עברית באולפן עציון בירושלים (והיו כבר יותר מ־150 מחזורי לימוד) – אביטל שרנסקי, מארק רגב וגם אפרים קישון, שהיגר לשפה העברית והמציא אותה מחדש.
‌‌‌‏
6️⃣ הריעו לעולים החדשים! למרות המלחמה (או בגלל המלחמה) עלו ארצה בשנת תשפ"ד כ־31,000 עולים מיותר מ־100 מדינות שונות. הידעתם כי קרוב לשליש מהעולים השנה (31%) הם צעירים בני 18–35?
‌‌‌‌‏
שתפו, תייגו והריעו בברכת ברוכים הבאים לעולים החדשים שעלו ארצה השנה! 🙌🏼

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464591343_980194567478655_2686581623313831929_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=L2ZyFilkNEoQ7kNvgE1E1TP&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Atq6A1_ORbKkL4_aIupdwqm&oh=00_AYD2SxCih6GAJRUCQNIRaFyzaF5yosb7LqNvNeeRWJqklQ&oe=672EA9C6

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עמית, יכול להיות שאתה מסנן אותנו?

עמית, יכול להיות שאתה מסנן אותנו? כי אנחנו לא אטריות...
רק רצינו לומר לך תודה על הדיוק ועל התזכורות!
‌‌‏
👈 משאיל – מי שנותן דבר על מנת שיוחזר לו (הספרייה משאילה לי ספר).
‌‌‌‏
👈 שואל – מי שמבקש או מקבל דבר על מנת להחזיר אותו לאחר השימוש (אני שואל ספר מהספרייה).
‌‌‌‏
וכך גם:
‌‏
🏠 בעל הדירה משכיר לי את הדירה, ואני שוכר אותה ממנו.
‌‏
🏦 הבנק מלווה לי כסף ואני לווה כסף מהבנק.
‌‌‌‌‏
הפיצו לשואלים ולמשאילים!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464528848_979637007534411_8135333932923032417_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=mUt9z8mLSEwQ7kNvgFIiH2a&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Atq6A1_ORbKkL4_aIupdwqm&oh=00_AYBEd8G3Z_o8xtCb0UU0rK6YiLPKmjO4Slgr6uPQOg8tmg&oe=672EB177

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
מכירים אנשים שאומרים "לבריאות" על שיעול?

מכירים אנשים שאומרים "לבריאות" על שיעול?
שלחו להם את הרשומה הזו:
‏
🧻 הביטוי "לבריאות" התחדש בעברית החדשה, והוא משמש ברכה להתעטשות (השמעת קולות אפצ'י).
‏
אמירת "לבריאות" להתעטשות משקפת את התפיסה שבפעולה זו כביכול יוצאת נשמתו של האדם, והברכה נועדה להגן עליו מפניה.
‏
🧻 ומה לגבי שיעול?
בעברית אין ברכה מיוחדת או רשמית לשיעול (וגם לא להפקת קולות אחרים שאדם משמיע כמו גיהוק או שיהוק).
‏
עם זאת בפי רבים מדוברי העברית (ובמיוחד יוצאי ארצות ערב) בתגובה לשיעול אומרים "סמאללה" (מערבית: سمالله), קיצור של "איסם אללה" (اسم الله) – מילולית "שם האל (עליך)", כלומר "ישמרך האל". בעיקרו איחול זה נאמר בתגובה לדבר מבהיל (רעש, מעידה, חנק וכיו"ב).

🧻 לִבְריאות או לַבְּרִיאות?
שני האיחולים תקניים מבחינה לשונית, וההבדל ביניהם הוא בשאלה אם המילה 'בריאות' מיודעת או לא.
‏
יש שהקפידו ומקפידים לומר לִבְריאות ללא יידוע, והעדפה זו נסמכת על ביטויי איחול דומים: לְחַיִּים, בְּהצלחה.
‏
עם זאת גם לצורה המיודעת לַבְּרִיאות אפשר למצוא סימוכין במקורות, כגון בַּנְּעִימִים, ולכן שתי הצורות אפשריות.
‏
העיקר שתהיו בריאים!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/465646792_979435694221209_3547560563278134298_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=929kKmkTYMUQ7kNvgGdIimc&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Atq6A1_ORbKkL4_aIupdwqm&oh=00_AYCh-c-ulxIcmnnHay155jogzIjHkQuyQp0GIYG_kNaLZw&oe=672EAA6A

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
הסימן ₪ אכן מסמל את האותיות ש' ו־ח': שקל חדש

הסימן ₪ אכן מסמל את האותיות ש' ו־ח': שקל חדש.
‌‌‌‏
וסמליל (בלעז: לוגו) האקדמיה מורכב מהאותיות א' (אקדמיה), ל' (לשון), ע' (עברית). 🤯
‌‌‌‌‌‏
לסמלילים מעין אלה, המורכבים משילוב אותיות, יש שם בעברית: מִשְׁלֶבֶת (בלעז מונוגרמה).
‌‌‌‏
ואם אנחנו כבר עוסקים בענייני כספים, נזכיר:
‌‌‌‏
💰 100 ₪ או ₪ 100? הסימן ייכתב אחרי המספר, ככיוון הכתיבה בעברית, כלומר מצד שמאל: 100 ₪.
‌‌‌‏
💰 מתי שקל ומתי שקלים? עד המספר עשר יבוא שם העצם הנמנה בצורת רבים בלבד ('עשרה שקלים' ולא "עשרה שקל", וכמובן לא "עשר שקל"), ומהמספר אחת עשרה ומעלה אפשר לציין את שם העצם גם ביחיד וגם ברבים ('מאה שקל' וגם 'מאה שקלים').
‌‌‌‌‌‌‌‏
תודו שהעשרנו אתכם – לפחות במובן אחד. 😎

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464591497_977926631038782_5147012246372931184_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=cL2Jz39AUNsQ7kNvgEmCQMR&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AglXA49oEmw5KSHlTuNrz6B&oh=00_AYCQdQY-4EY7ZWoNiOp_iU3ky3mHB6CtMnIF5EAoPtAgQQ&oe=672B3337

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
הינה שאלה שמטרידה לא מעט אנשים,

הינה שאלה שמטרידה לא מעט אנשים,
מזל שאנחנו כאן. נשתדל לא להאריך יותר מדי... 😊
‌‌‌‏
מקור המילה 'מערוך' מן המשנה – הכלי המשמש לעריכת הבצק, כלומר לסידורו על משטח כלשהו ולרידודו.
שורש המילה הוא ער"ך, והדמיון לשורש אר"ך מקרי בלבד.
‌‌‌‌‏
שתפו ותייגו חובבי אפייה. 🍞

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464289041_976920811139364_8713879976554068905_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=MXFZmlEM1FAQ7kNvgGNhKUD&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AeEKV_O4JrKxma55YsUU31t&oh=00_AYAe0h-VZSnMRieoR_3YB66EU4UTwwTRPuwD1j1j9o3bOw&oe=6729BB22

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
לכבוד האיחוד המרגש של חברי "הכבש השישה־עשר",

לכבוד האיחוד המרגש של חברי "הכבש השישה־עשר",
נספר לכם היום על כבשים:
‌‏
🐑 כבשים וכבשות: בלשון המקרא צורת הרבים של כֶּבֶשׂ היא כְּבָשִׂים, ושל כִּבְשָׂה – כְּבָשׂוֹת. בעבר קבעה האקדמיה כי גם בימינו תשמש הצורת כְּבָשִׂים לריבוי של כֶּבֶשׂ בלבד, ואילו כִּבְשָׂה ברבים תהיה כְּבָשׂוֹת. אך לימים חזרה בה האקדמיה מן הקביעה, וכיום אפשר לרבות את המילה כִּבְשָׂה הן כְּבָשׂוֹת הן כְּבָשִׂים.
‌‏
🐑 כאן גרים בכיף!
‌‏
👈🏽 הכבש הזכר נקרא גם אַיִל ויוֹבֵל, וזוגתו הכבשה – גם רָחֵל או רְחֵלָה.
👈🏽 צאצאי הכבש הם טָלֶה וטַלְיָה, ובימינו גם שֶׂה ושֵׂיָה (במקרא שֶׂה מציין גם כבש או עז בוגרים).
👈🏽 הכבש או הכבשה (וכך גם התיש או העז) אשר הולכים בראש העדר מכונים מַשְׁכּוּכִית.
‌‏
שתפו ותייגו ילדים וגדולים שעד היום סופרים כבשים. 😴

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464858986_977186447779467_8946280916855986057_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=X4KpBQlVwnYQ7kNvgGU1x3i&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AeEKV_O4JrKxma55YsUU31t&oh=00_AYAOKwarc8BpSJsxC9G-B1gsC6xeywUDjky-CW0zMBK_NA&oe=6729A32B

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
נתחיל בהבהרה למי שלא הבין את התמונה:

נתחיל בהבהרה למי שלא הבין את התמונה:
האות غ נהגית בערבית כ־ר חיכּית, אך כנגדה בשפות אחרות נמצא ע בעברית ו־g באנגלית.
‌‌‏
אז אם תהיתם פעם מדוע דוברי עברית מבטאים "עזה", בעוד שדוברי ערבית מבטאים "ר'זה" ובאנגלית בכלל אומרים "Gaza"
– באנו להסביר!
‌‌‏
👈🏽 הלשון הערבית מבחינה בין שני הצלילים המסומנים בשתי האותיות ع ו־غ.
העיצור המסומן באות ع (עַיְן) בערבית – הגייתו כהגיית עי"ן.
העיצור המסומן באות غ (רַ'יְן) בערבית – הגייתו כמעין רי"ש.
‌‏
👈🏽 ומה בעברית? גם בעברית הקדומה היו שני עיצורים, אך כבר בשלב מוקדם הם התאחדו. בטקסט המקראי המסור בידינו יש רק האות עי"ן והיא מייצגת בהגייתנו את העיצור הלועי ע, כמו שאנחנו מכירים היום.
‌‏
ומדוע באנגלית כותבים והוגים Gaza?
‌‌‏
בעקבות תרגום השבעים לתנ"ך! תרגום השבעים נכתב ביוונית עתיקה – שבה אין עיצורי ע, והוא משקף את השלב שבו עדיין היו בעברית שני עיצורי ע שונים. בתעתיקי שמות של אנשים ומקומות בתרגום השבעים ה־ע הרגילה (זו המוכרת לנו עד היום) אינה מתועתקת ומסתפקים בתנועה שאחריה (למשל בשם עַמּוֹן – Αμμαν – Amman), ואילו ה־ע השנייה (זאת שהשתמרה בערבית באות רַ'יְן) מתועתקת באות Γ – גמא (למשל בשם עֲמוֹרָה – Γομορρα – Gomorra), ומכאן גם Gaza.
‌‌‏
ואתם, מה העי"ן שלכם? 😉

https://scontent-ber1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464281741_976021781229267_5598888367206422688_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=TUCFae_JQpsQ7kNvgEQfQSc&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-ber1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AoaeOoXyATpacEIU0BWfDt8&oh=00_AYDn4X7hRHzhPdtHEaMnYyO97FXv4hK-uAIJGVhlRiwbUA&oe=67283430

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
‌‌‌‏אם דני גזר בזוג מספריים ודין גזר בזוג מספריים נוסף,

‌‌‌‏אם דני גזר בזוג מספריים ודין גזר בזוג מספריים נוסף,
האם דני ודין השתמשו בזוג מספריים – או בשני זוגות מספריים?🤯
‌‌‌‌‌‏
✂️ המילה זוג רגילה לציון חפץ אחד העשוי משני חלקים דומים וסימטריים המחוברים יחד ואין משתמשים בהם בנפרד: זוג משקפיים, זוג מכנסיים וגם זוג מספריים.
‌‌‌‌‌‏
✂️ הצורך במילה זוג נובע מכך שהמילה 'מספריים' יכולה לציין גם פריטים רבים, למשל 'עשרים מספריים', 'שלושים מכנסיים', 'מאה משקפיים'.
‌‌‌‌‌‏
✂️ ולא לשכוח: מינם הדקדוקי של משקפיים, מכנסיים וגם מספריים הוא זכר: משקפיים ורודים, מכנסיים חדשים, מספריים חדים.
‌‌‌‌‌‏
שתפו חברים שקוראים למכנסיים "מכנס" וחברות שיש להן יותר מדי זוגות מכנסיים. 😎

https://scontent-ber1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464282948_975588591272586_670063675635856369_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=vccG5pjefqwQ7kNvgHEvvCz&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-ber1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AoaeOoXyATpacEIU0BWfDt8&oh=00_AYA4qzZBFbnepZgCpbtvMBwgC7R_RH-RF-KhAuKrPEwxwg&oe=67282FF4

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
האקדמיה ללשון העברית מרכינה ראש ומשתתפת בצער משפחות הנופלים

האקדמיה ללשון העברית מרכינה ראש ומשתתפת בצער משפחות הנופלים. יהי זכרם ברוך.

https://scontent-cph2-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464473069_972288614935917_7688772299924687716_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=phOrjbSeUtAQ7kNvgEhkKBc&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-cph2-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AzgeQx3CP-2sJysr4QZXmBC&oh=00_AYC3GesoBDdhBDUYAerFP9NImp-7pd9_diNQzP-xFvl-uw&oe=672278F4

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עם השלמת קריאת התורה בשמחת תורה תישמע בחלק מבתי הכנסת הקריאה "חזק חזק ונתחזק" –

עם השלמת קריאת התורה בשמחת תורה תישמע בחלק מבתי הכנסת הקריאה "חזק חזק ונתחזק" –
ומי מאיתנו לא זקוק לחיזוק בעת הזו?
‌‌‏
ובהיותנו אנחנו, הינה הזווית הלשונית:
חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַּק – ולא "וְנִתְחַזֵּק".
‌‏
אף על פי שבציבור השתרש הנוהג להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי, בפסוק (שהברכה הזו מבוססת עליו) כתוב וְנִתְחַזַּק – בפתח!
‌‏
כך אומר יואב שר הצבא של דוד בצאתו לקרב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו" (שמואל ב י, יב).
‌‌‏
שימו לב – חֲזַק ולא חָזָק!
המילה חזק בברכה "חזק חזק ונתחזק" אינה מייצגת את שם התואר חָזָק (ההפך מחַלָּשׁ) אלא פועל בציווי שהוראתו "הֱיה חזק!" – כמו בברכת עידוד מוכרת אחרת: "חֲזַק וֶאֱמַץ".
‌‌‌‌‏
נאחל לכולם בשורות טובות ומחזקות. ❤️

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464082712_970882561743189_5417998505863394400_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=107&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=cXkYbrEBRX4Q7kNvgF35cQ6&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AosT7jyzGmM8pvvXDznO6SY&oh=00_AYAcXNS-igfSUO7rT113G2DgFyG3AiyFHg8ZgP2WLFqmmw&oe=671FA564

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עוקבים יקרים, מייד נתפנה ונעמוד לשירותכם

עוקבים יקרים, מייד נתפנה ונעמוד לשירותכם. 💪
‏
מניין לנו הכינויים הרבים לבית השימוש?
‏
🚽 "סליחה, אפשר להשתמש בבית הכיסא שלכם?"
בתחילת המאה ה־20, הקים ועד הלשון את הוועדה למונחי הבראת מעונות, וזו קבעה שלשירותים נקרא "בֵּית כִּסֵּא" או לחלופין ״בֵּית כָּבוֹד״ — צורת לשון נקייה שנלקחה ממסכת תמיד שבמשנה (א, א). תופעת הלשון הנקייה מתבטאת גם בשמות נוספים, ובהם נוחות, נוחיות ובית שימוש.
‌‏
🚽 ומה לגבי "שירותים"?
המילה שירותים מגיעה מקיצור של הצירוף 'שירותים סניטריים' – ('שירותים' במשמעות 'מתן שירות'), הקשורים לבריאות ולהיגיינה.
‏
🚽 מכאן גם 'בית שימוש':
המילה 'שימוש' קרובה בעניינה ל'שירותים' (אף שכאן כמובן מדובר בשימוש מסוים מאוד).
בשנות ה־70 האפיל השימוש ב"שירותים" על השימוש ב"בית שימוש", וכיום אף ששני המונחים נמצאים בשימוש – "שירותים" הוא השגור מן השניים.
‏
תייגו ושתפו חברים שקראו את הספר 'סיר הסירים' וכאלה שקראו את 'היה היה על האסלה'. 📚

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464178905_970126505152128_919174038884127270_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=SGIGkssbERUQ7kNvgFn_eaK&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=APGrjOx8uwgbb-3PfPbQGM9&oh=00_AYCagQ7IPhqpW3bwcF1BcWSS7igXX8Eo154pxpyHa3rQUw&oe=671E3AF5

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
רגע, יסמין, לפני שאת יוצאת,

רגע, יסמין, לפני שאת יוצאת,
קראי את נאום המכירה שלנו (Pitch):
‌‌‌‏
מה ההבדל בין כנסו להיכנסו?
זה פשוט!
‌‌‏
🤝 'כנסו' היא צורת ציווי של הפועל כינס.
'לכנס' משמעו לקבץ, לזמן יחד, לרכז.
למשל, הבוס שלי כינס ישיבה דחופה.
‌‌‌‌‏
🚪'היכנסו' היא צורת ציווי של הפועל 'להיכנס',
כמו הימנעו (להימנע),
הישמעו (להישמע),
היזהרו (להיזהר).
‌‌‌‌‏
תייגו ושתפו כרישים. 🦈

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/463982818_968990168599095_8131118244414575136_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=103&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=yXRukQ3AC4wQ7kNvgHjj4Hl&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A0kxa9TMPqB2TMt5YV0G07Q&oh=00_AYAciciFqIBh1igVIzMNeRZv6h_IQoOSXy6Z08IHcqUyyQ&oe=671CC36C

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
כבר סוכות תשפ"ה ורק עכשיו גיליתם שיש צבע בשם תרוֹג?

כבר סוכות תשפ"ה ורק עכשיו גיליתם שיש צבע בשם תרוֹג?
אתם לא לבד! 💚💛
‌‏
תאמינו או לא, בשפה העברית יש שם מיוחד לצבעו הצהבהב־ירקרק של האתרוג – תָּרֹג!
‌‌‏
בדומה לתרוֹג (שנגזר משם האתרוג) טוב לדעת שגם:
🩷שם הצבע ורוד נגזר משם הצמח וֶרֶד.
💜שם הצבע סָגול נגזר משם הצמח סִגָּל.
🧡שם הצבע כתום נגזר מן המילה המקראית כֶּתֶם שפירושה 'זהב'.
‌‌‌‏
🍋 ומה עניינו של הפועל 'לאתרג'? בימי הסוכות מקפידים שלא ייפול פגם באתרוג – ככתוב במשנה: "ניטלה פטמתו, נקלף, נסדק, ניקב וחסר כל שהוא – פסול" (סוכה ג, ו). לשם כך נהוג להקפיד בשמירתו, ויש העוטפים אותו בחוטי פשתן רכים ואף מניחים אותו בקופסה מיוחדת. מכאן החל השימוש בפועל 'לאתרג' לציון דבר או אדם ששומרים עליו מכל ביקורת, בעיקר בכלי התקשורת.
‌‌‌‏
‍‍‍‍שתפו ותייגו חברים שתמיד מגינים עליכם. 🍋💛

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/464151710_968132585351520_9144290441301904616_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=twwrvsbrQLoQ7kNvgHjvIam&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A0kxa9TMPqB2TMt5YV0G07Q&oh=00_AYCJPICZg5HKZtmQBwZSMilTOvpPPAE7Y0LuMLKL86jGpQ&oe=671CD066

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
"אני שר, כולם קוראים לי יפת

"אני שר, כולם קוראים לי יפת
שערות באף בצבע זפת
בלשון למדתי בג"ד כפ"ת
יפת וחם."
‌‏
יפת היקר, אילו הערנו אותך באמצע הלילה –
היית יודע שאומרים "חזק וּבָרוּךְ" ולא "חזק וּבָּרוּךְ"?
‌‌‏
הכלל הבסיסי: אותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה או אחרי שווא נח מקבלות דגש קל.
‌‌‏
במילה בָּרוך יבוא דגש בבי"ת כי היא בראש מילה, אבל במילה וּבָרוּךְ לא יבוא דגש בבי"ת משום שהיא באה אחרי תנועה (שורוק).
‌‌‌‌‌‌‏
שתפו חברות שמתגעגעות לשנות ה־90 וחברים ש"שיר הטרטע" הוא עדיין השיר האהוב עליהם. 🤪

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/463396214_966549815509797_3954561391677138978_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=109&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=6eyN3I3DKgcQ7kNvgFRwRZv&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AI1Uc2uTKBjNi-VmLY9MSeq&oh=00_AYAF_VeCi_5MqbPpXxOMc7bvj_brCOyssRDBSfZI_xkonA&oe=671891B3

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
מארחים בחג?

מארחים בחג? כדאי שתדעו את מי...
‏
רבים מתבלבלים במילות שיר הילדים הידוע "המשפחה שלי".
‏
ננצל את ההזדמנות כדי להזכיר:
‏
👈🏼 צורת הנקבה של התואר הארמי רבא ('גדול') היא רבתא ('גדולה').
👈🏼 לכן יש לומר דודה רבתא – לא "דודה רבה" כמאמר השיר, ובטח לא "תודה רבה". 😉
👈🏼 לא בטוחים מי היא דּוֹדָה רַבְּתָא? דודה רבתא (או דודה גדולה) היא אחות הסב או הסבה ('סבה' היא המילה העברית ל'סבתא').
‏
תייגו ושתפו את הדודים והדודות שלכם. 🧑‍🧑‍🧒‍🧒

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/463373430_964902309007881_2003874085938431457_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=108&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=w4YV1SW02OwQ7kNvgEM9_YP&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A2BXsHaRSiyZMQjAn23Mkhl&oh=00_AYDJofiV0w_M-3IIPa8ghInSPdvJTw33ztQQjz5mWjyLgw&oe=6715D0C3

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
בואו נדבר על נושא "נורא" מעניין

בואו נדבר על נושא "נורא" מעניין. 😳
(Feed generated with FetchRSS)
➖ Sent by @TheFeedReaderBot ➖

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
‌‌‌‏מחר סוכות, ובכל זאת נבקש מכם מעט לחכות

‌‌‌‏מחר סוכות, ובכל זאת נבקש מכם מעט לחכות...
כדי לקרוא את הרשומה שלנו כמובן! 🙂
‌‏
מה זה חַכּוֹת?
כמו "לחכות" – כלומר "אין פנאי לחכות".
‌‌‌‏
ולמיטיבי לכת –
‌‌‌‏
חַכּוֹת היא צורת המקור הנטוי של הפועל חִכָּה, כפי שהֱיוֹת היא צורת המקור הנטוי של הָיָה, לֶכֶת של הָלַךְ ועוד. המקור הנטוי מוכר יותר (משיעורי לשון בבית הספר) בכינוי 'שם הפועל' – כשהוא בא בלמ"ד בראשו: לחכות, להיות, ללכת.
בתנ"ך רווחות מאוד צורות כאלה בלי למ"ד, ואפשר למצוא אותן עד היום בספרות היפה וגם בצירופים כמו "מיטיבי לכת", "ידיעת קרוא וכתוב".
‌‌‏
ומה שם הפעולה של הפועל "לחכות"? ⌛
‌‌‏
בספרות העברית ובמילונים אפשר למצוא את המילים חִכָּיוֹן, חִכִּיָּה וחִכּוּי, וגם את הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה. אבל אף אחת מן הצורות האלה לא חדרה לשימוש היום־יומי, ולכן אנחנו נוטים להשתמש בשם פעולה של פועל אחר – הַמְתָּנָה.
‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏
תייגו ושתפו חברים שמחכים עם הסוכה עד הרגע האחרון וחברים שילכו עם הילדים בחול המועד סוכות לפסטיבל [בעברית: תחיגה] 'ילדות ישראלית' בדיזנגוף סנטר, בשיתוף "הופ – ילדות ישראלית" והאקדמיה ללשון העברית. 🥰

קישור בתגובות.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/463410303_964235372407908_4375609944634825820_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=101&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=9klw-pBWYK0Q7kNvgEjYYfp&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A38tC0hJzx5_e02YI84vVzj&oh=00_AYDo1oC-E0HZ5yG5xLENs1ZEwDsmPG_SiWUBK6sl9DQ9hw&oe=67144466

(Feed generated with FetchRSS)
➖ Sent by @TheFeedReaderBot ➖

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
מפנה דירה "בנסיבות משמחות"?

מפנה דירה "בנסיבות משמחות"? אנחנו שמחים לשמוע!
אבל מה הן בעצם נסיבות? במה הן שונות מ"סיבות"?
שאלות כאלה הן סיבה לנסיבה מבחינתנו!
‏
👬 מה ההבדל בין 'סיבה' ל'נסיבה'?
‏
בעברית של היום 'סיבות' משמעותן 'הגורמים לדבר מה', ואילו 'נסיבות' מציינות בעיקר את התנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.
אך בתנ"ך מדובר כנראה במילים נרדפות: המילה 'סיבה' נזכרת פעם אחת בלבד, בספר מלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים כתובה במקומה 'נסיבה'.
‏
🌱 יורדים לשורש העניין!
‏
"סיבה" ו"נסיבה" שתיהן שמות עצם משורש סב"ב. במקרא ישנו גם פועל מאותו השורש – סִבֵּב במשמעות 'גרם', ומכאן שסיבה היא הדבר הגורם לדבר אחר. בספרות ימי הביניים נזכר רבות הצירוף "סיבה ומסוּבָּב", הלא הם "גורם ותוצאה".
‏
🔄 בתנועה מעגלית
‏
מאותו השורש נגזר גם הפועל 'להסתובב'! זאת מפני שתנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. אותו קשר קיים גם בשורשים אחרים בעברית, כמו השורש חו"ל למשל, אשר ממנו נגזרת המילה "מחול" וגם ביטויים כמו "אירוע מחולל" או "חוזר חלילה".
‏
🔠 לא רק בעברית
‏
באנגלית המילה לנסיבות היא circumstances, שנפתחת בתחילית circum ('עגול'), המוכרת גם מן המילה circus – 'קרקס', לציון צורת הזירה.
‏
תייגו ושתפו חברים, סתם ככה בלי סיבה!

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/462181055_964020585762720_1647040553183746042_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=TDlh66nRPRQQ7kNvgHyAvUZ&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A38tC0hJzx5_e02YI84vVzj&oh=00_AYAnCEyy3-8mJkutIe0q6STuZls-CnvZGlU5irA74JBG-w&oe=67145FC0

(Feed generated with FetchRSS)
➖ Sent by @TheFeedReaderBot ➖