כבר ברור שתקופת טראמפ, בכל הנוגע לישראל, תהיה רכבת הרים. זה מורט את העצבים אבל עדיף על פני גלישה הדרגתית ויציבה לתהום, דבר שהיה קורה לו נבחרה חס וחלילה קאמלה.
טראמפ מנווט בין לחץ על ישראל לקבל את העיסקה שהיא הציעה בעבר, אבל מוכן לתת לה ערבויות שיתמוך בהשגת מטרות המלחמה, ולהבדיל מביידן, ניתן להאמין לו. במקביל, הוא משחרר את האמל"ח שעוכב, מסיר סנקציות מרושעות על מתיישבי יש"ע, מחזיר את החות'ים לרשימת הטרור, ותומך בהישארות ישראלית בדרום לבנון עד שהבטחון יאפשר זאת.
טראמפ לא מכריז, כפי שהרבה ישראלים היו רוצים, שהוא בדרך להכות באיראן ולהחליף את משטר האייאטולות, אבל מצד שני מכריז בגלוי על תמיכתו בהגירת ערבים במיליונים מעזה, דבר שרק האמיצים שבינינו העיזו ללחוש באולפנים בתקופת ביידן.
אלא שחשוב לזכור שברכבת ההרים הזו טראמפ בעצמו שתל בולמי זעזועים משמעותיים ואלו הם המינויים שלו: רוביו למשרד החוץ, הֵגְסֵתְּ' למשרד ההגנה, וואלץ למועצה לביטחון לאומי, האקבי לשגריר. ובנוסף, במעגל השני הנוגע לנו גם כן: רטקליף ל-CIA, פאם בונדי כתובעת כללית, קאש פאטל ל-FBI, קריסטי נואם ל-DHS. כל אלו הם אוהבי ישראל ברמות שלא הכרנו, מונעים לא רק מאינטרסים אלא מאידאולוגיה מוצקה המעוגנת בספר הספרים.
יש גם צלילים צורמים במינויים בדרג הזוטר יותר, ואוהבי ישראל המקורבים לטראמפ כמו מארק לוין ואחרים כבר עלו על זה. גם למשרד ההגנה ומשרד החוץ הצליחו להסתנן מספר פקידים הנגועים בטינה לישראל או סתם בדלנות ממאירה. באלפי מינויים המתבצעים במהירות עם החלפת ממשל יש גם כמה תפוחים רקובים. נקווה שמספרי 1 במשרדים האלו ידעו לתקן זאת מהר.
יהיו עוד התבטאויות לא נוחות של טראמפ, יהיו גם לחצים פה ושם. יהיו גם שמועות על אנשים המקורבים אליו, המרעילים אותו על נתניהו וממליצים על בנט (כן, זה הפחדן שלא אומר מילה על העיסקה, כנראה בעצת יועציו). אלא שבקרוב טראמפ ונתניהו ייפגשו (אם פרידמן-פלדמן ברוב טובה תרשה לו) ואז הגישה המשותפת לפתרון כולל במזה"ת (מבחוץ פנימה), הגעתו של נתניהו כמנצח הגדול בצפון (אל תשכחו שסעודיה והאמירויות שכעת מושכות בחוטים בסוריה ולבנון בברכת ארה"ב חייבות זאת בעיקר לישראל, כן, ישראל!), המאבק המשותף בפרוגרס, אחוות קורבנות מערכת המשפט, כל אלו יחזקו את הברית ויכתיבו שנתיים של הישגים מרשימים.
אלוהים, שמור נא על דונלד בן פרד ובנימין בן צילה מכל שונאיהם.