האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
יהודה חן, יש לנו כמה הצעות בשבילך

יהודה חן, יש לנו כמה הצעות בשבילך. 😎
@ארץ נהדרת
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
גב' גלינדה וגב' ת'רופ,

גב' גלינדה וגב' ת'רופ,
‏
אין בכוונתו לפגוע בכן
‏
אבל זאת בהחלט שאלה שמעסיקה רבים.
‏
מרשעת, רשעה או מרושעת?
‏
מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה:
‏
רָשָׁע­–רְשָׁעָה כמו יָשָׁר–יְשָׁרָה, חָכָם–חֲכָמָה.
‏
אז למה ההתלבטות? בגלל צורות הנקבה השונות שהעברית לתקופותיה העמידה לרשותנו.
‌‏
🧹המילה רָשָׁע מופיעה בתנ"ך יותר מ־260 פעם ומכוונת לבני אדם.
‏
לעומת זאת צורת הנקבה רְשָׁעָה מוזכרת בתנ"ך פעמיים בלבד ולא בהקשר של אישה, אך זו הצורה הרגילה בספרות חז"ל, למשל "ושתי הרשעה".
‌‏
🧹 צורת הנקבה המתועדת פעם אחת במקרא ביחס לאדם היא מִרְשַׁעַת.
‌‏
מבחינה דקדוקית מִרְשַׁעַת אינה צורת הנקבה של רָשׁע, אלא שם עצמאי בעל משמעות זהה.

🧹 ומה עם רְשָׁעִית? בעברית החדשה סיומת הנקבה ־ִית רווחת מאוד (סַפָּרִית, שַׁדְרָנִית, סְטוּדֶנְטִית ועוד ועוד) והולידה את הצורה רְשָׁעִית, שאיננה פסולה מצד הדקדוק אך ודאי אינה הצורה המתבקשת במשקל זה.
‏
שתפו ותייגו חברים שתרצו לצפות איתם בסרט.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467867093_993408446157267_7326460620570738281_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=100&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=CTlErPd0qkUQ7kNvgEuKWpU&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AI_wQtg7fWGWdbyOHN795d7&oh=00_AYCq_GJIGpKpWa9twjw5MtjVl5Q4JEMp2D3v7rGoTNdHcw&oe=6745638F

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אתם שוכרים דירה או משכירים דירה?

אתם שוכרים דירה או משכירים דירה? 🤔
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
אנחנו לא יכולות להיות חברות… 😉

אנחנו לא יכולות להיות חברות… 😉
(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
יש לנו תחושה שמי שאחראי לשלט הזה זקוק נואשות לכוס קפה

יש לנו תחושה שמי שאחראי לשלט הזה זקוק נואשות לכוס קפה...
‏
ננצל את ההזדמנות להזכיר:
‏
הקפה ניתן ללא תשלום? 💰
‏
הקפה ניתן חינם או בחינם. שתי הצורות טובות ונכונות.
‏
שתפו ותייגו חברים שלא פותחים את הבוקר בלי כוס קפה. ☕

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467633439_992595146238597_8508483435032844431_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=102&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=Y91Vb1cAaRAQ7kNvgHPND_0&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=Ab0RrTIw7G3qoac9DeHiz1D&oh=00_AYCyyg8xaWjetyBJ1awa1i6tdzxGLQYx2jBe8B0rw7EPxQ&oe=6743E7DF

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
למען הסר ספק: לפניכם התכתבות אמיתית לגמרי מתוך הרשתות החברתיות של האקדמיה

למען הסר ספק: לפניכם התכתבות אמיתית לגמרי מתוך הרשתות החברתיות של האקדמיה.
‏
🧪 פיזיקה או פיסיקה? מוזיקה או מוסיקה?
התשובה הקצרה – תלוי בכם: כתבו את המילים האלה כמו שאתם *הוגים* אותן.
‏
🧪 ואיך אנחנו באקדמיה כותבים?
מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה וההגייה המקובלת שלהן היא בזי"ן ולא בסמ"ך – נכתבות בזי"ן.
על כן אנחנו ממליצים לכתוב פיזיקה ולא פיסיקה (וגם מוזיקה, פיזיותרפיה ומוזאון).
‏
שתפו חברים שתמיד יש להם שאלות לאקדמיה. 🤷🏻‍♀️

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466678834_991783239653121_1762929459948750013_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=1&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=HnEglyq_11oQ7kNvgG9h_5g&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AeA-lGOipNoFUxesPKlAWTY&oh=00_AYAwf4E-i0Qaev28GAeVC-9_Dpm-BXOPhwLmEX47y1rn-g&oe=6742802C

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
פרופ' יוגב, אתה צודק!

פרופ' יוגב, אתה צודק!
אכן יש קשר בין הביטוי "יוצא דופן" ובין תינוקות חמודים! 🐥
‏
👶 במשנה תינוק שנולד בניתוח קיסרי נקרא "יוצא דופן" מכיוון שהוצא מדופן הבטן של אימו בניתוח (לעומת תינוק שנולד בלידה רגילה).
‏
👶 בעת החדשה קיבל הביטוי "יוצא דופן" משמעות מושאלת לתיאור משהו או מישהו השונה מאחרים, והוא מוכר למשל מן השאלה: "מה יוצא דופן?"
‏
👶 בימינו התפתח שימוש בביטוי הזה גם במשמעות חיובית מאוד – לציין משהו או מישהו בעלי איכות טובה במיוחד (אולי בהשראת הביטוי "יוצא מן הכלל").
‏
תייגו ושתפו חברים שהם יוצאי דופן. 😜

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466964920_991005649730880_195319412997868219_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=M3dd8yZFgWMQ7kNvgHIyWDf&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AGCW9Jfp6Tv-TV0VMtA9HnY&oh=00_AYDEvsoeMpF4EcYdHkWnd00MvsgBvD7BYab1q-DEv6mXrQ&oe=6740F33F

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
ודאי תהיתם לעצמכם איך נקראת בעברית תקנית הפעולה של "לעשות קנאקים"

ודאי תהיתם לעצמכם איך נקראת בעברית תקנית הפעולה של "לעשות קנאקים".
בשביל זה אנחנו כאן! 💪
‌‏
"קנאק" הגיעה אלינו מן היידיש, והיא מילת תצליל המחקה את צליל הפעולה (ולא מתארת את הפעולה עצמה).
‏
המילה העברית שמתארת את פעולת ה"קנאק" היא לְפוֹקֵק.
‏
פּוֹקֵק את אצבעותיו = השמיע קול פיצוץ באמצעות הפעלת לחץ על מפרקי האצבעות. ✊
‏
שתפו ותייגו חבר שתמיד מפוקק וחברה שלא יכולה לשמוע את הקנאק. 👂

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/467191801_990481676449944_4875608686812647407_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720_tt6&_nc_cat=104&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=AMN4HUXTcBYQ7kNvgERZ8uE&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AGCW9Jfp6Tv-TV0VMtA9HnY&oh=00_AYBmO8WAsOTyNunMxFaErlKlt4lidLKyDiPqqbO7qgmYOQ&oe=674109D0

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
כבר צפיתם בסרט ההמשך לודר ב'?

כבר צפיתם בסרט ההמשך לודר ב'?
אם לא, אל דאגה – לא יהיו קלקלנים (ספוילרים) ברשומה הזו. 🤭
‌‌‏
מה כן יהיה בה? שתי עובדות מעניינות שאולי לא הכרתם:
‌‏
1️⃣ במקורות העברית הקדומים גלדיאטור נקרא לוּדָר. עם זאת, גם המילה לודר אינה עברית – היא שאולה מן הלטינית (Ludarius); מן Ludus, 'משחק'.
‌‏
2️⃣ לא רק ברומא – בתלמוד הירושלמי מתוארת מציאות עגומה שבה יהודים מכרו עצמם לקרבות גלדיאטורים – לדוגמה במקרה שבא לפני האמורא הארץ־ישראלי ר' אבהו (שמקום מושבו היה בקיסריה): "מעשה באדם שמכר עצמו ללודים" (גיטין ד, ט).
‌‌‌‏
צפייה מהנה. 🙂

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466799726_990221296475982_7127131895165392885_n.jpg?stp=dst-jpg_p720x720&_nc_cat=111&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=rxJdx59V1k0Q7kNvgFOoA9T&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AGCW9Jfp6Tv-TV0VMtA9HnY&oh=00_AYBfgPFE614s2kD3X1GkA5M-9txdgO0Lq97yCrqBjgIwnA&oe=6740F79D

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
כמה סוגי סלטים עלינו להגיש לשולחן כדי שנקרא להם "סל֫טים"?

כמה סוגי סלטים עלינו להגיש לשולחן כדי שנקרא להם "סל֫טים"?
‏
והינה סוגיה חשובה לא פחות:
האם אתם אומרים סל֫טים (במלעיל) או סלט֫ים (במלרע)? 🥗
‏
שימו לב:
‏ ‏
👈🏻 מילים עבריות בצורת רבים הן תמיד מלרעיות (חבר֫ים, קובי֫ות, ענב֫ים, שולחנ֫ות).
‏
👈🏻 גם צורת הרבים של המילה סָלָט נהגית בפי רבים בהטעמת מלרע – סָלָטִ֫ים, בהגייה העולה בקנה אחד עם הדקדוק העברי, כנראה בגלל הרגשת הדוברים שזו מילה עברית (בדומה להגיית צורת הרבים פָּנָסִים; פנס היא מילה זרה שנקלטה בעברית הקדומה).
‏ ‏
👈🏻 עם זאת, המילה סלט היא מילה לועזית, ובדרך כלל האקדמיה איננה מתערבת בהטעמת מילים לועזיות ואינה מקפידה על הטעמת סיומת הרבים במלרע (כגון במילים סטודנטים, טמפרטורות, דולרים, טלפונים, טלוויזיות). לכן גם מי שהוגה סל֫טים במלעיל – לא ייחשב משתבש.
‏ ‏
למען הסר ספק: סלטים במלעיל או סלטים במלרע – אין כל הבדל במשמעות.
‏ ‏
שתפו חברות שמבחינתן סלט֫ים וסל֫טים הם שני מאכלים שונים בתכלית. 😜

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466743050_988831919948253_2223906963446933920_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=106&ccb=1-7&_nc_sid=833d8c&_nc_ohc=Oro7YOADLS4Q7kNvgHSag5j&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=A1_YDgsEEU-yQvjhUUW7UL4&oh=00_AYAAJpvPEdhZKFMaJCplHeWGxfKkUyWQyhKlIJWpRqdTGQ&oe=673DF622

(Feed generated with FetchRSS)

האקדמיה ללשון העברית on Facebook
עומר היקר,

עומר היקר,
אנחנו מצטערים לאכזב, אבל אין כל קשר גיזרוני (אטימולוגי) בין שתי המילים. ❌
‌‏
ולמרות זאת דוברי העברית בימינו אכן מתרגמים את דרך ההתבטאות by far בצירוף העברי 'בפער' בגלל דמיון הצליל.
‏
והם לא לבד!
‏
במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים התחבב על הסופרים העבריים הנוהג לחדש צירופים בעברית המחקים את צליל המילה הלועזית שהם מתרגמים.
‍‍‏
וכך נמצא בעיתונות העברית של התקופה את הצירופים: פרטי־כל (פרוטוקול), חולירע (כולרה), דילוג רב (טלגרף), בו דעה (בודהה), אור הכל (אורקל), פאר עמוד (פירמידה), קנה און (kanone, תותח), אותו מוביל (אוטומוביל), פתק אוויל (פשקוויל).
‍‍‏
והינה כמה מילים שחודשו תוך שימור הצליל והמשמעות (תשמו"ץ – "תרגום שומר משמעות וצליל", מונח שטבע הבלשן גלעד צוקרמן):
‏
✅ גלידה (gelato)
‏
✅ גִּזלות דעת (Gaslighting)
‏
✅ כֶּבֶל (cable)
‏
✅ קוּקִית (Cookie), קובץ שהאתר במרשתת יוצר במחשב ונועד לזהות את המשתמש בכניסותיו הבאות.
‏
כתבו לנו בתגובות עוד מילים עבריות שמחקות את צליל המילה הלועזית.

https://scontent-dus1-1.xx.fbcdn.net/v/t39.30808-6/466741019_988110996687012_6139858045961352607_n.jpg?stp=dst-jpg_s720x720&_nc_cat=110&ccb=1-7&_nc_sid=127cfc&_nc_ohc=TUzcHyZv294Q7kNvgGq1n7O&_nc_zt=23&_nc_ht=scontent-dus1-1.xx&edm=AJdBtusEAAAA&_nc_gid=AlIvvqIslIpuftknyaiqIDN&oh=00_AYCXQS8JJMzD2ukVFuXg7pKNu_JVCFFn398XV1bMfRIJ8g&oe=673C9C51

(Feed generated with FetchRSS)