גם אם נצליח הפעם להינצל בעור שינינו , בהיבטים של קריסת הכלכלה , קריסה החוסן החברתי , קריסה בקשר עם העולם , הרס הצפון והדרום , שחיקה קשה בביטחון הלאומי, הרי נידרש להפשיל את השרוולים ולשקם את הכלכלה, את החוסן החברתי , היחסים עם העולם , ואת הביטחון הלאומי, לשקם את הגליל ועוטף עזה . זה יקח הרבה מאוד זמן, אבל אסור לנו לשקוט על השמרים בכל התחומים . אם לא נקדם באופן מידי הסכם מדיני בכל הגזרות , לשחרר את החטופים , להחזיר את העקורים לבתיהם , להציל את המדינה מקריסה בכל התחומים, אנו עלולים לאחר את הרכבת.
האיומים סביב ישראל הולכים ומתרבים , הולכים ומתגברים בקצב מסחרר, בעוד זמן לא ארוך האיומים על ישראל יהיו בעשרות מונים יותר חמורים מהמצב כעת בעזרתם של הרוסים והסינים לאיראן . אם לא נשנס את מותנינו ונשקם את הצבא מהיסוד עם נבחרת חדשה , לא נוכל לעמוד יותר באתגרי מלחמות העתיד , בנפשינו הדבר.
יש לנו דרג מדיני שממשיך לסבך אותנו עמוקות עם העולם הערבי ועם מדינות העולם בכלל.
לכל המצחקקים שלא שיגרו עלינו אלפי טילים כפי שהיה צפוי במידה והחיזבאללה היה תוקף אותנו בעת ובעונה אחת יחד עם החמאס ב -7.10.23, כדאי שתבינו, מה שהציל אותנו זה לא מוכנותו של הצבא להגן על הצפון, אלא נס שקרה לנו שהחיזבאללה ואיראן משיקולים שלהם החליטו לעמוד מהצד. אומנם החיזבאללה לא משגר עלינו אלפי טילים , רקטות וכטב״מים לאחר שמטוסינו ניצלו את המצב והשמידו להם יכולות רבות , אבל נשארו להם מספיק יכולות למשך תקופה ארוכה מאוד שגורמים לנו נזקים כבדים מאוד ברכוש , באבידות קשות בעורף , לאובדן פרנסתם ובתיהם של למעלה ממאה אלף אנשים, וגורמים להמשך הדרדרותה של המדינה לעברי פי פחת, וזאת הם עושים לנו עם מעל מאה טילים, רקטות וכטב״מים בממוצע כמעט מדי יום ביומו מגבול הצפון ועד ת״א. ועוד לא דברנו על העימות הישיר עם איראן העלול לאבד שליטה. זו הממשלה ההרסנית ביותר מאז היווסדה של המדינה בגלל דיקטטור אחד שרוצה לשרוד בכל מחיר. הוא רב חובל שאיבד שליטה על ההגאים ומוביל את מדינת ישראל לאסון לאומי ולדרך ללא מוצא. ראש ממשלה שלא בוחל בשום אמצעי בשביל להציל את השרדותו הפוליטית על חשבון המדינה ואזרחיה.
ללא מנהיגות ראויה ואמינה ומנהיגות אמת שטובת המדינה עומדת לנגד עיניה, לא תוכל ישראל לשרוד לאורך זמן אל מול נחילי הצרעות שמתרבים סביבה כחול אשר על שפת הים.
הגיע הזמן שעדר השוטים המתנהג כסומא בארובה, יבינו את המצב ויצאו מהקיבעון המחשבתי והמעשי בו הם נמצאים, על אף כל מה שקורה סביבם בתוך המדינה ובעולם כולו. מדובר בחבורת הדיוטות שחייה בהכחשה גורפת.
מצאתי לנכון להציג בפניכם
אוסף עדויות קשות מאוד של קצינים בכירים , חלקם משרת עדיין בצבא קבע, שקיבלו אומץ ( בניגוד לרבים אחרים ) ואומרים את אשר על לבם. כמו גם של עיתונאי בכיר ואזרח שאכפת לו.
1.
קצין חינוך ראשי תא"ל אופיר לויוס, באיגרת שהפיץ זה לא מכבר לחיילי ומפקדי הצבא , בה הוא בין השאר מכה על חטא היוהרה של הפיקוד הבכיר:
"בשנים האחרונות התפתחו בצה"ל מספר תופעות הדורשות שינוי תרבותי ומאבק אקטיבי לריפוי. ריכוזיות יתר, עיסוק בנראות ולא במהות, פחד לפעול ולהביע דעה נועזת, שיח ציני והיעדר עומק אינטלקטואלי והגותי פגעו ופוגעים במנהיגות הצה"לית, במוסד הפיקוד בצה"ל, בחוסן הצה"לי, בגיוון ובמוטיבציה להמשך שירות במערכים השונים. תפיסות ניהול לא מותאמות לצבא לוחם ולדרגים שונים ושיח תועלתני, חומרי וקרייריסטי, העצימו תופעות אלו ופגעו בתפקודים השונים."
"ה7 באוקטובר הוא הכישלון הגדול ביותר שצה"ל חווה מיום הקמתו. אני ורבים כמוני
קמים כל בוקר ומביטים בכתם על מראת חיינו, לא ניתן למחות את הכתם הזה עד יומנו האחרון. "
"אנשי הצבא יסתגלו בשנים הקרובות למציאות של חוויה פרדוקסאלית, חווית אי
שלמות דיאלקטית. בכל מבט במראה יהיה שם הכתם שלא ניתן למחות אותו. נכון וראוי לסגל שיח משולב ומשלב את הקוטביות שבין הכשלון לניצחון ובין התבוסה לגבורה. הנרטיב במלחמה הזו יתבסס על שילוב ואיזון נכון ומלא ענווה."
"המלחמה הביאה עימה משבר אמון עמוק. סדקים בין העם לצבאו ובשורות הצבא. עלינו לעמול על חיזוק האמון שצה"ל יכול וחייב לצמוח ולהשתנות וכי מדינת ישראל והחברה הישראלית ישובו ויחדשו את ימיהם. האמון במוסדות ובאישים נפגע, ויתכן שאינו בר שיקום בחלק מהמקרים.
עלינו לחזק את האמון, שהאנשים והרעיונות העומדים בבסיס המדינה ראויים למסירות נפשנו והקרבתנו לעד."
2. יוסי יהושוע:
*באיזה צבא אלוף יניב עשור הולך עכשיו הביתה, אבל אלוף אליעזר טולדנו, שהיה אלוף פיקוד דרום שלושה חודשים לפני האסון, ומראשי הקונספציה, לא רק ממשיך אלא גם מייצג את הרמטכ״ל בממשלה? ככה לא משקמים את אמון הציבור בצבא
