מהנשמדע

לשבת או לעמוד? לזוז!
אחת השיטות הפופולריות כיום לצמצום נזקי הישיבה הממושכת היא מעבר לעבודה בעמידה בעזרת שולחנות מתרוממים או עמדות עבודה מתכווננות. אולם מחקר שעקב אחרי יותר מ-83 אלף משתתפים לא מצא תועלת בריאותית משמעותית בעמידה לעומת ישיבה.
חוקרים מאוסטרליה ומהולנד בדקו אם סוג התנוחה שאדם נמצא בה במהלך היום, כמו ישיבה או עמידה, עשוי להשפיע על הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. החוקרים השתמשו במאגר הנתונים הגדול UK Biobank, המבוסס על נבדקים שענדו במשך שבע שנים צמיד חכם שעקב אחר רמת פעילותם, אורח חייהם ומצבם הרפואי. מהממצאים עלה שישיבה ממושכת אכן מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, ואילו עמידה ממושכת של יותר משעתיים ביום במקום אחד אומנם לא החמירה את הסיכוי ללקות במחלות לב, אבל גם היא העלתה את הסיכון לחלות במחלות כלי דם ב-22 אחוז עבור כל שעת עמידה נוספת.
"העמידה צריכה להשתלב בסוגי פעילות אחרים שגורמים לגוף לנוע", אמר מוביל המחקר, מת'יו אחמדי.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3UVZ428
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/4fwHXvS
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

הצלחה ואכזבה בניסוי הסטארשיפ
חברת ספייס אקס שיגרה הלילה בהצלחה את מערכת סטארשיפ לטיסת המבחן השישית שלה. השיגור עבר כמתוכנן, אבל זמן קצר לאחר הפרדת החללית מטיל השיגור, סופר הבי, הודיעה החברה כי לא יתבצע ניסיון נחיתה שלו באתר השיגור, משום שלא כל תנאי הבטיחות מתקיימים. במקום זאת הטיל ביצע את תמרון הנחיתה בים, ועשה זאת בהצלחה רבה. החללית המשיכה כמתוכנן לטיסה תת-מסלולית, כשלקראת החזרה לאטמוספרה הפעילה את אחד המנועים בחלל, בפעם הראשונה. היא עמדה בהצלחה בכניסה לאטמוספרה, למרות שינויים במגיני החום, וביצעה היטב תמרון נחיתה מעל פני האוקיינוס ההודי באתר המתוכנן. נראה שכבר באחד הניסויים הקרובים תתקדם החללית לכניסה למסלול סביב כדור הארץ, ולניסויי נחיתה מבוקרת ביבשה.
לכתבה באתר: https://bit.ly/3YVsIWs
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

מצפים לטוב
עם הגידול באוכלוסייה האנושית והארכת תוחלת החיים, לצד התפתחות הטכנולוגיה הרפואית, הלך וגבר השימוש בתרומות דם, אך הביקוש להן תמיד עולה על ההיצע. אחד הקשיים הוא אורך חיי המדף הקצר של מוצרי הדם עקב פגיעותם הרבה לתנאי הסביבה.
במחקר חדש הצליחו חוקרים לצפות תאי דם אדומים בשכבת צורן (סיליקון), בהשראת אצות צורניות, יצורים חד-תאיים שהצורן בדופן התא החיצונית שלהם מעניק להם עמידות גבוהה מפני קפיאה. הציפוי מעניק לתאי הדם קשיחות והגנה בלי לפגוע ביכולת ההובלה של חמצן ופחמן דו-חמצני או בגמישות התאים.
יתרון משמעותי נוסף, שהתגלה בניסויים בבעלי חיים, הוא יכולתם של תאי דם מצופים צורן לא לעורר תגובה חיסונית אצל הנתרם, גם כשקיבל סוג דם לא תואם לשלו, ואפילו כשהתרומה הגיעה מבעל חיים ממין אחר.
המחקר הראה כי ציפוי הצורן מגן על תאי הדם מהקפאה ושומר על תפקודם, דבר שיכול להאריך את משך הזמן שמנת הדם תישאר תקינה וזמינה לתרומות רפואיות. פתרון חדשני זה עשוי לשפר משמעותית את ניהול משאבי הדם.

לכתבה באתר: https://bit.ly/3Cugmga
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

החולדות של משטרת הגבולות
הסחר הבלתי חוקי בבעלי חיים ובחלקיהם מאיים על הישרדותם של מינים רבים. כדי להילחם בתופעה פותחו שיטות לסריקת מכולות ומטענים בנמלים, בין השאר בעזרת כלבים. כעת מחקר שנערך בטנזניה בדק את האפשרות להשתמש לאותה מטרה בחולדה האוגרת הדרומית הענקית (Cricetomys ansorgei).
החוקרים אימנו 11 חולדות לאתר ארבעה חומרים מן החי שהסחר בהם אסור: קשקשי פנגולינים, קרני קרנפים, חטי פילים ועץ הסיסם האפריקני. לאחר מכן הטילו עליהן לזהות 12 דגימות של החומרים הללו מתוך מאה דגימות שכללו גם חומרים אחרים. החולדות איתרו בהצלחה 86 אחוז מחומרי המטרה וטעו רק ב-1.3 אחוז. כשנעזרו בשתי חולדות לפחות, הגיעו לזיהוי מלא של חומרי המטרה בלי שינוי משמעותי בהתראות השווא.
החולדות גם הפגינו יכולת הכללה שאפשרה להן לזהות את המין כולו ולא רק את הפרט שלמדו להריח. הן גם מגיעות למקומות צרים שכלבים לא מגיעים אליהם, והשימוש בהן זול ופשוט. כעת יש לבחון את תפקודן גם בתנאים השוררים בנמלי המסחר האמיתיים.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3VkyMa3
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/4fUl5GD
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

כלים של פילים
ידוע שפילים אוהבים מקלחות – בטבע הם מתיזים על עצמם מים בעזרת החדק. מה יעשו אם ניתן להן צינור?
חוקרים מגרמניה שצפו בפילות אסיאתיות בגן החיות של ברלין דיווחו לאחרונה כי שלוש מהן – מארי, פאנג-פה ואנצ'לי – משתמשות במיומנות רבה בצינור מים ככלי עזר למקלחת. מארי הרשימה את החוקרים במיוחד: היא אחזה בצינור במיומנות רבה ושינתה כמה פעמים את אחיזתה בו, באופן שאיפשר לה לרחוץ היטב את כל גופה, לרבות האחוריים והגב.
אנצ'לי, לעומת זאת, נצפתה כשהיא מפריעה למקלחת של מארי על ידי תמרון מורכב של הצינור: היא קיפלה, מחצה אותו ועצרה את זרימת המים. אנצ'לי עשתה זאת יותר ויותר ככל שחלף הזמן, אולי משום שהבינה את התוצאה. החוקרים משערים שמדובר בחבלה מכוונת, אך לא הצליחו להוכיח את זה בוודאות.
ידוע ממחקרים קודמים שפילים, כמו בעלי חיים נבונים אחרים, משתמשים במגוון כלים. אך האופן המתוחכם שבו הפילות השתמשו בצינור ושלטו בזרם המים שבתוכו לצורכיהן עשוי להעיד על הבנה עמוקה יותר משחשבנו.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/48Ubhdc
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

תרסיס שיכול להציל חיים
מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר לאחרונה תרסיס אף ראשון מסוגו, המכיל אפינפרין לטיפול בתגובה חיסונית חריפה (אנפילקטית) ובהלם אנפילקטי אצל מבוגרים וילדים. התרסיס אמור להיות חלופה נוחה ויעילה למזרק האוטומטי המשווק בשם אפיפן.
תגובה אנפילקטית היא תגובה אלרגית מהירה ומסכנת חיים שעלולה להתפרץ בעקבות חשיפה לאלרגנים, למשל במזון, בתרופות או בעקיצות חרקים. הלם אנפילקטי הוא תגובה אנפילקטית קשה שללא טיפול מיידי עלולה להיות קטלנית.
אפינפרין מעלה את לחץ הדם ומרחיב את דרכי הנשימה. אנשים שיש להם אלרגיה מסכנת חיים צריכים לשאם עימם את המזרק, אבל מחקרים וסקרים מצאו כי רבים אינם עושים זאת, ולעיתים חוששים להשתמש בו על עצמם או על ילדיהם, בשל רתיעה מההזרקה או חשש לעשות זאת לא נכון. מחקרים מצאו כי התרסיס החדש מעלה את רמת האפינפרין בדם ואת לחץ הדם בדומה למזרק הקיים, לכן הוא יכול לספק טיפול מהיר ומציל חיים, במיוחד לאלה שחוששים ממחטים וזריקות.
לכתבה: https://bit.ly/3UPFnZE
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

חמישים גוונים של מגוון ביולוגי
שינויי האקלים העולמי משפיעים על החברה האנושית ועל בעלי החיים והצמחייה. בין השאר הם מביאים להכחדת מינים קיימים ולחדירה של מינים פולשים. אך עד כה היה קשה להעריך אם ההכחדה נובעת ישירות משינויי האקלים או שהיא תוצאה עקיפה של חדירת המינים הפולשים.
כדי לבדוק את הקשר בין השניים, מחקר חדש עקב אחר 142 מיני צמחים מקומיים ופולשים שגדלים בקרבת נהר יַאנְגְּצֶה בסין. החוקרים בדקו 459 חלקות על פני כ-1,800 קילומטרים, מדדו בהן את עושר המינים המקומיים והזרים והשוו אותו למשתנים אקלימיים כמו טמפרטורה ומשקעים. נמצא שמינים פולשים נוטים לשגשג בסביבה חמה ויבשה שהתנאים בה נשארים אחידים לאורך השנה, ובאזורים שבהם המינים המקומיים סבלו פגיעה קשה משינויי האקלים. בהמשך הראו החוקרים שבאזורים מסוימים מינים מקומיים ופולשים גדלו בשלום זה לצד זה ודווקא הגדילו את המגוון הביולוגי.
על סמך הממצאים, החוקרים טוענים שהתרבות המינים הפולשים אומנם מתרחשת בעקבות שינויי האקלים, אך לא כל השלכותיה חמורות ולפעמים היא עשויה לתרום להישרדות המינים המקומיים.
למחקר: https://bit.ly/4hJbnbH
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

גם הזכרים צמאי דם
חשבתם שרק יתושות מוצצות דם? מחקר חדש על יתושי Culex tarsalis ויתושי יום מצריים (Aedes aegypti), שטרם עמד בביקורת עמיתים, הראה שגם זכרים ישמחו לפעמים למנת דם עסיסית.
תלמיד מחקר שגידל יתושים במעבדה הופתע לראות שגם הזכרים צרכו דם אם אזלו להם מי הסוכר. כדי לבדוק אם הם ינסו למצוץ דם מאדם חי, אחד החוקרים הציע ליתושים את ידו. היתושים נחתו על העור וניסו לנגוס, אך נשיכתם לא חדרה את העור. עם זאת, כשבעור הייתה שריטה מדממת, היתושים שתו ממנה בהנאה. מחקרים קודמים הראו שיתושים זכרים לא מסוגלים לעכל דם ושהוא רעיל עבורם, אבל במחקר הנוכחי שתיית דם לא העלתה את תמותת הזכרים.
כדי לבדוק אם גם זכרי הקולקס עלולים להעביר מחלות, האכילו אותם בדם נגוע בנגיף קדחת מערב הנילוס. כמו הנקבות, הנגיף נותר בגופם במשך שבועיים לפחות. אף שהזכרים לא יכולים לעקוץ כמו הנקבות, נראה שהם יכולים להעביר מחלות דרך פצעים. ייתכן שיש לקחת את זה בחשבון כשמנסים להדביר יתושים על ידי שחרור זכרים עקרים לטבע.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3UMrvQ1
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3AqVWUV
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

שבט זאת בעצמך
מה הדבר הכי מטורף שעשיתם כתחביב? בטח לא שיבטתם כבש. אבל זה בדיוק מה שעשה ארתור ג’ק שוברת’ (Schubarth) בן ה-81 ממונטנה, שנסחף עם אהבתו לציד. מתוך תשוקה להעשיר את מגוון בעלי החיים הזמינים לציידים פרטיים, הוא הזמין מקירגיסטן רקמות ואשכים של כבש אסייתי מהמין מרקו פולו, שהוא מין הכבשים הגדול בעולם, שניחן בקרניים מפותלות ומרשימות, ושילם למעבדה שתייצר מהם עוברים משובטים. את העוברים הוא שתל ברחמה של כבשה, שהמליטה כבש הרים טהור שהוא כינה "מלך ההרים ממונטנה". לאחר מכן הפרה מזרעו כבשים אחרות ויצר צאצאים מעורבים, שאותם שיווק לחובבי ציד.
בשלב הזה התערבו רשויות החוק. שוברת' הועמד לדין, ובית המשפט התחשב בגילו ובאהבתו לבעלי חיים, לצד הצורך למנוע מניפולציות גנטיות בבעלי חיים לצרכים מסחריים. הוא הואשם בסחר ובכוונה לסחר בלתי חוקי בבעלי חיים ונידון לשישה חודשי מאסר ולקנס כספי. השופט ציין שהמיזם היה עלול לגרום נזק אקולוגי חמור – מהכנסת מחלות ועד פגיעה במגוון הגנטי של מינים טבעיים.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/40ZQkfh
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

פיזיקה של גז ילדים
פיזיקאים אוהבים לתאר מערכות מורכבות מחיי היומיום בעזרת השוואה למערכות מוכרות. מחקר חדש משווה כעת בין ההתנהגות של ילדי גן לתנועה של מולקולות גז ונוזל.
החוקרים הלבישו לילדים משדרים ואספו בעזרתם מאות שעות של מידע מדויק על מסלולי התנועה שלהם בזמן שהותם בכיתה ובחצר. מניתוח הנתונים התברר שיש להם שתי "פאזות חברתיות". כשהילדים שיחקו בחצר, וחופש התנועה שלהם היה רב, תנועתם הממוצעת דמתה לזו של מולקולות גז. אומנם כל ילד בפני עצמו לא מתנהג כמולקולה, אך המרחקים היחסיים הגדולים ביניהם בהחלט התאימו למודל תרמודינמי של גז. לעומת זאת, כשמרחב התנועה שלהם הוגבל, למשל בזמן שיעור בכיתה, הילדים נטו להתאסף יחד במעין צברים זמניים, שמזכירים את הדו-קיום בין נוזל לגז שמתרחש למשל כשמים עומדים להתאדות.
לטענת החוקרים, חשיבות מחקרם טמונה במהירות הנמוכה של תנועת הילדים. עד כה מחקרים דומים עסקו למשל בהולכי רגל שצועדים מהר בסביבה עירונית סואנת.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3AEbS6b
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://go.nature.com/3AyeuTc
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

האסטרואיד המכחיד 2
האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנה, והותיר את מכתש צ'יקשולוב במקסיקו, כנראה לא היה היחיד. סריקות שנעשו במכתש התת-ימי נאדיר (Nadir), הסמוך לחופי גינאה במערב אפריקה, מצביעות על כך שגם הוא נוצר מפגיעת אסטרואיד בערך באותו זמן. המכתש אומנם קטן יותר מזה שבמקסיקו, אך די בו כדי להעיד על אירוע קטסטרופלי נוסף.
פרטי השפעתו של האסטרואיד הנוכחי על התנאים בכדור הארץ אינם ברורים לגמרי, אולם הצלקות שאסטרואידים הותירו בכדור הארץ ממחישות כי כוכב הלכת שלנו חשוף לפגיעתם. ב-1908, אסטרואיד באורך של 50 מטר חדר לאטמוספרה מעל סיביר והתפוצץ באוויר בלי להותיר מכתש. הנתונים החדשים מהמכתש התת-ימי מציעים הזדמנות לבחון את ההשלכות האפשריות של פגיעות כאלה.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/40Bv9zH
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3NWtFbO
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

הגבינה של פעם
מחקרים שפורסמו בעבר מצאו שצריכת מוצרים מותססים, ובייחוד מוצרי חלב, החלה כבר לפני כ-7,000 שנה או יותר, אולם עד כה לא היה ידוע הרבה על החיידקים ששימשו בתהליך התסיסה. במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים מסין הפיקו DNA משיירים של גבינת קפיר שנמצאה על מומיות שנקברו לפני כ-3,500 שנה. ניתוח החומר הגנטי בגבינה הראה שתושבי האזור עסקו בייצור גבינה מחלב עיזים ומחלב פרות. עוד נמצא כי בהשוואה לגבינה מודרנית, חיידקי התסיסה שפעלו בגבינה העתיקה התאימו פחות למערכת העיכול האנושית. מכאן אפשר ללמוד שהחיידקים במוצרי החלב עברו במהלך האבולוציה התאמה ליכולת העיכול של בני האדם.
הממצאים גם מעידים על קיומו של מסלול הפצה שלא היה מוכר עד כה של קפיר במזרח אסיה, שכן החיידקים היו דומים לחיידקים שנמצאו בטיבט, ולא לאלו מרוסיה, שנחשבה למקור הקפיר. כך שהממצאים לא רק מחדדים את הבנתנו על ייצור הגבינה, אלא גם מספקים תובנות על אורח החיים החברתי והתרבותי של אוכלוסיות קדומות, ועל הקשרים ביניהן.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/4ee2Lqt
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

למה הראשנים מתאפקים?
כל אחד יודע שצריך לשמור על ניקיון חדר הילדים, במיוחד אם אתה חולק אותו עם אחיך. אם החדר הזה הוא גומה קטנטונת בצמחייה, כדאי אפילו לא לעשות צרכים.
צפרדעי Kurixalus eiffingeri, שחיות ביפן ובטייוואן, מטילות ביצים בגומות מים זעירות בתוך צמחים. הראשנים שבוקעים מהן חיים בגומה כחודש עד שהם הופכים לצפרדעים בוגרות. כמו כל בעל חיים, הראשנים מפרקים את החלבון במזונם ומפרישים את עודפי החנקן בצרכים שלהם. הם עושים את זה על ידי פליטת אמוניה, אך הפרשתה בגומת המים הקטנה עלולה ליצור סביבה רעילה שתקטול אותם ואת אחיהם.
במחקר חדש נמצא שראשני הצפרדע הטייוואנית פיתחו אסטרטגיה אבולוציונית לשמור על ניקיון סביבתם. הם שומרים את הצואה במעי, ומפרישים אותה רק אחרי שבגרו ועזבו את הגומה. לעומת זאת, ראשנים של צפרדעים אחרות, שחיים במקווי מים גדולים, כן הפרישו אמוניה למים. כמו כן, הראשנים הללו עמידים לריכוזי אמוניה גבוהים יותר מראשנים אחרים. נראה שחיים במקום קטן וצפוף לצד אחיך הם מניע חזק להתאפקות ארוכה.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/40x13xc
📸: Shutterstock, Hank Asia
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

תפקידם של הטורפים
טורפים ממלאים תפקיד אקולוגי מכריע במארגי המזון. כיום, כשרבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה, חשוב להבין את תרומתם לשמירה על האיזון בעולם החי והצומח, ומה עלול לקרות אם ייפגעו.
סקירה של מחקרים על דפוסי טריפה של 31 מינים של יונקים טורפים גדולים ובינוניים העלתה שרבים מהמחקרים בנושא סובלים מהטיות. חלקן קשורות למוטיבציה לעריכתם, שקשורה לרצון לשמור על אוכלי העשב למטרות כלכליות כמו ציד או תיירות, ואחרות לכך שרוב המחקרים נעשים בצפון אמריקה ובדרום-מזרח אפריקה.
מהסקירה עולה שטורפים חברתיים כמו אריות וזאבים צדים פחות טרף לפרט מטורפים יחידאים כמו טיגריסים ודובים. ייתכן שחיות שטורפות בקבוצה מאבדות פחות טרף לגנבים ומנצלות יותר ממנו לעומת טורפים יחידאים. כמו כן התברר שטורפים בינוניים כמו ברדלסים ופומות הורגים כמות טרף דומה לזו של טורפים גדולים, אך מנצלים רק חלק קטן ממנו. היתרה מזינה בעלי חיים אחרים, כמו פרוקי רגליים ועופות, וכך תורמת רבות למערכת כולה.
מחקרים עתידיים עשויים לסייע בשמירה על הטבע ועל שלל המערכות האקולוגיות שבו.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3YTLk9l
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

שני-שליש פיינט
צריכה גבוהה של אלכוהול מסוכנת לבריאות, ונעשים מאמצים רבים להפחית אותה. כעת מציעים חוקרים מבריטניה אמצעי יצירתי לגרום לאנשים לשתות פחות בירה.
יחידת המידה הפופולרית בבריטניה לבירה היא פיינט אימפריאלי, ששקול ל-568 מיליליטר. זו אחת מהמנות הגדולות ביותר לצריכת בירה באירופה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים מ-13 פאבים ומקומות אחרים לממכר בירה באנגליה להסיר מהתפריט למשך חודש את כוס הפיינט המסורתית ולהציע במקומה כוס קטנה יותר של שני שליש פיינט – 379 מ"ל.
החוקרים מצאו שהחלפת גודל הכוס הביאה לירידה של כ-10 אחוזים בצריכת הבירה היומית בפאב. אומנם ההכנסות ממכירת יין גדלו מעט במקביל (7.6 אחוזים), אך צריכת האלכוהול הכוללת פחתה. כך שנראה ששינוי פשוט של גודל מנות המשקה שמציעים ללקוחות יכול לשנות את דפוסי צריכת האלכוהול בציבור.
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3ArIKz6
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3Am7715
azem, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

תיקון טעות: הארבה בתמונה שמלווה את המהנשמדע האחרון ששלחנו הם מין אחר של ארבה Locusta migratoria ולא המין שעליו סיפרנו. התמונה הזו היא של הארבה הנכון מהמין Schistocerca gregaria.
מצטערים על הטעות, נשתדל לא לבלבל הרבה ארבה בעתיד
ויקימדיה, MichelLecoq

השמשייה של נקבת הארבה
ארבה המדבר (Schistocerca gregaria) יוצר נחילי ענק, שגורמים נזק עצום לצמחייה. הם חיים בעיקר באפריקה ומתרבים גם במדבר סהרה, בחום קיצוני. לרוב הנקבות מטילות את ביציהן בחול בשעות הלילה, אך קורה שהן מתעכבות ומטילות למחרת, תחת השמש הקופחת. בזמן ההטלה, הזכרים עומדים על גב הנקבות ושומרים עליהן מזכרים אחרים.
החוקרים שיערו שלהתנהגות הזכרים יש עוד סיבה: לסוכך על הנקבה מהשמש, כמעין שמשייה חיה. כדי לבדוק את זה הניחו על חול המדבר בשעות הצהריים חגבי ארבה מתים – חלקם בנפרד וחלקם כשהזכר עומד על הנקבה. נמצא שטמפרטורת הגוף של נקבות שהיו מתחת לזכר היתה נמוכה בהרבה מטמפרטורת הקרקע, שהתקרבה ל-55 מעלות, וגם מטמפרטורת גופן של נקבות בודדות. גם טמפרטורת גופם של הזכרים הייתה נמוכה מזאת של זכרים בודדים. כך שלזכרים יש כאן יתרון כפול: שמירה על הנקבות וגם צינון גופם.
הבנת התנהגות הרבייה של הארבה עשויה לסייע בהדברתם, לצמצם את נזקיהם ולחסוך חומרי הדברה.
לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://nyti.ms/3AiIDWs
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/3NMn4AB
Vladimir Wrangel, Shutterstock
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

חיידקי עצים נגד משבר האקלים
פעילותם של בני האדם פולטת לאטמוספרה כמויות עצומות של גז החממה מתאן, שהשפעתו על שינויי האקלים חמורה במיוחד. עם זאת, איננו מבינים עדיין את כל התהליכים והגורמים המעורבים בקליטה ובפליטה של מתאן, ומחקרים מראים מגמות שונות, ולעיתים מנוגדות. מחקר חדש מרחיב כעת את התמונה.
מהמחקר עולה שיצורים חד-תאיים שחיים בקליפות הגזע של עצים יכולים לקלוט מהאוויר כמות ניכרת של מתאן, בהתאם למקומם על הגזע ולחות הקרקע. בנוסף, החוקרים הראו שטמפרטורות גבוהות מאיצות את תהליך פינוי המתאן, והמודל שלהם חוזה שעליית הטמפרטורה תעצים את התהליך הזה.
כבר זמן רב ידוע שעצים תורמים לצמצום כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. כעת מתברר שהם חשובים גם לפינוי המתאן. ממצא מעודד נוסף הוא שנטיעת עצים צעירים, שבהם חלקן של הרקמות המעוצות גדול מזה של העלים, תורמת אף היא לספיחת מתאן מהאוויר. עם זאת, אף שהמחקר הנוכחי מלמד על דפוסי ספיחת המתאן בעצים, הוא לא בדק ישירות את מעורבותם של יצורים חד-תאיים בתהליך, אלא הסתמך על מחקרים קודמים.
למאמר (באנגלית): https://go.nature.com/40oNtMf
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

הראש המוזר של הרב-רגל הענקי

לפני כ-300 מיליון שנים חיו ביערות הקדומים יצורים בעלי עשרות זוגות רגליים, באורך של כשלושה מטרים ובמשקל 50 ק"ג. אלה היו הארתופלאורה - פרוקי הרגליים הגדולים ביותר בהיסטוריה. מאובנים שלהם מוכרים למדע כבר קרוב ל-200 שנה, אבל מכיוון שעד היום לא נמצא מאובן עם ראש, החוקרים לא ידעו אם הם היו טורפים כמו הנדלים של ימינו, או ניזונים מחומר נרקב כמו רבי הרגליים. חוקרים הצליחו לפתור את התעלומה באמצעות סריקות CT של מאובני ארתופלאורה קטנים מאוד, שהשתמרו בתוך אבנים. הם הופתעו לגלות כי לגפי הפה שלהם יש מאפיינים של שתי הקבוצות, מה שמרמז על קשר אבולוציוני קרוב יותר ביניהן ממה שחשבו עד כה. למרות שיש להם גם מאפיינים של נדלים, החוקרים משערים שהארתופלאורה לא היו טורפים, אלא דומים יותר לרבי הרגלים של זמננו. ממצא מעניין נוסף היה שהעיניים שלהם לא היו צמודות לראש, אלא תלויות על מעין גבעול – תכונה שמאפיינת כיום מינים מסוימים של סרטני מים, ואולי מרמזת שארתופלאורה לא חיו רק ביבשה.
לכתבה באתר: https://bit.ly/40nBnmS
📸: WALTER MYERS / SCIENCE PHOTO LIBRARY
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada

מילה של חתול
חתולים נראים כאילו הם לא שמים לב אלינו, אבל לא בטוח שזה נכון. מחקרים קודמים הראו שהם יודעים את השם שלהם ואפילו את השם של חתולים אחרים מאותו בית, ועכשיו חוקרים מיפן הראו שהם גם מסוגלים לקשר מילים לתמונות. בניסוי שהתבסס על מחקר בתינוקות, החוקרים הניחו 31 חתולים מול מסכי מחשב, שבהם נראו, בזו אחר זו, שתי דמויות - חד קרן ושמש - וכל דמות לוותה במילה שונה. אחרי שהחתולים ראו כמה הדגמות כאלו, הגיע שלב המבחן, שבו, בחצי מהמקרים, המילים הוחלפו: המילה שליוותה את החד קרן נשמעה יחד עם השמש, ולהפך. החתולים הסתכלו זמן רב יותר על המסך כאשר המילים הוחלפו, וכך הראו שהם מופתעים: הם ציפו למילה המקורית.
נראה שהחתולים אכן יצרו קשר בין התמונה למילה, ממש כמו שעושים תינוקות כשהם לומדים לדבר – אחרת לא היו מופתעים כשהיא הופיעה בליווי מילה אחרת. "חתולים שמים לב למה שאנחנו אומרים בחיי היום-יום שלנו – ומנסים להבין אותנו – יותר משאנחנו חושבים", סיכמה החוקרת שהובילה את המחקר.
לכתבה באתר: https://bit.ly/48m0l85
📸: Shutterstock, Lucy Lulu
להצטרפות למהנשמדע: http://t.me/manishmada