פורום קהלת Kohelet Policy Forum

דוח הסיכונים הגלובליים של WEF: האם העולם ניצב על סף משבר כלכלי גדול? מהן ההשפעות האפשריות של משבר כזה על ישראל? האם נכון לתת העדפה לתוצר המקומי ולהגדיל מכסי מגן? ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה התראיין בעניינים אלה ונוספים לתכנית הכלכלית של רדיו גלי ישראל.
https://youtu.be/No_asS67ARU?si=zMJXyWTL6_LM0sY-

מי שחושש ממתווה שיהפוך את בית המשפט לפוליטי מתעלם מעובדה פשוטה: בית המשפט כבר פוליטי.

בשנים האחרונות בית המשפט העליון הכריע בשורה ארוכה של סוגיות פוליטיות מובהקות: ביטול חוקי יסוד, פסילת חוקים בנושא המסתננים, התערבות במינויים ממשלתיים, דיון בנבצרות ראש הממשלה, ואפילו התערבות בהענקת פרס ישראל.
מעניין לגלות שב-2008, כשגדעון סער הציע רפורמה מתונה בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, המתנגדים טענו בדיוק אותן טענות שנשמעות היום - שזה יפגע בעצמאות השופטים ויוביל למינויים לא ראויים.

האמת היא שמתווה סער-לוין לא מושלם, אבל הוא צעד הכרחי להגברת הגיוון בבית המשפט. כשבית המשפט מכריע בסוגיות פוליטיות, חיוני שהשקפות העולם של שופטיו ישקפו טוב יותר את מגוון העמדות בציבור הישראלי.

לטורו המלא ב- N12 של עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת.
https://www.mako.co.il/news-columns/2025_q1/Article-19c31cfa838a491027.htm

האם החוקים נגד אונר"א מיושמים?
היום התקיים בוועדת הכספים דיון בנושא יישום החוקים לאי קיום מגע עם אונר"א. לאחריו, אנשי מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' ועו"ד אברהם של"ו ומיכל זליקוביץ-שמעון מקשרי ממשל נפגשו עם ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ממובילי החקיקה נגד אונר"א.
השבוע יתפרסם הדוח הראשון של צוות המעקב בעריכתו של עו"ד של"ו.

הרעיון להשליט את הרשות הפלסטינית על רצועת עזה הוא רעיון מסוכן.
נייר מדיניות של הפורום שפורסם לפני כמה חודשים ↓ סקר את התשתית האידאולוגית של הרש"פ (ואש"ף), מעורבות אנשיה בפיגועים, מימון טרור נגד ישראל וחינוך ילדים ברשות לטרור ולשנאת ישראל.
אתמול הגיעה עוד הוכחה לסכנה הנשקפת מהסתמכות על הרש"פ כשמחמוד עבאס, יו"ר הרש"פ, בירך מחבל שרצח יהודים ותכנן עוד שורת פיגועים. לא זה האיש ולא זה המנגנון שצריך לתת לו שליטה על עוד שטח ולהפקיר את ביטחון ישראל בידיו.

לנייר המדיניות "מדוע אסור שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועת עזה?"
https://bit.ly/GazaPATerror

משרד האוצר פועל מזה כמה שנים להוסיף למערכת מורים בחוזים אישיים כך שניתן יהיה, למשל, להביא אנשים מוכשרים מהאקדמיה ומההייטק ללמד מקצועות ריאליים בבתי הספר. כחלק מההסכם עם הסתדרות המורים הושגה פשרה לפיה רק 6% מהמורים יהיו בחוזים אישיים. הרבה יותר נמוך מהרצוי ועדיין התקדמות. אלא שמהבדיקה של עידן ארץ בגלובס עולה שההסכם לא מקויים. הסתדרות המורים קיבלה את דרישות השכר שלה אבל את "הוויתור" המאוד קטן מצדה, לתת בחירה ואפשרות לאחוז קטן של מורים לעבוד בחוזים אישיים, היא מסרבת לאפשר.

דלית שטאובר שכיהנה כמנכ"לית משרד החינוך טוענת, ע"פ הכתבה, שבהסכמי השכר סוכם כי החוזים האישיים ימומנו מתקציב תוספתי מעבר לשעות ההוראה. כלומר, משרד החינוך יצטרך להוציא עוד כסף על שעות למורים שבחוזה אישי במקום להמיר שעות ולשמור על אותה מסגרת תקציב. בכך שטאובר משתפת פעולה עם הסתדרות המורים ומטרפדת את החוזים האישיים.

אין שום היגיון בכך שהחוזים האישיים ימומנו מתקציב תוספתי, שכן הם מחליפים בכיתות מורים בחוזים קיבוציים. שעת הוראה היא שעת הוראה, לא משנה איזה מורה מלמד בה ותחת איזה חוזה. הגיע הזמן שמשרד החינוך יפסיק לטרפד את ההסכם ויאפשר לבתי הספר למלא את הכיתות החסרות.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001500114

מה ההבדל בין ימין ושמאל כלכלי ביחס לתמריצים? מהם האתגרים הכלכליים המרכזיים הניצבים בפני ישראל? באילו תחומים נכון שהממשלה תתערב ובאילו לא?
ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה בפודקאסט של ד"ר ניקולאי טבך, "מה החזון שלך?"
ספוטיפיי -
https://open.spotify.com/episode/5ciPnk9h7hg4ppGvSM42jm?si=BSn1mhToSuqJaham_1sA7A
יוטיוב -
https://youtu.be/aPko6o8X9wY?si=snxvaH6rNMb3WHEP

בריטניה בהודעה רשמית במועצת הביטחון הפצירה השבוע בישראל לבל תסכן את היכולת של אונר"א לפעול. מאוד חשוב לבריטים שסוכנויות האו"ם ימשיכו לפעול. נו, זה הרי עניין הומניטרי.

כנראה שצריך להזכיר לבריטים שחטיפת אזרחים חפים מפשע והחזקתם ללא תנאים בסיסיים במקומות מחסה של האו"ם זה לא מעשה הומניטרי ואין שום סיבה שמדינת ישראל תשתף עם זה פעולה.

העיוורון של בריטניה ומדינות אחרות ממחיש את החשיבות בכך שהכנסת אישרה חוקים נגד אונר"א ושהממשל החדש בארה"ב מקצץ את הסיוע לארגון זה ודומיו.

בראיון למתי טוכפלד בגלי ישראל הסביר מנכ"ל פורום קהלת עו"ד מאיר רובין את מה שהתרחש בדיון בוועדת הכספים אתמול. בעקבות בקשתם של תורמים ישראלים רבים, פורום קהלת ניגש לתהליך קבלת סעיף 46 ולאחר שעמד בכל הדרישות יש מי שמנסה להמציא כללים מיוחדים שיחולו רק על הפורום.
https://youtu.be/Gt1AyBqzLnU?si=vIPQoBKwyV00cGJv

עו"ד רן בר-יושפט, בימים כתיקונם סמנכ"ל פורום קהלת ומפרוץ המלחמה בעיקר קצין קרבי מילואים, מזכיר ומוקיר בטור בישראל היום את כל אלה שלא בחרו בקריירה צבאית, אבל המציאות כפתה עליהם מצב שבו הם נאלצים להשאיר בצד את התואר, העבודה, המשפחה, הבריאות בזמן שהעולם לא ממש מחכה. אז "מה חדש"? לא הרבה.
https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/17195422

בראיון לטלוויזיה ההודית הסביר עו"ד אברהם של"ו חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת שהחקיקה האמריקאית להטלת סנקציות על האג מעידה על ההתאמה בין האינטרסים הישראליים והאמריקאים, שכן ה-ICC הוא איום על האינטרסים האמריקאים ובעלות בריתה של ארה"ב. ה-ICC פוגע במדינה דמוקרטית ללא סמכות, מתבסס על פשעים בדויים שכביכול בוצעו במדינה פלסטינית שאפילו אם הייתה קיימת היתה חסרת סמכות ביחס לאזרחים ישראלים. על כך ועוד בראיון.

בעניין ה-ICC, אי אפשר לצפות לאורך זמן שארה"ב תהיה יותר פרו-ישראלית מישראל. הגיע הזמן שמדינת ישראל תחוקק גם היא חוק שמגן על אזרחיה מפני האג.
https://youtu.be/pRp-eKX9iFg?si=S8jU9ZLeExdjiMx-

לאחר שנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) עזב את תפקידו כדי להבחר לראשות ממשלת לבנון, תחליף אותו לפחות באופן זמני השופטת מאוגנדה. כאן המקום להזכיר שהיא לא רק עמדה לצד הצדק כשניצבה באומץ מול השופטים האחרים שבאו עם עמדה אנטי-ישראלית מובנית. בדעת המיעוט, השופטת ג'וליה סבוטינדה עשתה שימוש בדוקטרינת uti possidetis juris, אותה דוקטרינה שמומחי משפט בינלאומי של הפורום, פרופ' אבי בל ויוג'ין קונטורוביץ', הראו במאמר שפרסמו שהיא חלה על גבולותיה של ישראל.

מהו הבסיס החוקי להחזקת לוחמים בלתי חוקיים וכליאתם? מה ההבדל בין הגישה של הדין הישראלי לאמריקאי ואיזו גישה מתאימה יותר למלחמה בטרור?
מאמרו של עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, מתייחס לסוגיות אלה בכרך המודפס הראשון של רשות הרבים, כתב העת של הפורום הישראלי למשפט וחירות>>https://journal.lawforum.org.il/blog-shalev-terrorism/

רק לפני חודש התבשרנו על הידרדרות של תלמידי ישראל במבחני TIMSS שמודדים את יכולות התלמידים במתמטיקה ומדעים. השר קיש יצא מיד עם תכנית רב שנתית בשם "ישראל ריאלית" כדי לשפר את הציונים, אבל הפתרון נמצא מתחת לפנס: הוא יכול לגייס עד 6% מהמורים בחוזים אישיים ולהכניס למערכת אלפי סטודנטים לתארים מתקדמים או עובדי הייטק שרוצים לשלב הוראה בקריירה שלהם.

בקיץ האחרון כבר הכריז קיש על פיילוט קטן של גיוס 200 מורים בחוזים אישיים ומשרד החינוך אף פרסם קול קורא אך גם זה לא יצא אל הפועל. בלי אלפי מורים איכותיים שחסרים, שום תכנית של המשרד לא תסייע. ליפה בן דוד אין שום עילה להתנגד לכניסה של המורים הללו, מאחר והיא חתמה על ההסכם לפני יותר משנתיים, והסכמים צריך לכבד.
למשרד החינוך נשאר רק ליישם את ההסכם שכבר אושר בנציבות שירות המדינה, וקבירתו תהיה בכיה לדורות.
----———————-
לכתבה במקור ראשון»

רפורמת היבוא היא הזדמנות להוזלת מחירים אך יש חשיבות למעקב ציבורי כדי לוודא שתקויים.

רן פיטוסי, חוקר רגולציה בפורום קהלת, סוקר את מצב רפורמת הייבוא נכון לעכשיו:
רפורמת היבוא החדשה, שנכנסה לתוקף החודש, שואפת להוזיל מחירים על ידי התאמת הדרישות בישראל לאלו הנהוגות באיחוד האירופי. הרפורמה מאפשרת ייבוא מוצרים שעומדים בתקנות האירופיות, מבלי לחייב עמידה בתקנים ישראליים ייחודיים, ובכך מסירה חסמי סחר ישנים.

בעוד 28 דירקטיבות ייושמו ב-2025 ויתר הדירקטיבות עד 2026, נקודת חולשה קריטית היא ועדת החריגים, שתוכל לאשר מוצרים להמשיך לעמוד בתקנים ייחודיים לישראל. חשוב לעקוב אחר פעולתה, כדי למנוע הטיות לטובת אינטרסים פרטיים על חשבון הציבור.

הרפורמה היא הזדמנות לשוק תחרותי ופתוח – צריך רק לדאוג שתמומש במלואה.
למאמר המלא>>
https://www.kohelet.org.il/article/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%96%d7%9c%d7%aa/

ברכות לפרופ' יוג'ין קונטורוביץ' ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת שזכה להוקרה בכנס שנערך אתמול בכנסת לאלו שבלטו בתרומתם ההסברתית במהלך מלחמת חרבות ברזל.

מה עשוי להביא לשיפור ניכר בהישגי התלמידים? חשיבה מחודשת ויצירת מודל תקציבי רב שנתי מכוון הישגים. מכללות המכשירות מורים יקבלו תמריצים ראויים כדי שיעמדו ביעד ברור ומדיד של הכשרת מורים שיצליחו לשפר את הישגי התלמידים. במקום שהמל"ג יפגע בחופש האקדמי של המכללות ויכתיב להן את פרטי הפרטים של מודל ההכשרה באמצעות הקצבת שעות פרטניות לכל רכיב ורכיב מהלימודים האקדמיים, יינתן מקום ליצירתיות, מקצועיות וניסיון שהצטבר במכללות. בנוסף יתאפשר להן חופש יחסי בקביעת התכנים והמתודות המתאימות להכשרת מורים שיביאו התלמידים להישגים מעולים ולעמידה נוכח אתגרי המחר.
https://www.makorrishon.co.il/opinion/807084/

במאמרו במקור ראשון טוען פרופ' יובל סיני, עמית בכיר בפורום קהלת, כי הירידה בהישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים בישראל קשורה ישירות לאיכות הכשרת המורים, והרפורמה החדשה של המל"ג, המקצרת את משך לימודי התואר הראשון לחינוך לשלוש שנים, צפויה רק להחמיר את המצב. בעוד שהמל"ג טוען כי הקיצור ימשוך מועמדים איכותיים ויוזיל עלויות, המאמר טוען כי הוא יפגע באיכות ההכשרה, ימנע לימודים דו-חוגיים, יפגע במעמד המרצים ובמחקר האקדמי, וייצור קשיים ארגוניים במכללות.
במקום קיצוצים והכתבת תכניות לימוד, מציע סיני מודל תקציבי רב-שנתי המבוסס על תמריצים למכללות שיעמדו ביעדי שיפור הישגי התלמידים, תוך מתן חופש אקדמי בקביעת התכנים והמתודות.

למאמר המלא:

הישגי התלמידים בישראל במתמטיקה ובמדעים ירדו בצורה חדה בשנים האחרונות, כך עולה ממחקרים שפורסמו לאחרונה. גורמים שונים הביאו לירידה בהישגים, אני מבקש להתמקד בגורם אחד משמעותי – הכשרת המורים בישראל.

על פי "מבחן התוצאה" ניתן לומר שיש הרבה מה לשפר במתכונת ההכשרה האקדמית הניתנת כיום בבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות ובמכללות לחינוך בכלל, והכשרתם של המורים למתמטיקה ומדעים בפרט. ואולם לא זו בלבד שהמערכת הנוכחית הביאה לתוצאות עגומות, אלא שהתוצאות עוד עשויות להיות גרועות יותר בעתיד הלא רחוק נוכח המהפכה שחלה "מתחת לרדאר" בשנת הלימודים האקדמית הנוכחית במתכונת הלימודים לתואר ראשון B.Ed. ותעודת הוראה בלימודי חינוך והוראה.

המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אישרה פיילוט במתכונת לימודים לתואר B.Ed. ותעודת הוראה בלימודי חינוך והוראה ובתחום דעת אחד למסלול היסודי או למסלול העל יסודי. על פי החלטת המל"ג, החל משנת הלימודים הנוכחית הלימודים במסלולי יסודי ועל-יסודי יצומצמו בצורה ניכרת. השינוי המרכזי הוא קיצור משך הלימודים לקראת תואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך מארבע שנים לשלוש שנים, כאשר בפועל, הסטודנטים יוכלו להיכנס כבר בשנה השלישית למעגל העבודה.
הפיילוט מוצע לכלל המכללות האקדמיות לחינוך ובתום תקופה זמנית של ארבע שנים תתקיים הערכה מחודשת אם לאשר את המשך הפעלת מתכונת הלימודים החדשה.
בין יתר הנימוקים שהוצגו בידי המל"ג לשינוי במתכונת ההכשרה: קיצור משך הלימודים ויציאה מהירה יותר של מורים לשוק (במהלך השנה השלישית ללימודים); התכנית הינה אטרקטיבית לסטודנטים, והיא תביא ל"הגדלת הביקושים להוראה בדגש על משיכת מועמדים איכותיים וערכיים בעלי רקע מגוון ויכולות בינאישיות מתאימות למקצוע ההוראה"; חסכון והתייעלות (כלכלית ואקדמית) במכללות לחינוך.
נוכח הירידה בהישגי התלמידים נשאלת השאלה האם הרפורמה החדשה בהכשרת המורים, שגוררת צמצום ניכר בשעות הלימודים האקדמיים המתקיימים במכללות, תביא להכשרת מורים מקצועיים יותר שיביאו לשיפור ניכר בהישגי התלמידים? ספק רב. משיחות שקיימתי עם כמה מראשי המכללות לחינוך עולות כמה שאלות נוקבות. מה לגבי איכות ההכשרה? לא נראה שהושקעה מחשבה רבה לגבי שיפור רמת ההכשרה. האם במקום לקצץ בתקציב המכללות ולפגוע בהן כלכלית, לא עדיף, למשל, לתת להן אותו תקצוב כפי שניתן בעבר ולאפשר להן לבחור כיצד להשתמש בו בצורה מקצועית ומיטבית? כמו כן, ביטול האפשרות ללימודים דו-חוגיים פוגעת במורה רב-תחומי וביכולת לגייס מורים איכותיים, והדבר גם יפגע בתעסוקה שלהם בעתיד. השינוי במתכונת ההכשרה יגרום לפגיעה קשה במרצים האקדמיים במכללות שבשל הקיצוץ המשמעותי בהיקף שעות ההעסקה שיוכלו להציע להם במכללה הם יאלצו ללמד בכמה מוסדות כדי להתפרנס בכבוד, דבר שיביא לפגיעה באיכות המרצים וביכולתם להקדיש זמן למחקר אקדמי איכותי.

בנוסף, ייווצר במכללות מצב שבו סטודנטים וסטודנטיות במסלולים שונים ילמדו במשכי זמן שונים (גיל הרך וחינוך מיוחד – ארבע שנים), מצב המעמיד המכללות בקשיים ארגוניים וחברתיים. מעבר לשינוי במתכונת הלימודים, יש כאן רמז עבה לגבי עתידן של המכללות האקדמיות לחינוך. בשנים האחרונות חל צמצום בהיקפי תכניות המוסמך של המכללות, והנה בא הצמצום בתואר הראשון. וככל הנראה, הוא לא הגיע לכלל מיצוי. מה זה אומר לגבי איכות ההכשרה? מה יהיה טיב הקשר של סטודנטים עם המכללה? מה יקרה ללימודים בחוגים קטנים במכללה? והעיקר, מה תהיה ההשפעה על הישגי התלמידים בשנים הבאות? התשובות לשאלות הללו ייחשפו לעינינו בשנים הבאות במלוא עוצמתן, וקשה להאמין שהפיילוט יביא להישגים טובים יותר לתלמידי ישראל.

לאילו מדינות כדאי ללוחמים משוחררים להמנע מלטוס? מהם הסיכונים? מה לא רצוי לפרסם ברשתות החברתיות? פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת, סייע למקור ראשון בהכנת מדריך ללוחמים שהשתחררו ומתכננים טיסה לחו"ל. >>
בעקבות תלונה שהגישה קרן הינד רג'אב (HRF) הפלסטינית, העוסקת בזכויות אדם ובחקר פשעי מלחמה, ביום שישי האחרון חששם של לוחמי צה"ל רבים התממש כאשר בית משפט בברזיל הורה לעצור ולחקור חייל ישראלי בחשד לפשעים בעזה. הבוקר (א') נודע כי החייל המדובר, שבשעה באוקטובר ניצל מטבח החמאס במסיבת הנובה, הצליח לצאת מהמדינה.
"זה לא אירוע שקשור לסוגיה משפטית, אלא אירוע פוליטי לחלוטין", מסביר בריאיון למקור ראשון פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורות קהלת. "המדינות שמקשות על חיילי צה"ל לא באמת חוקרות את מעשיהם במלחמה, אלא פועלות לטובת חמאס ויוצרות בהתאם משברים דיפלומטיים בינלאומיים".
לדבריו של פרופסור, זוהי תוצאה ישירה של קמפיין הסתה שנעשה על ידי ארגונים פרו פלסטיניים ושנקודת המפתח שלו הוא הענישה של לוחמי צה"ל. ובכן, מדוע חייל ישראלי יכול להיעצר בחו"ל? כיצד ניתן למנוע זאת? והכי חשוב, מה עליו לעשות אם זה קורה? כדי לעשות לכם סדר בנושא המורכב, ניסחנו עבורכם את המדריך המלא ללוחם שמטייל ברחבי העולם.
לוחמי צה"ל בלבנון. צילום: דובר צה"ל
"ההמלצה הראשונה היא לא לפרסם ברשתות החברתיות תמונות מהשטח או כל פרט שקשור לשירות הצבאי", מסביר פרופ' קונטורוביץ'. "לא כדי להסתיר איזשהו פשע, אלא מפני שבעיניי הארגונים הבינלאומיים הללו – כל מה שצה"ל עושה הוא פשע מלחמה. אם אתם רוצים שהחברים שלכם יהיו מעודכנים על חייכם, תכתבו להם באופן פרטי. נדמה לי כי לא מדובר בהקרבה גדולה מדי.
המלצתו של המומחה למשפט הבינלאומי מתכתבת בהחלט עם ההמלצות שפרסם משרד החוץ לפיהן אין לפרסם תמונות במדים, אין להעלות לרשתות תיעודים מפעילות מבצעית, יש לשמור על דיסקרטיות בשיחה עם אנשים זרים בחו"ל וברשתות לגבי הרקע הצבאי, ואין לשתף מיקום בזמן אמת בעת טיול בחו"ל – עדיף לפרסם תמונות מטיולים רק לאחר החזרה לארץ.
על פי הנחיות משרד החוץ עוד מומלץ להגדיר את החשבונות ברשתות כפרטיים, לסנן את רשימת העוקבים לאנשים מוכרים בלבד, להגביל את האפשרות של חשבונות שאינם עוקבים אחריך לתייג אותך בפוסטים ולפני שטסים לחו"ל – לפנות לפרקליטות הצבאית, שתבצע הערכת סיכונים ותבדוק אם המצב במדינה מאפשר את הטיול. על חיילי סדיר לעבור גם תדרוך ביטחון מידע לפני הטיסה.
"כל מי ששירת לאחרונה בלבנון או בעזה", ממשיך פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', "שינסה להימנע מטיסות למדינות עוינות כלפי ישראל, או שההנהגה שלהן מובילה מדיניות אנטי ישראלית מוצהרת. אני הייתי מוותר כרגע על מדינות כמו ברזיל, אירלנד, ספרד, דרום אפריקה וטס במקומן למדינות אחרות לא פחות מופלאות כמו ארגנטינה, אנגליה, הונגריה, גרמניה. גם זאת לא נראית לי הקרבה גדולה מדי".
על פי הדעה הרווחת, 125 המדינות שחתומות על אמנת רומא לא אמורות להוות איום של ממש עבור חיילי צה"ל. עם זאת, ישנן מדינות שאכן חתומות על האמנה אך לא מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמים עם ישראל. ביניהן: קולומביה, פרו, בוליביה וצ'ילה. לפני השבעה באוקטובר, אלה היו יעדים אטרקטיביים ביותר עבור התייר הישראלי, אך כעת מומלץ שלא לבקר בהם בשל הסכנה להליך משפטי.
ארצות הברית נחשבת עדיין למקום הבטוח ביותר עבור אותם הלוחמים המשוחררים שרוצים לטייל בבטחה. גם כל 27 מדינות אירופה נחשבות לדי בטוחות, פרט לאותן המדינות שמאופיינות בממשלות שמתנגדות לישראל בפומפיות כמו אירלנד וספרד. ביבשת אסיה, שני היעדים הפופולריים בקרב התיירים הישראלים, הודו ותאילנד, לא שינו את מדיניותם ונחשבות עדיין לבטוחות ביותר.
אם בכל זאת לוחם משוחרר נעצר בכניסתו למדינה הזרה, אל דאגה – לפי הנחיות משרד החוץ, כל עצור ישראלי זכאי לסיוע קונסולרי. אזרח או חייל שנעצר בחו"ל, חייב לדרוש מהרשויות המקומיות ביקור מיידי של הקונסול הישראלי וחובתה של הרשות המקומית להיענות לבקשתו.
ואם תהיתם מדוע לוחמי צה"ל זוכים בכלל לקבלת פנים כזו, התשובה פשוטה ומקוממת – ארגונים פרו פלסטינים כמו הינד רג'אב אוספים תמונות ברשת של חיילים שבעבר נלחמו ושכעת מטילים, ומוסרים אותן לרשויות. תזכורת כואבת לכך שהמערכה לא מסכמת בגבולות המדינה, אלא פוגשת אותנו גם מעבר לים.
https://www.makorrishon.co.il/news/807058/

האם נכון לקבל את תביעות צמרת הצבא להגדלת הוצאות הביטחון? מה התועלת בקיצוץ מספר משרדי הממשלה? האם אי-השוויון צפוי לגדול או להצטמצם? מה עדיף מבחינה כלכלית - להמשיך במלחמה או לעצור? ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה התייחס לנושאים אלו ועוד בראיון לכאן ב'
https://youtu.be/kqCsAM-EWcc?si=pi_YsD6u01FPduqE

מאמר חדש של עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, יצא בקרוב בספר לכבוד השופט מזוז. המאמר כולל פרק שמסביר מדוע השופט מזוז צדק בהחלטתו בעניין מס דירה שלישית ולמה השיח הפופולרי על "חוקה רזה" לא רלוונטי במציאות של בית משפט שאינו מחוייב לאף טקסט חיצוני. למאמר המלא»
http://www.hapraklit.co.il//_Uploads/dbsAttachedFiles/AharonGarber(1).pdf

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, היה האורח בפרק מיוחד בהסכת של ברק הרשקוביץ "דעה לא פופולרית" שעסק בתקציב המדינה ובאתגרים העומדים בפני ישראל, כגון יוקר המחיה הגבוה, הפער הגדל בין עשירים לעניים והצורך להשקיע בחינוך ותשתית. בשיחה עלו גם הצורך ברפורמות כלכליות, אופי השיח הכלכלי בישראל ועוד.
יוטיוב - https://youtu.be/Nj0vqIkP3UQ?si=l30kYuCrp-0zLtAG

ספוטיפיי - https://spti.fi/DLP28

העברות הכספים לרש"פ נוגדות את החוק ופוגעות בקופה הציבורית

על פי נתונים שנחשפו לפני כשנה וחצי, יבואנים מהרש"פ מעבירים דיווחים כוזבים למדינת ישראל בסכומים שמגיעים למיליארדי שקלים, תופעה שזכתה לכינוי "עוקץ המכולות".

בעקבות הממצאים הגישה אז מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת, באמצעות עו"ד אריאל ארליך, עתירה לבג"ץ בדרישה לתקן את מדיניות הגבייה ובנוסף לדרוש מהרש"פ את מיליארדי השקלים שהעבירה לידיה בשבע השנים האחרונות עבור מטענים שכלל לא הגיעו לשטחה. עתירות נוספות בעניין זה הוגשו על ידי ארגון לביא.

עו"ד אריאל ארליך מפורום קהלת אמר בדיון: "לשר יש סמכות לשנות את המצב. הפרקליטות טוענת שזה עניין מדיני. אני לא אומר למדינה איך להתנהל, אני עותר לקיים את החוק. אני הראשון שיאמר שבית המשפט צריך להיזהר להתערב ביחסי החוץ, אבל כאן מדובר על אכיפת חוק".

כעת בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד שר האוצר על העברות מיסים, ללא הצדקה, בסך מוערך של מיליארדי שקלים לרש"פ.

מפורום קהלת נמסר: "על רשות המיסים לשמור על כספי הציבור ולהימנע מלהעביר סכומי כסף בניגוד לחוק לגופים מממני טרור. נמשיך לעמוד על המשמר".
לכתבה המלאה של נטעאל בנדל בווינט» https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14204959#autoplay

"הפיקוח של מליאת הממשלה וועדותיה על ארבעה מרכיבים בבניין הכוח הצבאי בישראל בשנים 1999–2013".

מאמר חדש של ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת מתפרסם בספר מאמרים חדש שיוצא לכבוד השופט מזוז. המאמר שנהיה רלוונטי אף יותר בעקבות המלחמה והמסקנות שיגזרו ממנה באשר למוכנות הצבא, מציג תמונה מורכבת של הפיקוח הממשלתי על בניין הכוח הצבאי בישראל.
לצד מגמות חיוביות, כגון שיפור הפיקוח על תקציב הביטחון, המאמר מצביע על ליקויים רבים וחושף את הצורך בחיזוק המסגרת החוקית והמוסדית של הפיקוח.
למאמר המלא»http://www.hapraklit.co.il//_Uploads/dbsAttachedFiles/EyalTsur.pdf

אין כמעט עלילת דם, האשמת שווא או סטריאוטיפ אנטי-יהודי שפרנצ'סקה אלבנזה, "דווחית האו"ם למצב זכויות האדם בשטחים הכבושים", תמנע מלהפיץ. גורמים שונים בממשל ביידן התבטאו מספר פעמים נגד אלבנזה המקדמת לדבריהם אנטישמיות ומצדיקה טרור. רק אתמול היא "תיקנה" צייצן אנטישמי אחר שייחס ליהודים קניבליזם - "יהודים מסוגלים לאכול בשר אדם" וכתבה שלא נכון לייחס לכל העם היהודי את מה שישראל עושה. תודה באמת.

כשדנים בזרועות השונות של האו"ם וביחס שישראל צריכה לנקוט כלפיהם כדאי לזכור את מי הם מינו כדי "לדווח" על המתרחש כאן.

אפשר להתווכח על הפרטת תאגיד השידור בהקשר פוליטי מסוים, אפשר לדון במניעים או לחלוק על סדר העדיפויות ואפשר גם לעסוק בשאלה העקרונית - האם התאגיד נחוץ?
ד"ר יצחק קליין, עמית בכיר בפורום קהלת, עוסק בעניין זה בטורו בדה מרקר:

מעל דפי עיתון זה זכיתי בסוף השבוע שעבר לביקורת נוקבת, חלקה גם עניינית, מצד גיא רולניק בנושא תמיכתי בהפרטת תאגיד השידור. אין לדעת אם הצעות החוק שבהן דנה הכנסת הקוראות להפרטת תאגיד השידור הישראלי יתקבלו, אך טוב שנפתח דיון על עתידו: האם התאגיד באמת נחוץ לציבור, או שמא מדובר בהרגל יקר עם לובי חזק?
האם יש הצדקה כלכלית למימון גוף שידור על חשבון משלם המיסים?
שאלת קיומה או היעדרה של הצדקה כלכלית לשידור ציבורי פשוטה יחסית ונידונה כבר כמעט 40 שנה בבריטניה סביב עתידו של ה-BBC.
השידור הציבורי נולד כשהיה אפשר לטעון שמדובר במוצר ציבורי במובן הכלכלי של המילה.
כשערוצים היו מעטים, ומשדרים מסחריים היו תלויים במפרסמים היה היגיון בהקמת ערוץ במימון ציבורי שמטרתו לשדר תוכן איכותי - מאוזן ומעמיק בתחום חדשות...

לטור המלא:
https://www.themarker.com/blogs/2024-12-25/ty-article/00000193-fd26-d304-afb7-fd677f240000

לנייר המלא https://bit.ly/ICJopShalevHeb

האם חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) מחייבת?

נייר חדש של עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, משיב לטענות אנטי-ישראליות בדבר אי-חוקיות נוכחותה של ישראל ביהודה ושומרון, בעקבות פרסום חוות הדעת המייעצת של ה-ICJ.

של"ו מפריך את הטענה לפיה חוות הדעת המייעצת של ה-ICJ מחייבת מבחינה משפטית, מביא דוגמאות להטיה האנטי-ישראלית של האו"ם, מתייחס לשאלת החוקיות של פעילות כלכלית בשטחים שמוגדרים כבושים ברחבי העולם, מצביע על הפרת הזכות שיש בהטלת אמברגו נשק על ישראל ומתייחס להיבטים קשורים נוספים.»

במאמרו בוול סטריט ג'ורנל, ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' טוען כי התקפות החות’ים הנתמכים על ידי איראן על הספנות הבינלאומית בים האדום מאיימות על הסחר העולמי, וגורמות לעליית מחירים. הוא מבקר את תגובתו הלא מספקת של ממשל ביידן לעומת המאמץ הבינלאומי היעיל נגד הפיראטים הסומלים החלשים יותר.

המאמר קורא לממשל האמריקני לטפל בבעיה, קודם כל על ידי הגדרה מחדש של  החות'ים כטרוריסטים ואחר כך באמצעות הרחבת התקיפות הצבאיות והפעלת לחץ על איראן.

קונטורוביץ' מדגיש את חשיבות המנהיגות האמריקנית להבטחת נתיבי שיט וייצוב הסחר ומזכיר שלארה"ב יש בעלת ברית באזור שהוכיחה יכולות גבוהות ותוכל לפעול עוד יותר טוב עם חימוש מתאים וגיבוי אמריקאי.

למאמר המלא>>
https://www.wsj.com/opinion/end-the-houthis-threat-to-global-trade-international-shipping-attacks-iran-240617da?mod=commentary_article_pos2
---------------------------
לתמיכה בהמשך פעילות פורום קהלת
https://bit.ly/DonateKohelet

ראיון שהתפרסם בסוף השבוע האחרון במקור ראשון עם ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה על המצב הכלכלי הנוכחי, הקטנת מספר משרדי הממשלה, דירוג האשראי ועוד.
https://www.makorrishon.co.il/news/799597/
——————-
לתמיכה בהמשך פעילות הפורום»
https://www.charidy.com/f.kohelet

Israel has friends in the world who recognize the hypocrisy and danger of the International Criminal Court - ICC. Israel must now show that it won't be a passive victim and will take steps to protect itself.
A column by Russell Avraham Shalev, Kohelet international law researcher, in Israel Hayom
https://www.israelhayom.com/2024/12/01/we-must-collapse-the-icc/

לישראל יש ידידים בעולם שמבינים את הצביעות והסכנה הנשקפות מהאג. על מדינת ישראל להוכיח במעשים שאינה מצפה רק ממדינות אחרות לפעול לטובתה אלא גם נוקטת אמצעים משלה.
טור של עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, בישראל היום.

לנייר המלא - https://bit.ly/GazaPATerror
-----------------
לתמיכה בהמשך פעילות פורום קהלת >> https://www.charidy.com/f.kohelet

בדיונים על "היום שאחרי" ברצועת עזה עולה מפעם לפעם הרעיון להעביר את השליטה לרש"פ. נייר חדש מסביר ומזכיר מדוע אסור שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועת עזה>>
https://www.inn.co.il/news/654463

סוכנויות הידיעות ציטטו היום את אל-חדת' הסעודי שדיווח כי אונר"א מפנה את המטה שלה בשכונת שייח ג'ראח בירושלים. לפי הדיווח, עובדי המטה קיבלו התראה של של 12 חודשים לפינוי מלא והודעה על סיום חוזי ההעסקה שלהם.
טוב לראות שבאונר"א מפנימים שהחוקים שעברו בכנסת משנים את המצב לגמרי. הקמנו לאחרונה בפורום קהלת צוות מעקב ליישום החוקים נגד אונר"א שיוודא שמדינת ישראל עושה את מה שנדרש בחוק להפסיק את פעילותה של אונר"א.

פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת ויועץ לקבוצת התובעים בתביעה נגד ממשל ביידן בגין הסנקציות שהטיל על אזרחים ישראלים ובהם כאלה שמחזיקים באזרחות אמריקאית, התראיין ל Fox News.

תמצית דבריו:
ממשל ביידן מטיל סנקציות שרירותיות על ישראלים ותומכיהם בארה"ב.

הסנקציות ממוקדות ביהודים. הן מוטלות בעיקר על יהודים המגנים על עצמם ביהודה ושומרון, תוך שימוש בהגדרות מעורפלות של "אלימות" התפורות אך ורק ליהודים.

הנתונים מוטים ומטעים. הממשל האמריקאי מסתמך על נתונים מוטים מארגונים אנטי-ישראליים כמו "OCHA" ו"בצלם" כדי להצדיק את הסנקציות.

פגיעה בזכויות: הסנקציות פוגעות בזכויותיהם החוקתיות של אזרחים אמריקאים, כולל בחופש הביטוי, ופוגעות בשוויון.

מטרה פוליטית: המטרה האמיתית של הסנקציות היא לצנן את הפעילות הפרו-ישראלית בארה"ב ולהעניש את מי שמביע ביקורת על מדיניות הממשל.

תקדים בעייתי: אם יתאפשר לממשל ביידן להטיל סנקציות כאלה, ממשלים עתידיים עשויים לנקוט אותה דרך כדי לדכא התנגדות פוליטית.

פגיעה ביחסי ארה"ב-ישראל: הסנקציות פוגעות באמון בין שתי המדינות ומחלישות את הקשר ההיסטורי ביניהן.

לסיכום, פרופ' קונטורוביץ' טוען כי הסנקציות שהטיל ממשל ביידן על ישראלים ותומכיהם הן בלתי חוקיות, מוטות ושרירותיות. הוא מצדד בפעולה משפטית וציבורית כדי לבטל אותן ולהגן על זכויותיהם של הנפגעים.
https://www.foxnews.com/media/biden-admin-exec-order-allowing-us-sanction-americans-undermining-west-bank-stability-prompts-lawsuit
——————
לתמיכה בהמשך פעילות הפורום»
https://www.charidy.com/f.kohelet

בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוכיח היום עד כמה הוא מוטה נגד ישראל כשהוציא צווי מעצר נגד מנהיגי מדינה דמוקרטית שאינה חברה בארגון, בגין פשעים שלא התרחשו, בשטח מדינה שלא קיימת, נגד מנהיגים שפיקחו על המלחמה האורבנית ההומנית ביותר בהיסטוריה המודרנית.

צווי מעצר אלה הם עצמם פשעים: הם מבקשים למנוע מיהודים להגן על עצמם מפני ג'נוסייד.

ה-ICC לא התעניין בעילת הסבירות, בסניוריטי בעליון ולא באגדות על "כיפת הברזל של בג"צ". גם הפתרון לא יגיע משם.

הקונגרס הנכנס וממשל טראמפ יכולים לתקן את זה. עליהם להעביר את חוק ההתנגדות לבית הדין הבלתי לגיטימי, ולהטיל סנקציות על כל צוות בכיר בגוף, עד שאף אחד לא ירצה לעבוד שם. בעוד ארבע שנים, בית הדין הפלילי הבינלאומי ייזכר כעוד מוסד שהרס את עצמו בשל התעקשותו לקדם מדיניות אנטי-ישראלית מוטה.

במקביל, ישראל לא יכולה לצפות שארצות הברית תהיה יותר קתולית מהאפיפיור. עליה לקדם הצעות חוק להטלת מגבלות וסנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי, הצעות חוק שהיו צריכות לעבור לפני שנים.

החלטת מועצת הביטחון מסוף אוגוסט 2023 להאריך את המנדט של יוניפי"ל נתפסה בישראל כהישג (במיוחד על רקע ההצעות האלטרנטיביות). האם יוניפי"ל הוא חלק מהפתרון או חלק מהבעיה? מה אמור להיות תפקידו? על כך ועל האיום מלבנון והמשפט הבינלאומי קראו בנייר המדיניות של הפורום»
https://bit.ly/LebanonANDintlaw
————
לתמיכה בהמשך פעילות הפורום»
https://www.charidy.com/f.kohelet

יו"ר ההסתדרות מתגאה שהצליח לתת משקל נגד לפורום קהלת שקיים עשירית מהזמן שקיימת ההסתדרות ועם תקציב שמהווה אחוזים בודדים מתקציב ההסתדרות.
נחמד לקבל מחמאה כזו, גם אם לא מכוונת.
אנו רואים בכך עדות ליעילותנו ושמחים להחזיר את ההשקעה לתורמים שלנו.
לתמיכה בפעילות פורום קהלת >>
https://www.charidy.com/f.kohelet

מתוך הראיון במקור ראשון עם ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה: "אני חושב שהצעת התקציב שהוגשה לממשלה הייתה מינימליסטית, אבל עוד הייתה סבירה", אומר שראל, "היא לא הלכה רחוק מספיק, זה המינימום שבמינימום שנדרש והמצב מחייב צעדים יותר משמעותיים. מה שקרה הוא שבישיבת הממשלה ובדיונים שהתקיימו בהמשך השתנו כמה דברים: הגירעון גבוה יותר ממה שתוכנן יום קודם לכן בהצעה, חלק גדול מהדברים שהיו בצד ההוצאות הוסרו, כולל כל מה שקשור להסתדרות, גם כל מה שקשור לקצבאות ודברים נוספים שרצו לקצץ בהם ירדו ומה שנשאר זה הגדלת המיסים. יתרה מכך, עכשיו מתוכננת גם העלאת מיסים שלא תוכננה קודם לכן, עם העלאת ההפרשות לביטוח הלאומי", הוא מסביר.
https://www.makorrishon.co.il/news/797009/

חוות הדעת של ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת, בעניין הצעת החוק להנצחת זכרו של הרב דרוקמן הוגשה לחברי ועדת החינוך של הכנסת. לקריאה: https://bit.ly/TsurRabbiDrukmanEduCommittee

חקיקה היא צעד חשוב בדרך לתיקון אך משמעותה תלויה בכך שהיא תיושם. זה מה שעמד בבסיס היוזמה של פורום קהלת לכנס ההקמה שנערך היום לצוות מעקב אחר יישום החוקים נגד אונר"א.

בדיון על האתגרים הצפויים ועל דרכי פעולה מומלצים דיברו חברי הכנסת דן אילוז מיוזמי אחד החוקים שאושרו נגד אונר"א וח"כ לימור סון-הר מלך שנטלה חלק במאמץ הפרלמנטרי בעניין.

זוויות נוספות ומגוונות הוצגו על ידי מומחים שונים ופעילי חברה אזרחית ביניהם ד"ר עדי שוורץ ממכון משגב, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר מארגון שורת הדין, דוד בדין מייסד מרכז בדין לחקר מדיניות המזה"ת, בניהו בן-שבת מתנועת אם תרצו, סא"ל במיל. ירון בוסקילה מהביטחוניסטים, החוקרת נגה ארבל, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' ועו"ד אברהם של"ו מפורום קהלת, שרה העצני-כהן מארגון ישראל שלי ועוד.

הדוברים העלו רעיונות שונים לבחינת יישום החוקים ולהמשך המאבק בארגונים בינלאומיים הפועלים נגד ישראל.

להרחבה בנושא התאגידים החקוקים בישראל:
https://www.kohelet.org.il/article/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9/

הנושא שבו דנה אתמול ועדת החינוך של הכנסת עסק באופן ספציפי בהצעת החוק להנצחת זכרו של הרב דרוקמן אך הנושא של הקמת תאגידים חקוקים למטרה של הנצחה אינו נוגע לאישיות זו או אחרת וצריך לבחון אותו עקרונית. ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת שחקר את נושא התאגידים החקוקים, הסביר בוועדה את הבעייתיות בהנצחה של אישיות תורנית חשובה באמצעות הקמת תאגיד כשיש רבנים חשובים ואישי ציבור אחרים וההיגיון אומר שלא יוקם בחוק תאגיד להנצחת כל אחד מהם. ד"ר צור הציע לשקול את הרעיון שאם מוקם תאגיד להנצחה הוא יהיה עבור שורה של רבנים גדולים.
https://youtube.com/shorts/WDQO4xiv7tc

פורום קהלת מברך על ההחלטה למנות את חברנו ד"ר יחיאל לייטר, אינטלקטואל ואיש מעשה, לשגריר ישראל בארה"ב. אנו בטוחים שהוא יצליח בתפקידו החדש ויתרום רבות למדינת ישראל. אנו מחזקים את ידי ראש הממשלה על הבחירה האמיצה והנכונה, ומשוכנעים כי ד"ר לייטר יידע להתמודד עם כל אתגר באחריות ובמסירות.

הצטערנו לשמוע על פטירתו של השר וח"כ לשעבר מיכאל איתן, איש ישר דרך ופרלמנטר מיומן והגון.
מיכאל איתן היה מראשוני פורום קהלת ובתפקידו הוביל מחקר נרחב לטובת רפורמה בתחום הנדל"ן. כפרלמנטר נלחם בעוז נגד המהפכה החוקתית של אהרון ברק ועמד על עקרונותיו בנושאים שונים ללא משוא פנים. פורום קהלת שולח תנחומים למשפחתו ומוקירי זכרו.

לטענת OCHA-oPT, בשנת 2023 עד ל־7 באוקטובר, נהרגו שמונה פלסטינים בידי "מתנחלים קיצונים". ניתן להצליב נתונים אלה עם הנתונים שפורסמו על ידי ארגון בצלם כדי להבין שהמספרים כוללים פלסטינים שנוטרלו במהלך ביצוע פיגועי ירי ודקירה שבהם נרצחו ונפצעו יהודים. (מוזמנים לבדוק למשל איזה אירוע התרחש באזור שכם ב-20.6.203 שבו "מתנחל הרג פלסטיני").
מה בדיוק עושה הזרוע הזו של האו"ם? מה השפעתה ומה כדאי לעשות מולה?
קראו בנייר המדיניות המלא על ארגון OCHA-oPT » https://bit.ly/UNbehindsanctions

אתמול אזרח ישראלי חיסל מחבל שדרס וניסה לדקור אזרחים בצומת שילה. לכל בר דעת ברור מי הקורבן, מי התוקף ומי הגיבור, נכון? זהו, שלא לכולם זה ברור. קיים ארגון של האו"ם הנושא את השם נטול הפניות - "משרד האו“ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש" והוא מפרסם נתונים על "אלימות מתנחלים", "מתקפות מתנחלים" וכד'. בארגון נזהרים לא לכתוב פרטים שקל מדי לברר אך עדיין ניתן להצליב אותם מול מקורות אחרים כך שניתן לבחון את הדיווחים.


בנייר מדיניות חדש, עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, מראה למשל שב-17.3.23 מופיע במאגר הנתונים של הארגון כי "פלסטיני נפצע ממתקפה באש חיה של מתנחל". מהצלבת נתונים ברור שהנתון מתייחס לאירוע שקרה באותו יום בחווארה ובמהלכו יהודי בשם דייויד שטרן שנורה כשנסע עם אשתו ונפצע קשה הספיק לירות ולפגוע במחבל.>

ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' מסביר לנבחרי הציבור בקנדה למה עליהם להמנע מלהכיר במדינה פלסטינית. בדקות הספורות שהוקצבו לו קונטורוביץ' מפריך טענות שונות שנשמעות בעד הכרה כזו.
https://youtu.be/jw5Ste029wE?si=9iSaC-AJ5ZKEJ5sB
—————————
לתמיכה בפעילות פורום קהלת>>https://www.charidy.com/f.kohelet

פורום קהלת על הכרזת משרד הבריאות בדבר רפורמה ברישוי עסקי מזון: מדובר בצעד חשוב מאוד למסעדות ולעסקי המזון. כפי שהמליצו במחקר שערכו אורי עקביה וברק הרשקוביץ (https://bit.ly/RestaurantSupervi) עבור פורום קהלת, הרפורמה החדשה שעליה הכריז משרד הבריאות תפחית את הנטל הרגולטורי על עסקי המזון. בנייר הצבענו על הטעות במצב הקיים שבו יש עיסוק רב בפרטי התהליך במקום התמקדות בתוצאה הרצויה - אספקת מזון בטוח וסביבה בטיחותית לסועדים. המחקר הראה שהרגולציה עד כה היתה מיושנת, בלתי יעילה והכבידה ללא צורך על העסקים ועל הציבור והדגימה ממדינות מתקדמות בעולם שניתן אחרת. יש לברך את משרד הבריאות על הרמת הכפפה ואימוץ ההמלצות לטובת אזרחי ישראל. לנייר המלא»

לנייר המלא - https://bit.ly/UNbehindsanctions

נייר חדש מאת עו"ד אברהם של"ו חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת על זרוע או"ם לא מאוד מוכרת שגורמת נזק לישראל.
https://www.inn.co.il/news/652136

The Kohelet Policy Forum celebrates the approval of the bills against UNRWA by the Knesset. The Knesset has demonstrated that it will treat support for terrorism as such - even when sadly done by an organization with “UN” in its name.
Long before the war, we have sounded the alarm on the dangerous nature of UNRWA in policy papers and Knesset committees ↓. We are proud to have advised parliamentarians on the current legislation, and will continue to monitor the implementation of these laws.

In 1968, UNRWA’s lawyer wrote that Israel is “free to determine that, whether because of a belief that its sovereignty is prejudiced or for any other reason, the operations on its territory must cease.”
These bills do just that, in an important affirmation of Israeli sovereignty.
https://www.kohelet.org.il/en/article/unrwa-supporting-refugees-or-supporting-terrorism/

פורום קהלת מברך על אישור הצעות החוק נגד אונר"א בקריאה שניה ושלישית.
הכנסת הוכיחה שיש קונצנזוס נגד הכלת ארגון שמטרתו להנציח את השנאה כלפי ישראל ושהיה חלק ממארג הטרור נגד ישראל. התרענו על הבעייתיות של אונר"א בניירות מדיניות (ביניהם https://bit.ly/UNRWAunmasked ו https://bit.ly/UNrwaTerror) ובוועדות בכנסת בעשור האחרון ונמשיך גם כעת לעקוב אחר יישום החוקים/

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, מרחיב בראיון לרדיו גלי ישראל על המרכיבים השונים בתקציב המדינה: צמצום משרדי הממשלה, מיסוי על הבנקים, קיצוצים, העלאות מסים ועוד.
https://youtu.be/yp-EUcS3W3E?si=5MVV5IjkXVyGMHvV

»בנייר מדיניות של פורום קהלת, עו"ד רן בר-יושפט בחן את ההקצאות הכספיות הלא־שוויוניות, ההתעמרות בישראל והחריגה מסמכויות מצד האו"ם וכשלושים מוסדות הכפופים לו. קצרה היריעה מלהקיף את כלל ההתנהלות הבלתי־הולמת באו"ם אך הנייר מציג דפוס מעורר דאגה לגבי האופן שבו הארגון פועל ומוכיח כי האו"ם מתייחס למדינת־ישראל באופן לא־הוגן ולא־שוויוני. לא ניתן לפטור את הדברים כמינוי בעייתי נקודתי או כפעולה מסוימת לא ראויה, הבעיה מובנית ודורשת מענה רחב.
https://www.kohelet.org.il/article/%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99/

השם פרנצ'סקה אלבנזה אינו מוכר לרוב הישראלים. מי שמוגדרת כ"הדווחית המיוחדת מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים הכבושים" מואשמת כעת, כמה מפתיע, בהטיה אנטישמית. בדוח שפרסם ארגון UNWatch
הוא מפרט את מעלליה, מהתבטאויות שמייחסות ליהדות ארה"ב שליטה במדיניות האמריקאית דרך הקטנת זוועות ה-7 באוקטובר לכדי "תגובה לדיכוי הישראלי" ועד לטענתה כי אסור היה לחסל את סינוואר אלא צריך היה להעמידו לדין. חביבה במיוחד בעיניה השוואה חוזרת של ישראל ומנהיגיה לגרמניה הנאצית וראשיה.

אמנם יש לקוות שלחץ ציבורי יביא לכך שאלבנזה תפוטר ותשלם מחיר על פעילותה ודבריה אך אלבנזה מהווה רק המחשה קטנה לאנטי-ישראליות (ולעתים האנטישמיות) של האו"ם וסוכנויותיו.»

אחרי שכוחות יוניפי"ל כשלו במניעת התעצמות האיום של חיזבאללה (למרות תקציב שגדל עם הזמן ואף צי ספינות שברשותו), הם פועלים כעת במרץ להפריע לישראל במלחמתה נגד חיזבאללה. המנדט של יוניפי"ל שזכה לחיזוק בעבר אמור לפקוע בקיץ 2025.

פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' ראש מחלקת משפט בינלאומי קורא במאמרו ב The Wall Street Journal למי שעשוי להיות נשיא ארה"ב הבא, דונלד טראמפ, להודיע כבר עכשיו שיפעל לביטול המנדט של יוניפי"ל. למאמר המלא>>

https://www.wsj.com/opinion/trump-should-fire-the-un-forces-in-lebanon-blocking-israel-from-fighting-hezbollah-63d91115?mod=opinion_lead_pos5

---------
לתמיכה בפעילות פורום קהלת>>https://www.charidy.com/f.kohelet

דוח מצב החינוך מזכיר אגרונום שיבדוק מטע או כרם רק באמצעות בדיקת איכות האדמה או כמות ההשקיה, מבלי לבחון את תנובת הפרי המתקבלת.
אברום תומר ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת כותב בישראל היום על מה שניתן ללמוד מדוח "מצב החינוך" שפורסם לאחרונה.
https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/16610183
——————-
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת» https://www.charidy.com/f.kohelet

האם פגיעה ברגשות היא שיקול לגיטימי בעיני בית המשפט? מה לגבי האוטונומיה של רשות מקומית לקבל החלטות? ומה בעניין חופש הדת וחופש הביטוי?
היום התקיים דיון בבית המשפט העליון על התפילה בהפרדה ביום כיפור תל אביב שבו השופטים הציעו פשרה אך העירייה סירבה. ראש מחלקת הליטיגציה בפורום קהלת עו"ד אריאל ארליך ניתח לפני שנה, בעקבות הוויכוח הקשה בעניין, את פסיקת בית המשפט לאשר את החלטת העיריה. היו מאז כמה התפתחויות והליכים אך הניתוח העקרוני עומד בעינו.»

העמדת מחיצה לצורך תפילה אורתודוקסית ברשות הרבים
בעקבות פסק הדין בעניין תפילת יום הכיפורים בכיכר דיזינגוף (עע"מ 7174/23).
במשפט אחד: ההחלטה לאסור על מתפללים לקיים באופן חד פעמי תפילה בכיכר עם הפרדה כמקובל בבתי כנסת, משמעותה פגיעה בחופש הביטוי ובחופש הדת בשל החשש מפגיעה משוערת ברגשות או בצביון. אישורה בבג"ץ חורג מקו הפסיקה הרגיל, דבר שעלול להחריף מתחים.
"ראש יהודי" הוא עמותה תל־אביבית ותיקה המציעה לציבור שיעורי יהדות ופעילות דתית, לעיתים חינם ולעיתים בתשלום. מדי שנה הוא מקיים תפילת יום כיפור לציבור הרחב בכיכר דיזינגוף, בלב תל אביב. הארגון פנה לעירייה וביקש אישור לפעילות זו. העירייה אישרה, אך הוסיפה כי "לא תתקיים הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים".

"ראש יהודי" שלח מכתב לעירייה וביקש לבטל את האיסור, כי רצה כמדי שנה להעמיד בחלק מסוים מאזור התפילה מחיצה להפרדה בין המינים, לטובת מתפללים הנוהגים כמקובל בבתי כנסת אורתודוקסיים. העירייה סירבה. גורמים שביקשו להשתתף בתפילה עתרו לבית המשפט, ימים ספורים לפני יום הכיפורים. הם טענו כי האיסור על הקמת מחיצה, ולו בחלק קטן מאזור התפילה לטובת המעוניינים בכך, פוגע בחופש הדת שלהם.

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל־אביב דחה את העתירה, וערעור לבית המשפט העליון (יומיים לפני החג) נדחה אף הוא.
ניתן היה לדחות את הערעור מסיבה טכנית־פרוצדורלית, בעיקר מחמת זהותו של העותר. כאמור, ראש יהודי, שעל שמו ניתן האישור לאירוע, בחר שלא לעתור לבית המשפט. את העתירה הגישו גורמים אחרים. למרות שכיום רשאי עקרונית כל אדם לעתור בכל עניין, עדיין נדחות עתירת מחמת העדר "זכות עמידה" כאשר ישנו נפגע ישיר, שבידיו מלוא המידע והשיקולים, שיכול לעתור ונמנע מכך.

אלא שבית המשפט העליון החליט להוסיף ולהתייחס גם לגופה של שאלת ההפרדה. השופט יצחק עמית קבע כי "ברירת המחדל היא איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי" שכן היא "מתקשרת בתודעה לאיסור הפלייה, לפגיעה בשוויון ולהדרת נשים במרחב הציבורי", תוך שהוא נותן משקל גם לאוטונומיה של רשות מקומית בעיצוב המרחב הציבורי.
זו הפעם הראשונה שבית המשפט התבקש לבחון את שאלת חוקיותה של הפרדה בין המינים במסגרת תפילה, (ובכלל במסגרת פעילות דתית). עד כה עסק בית המשפט רק בשאלות של הפרדה בפעילות שאיננה דתית: נסיעה באוטובוס, שחייה בבריכה, מעבר ברחוב, לימודים אקדמיים. היחס של בית המשפט העליון לסוגיית ההפרדה היה לרוב בזהירות יחסית, תוך ניתוח והבחנה בין מקרה למקרה לפי סוג הפעילות והשאלה האם ישנה כלל פגיעה במישהו. בית המשפט אף כתב לא פעם כי "מציאות החיים בהקשרים אלה מורכבת, ואינה מאפשרת לאמץ גישה פשטנית וקיצונית על משמעויותיה". הבחירה לגבות את האיסור המוחלט שקבעה העירייה גם באירוע של תפילה יהודית אורתודוקסית, ללא דיון בשאלה מי עלול להיפגע מההפרדה וכיצד, מסמנת מגמה חדשה.

מה אומר החוק בישראל? אין בעניין זה חוק. החוק היחיד הוא חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים, הקובע במפורש כי הפרדה בין נשים וגברים בנסיבות שבהן הדבר מתבקש ומוצדק איננה הפליה. אילו היה השופט עמית מנתח את הסוגיה מפרספקטיבה של זכויות אדם, כפי שנוהג בית המשפט העליון במצבים דומים, היה קרוב לוודאי מגיע למסקנה שהחלטת עיריית תל־אביב לא יכולה לעמוד: מצד אחד ניצב מימוש חופש הביטוי וחופש הדת של יהודים ביום הכיפורים. מהצד השני ישנה טענה לפגיעה ב"צביון" או "תודעה בדבר פגיעה בשוויון", כלומר לכל היותר פגיעה ברגשות. באופן מסורתי, בית המשפט איננו מעניק משקל רב לפגיעה ברגשות. בהתחשב בכך שמדובר באירוע במועד ייחודי ומתוחם, ללא כפייה על איש, וכלל לא ברור רגשותיו של מי ייפגעו ומדוע – צפוי היה שהערעור יתקבל.

השופט עמית הסתייג וכתב כי "טענות המערערים שמורות להם לעתיד". אף-על-פי-כן מתעורר חשש כי זהו צעד ראשון בדרך לקביעת איסורים ומגבלות על חיי הדת היהודית בישראל, דבר שעלול להקצין את המתח הקיים בישראל ממילא.
https://www.facebook.com/Kohelet.org.il/posts/pfbid0qYYnqeTxK2W3jVRFAnWJicfTDaesrjJTAt5G8EHgh9cc2oQXoPDZBbfxu73erNMel

מאז תחילת המלחמה נחשפנו לידיעות רבות על מחסני נשק, מחבלים, אמצעי קשר ואפילו מפקדות שנמצאו במתקני אונר"א. אולם הבעיה עם סוכנות אונר"א לא התחילה לפני שנה ואינה קשורה רק למעורבות שהתגלה כעת בטרור. ראו למשל את הציטוט הזה מפי מזכ"ל אונר"א לשעבר, פיטר הנסן:

"אני בטוח שיש חברי חמאס בין העובדים מקבלי המשכורת של אונר"א, ואיני רואה בזה פשע מכיוון שהחמאס הוא ארגון פוליטי, לא כל חבר בארגון הוא לוחם בהכרח. איננו עורכים סינון פוליטי ומונעים קבלת עובדים בעלי דעות כאלה או אחרות".

הדברים לא נאמרו השנה ולא לפני שנתיים אלא לפני 20 שנה. כלומר הקשר בין עובדי אונר"א לחמאס אינו דבר חדש.
אולם הבעייתיות טבועה אפילו יותר עמוק מזה.

אונר"א הוקמה בדצמבר 1949 בהשפעת מדינות ערב כדי לטפל בבעיית הפליטים הערבים שהגיעו בעקבות מלחמת השחרור לשטחי ירדן, סוריה, לבנון, יהודה ושומרון ועזה. אלא שכבר הייתה נציבות פליטים של האו"ם (UNHCR) שנועדה לטיפול בכלל בעיות הפליטים בעולם ולכן בהחלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם ייחדו סוכנות חדשה וזמנית ליישוב הפליטים האלה בארצות מושבם עד סוף 1950. התנגדותם של מדינות ערב והפלסטינים עצמם לפתרון ההשתלבות והתעקשותם על שיבה לתחומי מדינת-ישראל הביאו לידי כך שמ1950- ועד היום פועלת אונר"א מתוקף מנדט המובא לחידוש בעצרת
הכללית של האו"ם אחת לשלוש שנים. במהלך 75 השנים שחלפו למן הקמתה, נהפכה אונר"א לסוכנות ענקית המשלבת שירותי סעד וחינוך אשר מקבעים הלכה למעשה את זהות הּפליטּות, מקבעים תלותיות, מחזקים את ההתעקשות על "זכות השיבה" ומנציחים את השנאה לישראל. דבר אחד היא לא עשתה - היא לא פתרה שום בעיית פליטים.

מזכ"ל האו"ם שלח לראש הממשלה נתניהו מכתב בהול לבלום את החקיקה בכנסת נגד אונר"א. הכנסת הראתה בחודשים האחרונים שבנושא הבעייתיות של אונר"א יש הסכמה חוצת מפלגות ועליה רק לסיים את החקיקה בעניין.
נייר מדיניות של פורום קהלת מרחיב בנושא: https://www.kohelet.org.il/wp-content/uploads/2024/03/KPF045_UNRWA_25.2.16-ELECTRONIC.pdf

---------————-
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת» https://www.charidy.com/f.kohelet

אברום תומר ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת מונה את ההישגים בהסכם שעשתה המדינה מול ארגון המורים, הישגים שעשויים להשפיע באופן חיובי על החינוך העל-יסודי בשנים הקרובות.
https://www.kohelet.org.il/article/%d7%94%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%a8/
----------
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת» https://www.charidy.com/f.kohelet

מהי משמעות החלטת חברת דירוג האשראי? האם יש קשר בין ההתקדמות במלחמה להחלטה? אילו צעדים יש לנקוט כדי לשפר את מצבה הכלכלי של ישראל ודירוג האשראי שלה?
https://youtu.be/pqSsQaNtEPw?si=n-nNI_iy5qoXMWO5
----------
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת>>https://www.charidy.com/f.kohelet

מה שנעשה לפורום קהלת זו חציית קו אדום, ניסו למנוע מהם את היכולת להשפיע על עיצוב המרחב הציבורי שזו זכות בסיסית בחברה דמוקרטית. מנכ"ל המכללה למדינאות עו"ד בן בסון, מספר על ההיכרות שלו עם פורום קהלת, יוצא נגד סתימת הפיות לפורום וקורא לתמוך בארגון.
https://youtu.be/IcQrfDsMl1o
——————-
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת »https://www.charidy.com/f.kohelet

פנינה אחת מהכתבה: "ואכן, גם בשיא המלחמה בעזה, היכולת של קופל ועובדיו לקשקש עם שרים וח"כים לפני ארוחת הבוקר לא נעלמה".
פרט קטן בעניין קשקושים בשיא המלחמה: חלק גדול מעובדי קהלת שירתו מספר תלת ספרתי של ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה, וחלק ניכר משרת גם בימים אלה.

דה מרקר: "מי שחושבים שפורום קהלת איבד מהשפעתו – טועים. קמפיין מימון ההמונים עזר לשמר את ליבת הארגון".
אנחנו נמשיך, בזכותכם, לשמור על מדינת ישראל יהודית, דמוקרטית, חופשית.
לא ניתן לאלימות ולהשתקה לנצח. בפתח השנה החדשה, אנחנו מבטיחים לחקור יותר, להציע יותר, לפעול יותר.
בשבילכם ובזכותכם, זקוקים לכם, כדי להמשיך להוריד לדה מרקר את החיוך מהפרצוף תורמים #דווקא_קהלת👇🏼
https://www.charidy.com/f.kohelet

במיוחד בזמן שרבים נאנקים תחת ריביות משכנתא גבוהות, הטלת מס מיוחד על הבנקים נראית כמו צעד צודק וראוי. האם זה באמת כך? ראש פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל סבור שהבעיה עם הבנקים היא שאין מספיק תחרות ושמערכת המיסוי היא כנראה לא הכלי המתאים לטפל בבעיה האמיתית. על כך בהרחבה בראיון:
https://youtu.be/lfqmIhtM8P0?si=Jfdzvw3SnnEgeBsU
———————————————————————————-
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת »https://www.charidy.com/f.kohelet

עוד נותר לעקוב אחרי היישום של ההסכם בין משרד האוצר לארגון המורים ואחרי הפרטים הקטנים אך ממה שפורסם אתמול נראה כך:

ההסכם של משרד האוצר עם ארגון המורים נושא עמו כמה בשורות חשובות, כמו תגמול לבעלי תפקידים, סולם שכר חדש למנהלים ואפשרות לחוזים אישיים - כולם נושאים שעליהם המלצנו לאורך השנים.

חבל מאוד שבמשא ומתן לא נכנסו נושאים חשובים אחרים להסכם כמו פישוט הליכי פיטורים וחוזים אישיים אמיתיים גם למורים בתוך המערכת.

בעיקר חבל שתלמידי ישראל נדרשו לספוג עוד שנה של עיצומים, במהלך מלחמה, כדי להגיע להישגים דומים מאוד למה שיכלו לקבל כבר לפני שנה. כל זאת רק כדי שארגון המורים ירוויח עוד כמה עשרות מיליוני שקלים שהוא יוציא ללא פיקוח וללא שקיפות, ובעיקר כדי לשמר את השליטה שלו במורים.

According to reports, Israel is considering establishing a buffer zone in southern Lebanon.

In recent months Israel has been acting to establish a buffer zone within the Gaza Strip. There are claims that Israel is entitled to establish a security zone only within its own territory.

On August 18, 2024, Ukrainian President Volodymyr Zelensky outlined the strategic objective of establishing a demilitarized zone in the Russian oblast of Kursk. Kiev has recently captured 1,150 square kilometers of Russian territory, including 82 settlements. The Ukrainian military operation is also aimed at protecting the communities in the Sumy oblast of Ukraine from Russian shelling.

In a policy paper written by Kohelet international law researcher Russell Avraham Shalev, he shows that the seizure of territory from enemy states or entities for the purpose of establishing buffer zones is a common military practice.
https://bit.ly/BufferZoneShalev
-----—————————
To support Kohelet's activity ⤵️
https://www.charidy.com/f.kohelet

ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה בסרטון חדש על הדרך הנכונה להתמודד עם יוקר המחיה.
https://youtu.be/Dc37-vEQ6po?si=dZLxo0Lt50G6HzD8
—————————
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת »
https://www.charidy.com/f.kohelet

שלא במפתיע, פוליטיקאים וכלי תקשורת מוטים כמו הגרדיאן תקפו את הפעולה הישראלית הכירורגית נגד חיזבאללה.
פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משב"ל בפורום קהלת:
במונחים של משפט בינלאומי, מבצע הביפרים הוא פעולה קלאסית של חבלה, המותרת על פי דיני המלחמה. מי שמוחה על תקיפת הטלפונים הסלולריים של חזבאללה היה מבכה על מטענים שהונחו על פסי הרכבת של גרמניה הנאצית.
In international law terms, the pager operation is a classic act of sabotage, which is legal under IHL. Those protesting the attack on Hezbollah cell phones would have been crying over bombs placed on Nazi Germany's train tracks.
-----
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת »https://www.charidy.com/f.kohelet

הקשר בין אינפלציה ומדד המחירים למלחמה.
ד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכלה התראיין ברדיו גלי ישראל על מדד המחירים לצרכן שפורסם, על הירקות והפירות שהתייקרו ועל המצב הכלכלי בכלל.
https://youtu.be/Z_3r2QAeA_k?si=RGGO6fsdPmSbOQG4

-------
לתמיכה בהמשך פעילות פורום קהלת»
https://www.charidy.com/f.kohelet

לפי דיווחים, ישראל שוקלת להקים רצועת ביטחון בדרום לבנון. בחדשים האחרונים ישראל פעלה להקים אזור חיץ בתוך שטח רצועת עזה.
נגד ישראל עולות טענות לפיהן היא רשאית להקים רצועת ביטחון בשטח שלה בלבד.

ב-18 באוגוסט, 2024, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי פירט את היעד האסטרטגי שקבע להקמת אזור חיץ במחוז הרוסי של קורסק. קייב לאחרונה תפסה 1,150 קמ"ר משטחה של רוסיה, הכולל 82 יישובים. המבצע הצבאי של אוקראינה נועד גם להגן על הקהילות שבמחוז סומי באוקראינה מפני הפגזות רוסיות.

בנייר מדיניות שכתב עו"ד אברהם של"ו, חוקר משפט בינלאומי בפורום קהלת, הוא מראה שתפיסת שטח ממדינות או ישויות אויב לשם הקמת אזורי חיץ היא פרקטיקה לוחמתית מקובלת.
לנייר המלא והמעודכן:
https://www.kohelet.org.il/article/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a5-%d7%91%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%96%d7%94/
------———————————-
לתמיכה בהמשך הפעילות של פורום קהלת גם בזירת המשפט הבינלאומי
https://www.charidy.com/f.kohelet

למלחמה המתמשכת יש השלכות כלכליות לא פשוטות שמחייבות צעדים לא קלים ולא תמיד פופולריים. ד"ר מיכאל שראל מנה כמה מהצעדים שיש לדעתו לנקוט.
https://youtu.be/f9BcKbCTl6Y
——————
לתמיכה בפורום קהלת» https://www.charidy.com/f.kohelet/

פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת, השתתף בדיבייט נגד קנת רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch (ארגון מאוד מוטה נגד ישראל) לשעבר. פרופ' קונטורוביץ' הסביר בדיון מדוע אין הצדקה לצווים שה-ICC התבקש לאשר נגד ראש ממשלת ישראל נתניהו ונגד שר הביטחון גלנט.
https://youtu.be/rGXntZzVY5Q?si=-61LLs5cuMJMsIxW

לדיון המלא: https://opentodebate.org/debate/is-the-iccs-arrest-warrant-for-netanyahu-justified
——————-
לתמיכה בפורום קהלת» https://www.charidy.com/f.kohelet/

אחרי הסרטון הראשון שבו ד"ר מיכאל שראל דיבר על מה שפורום קהלת לכלכלה בראשותו עושה באופן כללי, הוא מתאר כאן יותר בפירוט את מגוון הנושאים שנחקרו בניירות שהוצאנו.
https://youtu.be/w8x_NSB2b54
—————-
לתמיכה בפורום קהלת» https://www.charidy.com/f.kohelet

על מה היתה השביתה בתיכונים והאם החוזים האישיים טובים למורים ולקידום חינוך מצוין בישראל או שהם מזיקים?
כתבה של יפעת ארליך בישראל היום שמביאה בין קולות התומכים והמתנגדים את עמדתה של ד"ר נעמה אבידן, חוקרת חינוך בפורום קהלת. לכתבה המלאה:
https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/16432045
———-
לתמיכה בפורום קהלת» https://www.charidy.com/f.kohelet