אמיר אוחנה - Amir Ohana

אלי פלדשטיין הוא אלפרד דרייפוס של הפרקליטות.

‏הרדיפה הפוליטית-משפטית אחרי קצין, פטריוט, מלח הארץ, שכל חטאו היה שעבד בקרבת ראש הממשלה חייבת להדיר שינה מעיני כל אזרח במדינת ישראל.

‏מעצרו של אדם ללא אבק של פלילים בעברו, מבלי לתת לו את הזכות הבסיסית שכל רוצח או אנס מקבלים, להיוועץ בעורך דין - בתנאים של מחבלי נוח׳בה - בחשד לעבירה של הדלפה, לא של סודות מדינה אלא של אסטרטגיית החמאס לסכסך בינינו, היא חרפה על מדינת ישראל.

‏הניסיון לייחס לו עבירה *במטרה* לפגוע בביטחון המדינה היא השתוללות פרועה של הפרקליטות.

‏התביעה הכללית בראשות היועצת המשפטית לממשלה איבדה את המצפון הערכי שלה ברדיפה אחר ראש הממשלה נתניהו.

הרדיפה אחר מנהיגי ישראל, שנבחרו באופן דמוקרטי, בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון והמדינה היהודית היחידה בעולם, מהווה לא פחות מאשר מתקפה על הצדק, האמת וזכות ההגנה העצמית האוניברסלית.

ההחלטה הזו מסמלת יום שחור בתולדות המשפט הבינלאומי. במקום לעמוד על עקרונות הצדק, בחר בית הדין הבינלאומי להשתמש במנדט שלו ככלי פוליטי שמפר שליחותו, ומנוצל בידי מחבלים ובידי אלו המבקשים לערער על זכותה של ישראל להתקיים ולהגן על אזרחיה מפני טרור רצחני.

ההחלטה הזו מטילה כתם נצחי של בושה על בית הדין ופוגעת אנושות באמינותו בזירה הבינלאומית. פשעי המלחמה היחידים במלחמה זו בוצעו ב-7 באוקטובר נגד ישראל על ידי חמאס, לצד השימוש הנמשך שלהם בחטופים ובמגנים אנושיים.

ישראל לא תירתע. בהנהגתו של ראש הממשלה נתניהו, נמשיך לנהל מלחמה צודקת ונחושה נגד אלו המבקשים להשמיד אותנו. מחויבותנו להגן על אזרחי ישראל, להחזיר את 101 בני הערובה שלנו ולהבטיח את ביטחונה של מדינתנו נותרת בלתי מעורערת.

דמוקרטיות ברחבי העולם צריכות להבין את התקדים המסוכן שמציבה החלטה זו, אשר מאיימת על כל המדינות הנלחמות במכת הטרור. היום זו ישראל; מחר זו עלולה להיות כל דמוקרטיה הנמצאת בקו החזית של הצדק והחירות.

ישראל עומדת נחושה ומאוחדת. אנו דוחים את ההחלטה הזו מתוך עוצמת המוסר שלנו ונמשיך לפעול בנחישות להגן על עמנו וריבונותנו.

נ.ב.
לא קיבלתם את הממו על מוחמד דף.

בצער רב אנו נפרדים מרואי ששון, איתן בן עמי וגור קהתי הי"ד, שלושה לוחמים ששמותיהם הותרו לפרסום אמש והבוקר ונפלו בקרבות הקשים, בדרום ובצפון.

בשם הכנסת, אני מבקש לשלוח את תנחומיי למשפחות ששון, בן עמי וקהתי ולהשתתף בצערן על אובדן האוצר הכי יקר שלהן.

המחיר שאנו משלמים על חירותנו כואב וקשה. נזכור את רואי, את איתן, את גור ואת כל החללים שנלחמו על הגנת המולדת ואזרחיה - ולא ישובו עוד. במותם העניקו לנו את חיינו כאן בישראל.

מאחל רפואה שלמה ומהירה למג״ד נחשון ולקצין הלוחם מגולני, שנפצעו קשה.

רואי ששון, איתן בן עמי וגור קהתי, גיבורי ישראל, השם יקום דמם.

חברי, דאגלס מארי, הוא אחד המגנים הבולטים והרהוטים ביותר של העולם החופשי.

המחויבות הבלתי מתפשרת שלו לאמת, היא זו שהופכת אותו לאחד התומכים הגדולים של ישראל.

בשם הכנסת - תודה לך!

https://x.com/amirohana/status/1859258350124339333?s=46

(צילום: נועם מושקוביץ | דוברות הכנסת)

יש לי חדשות ל״פורום העסקים״:

לא על שלטון החוק היא שומרת, ולא למען ״כולנו״ - אלא על שלטון המשפטנים היא שומרת, ולמען אלה שעוד לא השלימו עם הרעיון הדמוקרטי.

ה*חוק* נקבע ברשות *המחוקקת* (הכנסת) על ידי הכרעה ברוב קולות של *המחוקקים* (חברי הכנסת), המייצגים את *הריבון* (העם).

אפשר להסתייג מחוקים או ממחוקקים, ואם הציבור חפץ להחליף את נציגיו, בין אם הוא סולד מחקיקתם, ממעשיהם, מהתנהגותם, או מצבע העיניים שלהם - אחת לתקופה יש לו זכות והזדמנות לעשות כן.

את שלטון המשפטנים, שנטל לעצמו כח ועוצמות שהמחוקק או הציבור מעולם לא נתנו לו, הציבור לא יכול להחליף.

ולכן הרעיון הדמוקרטי הוא:

*כן* לשלטון החוק.
*לא* לשלטון המשפטנים.

עצב גדול עם הידיעה על נפילתו של עמר משה גאלדור הי״ד, גולנצ׳יק במילואים שנפל בדרום לבנון.

כתלמיד ישיבה כתב עמר: ״בפעם הראשונה שחזרתי לביתי עם מדים, חוויתי משהו חזק שגרם לי להרגיש מאוד מוזר עם עצמי. מה שהיה מוזר זה שלא באמת הייתי חייל; כי חייל הוא מי שמגן על המדינה, שנושא משאות כבדים על גבו ומסכן את גופו ונפשו למען האזרחים״.

אם מישהו ראוי לכינוי חייל זה עמר, שסיכן והקריב עצמו למעננו, באומץ ובגבורה לצד צניעות וענווה. וכך נזכור אותו ואת כל נופלי המלחמה הקשה והצודקת הזו.

מאחל רפואה שלמה ומהירה לאחיו לנשק אשר נפצעו באירוע בו נפל.

בשם הכנסת, אני מבקש להשתתף בצער משפחתו של עמר בשעתם הקשה ביותר.

יהי זכרו של גיבור ישראל, עמר משה גאלדור, ברוך.

שב״ס נמצא היום בתנופת גיוס לשורותיו. אם אתם מחפשים עבודה משמעותית בה תוכלו לתרום לביטחון המדינה - זו ההזדמנות שלכם.

בשירות בתי הסוהר משרתים אלפי לוחמים ולוחמות כליאה, שלצערי הרב לא זוכים להכרה הציבורית על פועלם.

הם פועלים הרחק מעינינו, במקומות הכי אפלים ועם האנשים שנדונו להרחקה, לעיתים מאוד ממושכת, מהציבור.

הם מתמודדים יום יום עם הקשיים שאנו, כחברה, לא הצלחנו להתמודד. אני מכיר את שב״ס עוד הרבה לפני שנכנסתי לחיים הציבוריים וכמו אז, גם היום - אני מלא הערכה למשרתים על תרומתם לביטחון ישראל.

היום, יחד עם נציב בתי הסוהר רב-גונדר קובי יעקובי, קיימתי סיור מקיף בארגון. התחלנו ביחידת מצדה: חבורה אדירה של לוחמי עילית, חוד החנית של שב״ס, הממלאים מגוון משימות בתוך ומחוץ לבתי הסוהר.

בהמשך ביקרנו בבית הסוהר ״רימונים״ שהתאחד עם בית הסוהר לקטינים ״אופק״, שם פגשתי ושוחחתי עם אסירים ואנשי סגל. נחשפתי פעם נוספת לפעולות החשובות שעושים לשיקומם, ובייחוד לשיקום בני הנוער כדי להבטיח להם ולנו כחברה עתיד טוב יותר.

הגעתי אליהם היום כדי להודות לכל סוהרת וסוהר בשמי ובשם הכנסת, על עבודתם המסורה ועל השליחות הביטחונית שלקחו על עצמם כדי שכולנו נוכל לישון טוב יותר בלילה.

אנו נפרדים בצער רב מעידן קינן, יוגב פזי ונועם איתן, לוחמי חטיבת כפיר, שנפלו בקרבות בצפון רצועת עזה.

הם לחמו באומץ ובגבורה כמו אריות. יצאו למשימה כשאזרחי ישראל, המשפחה והחברים לנגד עיניהם. הגנת הארץ ויושביה הייתה משימה קדושה בעיניהם עד לרגע האחרון. הקרבתם לא תישכח מלבבות בית ישראל.

בשם הכנסת אני מחבק את המשפחות היקרות בשעה זו ומבקש להשתתף בצערן העמוק. כאבן הוא כאבו של עם ישראל כולו.

עידן, יוגב ונועם, גיבורי ישראל. השם יקום דמם.

הכתובת הייתה על הקירות, על הכבישים, בפוסטים מסיתים ובהפגנות.

הירי לעבר בית ראש הממשלה הערב הוא תוצאה ישירה של מדיניות המתעלמת במשך השנים האחרונות מהסלמה במילים ובמעשים.

היועצת המשפטית לממשלה ומערכת המשפט הרגילו אותנו שיש מי שמותר להם ויש מי שאסור להם.

אם לא יתעוררו עכשיו - מיד! - ייתכן שיהיה כבר מאוחר מדי.

בשורה קשה בפתיחת השבוע עם היוודע דבר נפילתו אורי ניסנוביץ, לוחם גולני, בקרבות בדרום לבנון.

בשם הכנסת, אני מבקש להשתתף בצערה העמוק של המשפחה וחבריו לנשק הגולנצ׳יקים, שמשלמים מחיר כבד מתחילת המלחמה ובשבוע הזה בפרט.

נזכור את אורי ונופלי המערכה כולה כגיבורי ישראל שחירפו נפשם בעוז ובגבורה, למען עמם וארצם. אהבתם לארץ הזו, היא הצוואה שלנו לשמור עליה מכל משמר.

יהי זכרו של אורי ניסנוביץ, גיבור ישראל, ברוך ונצור לעד.

בשורה קשה בפתיחת השבוע עם היוודע דבר נפילתו אורי ניסנוביץ, לוחם גולני, בקרבות בדרום לבנון.

בשם הכנסת, אני מבקש להשתתף בצערה העמוקה של המשפחה וחבריו לנשק הגולנצ׳יקים, שמשלמים מחיר כבד מתחילת המלחמה ובשבוע הזה בפרט.

נזכור את אורי ונופלי המערכה כולה כגיבורי ישראל שחירפו נפשם בעוז ובגבורה, למען עמם וארצם. אהבתם לארץ הזו, היא הצוואה שלנו לשמור עליה מכל משמר.

יהי זכרו של אורי ניסנוביץ, גיבור ישראל, ברוך ונצור לעד.

‌‎עברי דיקשטיין הי״ד יצא לקרב בדרום לבנון בידיעה שלא בטוח ישוב ממנו. הוא עשה זאת בעיניים פקוחות, וללא מורא. הוא הסתער על האויב, כדי להגן על עם ישראל.

‌‎״מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל בו אנו חיים… תשובה נחושה: נצח ירושלים״
‌‎כך הוא כתב בפרופיל הוואטסאפ שלו. הוא ידע למה ועבור מה הוא נלחם.

‌‎גבורתו, כגבורת שאר הנופלים, תלווה אותנו לעד.

‌‎בשמי ובשם הכנסת אני משתתף בצערה העמוק של המשפחה ומבקש לחזק אותה בשעה קשה זו.

‌‎יהי זכרו של גיבור ישראל עברי דיקשטיין ברוך.

שישה לוחמי גולני, ממיטב בנינו הגיבורים, נפלו במלחמה הצודקת בתולדותינו, כדי שנמשיך להיות עם חופשי בארצנו. שש משפחות נוספות שהצטרפו למעגל השכול הכבד.

בשמי ובשם הכנסת, אני מבקש להשתתף בצערן של משפחות לוחמינו שנפלו בלבנון: איתי מרקוביץ, שריה אלבוים, דרור חן, ניר גופר, שלו יצחק סגרון ויואב דניאל הי״ד.

הם נאבקו ונלחמו באויב האכזר עד הרגע האחרון לחייהם, למען ביטחון ישראל ושלום אזרחיה.

שמותיהם יחרטו לנצח כגיבורי ישראל לצד גיבורינו מתקופת המכבים ועד דור תש״ח. לא נשכח אותם ואת תרומתם.

הלב עם גולני 💛💚

יהי זכרם של איתי, שריה, דרור, ניר, יצחק ויואב ברוך לעד.

בצער עמוק אני מבקש להשתתף בשמי ובשם הכנסת באבלן הכבד של משפחותיהם של איתמר לוין פרידמן, אור כץ, נווה יאיר אסולין, גרי ללהרואיקימה זולת ואופיר אליהו הי״ד, שקיבלו את הבשורה הקשה על נפילת יקיריהן.

הם היו סמל ומופת לערכים שעליהם מושתתים חיינו כאן – אהבת המולדת, אומץ לב, ונכונות בלתי מתפשרת להגן על כל אחד ואחת מאיתנו. הם היו מפקדים ולוחמים אמיצים, אשר עזבו את כל אשר יקר להם כדי למלא את השליחות הקדושה למען עם ישראל.

יהי זכרם של גיבורי ישראל, איתמר, אור, נווה, גרי ואופיר, ברוך לעד.

רגע לפני כניסתו ללבנון, שנייה לפני שהפקיד את הטלפון הנייד, צלצל סמל אריאל סוסנוב הי"ד לחברתו לשיחה שתהיה האחרונה. הוא הבטיח לחזור אליה עם תום האזעקות, אך השיחה לא הגיעה.

הערב בפסגת זאב, משפחתו סיפרה לי על הנער הרגיש שהיה תולעת ספרים, שאהב להתנדב ולפעול בשלל מסגרות, מההתנדבות ב״כנפיים של קרמבו״ ועד לאפיית חלות לחיילים ולקריאת תהילים משותפת עם ילדי השכונה, גם כשחזר לחופשה קצרה מהצבא.

״לישון זה לחלשים״ אמר, וביטא בכך את רצונו לעזור ולהועיל בכל שעה ביממה, לתרום, לקרוא ולהתפתח.

איזו אבידה גדולה.

גבורתו ורוחו תלווה אותנו עוד דורות רבים קדימה.

יהי זכרו ברוך.