מנועי הכסף 🎗️

אנחנו עם פרק חדש באוויר.

בחלק הראשון דיברנו על האינפלציה שהצליחה שוב להפתיע ולרדת ב-0.2% בספטמבר בניגוד לכל ההערכות המוקדמות. מה היה הסעיף שהוריד את המדד והאם שיטות המדידה של הלמ״ס תואמות את עליות המחירים שאנחנו מרגישים כמעט בכל מקום.
במקביל דיברנו על הבורסה הישראלית שהשלימה עלייה חודשית של 7%. האם המשקיעים חוזים את העתיד של אחרי המלחמה או מתעלמים מההשלכות של לחימה ארוכה.

בחלק השני של הפרק אירחנו את שחר כהן מייסד ומנכ״ל לוסיד קפיטל. דיברנו על מלחמת הענקים בשוק השבבים העולמי שמגיעה לנקודת רתיחה. בצד אחד ניצבות חברות כמו TSMC ו-Marvell כשמולן ענקיות כמו ASML ו-Applied Materials שנגררות מאחור לאחר שאיבדו עשרות מיליארדי דולרים משוויין בימים האחרונים. כעת, השאלה המטרידה היא - האם זו רק ההתחלה? כיצד המשבר בענקיות הללו עלול להשפיע על שרשרת האספקה העולמית? מה הקשר למתיחות הגיאופוליטית העולמית ובאיזה תסריט השווקים הפיננסים בעולם יגיבו בחריפות למשבר.

האזנה נעימה וחג שמח ושקט!
https://open.spotify.com/episode/0ukWQ7GZ80UbKg6CGq5Wor?si=db4d72c883f14866

אם לא יהיו הפתעות, פרק חדש יתפרסם היום 🎙
מה קורה לדולר, מה קרה לאינפלציה ומה עלול לקרות לשבבים.
שיהיה יום נעים ושקט

הבורסה בתל אביב ננעלה בירוק עם חידוש המסחר לאחר ההפסקה הארוכה בשל חופשת חג הסוכות, חיסול סינואר ופרסום המדד של ספטמבר.

בסיכום היום רשם מדד ת"א 35 עלייה של 2%, ת"א 125 התחזק ב-2.1%, ת"א בנקים קפץ ב-3.7% ות"א פיננסים עלה ב-3.4%.

דיסקונט זינק ב-5.5% והוביל את המגמה בענף הבנקים, מזרחי טפחות הוסיף לערכו 3.8%, לאומי עלה ב-3.3%, בינלאומי טיפס ב-3.1% ופועלים רשם עלייה של 3%.

נובה מחקה 14.8% בשל פער ארביטראז' שלילי גבוה לאחר היחלשות מניות יצרניות השבבים בוול סטריט בסוף השבוע.

פוטין בפסגת מדינות BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה) בקאזאן: צריכים להפחית מכוחו של הדולר, הצמיחה של רוסיה השנה תעמוד על 4%

הנגיד בריאיון לגד ליאור מווינט:
חמש בעיות לטענתו בכלכלה הישראלית-
1. העלויות של המלחמה
2. האינפלציה מרימה ראש
3. תקציב שלא מעודד צמיחה
4. השתלבות נמוכה של המגזר החרדי בשוק העבודה
5. המשבר בענף הבניה

מנגד, חמש נקודות אור לכלכלה -
1. הכלכלה מפגינה חוסן כולל הבורסה
2. הרוח הייחודית של החברה הישראלית
3. יציבות המערכת הבנקאית
4. קטר ההייטק ממשיך להוביל
5. הישראלים ממשיכים לרכוש דירות

*תאילנד מצטרפת לגל הורדות הריבית*
הבנק המרכזי של תאילנד הוריד את הריבית בפעם הראשונה זה יותר מארבע שנים, מהלך מפתיע בהתחשב בכך שהוא התנגד במשך זמן רב לקריאות הממשלה להקל את המדיניות המוניטרית.

חברי הבנק הצביעו ברוב של 5 מול 2 להוריד את הריבית ברבע אחוז ל-2.25% - כפי שחזו רק חמישה מתוך 28 הכלכלנים שנסקרו על ידי בלומברג. הפעם האחרונה שהוא הוריד ריביות הייתה במאי 2020.

שעות ספורות לפני ההחלטה, שר המסחר התאילנדי קרא להורדת ריבית של חצי אחוז, כשגם התאחדות התעשיות חזרה על קריאתה להורדת ריבית כדי להקל על הנטל הכספי של העסקים.

במקביל ראש הממשלה החדשה Paetongtarn Shinawatra ממשיכה את סדר היום של הממשלה הקודמת להפעיל יותר שליטה על הבנק המרכזי. בעוד שהיא עצמה לא דחפה ישירות להורדת ריבית, שרים בממשלתה קראו שוב ושוב להורדת עלויות האשראי, בטענה לאינפלציה נמוכה וחוזק מטבע מקומי.

הבאט התאילנדי התחזק ב-14% ברבעון האחרון מול סל מטבעות מרכזיים, מה שהפך את יצוא המדינה ליקר יותר.

בעוד שהכלכלה השנייה בגודלה בדרום-מזרח אסיה צמחה בקצב המהיר ביותר מזה חמישה רבעונים בתקופה אפריל-יוני, היא ממשיכה לפגר אחרי ההתרחבות של שכנותיה, כשהיא מוגבלת על ידי חוב משקי בית עצום ומגזר ייצור הסובל מייבוא זול המגיע בעיקר מסין.

אז מה השפיע על המדד הנמוך של ספטמבר (מינוס 0.2%):
ירידות מחירים בולטות בסעיף התחבורה (2.6%), תרבות ודיור (1.3%) סעיף הלבשה והנעלה (1.2%) וסעיף פירות טריים (1.1%). עליות מחירים נרשמו בסעיף ירקות טריים (6.7%), שירותי חינוך (1.3%), ריהוט וציוד לבית (0.6%). 

אתמול בלילה וושינגטון פוסט דיווח כי נתניהו התחייב לא לפגוע במתקני הנפט של איראן. היום שוק הנפט מגיב בירידות

סין מודיעה על תוכנית פיסקאלית שכוללת בעיקר סימני שאלה.

אם יש משהו שהשווקים אוהבים כשהם ממתינים לתוכנית ממשלתית, מוניטארית או פיסקאלית, זה הודעה על היקף התוכנית או תקופת השמתה. התוכנית הפיסקאלית של הממשל הסיני הצליחה להיכשל בשני ההיבטים הנ"ל ולכן השווקים הסיניים הגיבו בירידות חדות. בעוד שהציפיות בשווקים היו לתוכנית בסדר גודל של בין 2 ל-10 טריליון יואן, טווח גדול מספיק כדי שהסינים יוכלו לעמוד בו מבלי לאבד יותר מדי תחמושת, הצעדים עליהם הודיע שר האוצר הסיני היו כאלו שהותירו בעיקר סימני שאלה משמעותיים בנוגע לגודל התוכנית ובטח בנוגע לתקופת יישומה. לפי שר האוצר, הצעדים שעליהם פירט ייושמו בטווח של "מספר שנים" אבל לשווקים שחיכו ל"בזוקה" אין כמובן מספיק סבלנות. יתרה מכך, בעוד שההערכות בשווקים היו לתוכנית שתכלול צעדים פרטניים בנוגע לצרכן הסיני ולמשקי הבית, הצעדים עליהם הודיע שר האוצר לא היו קונקרטיים בשום צורה בהיבט זה.

מה בכל זאת היה בהודעה?
• העלאה של תקרת החוב הממשלתי ב"סכום משמעותי ובבת אחת" כדי לאפשר לחוב של הממשלות המקומיות להיטמע בחוב הממשלתי.
• העלאת מסגרות האשראי לממשלות המקומיות ב-400 מיליארד יואן.
• הנפקת אג"ח מיוחדות כדי לתמוך בבנקים שבבעלות הממשלה שצברו חובות בעייתיים.
• הנפקת אג"ח מיוחדות על ידי הממשלות המקומיות כדי לאפשר להן לרכוש נכסים ופרויקטים שלא הסתיימו ובכך להקטין את היצע הנדל"ן במשק.
• הבטחות נוספות להגדיל את הגירעון כדי לתמוך בכלכלה מבלי לפרט כיצד ובאיזה סכומים.

בשורה התחתונה, התוכנית של הממשל הסיני מלמדת יותר על כוונה לנקות את המאזנים של הפירמות ושל הממשלות המקומיות תוך כדי העברת כל הבעיות לממשל. זוהי תוכנית מצוינת כדי למנוע משבר פיננסי או התפוצצות של הבועה אבל לא בדיוק תוכנית שתאפשר בטווח הקצר לצרכן הסיני להגדיל את הצריכה שלו ולתמוך בכלכלה. באופן כללי אפשר לומר שבעוד שהממשל האמריקאי ה"קפיטליסטי" מאמץ יותר ויותר מדיניות רווחה כך גם הממשל הסיני ה"קומוניסטי" מאמץ גישות מערביות לטיפול בבועת האשראי. בשבועות הקרובים הממשל צפוי לפרסם יותר פרטים לגבי הנקודות המוזכרות מעלה וללא צעדים שכוללים סבסוד ישיר של משקי הבית או תמיכה בצריכה הפרטית, סביר להניח שלא נראה את המשק הסיני חוזר לשיעורי צמיחה של 5% או יותר מכך בשנים הבאות.

האינפלציה בארה"ב ממשיכה לרדת

לפני שנגיע לנתוני האינפלציה כדאי אולי להתעכב לרגע על פרוטוקול הפד של ההחלטה בספטמבר שהתפרסם בשבוע שעבר. במסיבת העיתונאים לאחר ההחלטה של הפד להוריד את הריבית ב-50 נ"ב עיתונאית אמיצה שאלה את פאוול האם ההחלטה התקבלה בקונצנזוס רחב או שהדעות בוועדה היו חלוקות. פאוול שרצה כמובן להצדיק את ההחלטה טען שהקונצנזוס היה רחב ואף ציין בתשובתו את השינוי החד יחסית בתחזיות הפד שמתקבלות מחברי הוועדה השונים. למרות זאת, בפרוטוקול ההחלטה שפורסם בשבוע שעבר עולה כי למרות שההחלטה התקבלה ברוב מכריע של 11-1, לא מעט חברים בוועדה ציינו שגם אם ההחלטה היתה להפחית את הריבית ב-25 נ"ב בלבד, הם היו תומכים בה. לאור נתוני שוק העבודה והאינפלציה האחרונים, סביר מאוד שאותם חברים יהיו זהירים יותר ושמישל באוון, אותה אחת שהצביעה נגד ההחלטה, תגיע במצב רוח טוב במיוחד.
על רקע זה, מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בספטמבר ב-0.2%, מה שהביא את האינפלציה לרדת ב-0.1 נ"א ל-2.4%. עם זאת, מכיוון שמחיר הדלק ירד בספטמבר ב-4% ותרם לא מעט לירידה באינפלציה, מדד הליבה עלה ב-0.3%, גבוה מהצפי, והביא את האינפלציה השנתית לעלות ב-0.1 נ"א ל-3.3%.
גם אינפלציית הסופר-ליבה (אינפלציית השירותים ללא שירותי אנרגיה ושירותי דיור) עלתה וחזרה לרמה של 4.5%.
אם אשתדל, כמו חברי הפד, להסתכל על חצי הכוס המלאה אז אציין שעיקר העלייה המחודשת באינפלציית הליבה או הסופר-ליבה נובע מעליות המחירים בשירותי הבריאות ובשירותי ביטוחי הרכב כאשר ללא אלו האינפלציה ממשיכה לרדת ונמוכה כבר מ-3%. גם אם אתם לא מחובבי שיטת ה"בוא נסתכל על האינפלציה בניטרול כל מה שמפריע לנו", עדיין חייבים לשים לב לכך שלפחות בכל הנוגע לביטוחי הרכב, עליית המחירים היא לא תוצאה של שוק העבודה ההדוק כך שבעיניים של הפד החשש מאינפלציית שכר מחודשת לא בהכרח מתממש.
בנוסף, העלייה במדד המחירים של ה-PCE המועדף על הפד צפויה להיות פחות משמעותית לעומת זו שב-CPI. הסיבה לכך היא שבעוד שב-CPI נמדדים המחירים לצרכן בסל צריכה קבוע מראש, ב-PCE המחירים נמדדים גם בעזרת נתונים שמגיעים מהחברות עצמן ומהמעסיקים שמשלמים עבור הצרכנים על שירותים ומוצרים שונים. מחירי הטיסות שעלו בספטמבר ב3.2% יעלו כנראה פחות ב-PCE שם הם נמדדים על ידי נתונים של חברות התעופה. למחירי ביטוחי הרכב שעלו ב1.2% יש משקל נמוך יותר ב-PCE ומחירי ביטוחי הבריאות שעלו ב-0.9% יעלו גם הם פחות שכן הם כוללים את ההוצאה של המעסיק על ביטוחי בריאות לעובדים. לכן סביר להניח שהאינפלציה לפי ה-PCE תהיה מתונה יותר.
בהסתכלות קדימה, האינפלציה בארה"ב צפויה להמשיך לרדת, מהר יותר או פחות, ולחזור ליעד של הפד. לכן, הפד ימשיך להוריד ריבית, גם אם בקצב איטי יותר מזה שהשווקים תמחרו, שלא בצדק, לפני חודש. בהתאם לכך ולאחר עליית התשואות האחרונה בארה"ב שוק האג"ח האמריקאי חזר להיות מעניין.
יחד עם זאת, כדאי לזכור שיש עדיין 3 שאלות שנשארות פתוחות ועשויה להיות להן השפעה מהותית על האינפלציה בשנה הקרובה: ראשית, כיצד ישפיעו תוצאות הבחירות על האינפלציה? ההתייחסות לנושא זה נעשית בעיקר על רקע החשש מהעלאת מכסים של טראמפ אבל כדאי לזכור שגם ניצחון של האריס עלול להוות סיכון אינפלציוני אם המדיניות הפיסקאלית בארה"ב תמשיך להיות סופר-מרחיבה כמו בשלוש השנים האחרונות. במובן זה, התוצאה הטובה ביותר לשווקים היא כנראה תוצאה של קונגרס חצוי שיקשה על מי שיבחר להוציא לפועל את המדיניות שלו באופן מלא. שנית, לאחר שכותב שורות אלו ושאר תושבי הרצליה זכו לראות ביום שישי כטב"מ מקרוב ולאור האסון אמש נזכיר שעדיין מוקדם להתעלם מהסיכון הגיאופוליטי שעלול להתבטא בעלייה של מחירי הנפט. שלישית, לאור הניסיונות האחרונים של סין (פוסט נפרד יעלה בהקדם) לתמרץ את השווקים ואת הכלכלה, הלחצים הדפלציוניים שמגיעים מסין בשנה האחרונה לא בהכרח ימשיכו קדימה.

* הגירעון הגיע לשיא אבל לא צפוי לרדת באופן חד
נתוני הגירעון של חודש ספטמבר תומכים בהערכה שהסיכוי ששיעור הגירעון מהתוצר בסוף השנה יהיה קרוב ליעד הולך ופוחת. חשוב מכך, נתוני הגירעון, בשילוב עם נתוני מדד אמון הצרכנים של חודש ספטמבר מחזקים את ההערכות שגם הגירעון ב-2025 יהיה גבוה מהצפי וידרוש מהאוצר להמשיך להנפיק אג"ח מקומיות בהיקף דומה לזה הנוכחי.
לאחר שבחודש ספטמבר גירעון הממשלה עמד על 8.8 מיליארד ש"ח, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים הגיע לרמה של 165.8 מיליארד ש"ח המהווים 8.5% מהתוצר. מכיוון שיש עדיין לא מעט קולות שמציינים שהחל מהחודש הקרוב שיעור הגירעון ירד בחדות בגלל אפקט הקצה של יציאת הרבעון האחרון של 2023 מהחישוב אציין שלא כדאי לפתח ציפיות מוגזמות מדי. הגירעון של הרבעון האחרון של 2023 היה אכן משמעותי אבל בעיקר בגלל צד ההכנסות ולא בגלל צד ההוצאות. הוצאות הממשלה בחודשים האחרונים עומדות על כ-50 מיליארד ש"ח בחודש, רמה דומה להוצאה הממוצעת בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 (51 מיליארד ש"ח). נכון, בדצמבר 2023 ההוצאות קפצו ל-70 מיליארד ש"ח אך חלק משמעותי מקפיצה זו נובע מכך שבחודשי דצמבר הוצאות הממשלה בדרך כלל גדלות באופן משמעותי בגלל ניצול תקציבים שעדיין לא נוצלו. לכן, אלא אם נניח שהצהרות ה"כניסה מתחת לאלונקה" אכן יתממשו, סביר להניח שגם בדצמבר 2024 ההוצאות יגדלו.
מנגד, בצד ההכנסות נרשמה בספטמבר עליה משמעותית ל-42.2 מיליארד ש"ח שנובעת בעיקר מעליה חדה בהכנסות ממע"מ (גידול של 9.5% לעומת ספטמבר 2023). אם נניח שההכנסות ממיסים ברבעון האחרון של השנה יהיו דומות יותר לממוצע של החודשים יוני-אוגוסט (38 מיליארד ש"ח) הרי שהצמצום בשיעור הגירעון לא יהיה כל כך משמעותי וסביר שהגירעון בסוף השנה יעמוד על לא פחות מ-7.5% מהתוצר.
חשוב יותר, מדד אמון הצרכנים של חודש ספטמבר מראה אמנם עליה קלה באמון הצרכנים אך זו נובעת בעיקר מהסגמנט לגבי "המצב הכלכלי במדינה" בעוד שהציפיות לשינוי במצב הכלכלי של משק הבית ממשיכות להידרדר. לכן, אם נניח שהממשלה אכן תצליח לבנות ולהעביר תקציב שכולל בתוכו את ההתאמות הנדרשות, התאמות אלו יפגעו כנראה עוד יותר בסנטימנט הצרכנים כך שההשפעה החיובית על הכנסות המדינה ממיסים תקוזז במידה מסוימת על ידי הפגיעה בצריכה. מצד שני, אם התאמות אלו לא יבואו לידי ביטוי בתקציב של 2025 (תרחיש סביר בהרבה) אזי הגירעון בכל מקרה יהיה גבוה.
לכן אפשר להעריך שהגירעון בשנת 2025 יעמוד על כ-5.5% מהתוצר וזה כמובן תחת הנחה של תרחיש ביטחוני אופטימלי בו המלחמה מסתיימת במהרה (כן, זה אותו התרחיש שהנחנו גם לפני חצי שנה...).

לפי סקר רבעוני שפורסם היום בוול סטריט ג'ורנל, רוב הכלכלנים סבורים כי האינפלציה והגירעון יהיו גבוהים יותר תחת המדיניות הכלכלית שמציג טראמפ, בהשוואה לזו שהוצעה על ידי האריס.

מתוך 50 הכלכלנים שהשיבו על האינפלציה, 68% טענו כי המחירים יעלו מהר יותר תחת טראמפ (לעומת 56% בסקר הקודם ביולי). רק 12% מהכלכלנים חשבו שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר תחת נשיאות האריס, בעוד שהשאר לא ראו הבדל מהותי בין המועמדים.

בסקר נשאלו הכלכלנים כיצד המכסים המוצעים של טראמפ ישפיעו על הייצור המקומי בטווח של 3-5 שנים, ביחס לתרחיש ללא מדיניות כזו. מבין 44 הכלכלנים שהשיבו, 59% אמרו שהתעסוקה המקומית תהיה נמוכה יותר, בעוד ש-16% טענו כי היא תהיה גבוהה יותר. השאר אמרו שהתעסוקה תהיה זהה למצב עכשיו.

בנוסף 65% מהכלכלנים רואים את המדיניות הפיסקלית (תקציבית) המוצעת של טראמפ מפעילה יותר לחץ כלפי מעלה הגירעון הפדרלי (עלייה מ-51% בסקר של יולי).

ללא קשר למי יבחר לנשיאות, הכלכלנים הם מצפים כעת שהתמ"ג של ארה"ב יתרחב ב-2.2% ברבעון הרביעי של 2024, בהשוואה לתחזית ממוצעת של 1.7% ביולי. האינפלציה צפויה לעמוד על 2.5% בסוף השנה הזו, ירידה מתחזית של 2.8% ביולי.

ההסתברות הממוצעת שכלכלנים ייחסו למיתון ב-12 החודשים הבאים ירדה ל-26%, מ-28% ביולי.

אלכס זבז'ינסקי, מיטב:
 
- בסתירה לתחזיות הפסימיות של חברות הדירוג וגם במידה קטנה יותר של בנק ישראל, השקל היה לאחרונה אחד המטבעות החזקים, שוק האג"ח המקומי הצטיין והמניות הציגו ביצועים טובים ביחס לעולם. אנו חושבים "שלחוכמת ההמונים" של השווקים יש הצדקה.
- סיכוי נמוך שבנק ישראל יעלה ריבית בחודשים הקרובים תוך כדי המלחמה.
- לפי סקר העסקים, החרפת המלחמה בלבנון לא גרמה בינתיים לפגיעה משמעותית בפעילות העסקית, אפילו בצפון.
- נמשך קצב יחסית גבוה של יצירת המשרות בישראל תוך עלייה משמעותית בשכר הממוצע. ענף שירותיי ההיי טק מוסיף משרות בחודשים האחרונים.
- גביית המסים בישראל ממשיכה לגדול, אך הגירעון צפוי להיות גבוה השנה מיעד האוצר.
- מכירות הדירות בישראל מתמתנות, גם החדשות וגם יד שנייה. מלאי הדירות הלא מכורות ממשיך לעלות.
- קיים סיכוי יחסית נמוך שהאינפלציה בארה"ב חוזרת לעלות. לנתונים הרבעוניים של שכר דירה בחוזי שכירות חדשים ומתחדשים שיתפרסמו השבוע יש חשיבות גדולה לתחזית האינפלציה.

מעבר לים, ימשיכו המשקיעים לעקוב השבוע אחר עונת הדוחות שהחלה ברוח חיובית ביום שישי האחרון עם פרסומי הדוחות של ענקי הבנקאות ג'יי.פי מורגן וולס פארגו.

ביום שלישי ידווחו הבנקים בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס, סיטיגרופ וצ'ארלס שוואב. עוד בין החברות שיפרסמו את הדוחות באותו יום - יונייטד הלת' וג'ונסון אנד ג'ונסון.

ביום רביעי יפרסם את הדוחות בין היתר מורגן סטנלי. בין החברות שידווחו בחמישי נמצאות נטפליקס ובלקסטון, וביום שישי צפויות לדווח בין היתר פרוקטר אנד גמבל ואמריקן אקספרס.

לצד הדוחות, המשקיעים יעקבו אחר נתונים כלכליים מרכזיים. ביום שלישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש ספטמבר, ביום רביעי - המדד הבריטי, וביום חמישי - מדד המחירים לצרכן בגוש היורו

פרק מספר 307 באוויר:
בחלק הראשון דיברנו על הגירעון שהגיע ל-8.5% מהתוצר בספטמבר - מה התחזיות של בנק ישראל וסוכנויות הדירוג לגבי המשך השנה ומה צריך לעשות כדי לצמצם אותו. בנוסף דיברנו על החלטת הריבית ביום רביעי של בנק ישראל ועל מסיבת העיתונאים של הנגיד אמיר ירון - מה המשפט החשוב שהוכנס להודעת בנק ישראל וצריך להדאיג את כולם.
בחלק השני של הפרק התמקדנו בהשפעות המלחמה על שוק הנפט העולמי - מה יקרה למחיר חבית נפט במקרה של תקיפת מתקני ייצור האנרגיה של איראן. מה הקשר בין מחירי הנפט לבין האינפלציה ומה המחיר בו מדינות המפרץ טוענות כי הוא רווחי עבורן.

האזנה נעימה וחתימה טובה
https://open.spotify.com/episode/6msOscSscLhTnpp51CVOxp?si=Yr7vu6W1QN2WFy5Ym7WbFA

האינפלציה השנתית בארה"ב עומדת על 2.4% בספטמבר - גבוהה מהתחזיות

מדד S&P סגר אתמול בפעם ה-44 מתחילת השנה בשיא. מדובר בשנה הטובה ביותר של המדד מבחינת תשואה מאז 1997

- בנק ישראל הותיר, כמצופה, את הריבית ברמתה.
- עיקר העניין בהחלטת בנק ישראל מופנה באופן טבעי לתחזיות המעודכנות של חטיבת המחקר של הבנק ולדברי הנגיד במסיבת העיתונאים. למרות זאת, להלן הנקודות העיקריות שעלו מההודעה:
- כבר במשפט הראשון בהודעה בנק ישראל מייחס את העליה באינפלציה לצד ההיצע. החשיבות של נקודה זו היא שבנק מרכזי, בטח בנק ישראל בעת הנוכחית, יכול לבחור שלא להגיב לעלייה באינפלציה שכן היא זמנית בהגדרתה.
- גם את העובדה ששוק העבודה הדוק כיום בנק ישראל מייחס למגבלות היצע. האם זה אומר שאחרי המלחמה שיעור האבטלה צפוי לעלות? לפי תחזיות הבנק (ראו בהמשך) לאו דוקא.
- להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות, ההתפתחויות הפיסקליות, ועליית מחירי הנפט בעולם. בהינתן שתחזיות האינפלציה בשוק, כמו גם אלו של בנק ישראל, הן שזו תישאר גבוהה מהטווח העליון בשנה הקרובה וקרובה אליו גם בשנה שלאחר מכן, קשה להבין מדוע בנק ישראל לא טרח לציין גם את הגורמים שיכולים להוביל להאטה באינפלציה.
- תחזית הצמיחה של 2024 עודכנה כלפי מטה ל-0.5% בלבד. תחזית הצמיחה של 2025 עודכנה גם היא כלפי מטה ל-3.8%. התחזית של 2025 אופטימית יחסית שכן היא מניחה שהמלחמה תימשך רק "בתחילת 2025".
- תחזית האבטלה של 2024 עומדת על 3.5% וזו של 2025 על 3.2%. תחזית זו פחות מסתדרת שכן אם האבטלה הנמוכה ב-2024 נובעת ממגבלות היצע הרי שגם אם המשק יצמח ב-2025 בקצב החזוי על ידי בנק ישראל מדובר על ירידה משמעותית באבטלה לעומת רמתה ה"אמיתית" ללא מגבלות ההיצע אחרי המלחמה.
- תחזית הגירעון עודכנה כלפי מעלה, בשנת 2024 ל-7.2% מהתוצר ובשנת 2025 ל-4.9% מהתוצר. תחזית זו מניחה שתקציב 2025 יכולל התאמות פרמננטיות של לפחות 30 מיליארד ש"ח. אם במקרה (ובצדק) אתם סקפטיים לגבי השורה האחרונה הרי שהגירעון צפוי להיות גבוה יותר.
- תחזית האינפלציה לשנה הקרובה של בנק ישראל דומה לזו של החזאים ושל שוק ההון אבל תחזית הריבית גבוהה יותר. בבנק ישראל מעריכים שהריבית תוותר ברמתה בשנה הקרובה. תחזית זו מהווה שינוי משמעותי שכן עד עכשיו בבנק ישראל טרחו לציין שאם הכל יסתדר (המלחמה תסתיים בקרוב ויהיה תקציב סביר) אז הריבית תחל לרדת לקראת אמצע 2025. כעת בבנק ישראל מעריכים שהריבית לא תרד גם בסוף בתחילת הרבעון הרביעי של 2025.
- בבנק ישראל מדגישים את המובן מאליו: התחזיות מאופיינות ברמת אי וודאות גבוהה במיוחד. בבנק מציינים שהם גם בחנו תרחישים אלטרנטיביים בהם תרחיש שבו המלחמה דורשת גיוס מילואים רחב והשבתה של הפעילות במשק ומערכת החינוך. עם זאת, בבנק ישראל לא מציינים באופן מפורט את תוצאות התרחיש אלא רק את זה שהפגיעה ברמת התוצר תהיה משמעותית יותר.
- מה שכן, בבנק ישראל מציינים בבירור ש"מאזן הסיכונים ביחס לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה. ואילו ביחס לתחזיות האינפלציה, הגירעון והריבית – מאזן הסיכונים נוטה כלפי מעלה".
- במסיבת העיתנאים הנגיד התעכב מספר פעמים על נושא התקציב והצורך שא) יהיה אחד כזה. וב) שהוא יכלול את ההתאמות הנדרשות. להערכתי הסיכויים של (א) ממילא לא מאוד גבוהים וייתכן שבסופו של דבר יועבר תקציב דו-שנתי. בהתאמה, הסיכויים של (ב) הם אילו די נמוכים.
ולקינוח, הכותרת בכל העיתונים מתייחסת לדברי הנגיד בנוגע לכך שאם האינפלציה תמשיך לעלות אז ייתכן שבנק ישראל יצטרך להעלות את הריבית. בעניין זה נציין שוב את ההערכה שלנו: בבנק ישראל לא רוצים להעלות את הריבית אך גם מבינים שבשיעורי האבטלה הנוכחיים אינפלציית היצע יכולה מהר להפוך לאינפלציית ביקוש. בנוסף, אי הוודאות לגבי הגירעון בהחלט מהווה סיכון משמעותי מבחינת בנק ישראל שאמור לאזן את המדיניות הפיסקאלית. לכן, ניתן להעריך שהרף להעלאת ריבית עדיין גבוה ומצריך מספר הפתעות אינפלציוניות כמו שהיו בחודש שעבר כדי שרף זה יחצה. לכן הסיכוי להעלאת ריבית עדיין נראה נמוך מאוד.

*אורי גרינפלד

השורה התחתונה ממסיבת העיתונאים של הנגיד היא האפשרות שהעלאת הריבית חוזרת לשולחן. ולפי דבריו של אמיר ירון: ״אנחנו חושבים שרמת הריבית הנוכחית מרסנת. עם זאת אנחנו באי ודאות גדולה ואם נראה שהאינפלציה תעלה אנחנו נוכל להעלות את הריבית במידת הצורך״

תגובה מתונה של שוק המט״ח להודעת הריבית ולדברי הנגיד