טראמפ 3.0
דן נחמן / מושיק קוברסקי
[המאמר נכתב ביום ג' בבקר)
העולם הנאור נשם לרווחה כאשר המעצמה הגדולה בעולם בחרה כמנהיג העולם החופשי את דונלד ג'יי טראמפ. מסע הצייד המשפטי כשל; הניסיונות לייפות את הבובה על חוט של ברק אובמה נכשלו; ההתגייסות של כל תקשורת המיינסטרים הדועכת בארה"ב וביתר העולם המערבי להכפיש את טראמפ לא עבדו על הציבור; ההפחדות של פוליטיקאים ממסדיים שהציבור מאס בהם התרסקו. טראמפ ניהל קמפיין בחירות מדהים, מלווה בצוות טרי ומלהיב שכלל בראש ובראשונה את אלון מאסק, קמפיין שפנה לציבורים שנראו אבודים למפלגה הרפובליקנית כמו צעירים, היספניים, שחורים, יהודים ואפילו מוסלמים שמאסו באסלאם הרדיקלי.
ב-20.1.25 יושבע טראמפ לכהונה נוספת כנשיא ה-47 של ארה"ב. זה לא יהיה אותו טראמפ שנכנס תמים וחסר ניסיון פוליטי לבית הלבן לפני 8 שנים. 4 שנות כהונה מוצלחת אבל רבת חתחתים ו-4 שנים באופוזיציה מול ממשל שהרס כל חלקה טובה בארה"ב, ורדף את טראמפ בצורה חסרת תקדים, לימדו אותו כיצד לנהוג ב-4 השנים הקרובות.
טראמפ מודע לטעויות הגדולות שעשה בראשית כהונתו הקודמת. בראש ובראשונה מינויים כושלים שמנעו ממנו להגיע להישגים מוקדם יותר. הוא לא הכיר כלל את הדיפ סטייט של וושינגטון והדבר התבטא בבחירת האנשים והשפיע גם עלינו. מזכיר המדינה הראשון, טילרסון, מזכיר ההגנה מאטיס, וראש המועצה לבטחון לאומי, מקמאסטר, הובילו את טראמפ למבוי סתום וכשפוטרו, ובצדק, פתחו במסע השמצות. אלו שהחליפו אותם עשו את הסכמי אברהם, ההפשרה עם צפון קוריאה, הסכמי הסחר המוצלחים עם קנדה ומקסיקו ולהבדיל, כיפוף היד של סין והורדת איראן לברכיים.
אבל טעותו הגדולה ביותר של טראמפ הייתה בתחום המשפטי. מצד אחד, הוא התפתה להשאיר את ראש האפ.בי.איי, החתרן ג'יימס קומי, בתפקידו, לאחר שהלה הבטיח לו נאמנות, ובמקביל הוא מינה את ג'ף סשן מאלבמה לתובע כללי, אדם שנחשב לחזק אך התקפל בלחץ הראשון של הדמוקרטים והחריג עצמו מכל עיסוק בענייניו של הנשיא. כך אירע שכאשר טראמפ פיטר את קומי לאחר כשנה, מונה תובע מיוחד לחקור את ענייניו של טראמפ והוא שיתק את ממשל טראמפ במשך כשנתיים למרות שלא גילה שום עבירה אצל הנשיא.
טראמפ ידוע כאחד שלא חוזר על טעויות והדבר יתבטא במינוי אנשים שהוכיחו את נאמנותם אליו גם כאשר עמד במוקד של רדיפה נבזית ובלתי פוסקת. על רקע זה הוא הודיע שניקי היילי ומייק פומפאו, לא יכהנו בממשל החדש. לכל המודאגים, אין קשר לידידותם של השניים לישראל. יש מועמדים רבים וטובים, ידידי ישראל לא פחות, כמו הסנטור מרקו רוביו והמועמדת לשגרירה באו"ם, חברת בית הנבחרים אליס סטפניק (שהתפרסמה בשימוע הנוקב לראשי האוניברסיטאות על רקע ההסתה האנטישמית, שימוע שהביא לפיטוריהן). השליטה הרפובליקנית בקונגרס על שני בתיו תאפשר לטראמפ להעביר את המינויים בקלות יחסית ולתקן את הכשלים הרבים של הממשל הקודם.
טראמפ נכנס לעולם רווי מלחמות כתוצאה ממדיניות כושלת ורופסת של ממשל ביידן. הוא החל כבר במגעים עם ראשי מדינות רבים כשהכוונה היא להרגיע את המתח העולמי תוך כדי שמירה על האינטרסים של בעלות הברית של ארה"ב ופגיעה מקסימלית בציר הרשע. איראן, שעל פי דיווחי המודיעין האמריקאי ניסתה ומנסה להתנקש בחייו של טראמפ, היא על הכוונת שלו. הוא כמובן לא יצהיר זאת אך מדיניותו עשויה להביא למהפך באיראן והורדת משטר האייאטולות הרצחני על הברכיים ואולי אפילו להפלתו. נתניהו וטראמפ כבר שוחחו שלוש פעמים, והנושא האיראני הוא בראש סדרי העדיפויות. טראמפ אמנם רוצה שהמלחמה במזה"ת תסתיים אך להבדיל מביידן, הוא רוצה שישראל תנצח את הטרור ולא תיכנע לעסקאות כניעה. הוא יודע שניצחון ישראל הוא גם אינטרס אמריקני.
עצוב לומר זאת, אבל היו בינינו אנשים שייחלו להפסד של טראמפ ולו רק בגלל שהדבר היה מזיק לבנימין נתניהו. פגישתו של נתניהו עם טראמפ בפלורידה בזמן ביקורו בקונגרס זכתה לקיתונות לעג בתקשורת הישראלית. גם היחסים הקרובים של נתניהו עם אילון מאסק והבאתו לביקור בעוטף עזה לפני 10 חודשים נראים כעת כצעד מבריק על רקע מעורבותו של מאסק בממשל החדש. לפנינו תקופה מאתגרת אך רבת הזדמנויות לעצב מחדש את המזרח התיכון ולנסות ולחסל את האיום הרובץ עלינו עשורים רבים. כולנו צריכים לשמוח בניצחון הרפובליקני הסוחף ולהפסיק להפריע לראש הממשלה בחקירות הזויות ומאפיוזיות כדי שיוכל להגשים הזדמנויות אלו.