הניצחון של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב והמגמה המסתמנת לפיה הקונגרס יהיה בשליטה מלאה ונוחה של הרפובליקנים מביאים אותנו לנקודה בה צריך לשאול עד כמה הטרייד של טראמפ בשווקים צפוי להימשך?
כמו בפעמים רבות, השווקים עובדים על הציפיות ולא על החדשות ובאמת בשבועות שלפני הבחירות ראינו את השווקים מתמחרים בסבירות הולכת וגדלה את הניצחון של טראמפ. השאלה החשובה כעת היא מה ההסתברות שהצעדים שעליהם טראמפ דיבר בקמפיין שלו אכן יתממשו וכמה השפעה תהיה להם?
הרי אם נסתכל על הקדנציה הראשונה של טראמפ, חלק גדול מההבטחות שלו לא התממשו או שהתממשו באופן חלקי בלבד. כך למשל, לא רק שמקסיקו לא בנתה את החומה של טראמפ אלא שגם ארה"ב לא בנתה אותה ושני מיליון המהגרים שנכנסו באופן לא חוקי לארה"ב ב-2024 יכולים להעיד על כך.
באופן דומה, הגירעון המסחרי של ארה"ב עם סין לא באמת הצטמצם בקדנציה של טראמפ למרות כל הרעשים בנושא מלחמות הסחר. לכן חשוב להערכתנו להבין מה הקונצנזוס כיום לגבי הצעדים שטראמפ יוציא לפועל ומה עשוי לקרות אם חלק מהערכות אלו לא יתממש. כדי לעשות זאת נתמקד בשני הנושאים הכי קריטיים לשווקים הפיננסיים: מדיניות המכסים והפחתת מס החברות.
*מדיניות המכסים*
טראמפ מתכוון, לפי הקמפיין שלו, להטיל מכס אוניברסלי של 10% על כל היבוא לארה"ב ולהעלות את המכסים על סין באופן רוחבי ל-60%. לפי רוב ההערכות, מכסים אלו, בהנחה שאכן ייושמו, יוסיפו בין 0.8% ל-1% לאינפלציה ויקשו על הפד להמשיך להוריד את הריבית מעבר ל-3.5%. להערכתנו הערכות אלו כנראה מעט מוגזמות שכן ישנם מספר גורמים שיגרמו למדיניות המכסים להתממש באופן חלקי בלבד ולהשפעה להיות פחותה.
ראשית, סביר להניח שהמכס האוניברסלי לא ייושם במלואו, בטח לא מול שותפות סחר בעלות כוח כמו האיחוד האירופי. גם ב-2018 כשטראמפ איים בהטלת מכסים על היבוא מאירופה האיחוד החזיר לו באיום מיידי להטלת מכסים על מוצרים של הארלי דווידסון ועל בורבון (וויסקי מתוצרת ארה"ב שהוא מצוין על הרבה קרח עם כמה עלי מנטה ומשחק NFL ברקע), מה שהרגיע את טראמפ מהר מאוד. גם בשבועות האחרונים נציגים שונים של האיחוד האירופי ציינו כי במידה וארה"ב תטיל מכס עליהם הם יטילו באופן מיידי מכסים בחזרה, מה שעשוי לטרפד את המהלך מראש. בנוסף, באיחוד החליטו גם להשתמש בגזרים ולא רק במקלות והבטיחו כי אם הם יוחרגו ממדיניות המכסים הם יגדילו את הייבוא מארה"ב של מוצרים מסוימים כמו סויה או גז טבעי.
בנוסף, כפי שרשמנו לפני שבועיים, אנו מעריכים שטראמפ יסכים גם לוותר לחלק מהשותפות שלו על המכסים בתמורה להסכמות בנושאים אחרים כמו הסכמי נאט"ו, מדיניות החוץ מול סין או היעדים בנושאי האקלים. לבסוף, חלק מהשפעת המכס על המחירים, ככל שיש כזו, מתקזזת באופן כמעט מיידי על ידי התאמה של המטבעות. אם ייבוא של מוצר שמיוצר בבריטניה יחויב במכס של 10% הרי שסביר להניח שמאזן הסחר של בריטניה מול ארה"ב יורע, מה שיביא להיחלשות של הליש"ט מול הדולר. היחלשות כזו תביא להוזלה מחודשת באותו המוצר ותקזז את השפעת המכס. מכיוון שהבנקים המרכזיים הגדולים בעולם נמצאים כיום כמעט כולם בתהליך של הפחתת ריבית, למדיניות המכסים צריכה להיות גם השפעה מיידית על הציפיות לפערי הריבית היחסיים וההשפעה המטבעית אף תהיה משמעותית יותר.
לכן, בשורה התחתונה, מהמכס האוניברסלי לא יישאר בסופו של דבר יותר מדי ולכן ההשפעה האינפלציונית שלו תהיה שולית בלבד.
שנית, בכל הנוגע למכס של 60% על סין, ברור שגם אם הדולר יתחזק מול היואן כפי שקרה מאז תחילת אוקטובר, הוא לא יקזז את המכס באופן משמעותי. בנוסף, סך היצוא של סין לארה"ב מהווה כ-3% מהתוצר ולכן ההשפעה על המדיניות של הבנק המרכזי הסיני לא צפויה להיות משמעותית בכל מקרה. יתרה מכך, ב-2018 כאשר טראמפ הטיל מכס של בין 20% ל-50% על יותר מאלף מוצרים שונים המיובאים מסין וביניהם טלוויזיות ומכונות כביסה, מחיר המוצרים הללו בהחלט עלה.
עם זאת, כדאי לזכור ש: א) גם ב-2018 לאחר עליית המחירים הראשונית, המחירים חזרו לרדת באופן משמעותי כאשר היבואנים מצאו חלופות שאפשרו לקזז חלק מההתייקרות; ב) מכיוון שעל חלק מהמוצרים המכס כבר היום גבוה, העלאת המכס ל-60% תייצר עליית מחירים משמעותית רק על חלק מהמוצרים, רובם אינם מוצרים לצרכן ולכן אין להם השפעה אינפלציונית מהותית; ג) בכל מקרה החלק של היבוא מסין מתוך מדד המחירים לצרכן של ארה"ב עומד על כ-3% לכל היותר ולכן ההשפעה על המדד כולו מוגבלת.
בשורה התחתונה, מדיניות המכסים של טראמפ היא כלי שנועד להשיג מטרות אחרות ביחסי הכוחות בין ארה"ב לסין. גם במידה והמדיניות תיושם באופן מלא, ההשפעה שלה על האינפלציה תהיה נמוכה להערכתנו מהקונצנזוס ותעמוד על תוספת חד פעמית של 0.5% בלבד.
