Direct Polls | דיירקט פולס

סוגיית הגיוס נחשבת ל"בטן הרכה" של גוש הימין. לא סתם ממקדים באופוזיציה את המתקפות על הקואליציה סביב הסוגייה הזו.

הציבור הימני חצוי בנושא: חלקו תומך בגיוס חרדים בכל הכוח וחלקו תומך בהסדרה בהסכמה. על פי הסקר שלנו שמתפרסם הבוקר ב'ישראל היום', ניכר שעמדתם של מתפקדי הליכוד בסוגיית גיוס החרדים די חותכת.

הנתונים המלאים בכתבה של יהודה שלזינגר הבוקר >>> https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/17243826

המטוטלת באגף הימני של המפה לא מפסיקה לנוע, ובמרכז שמאל דרמות של ממש:

• נתניהו יוזם והתקפי? האגף הימני איתו. נתניהו עושה קולות של פשרה? בן גביר גורף את הקופה. בשבוע שעבר נתניהו איבד גובה בגלל הסכם חטופים שהמנדטים האלה לא הסכימו לבלוע, והשבוע בן גביר הוא זה שנחתך בגלל שהאגף הזה חושש שהוא מסכן את שלטון הימין בשל התפטרותו מהממשלה.

• הציונות הדתית של סמוטריץ' יושבת על בייס יציב, אך לא מצליחה לייצר מנדטים נוספים למרות השמירה על הערכים והנתינה הגדולה של הציבור שלה במהלך המלחמה. זה כבר מתקשר לענייני זהות ושייכות שמונעים מהמפלגה הזו, במבנה הנוכחי שלה, לפרוץ לקהלים נוספים. גורם אחר בימין יגרוף ככל הנראה את הדלתא הזו בבוא העת.

• במרכז - שמאל מפץ אדיר: חוץ מהדמוקרטים שהתגבשו במהלך השנה האחרונה, אף אחת מהאלטרנטיבות הקיימות לא משדרת רצינות. כרגע הכנף השמאלית של גנץ ולפיד זולגת ליאיר גולן, והכנף הימנית חונה בינתיים אצל ליברמן. כניסה של בנט או גורם דומה עשויה לסדר את המגרש גם בגזרה הזו. נמתין להתפתחויות.

סופ"ש שקט, שבת שלום 🇮🇱

אמש נהרג עברי דיקשטיין מעלי הי"ד – החלל השלישי באותו רחוב בישוב עלי, החלל ה 41 של מועצה אזורית מטה בנימין, ואחד ממאות בני הציונות הדתית שמקיזים את דמם בשדות הקרב מיומה הראשון של המלחמה. המגזר המשרת הזה נושך שפתיים וממשיך להילחם, אבל הזעם והקרע עם החברה החרדית שגוררת רגלים בהצטרפות לנשיאה בנטל השירות הצבאי הולך וגואה.

אמש נערך בלוד כנס של מגזר הציונות הדתית "תחת כיפה אחת" של ארגון "מעלה" לציונות דתית (לזכרו של אמנון שפירא). השיח על הבמה בין פלגי המגזר היה מרתק. ועסק בסוגיות הבוערות שבהם מתחבט המגזר.

הסוגייה המרכזית שעל סדר היום הייתה סוגיית הגיוס והיחס לחברה החרדית. על הבמה שוחחו (בהרבה אמוציות) שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם שר החינוך לשעבר – שי פירון.

אנחנו בדיירקט פולס התבקשנו להכין לקראת הערב סקר עמדות מקיף, אחת מהן עסקה בסוגיית הגיוס. הממצאים מעניינים ובעיקר מציגים תמונה מורכבת.

בשאלה "האם יחסכם כלפי החברה החרדית השתנה מאז תחילת המלחמה?" התשובות היו מובהקות – 52% השיבו השתנו לרעה, ורק 14% השיבו השתנו לטובה, 34% השיבו – נותרו ללא שינוי.

אולם בשאלת הפתרון – "מהו, לדעתכם, הפתרון הראוי בסוגיית גיוס חרדים ובני ישיבות?" השיבו 55% כי "ניתן לפטור חרדים שצה"ל מצהיר כי אינו יכול ואינו מתכוון לגייסם לשירות צבאי, בתמורה לתמריצים חיוביים למתגייסים ושליליים לפטורים", 12% תומכים בהשארת המצב כפי שהוא כיום "מי שמעוניין מצהיר כי תורתו אומנותו ומי שרוצה מתגייס" ורק 28% סוברים כי " יש לחוקק חובת גיוס על כל החרדים באופן זהה לכלל האוכלוסייה וגם במחיר של פירוק הממשלה"

התשובות מראות כי למרות הכעס והאכזבה מהשותפים הקואליציוניים, רוב מכריע של בוחרי המגזר חושב מהראש ולא מהבטן ומקבל החלטות מושכלות, המשקללות את האלטרנטיבות.

התוצאות לעיונכם, שבת שלום

יממה לאחר נצחון טראמפ והרפובליקנים בארה"ב סקר מנדטים בישראל.

גוש הימין מתייצב על 62 מנדטים
גוש המרכז שמאל ממשיך לחוות זעזועים ומעברים בין המפלגות

והאם זו תחילת מגמה של שינוי עמדות של 10% מבוחרי האופוזיציה, שמתקשים להזדהות עם הרטוריקה והעמדות של ראשי המחנה, ממש בדומה ל 10% שנטשו את המפלגה הדמוקרטית ועברו לתמוך בטראמפ בארה"ב.

המדגם נערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות דיירקט פולס בע"מ עבור ערוץ עכשיו 14 בתאריך ה-6 בנובמבר 2024, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 504 נדגמים בוגרים (18+) המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.5% ± בהסתברות של 95%.

השבועות האחרונים גבו מחיר דמים כבד של מילואימניקים בעלי משפחות, במסגרת הלחימה בחזיתות לבנון ועזה, כאשר אחוז הנופלים מקרב בני הציונות הדתית הוא מעל ל- 50%, הרבה מעבר לחלקם באוכלוסייה שעומד על 10% בלבד.

לאחר עוד לילה קשה של הלוויות קורעות לב, הדם רותח והכעס גואה. רק אחוז אחד מאזרחי ישראל נושאים על גבם את משא הביטחון השוטף. משפחות שלמות כוססות ציפורניים כבר חצי שנה, מול בעלים שפעם אחר פעם נכנסים לאזורי הקרבות ומסכנים את חייהם שוב ושוב. המדינה כולה וכל אחד מאיתנו חבים להם חוב ענק. כולם מתוחים עד לקצה גבול היכולת.

התיקון לחוק הגיוס שנדון בימים אלו בכנסת אמור להקל על חלק מהמעמסה, ולחלק את הנשיאה בנטל גם על מגויסים מהמגזר החרדי. החוק המדובר מתבסס על טיוטת חוק שהעבירו נפתלי בנט ויאיר לפיד בקריאה ראשונה בתקופת ממשלת השינוי במהלך 2022. מאז פרצה כאן מלחמה קשה, וכיום ברור כי החוק יידרש לעבור שינויים ברמת המחויבות לגיוס ובהיקף המתגייסים.

הכנסת חוזרת מפגרת החגים, ואמורה להשלים את החקיקה על תיקון חוק הגיוס. האווירה בציבור ובתקשורת סביב התיקון לחוק מתחממת יותר ויותר.

עוד בטרם ברור מה כולל החוק, התחדש שוב, ולא באופן ספונטני, קמפיין מתוזמן כנגד חברי הכנסת הדתיים מהקואליציה במטרה לרתום אותם להפלת הממשלה על רקע חוק הגיוס. הניסיון הקודם היה בחודשי הקיץ האחרון על רקע עתירה לבג"ץ בנושא. אז היו אלו "האחים לנשק" שחיבקו לרגע את הציונות הדתית ושפכו עליה כסף רב בפרסומים בעיתונות המגזרית.

הגורמים הפוליטיים שרוכבים שוב על הנושא כבר הספיקו להפעיל את מכונת הפרסום ולמתג את החוק כ"חוק ההשתמטות", למרות שאיש עדיין לא יודע מה יכלול החוק, אפילו יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חה"כ יולי אדלשטיין בעצמו.

אדלשטיין, שנחשב לפרלמנטר חשוב ועצמאי, אולי האדם שאמור לדעת הכי טוב מה כולל החוק, השיב אתמול באופן חריג במענה לכתבת הפוליטית שדיברה על 'חוק הפטור מגיוס', כי "חוק הגיוס, דפנה. אין חוק פטור, ולא יהיה חוק פטור. חוק הגיוס יכניס לצה"ל אלפי לוחמים ותומכי לחימה". אדלשטיין היה הראשון שאמר כי החוק יכלול את "מה שצה"ל ידרוש". הוועדה אמורה לחדש את דיוניה השבוע, ובעצם הגורם הכי חשוב וקובע, צה"ל, טרם הביע את עמדתו הרשמית בוועדה. כל הפרסומים הינם הערכות לא פורמליות.

אמש ערכנו סקר נרחב, בו שילבנו בין השאר את השאלה "אם צה"ל יודיע לוועדת החוץ והביטחון כי בשנה הקרובה הוא זקוק ומסוגל לקלוט לא יותר מ-4,000 צעירים חרדים, האם תתמכו או תתנגדו לתיקון הזה בחוק הגיוס?" התשובות בכלל הציבור היהודי עמדו על 69% תמיכה, 21% התנגדות ו-10% שטרם גיבשו עמדה בנושא.

התוצאות בקרב הציבור המגדיר את עצמו דתי לאומי היו מובהקות עוד יותר. אנו מביאים כאן את תשובות המשיבים ממגזר הדתי לאומי בהתפלגות לפי המפלגות להן הצביעו בבחירות האחרונות, כך שיתאפשר להבין גם את עמדות הזרמים השונים במגזר.

אלו העובדות, אלו המספרים, ושכל אחד יסיק מכך את המסקנות.

הנתונים מתוך מדגם שנערך על ידי שלמה פילבר וצוריאל שרון באמצעות דיירקט פולס בע"מ, בתאריך ה-27 באוקטובר 2024, באמצעות מערכת דיגיטלית בשילוב פאנל, בקרב 523 נדגמים בוגרים (18+) המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בישראל. טעות הדגימה הסטטיסטית 4.6% ± בהסתברות של 95%.

בחודשים האחרונים התפתח דיון סוער בקרב המגזר הדתי לאומי ביחס לסוגיית גיוס החרדים ומה צריכה להיות מתכונת החוק המוצע.

ניצלנו את הסקרים שערכנו לפני כשלושה חודשים לקראת הבחירות לרבנות הראשית, כדי לשאול את המגזר הדתי לאומי גם על עמדותיו בנושא חוק הגיוס המתוכנן.

התוצאות מראות כי יש פער גדול בין המשתקף בכלי התקשורת וברשתות, לבין עמדותיו של כלל המגזר בעניין הזה.

מההגדרה העצמית שבחרו המשיבים להגדיר את עצמם, עולה כי 47% מגדירים את עצמם ציונות דתית מיינסטרים, 33% ציונות דתית תורנית/חרדית ו-20% ציונות דתית ליברלית/ לייטית.

התפלגות זו גם משתקפת בהתפלגות התשובות ביחס לשאלה "לאחרונה עלתה שוב על סדר היום הלאומי סוגיית גיוס החרדים לצה"ל. מה עמדתכם בנושא?"

התוצאות לפניכם והן מעניינות. צפו >>>

מוטי קסטל עם סקר המנדטים שלנו הערב במהדורה המרכזית של עכשיו 14. צפו >>>

הכותרות המרכזיות:

1. התייצבות התומכים בימין: תומכי הליכוד חזרו מבן גביר, למעט הימין הרדיקלי יותר שחושב שנתניהו "לא מספיק נלחם חזק". אלו נשארו לתמוך בבן גביר. בנוסף, הליכוד התחזק מאז תחילת המלחמה ב-3 מנדטים נוספים שחזרו מבני גנץ (תומכי ימינה ותקווה חדשה בעבר).

סמוטריץ יציב על הבייס, לא פחות וגם לא יותר.

2. בגזרת המרכז שמאל: גנץ מתייצב על כ- 15 מנדטים, מחציתם עברו אליו מלפיד ששובר אצלנו שיא התרסקות ועומד על 8 מנדטים בלבד.

כ-60% מהמתלבטים הם תומכי האופוזיציה. רובם הגדול מגדירים את עצמם ימין מדיני ותומכים במהלכי הקבינט והממשלה להביא להכרעה ולניצחון. המנדט ה-62 של גוש הימין מגיע טכנית בגלל אותם מתלבטים.

חג שמח מהדיירקטים 🇮🇱

ערב ראש השנה, זמן לסכם למרות שאנחנו רק באמצע האירוע.

אז הנה הסיכום בגזרה שלנו: גרף גוש הקואליציה לפי כל כלי התקשורת בישראל בשנה האחרונה (לא כולל הסקרים מהשבוע האחרון), לשיפוטכם.

שנה טובה הרבה יותר לכולנו 🇮🇱

על הקשר בין נסראללה לגל השלישי של השינויים במפת הרייטינג >>>

יומיים ברציפות שתוכנית 'הפטריוטים' בהגשת ינון מגל חוצה את קו הסימבולי של 10% רייטינג. בפועל, כמות הצופים המצטברת שלו עם שאר הפלטפורמות מגיעה לכפול מכך, אבל נזרום כרגע עם נתוני וועדת המדרוג.

כבר עשרה ימים שהישראלים צמודים למסכים מאז פיצוצי הביפרים בלבנון, וביתר שאת ביממות האחרונות מאז נפרד המזרח התיכון מרב המרצחים נסראללה ונפתח עידן חדש באזור.

הציבור חכם ומבין שמדובר באירוע משנה מציאות. הישראלים כמעט באקסטזה, רואים את מעצמת הטרור חיזבאללה, שהטילה מורא על ישראל קורסת לתוך עצמה, מבלי שחייל אחד חצה את הגבול (לפחות לא על פי פרסומים רשמיים), וכמעט בלי נפגעים. הציבור נצמד למסכים אל מול ההיסטוריה המתרחשת מול עיניו, והרייטינג מזנק בהתאם.

בשנתיים האחרונות הכפיל פעמיים ערוץ עכשיו 14 את כמות הצופים בו: הגל הראשון שבו זינק הרייטינג מ-2% ל-4%, התרחש כאשר ערוצי הטלוויזיה התגייסו לתמוך באופן מלא וחד צדדי במחאה נגד הרפורמה המשפטית בתחילת 2023. הציבור הימני, שברובו תומך ברפורמות במערכת המשפט, לא יכול היה לסבול את החד צדדיות והחל לנטוש את מסכי 12 ו-13 לטובת ערוץ 14.

הגל השני התרחש זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר: הציבור רצה אחדות, סולידריות ותמיכה במורל הלוחמים, ומצא את עצמו - אחרי ימים ספורים של חסד - שומע ביקורת אינסופית נגד הממשלה ומהלכיה. בשנה האחרונה הכפיל את עצמו הרייטינג של הערוץ שוב, הפעם מ-4% לקרוב ל-8%.

בשבועיים האחרונים החל כפי הנראה הגל השלישי של המעבר מערוצי 'המיינסטרים' לעכשיו 14. הציבור חש תחושת הקלה וגאווה על המבצעים המדהימים של מערכת הביטחון, לצופים 'נשבר' מהנהי והבכי של הפרשנים באולפנים, ויותר ויותר צופים חוצים את הכביש להצטרף למסיבת הניצחון המוחלט באולפן 'הפטריוטים'.

שבועות מתוחים וקשים לפנינו, ויהיו גם תנודות במספרי הצופים, אבל כשישקע האבק מעל חורבות הדאחייה, ייתכן ונראה 'סדר אזורי חדש' גם במפת הרייטינג של ישראל.

(גילוי נאות: חברת דיירקט פולס מעניקה שירותי מחקר ודגימה עבור ערוץ עכשיו 14).

בשעה האחרונה הודיע גדעון סער על הצטרפותו לממשלה, יחד עם ארבעת חבריו בימין הממלכתי. זהו שיאו של שבוע מהדרמטיים שעברו על ישראל.

אירוע רודף אירוע, וישראל סופסוף נוחלת הצלחות בשדה הקרב, ומחזירה לעצמה את מעמדה הבינלאומי ואת כוח ההרתעה הביטחוני מול כלל מדינות האיזור.

הממשלה הנוכחית החלה לאבד את התמיכה בה כבר לפני כ-20 חודשים, מייד לאחר פתיחה צולעת עם הקמתה, ונגררה למחאה ציבורית רחבה. מחדל השביעי באוקטובר גרם לנפילה נוספת בתמיכה בממשלה, ומשם החל נתניהו במסע איטי ומפרך בכדי לחזור ולזכות בתמיכת הציבור.

הקמת קבינט המלחמה עם גנץ ואייזנקוט החזיר את האמון של חלק מהישראלים, אבל האחרים המשיכו להעביר ביקורת על ניהול המלחמה, מטרותיה והתארכותה.

מאז פרישת גנץ ואייזנקוט לפני כארבעה חודשים, נראה כי הממשלה החלה לפעול באופן יזום יותר, לוחמני יותר, והיא לוקחת סיכונים במטרה להוביל להכרעה: חיסולים, חילוץ חטופים, פתיחה דרמטית של הלחימה בחיזבאללה שהופכת בתוך פחות משבועיים לריסוק אינטנסיבי עד לחיסולו של נסראללה. לא פחות.

במהלך כל החודשים הללו חזרו תומכי הליכוד אט אט לתמוך במפלגה, בקצב של מנדט בכל חודש, בעוד גנץ מתרסק ותומכיו מתפזרים חזרה למחנה הימין או לתמיכה בליברמן.

לפני כ-20 חודשים אמרנו כי ארבעה מנדטים עזבו את גוש הימין. כיום, לאחר מלחמה קשה ושורה של הצלחות דרמטיות, שלושה מהמנדטים האלה כבר חזרו לתמוך במחנה הימין. הליכוד מתקרב בסקרים לכוחו בכנסת, עם 31 מנדטים, וגוש הימין כולו חוזר לראשונה להוביל בסקרים.

במקביל, נתניהו חוצה לראשונה את רף ה- 51% באחוזי ההתאמה לראשות הממשלה, מספר שלא קיבל אצלנו מעולם. נזכיר כי הסקר נעשה עוד טרם ההודעה על הצטרפותו של סער לממשלה.

חוק לא כתוב אומר כי ממשלות שעוברות את מחצית הקדנציה עושות "פרישמיש" - ארגון מחדש של הקואליציה. נראה כי בימים אלו מתרחש התהליך הזה גם בממשלת נתניהו הנוכחית, והסיכוי כי הבחירות יתקיימו במועדן ב- 2026 הולך ומתחזק.

מזרח תיכון חדש?

מספרים שלא ראינו מעולם בסקרים שלנו, הערב במהדורה המרכזית של חדשות 14.

הפרשנות המלאה מכאן מייד אחר כך.

אחרי פתיחה סוערת בצפון - אנחנו מציגים מספרים שלא ראינו קרוב לשנה וחצי:

60 | 50 | 10

מוטי קסטל עם מפת המנדטים שלנו הערב. צפו >>>

בשבוע שעבר סקרנו את הדרמה הגדולה בשוק השידורים בישראל, כאשר שני הערוצים המובילים, קשת 12 ועכשיו 14, מגיעים ליותר מ-70% חשיפה לציבור שצופה בהם בכלל הפלטפורמות: צפייה אונליין בכבלים, צפייה באפליקציות, בנייד ובאינטרנט וצפייה נדחית. נזכיר כי וועדת המדרוג דוגמת רק פלח חלקי מכלל הצופים.

שאלת המחקר שלנו לאורך המחצית הראשונה של שנת 2024 בתקופת מלחמת חרבות ברזל הייתה: "מהו ערוץ הטלוויזיה העיקרי בו אתם מתעדכנים בחדשות ובפרשנויות על המלחמה?"

השבוע אנחנו משלימים את התמונה עם שני הערוצים הקטנים יותר, כאן 11 ורשת 13.

כאן 11, המכונה גם תאגיד השידור הישראלי, הוקם בשנת 2016 כהבטחה גדולה לשידור ציבורי איכותי שיחליף את רשות השידור הוותיקה והמסואבת. הרבה קרבות התנהלו באותה שנה על הפיכתו לגוף שידור שמייצג את כלל החברה הישראלית, כזה שיעלה את הערוץ מרייטינג של כ-4% למספר דו ספרתי.

בתום שמונה שנות שידורים, ניתן לומר לכל הפחות כי חטיבת החדשות בטלוויזיה של כאן 11 לא עונה על הציפיות. גם בנתוני הרייטינג וגם אצלנו, רק 13% מהציבור הישראלי צופה בכאן 11 לעדכוני חדשות ופרשנויות בזמן המלחמה.

אולם ניתוח פילוח קהל הצופים מראה, כי בקרב צופי הימין, המונים כ-40% מהציבור הישראלי, רק 7% צופים בשידורי החדשות של כאן 11. בחתך הגילאים יש משקל דומיננטי לוותיקי הערוץ הראשון. זו כנראה הסיבה שהתאגיד החדש הוציא מהנפטלין (מושג של בני 70+) את כוכבי 'זהו זה' משנות ה-90.

חדשות רשת 13, שרק לאחרונה ניהלו העיתונאים שלה קרב מתוקשר על ניהול מערכת החדשות שלהם, "זוכה" אצלנו לנתון הנמוך ביותר במדגם עם 10% מהישראלים שמתעדכנים בשידורי רשת 13 במידע ופרשנויות על המלחמה.

בפילוח הנתונים על חדשות רשת 13 עולה נתון מובהק: רוב מכריע של הצופים שם ממוקדם באגף השמאלי של הצופים בישראל. רק 4% מהמגדירים את עצמם ימין צופים בשידורים מול 25% מהשמאל ו-18% מאנשי המרכז שמאל. רק 2% מהמגזר הדתי לאומי, ו-5% מהמסורתיים צופים ברשת 13.

מקרב החילונים, המהווים את קבוצת הצופים הגדולה ביותר (כמחצית מהאוכלוסייה בישראל), צופים ברשת 13 רק 15%. השאר צופים בכאן 11 (14%) בקשת 12 (53%) ובעכשיו 14 (19%).

ניתן לסכם כי בעוד מצביעי הימין והימין מרכז – המהווים יותר ממחצית מהאוכלוסייה - מתמקדים רובם בצפייה בערוץ מרכזי אחד, עכשיו 14, שאר הישראלים מתפצלים לשלושת הערוצים האחרים: כאן 11, קשת 12 ורשת 13.

יהיה מעניין לעקוב בשנה הקרובה איך כל זה ישפיע על שוק הפרסום בטלוויזיה שמגלגל מעל 1.5 מיליארד ₪ בשנה, ועל התנהלות הפוליטיקאים המבקשים לזכות בקולות צופי הערוצים הללו.

גילוי נאות: חברת דיירקט פולס מעניקה שירותי מחקר ודגימה עבור ערוץ עכשיו 14.

הישראלים מכורים לחדשות. זו עובדה. בשנים האחרונות ההתמכרות הזו התרחבה גם לסקרים – אבל נשים את זה בצד, אתם כבר מבינים למה.

המלחמה, ועוד קודם לכן הרפורמה ושנה של מחאה, הביאו את הישראלים להיצמד עוד יותר למסכים לשעות רבות של שידורים חיים וגלים פתוחים. בחודשי המלחמה הראשונים שודרו בערוצי החדשות גלים פתוחים ברוב שעות היום והלילה, וכמעט בכל בית הטלוויזיה הייתה פתוחה רוב שעות היום.

אנחנו מתקרבים לציון שנה למלחמת חרבות ברזל וסיכומי הביניים שיבואו איתה. הבוקר אנחנו חושפים נתונים מרתקים על השינויים הדרמטיים בהרגלי הצפייה של הישראלים, שינויים שיישארו איתנו כפי הנראה לשנים ארוכות קדימה.

ערוצי הטלוויזיה בישראל משדרים שידורי אקטואליה וחדשות ברוב שעות הפריים טיים, החל מהשעה 15:00 ועד ל- 21:30 בלילה, הרבה יותר מהמקובל בעולם, והישראלים כאמור מכורים לזה. זו הסיבה שערוצי הטלוויזיה בישראל הפכו לכלי דרמטי להשפעה ושינוי תודעה - הרבה יותר מהמקובל בעולם.

בישראל קיימת שנים רבות מערכת לדגימת הצפייה בטלוויזיה, "הרייטינג" בלשון העם, שמבוצעת בידי "ועדת המדרוג". מדובר בוועדה שהיא למעשה חברה פרטית בבעלות ערוצי הטלוויזיה והמפרסמים. כן, שילוב בעייתי משהו, אבל נניח את העובדה הזו בצד כרגע.

על אף שחלף יותר מעשור ממהפכת הסטרימינג והטלוויזיות החכמות, המערכת למדידת הרייטינג דוגמת עדיין רק את "בעלי המקלטים". ובעברית פשוטה: רק את בתי האב המחוברים לספקי תוכן כמו הוט, יס, סלקום TV, פרטנרTV וספקים נוספים.

המערכת למדידת הרייטינג אינה דוגמת לצורך העניין את הציבור החרדי, המגזר הערבי, תושבי יהודה ושומרון, ומעל הכל – היא לא דוגמת את כל מי שצופה בתכנים חדשותיים באמצעות הטלפון הנייד, המחשב או באמצעות אפליקציות. אנחנו מדברים על מאסת ענק של צעירים בגילאי 18 עד 40 שפשוט לא נדגמת. כל זה הופך את נתוני "הרייטינג" המפורסמים למוטים לטובת הציבור המבוגר, היהודי והמסורתי – חילוני.

דיירקט פולס ביקשה לבדוק שני דברים פשוטים: 1. מהו הערוץ הנצפה ביותר של כלל הנדגמים. כן, כולל חרדים, ערבים, מתנחלים וצעירים כאמור. 2. ביקשנו לבדוק גם את האימפקט. כלומר, מה רמת ההשפעה של כל אחד מהערוצים על הצופים.

מתחילת המלחמה ערכנו מאות רבות של סקרים, ובכל אחד מהם בדקנו מהו הערוץ ממנו אנשים ניזונים בפרשנויות ובמידע בנושאים הביטחוניים החשובים ביותר עבורו בשעת המלחמה. בחודש פברואר האחרון ערכנו מדגם משלים ענק שכלל 8,557 נדגמים. שקלול התשובות לאורך אותם חודשים הפתיע גם אותנו:

מקרב אלו שאמרו כי ערוצי הטלוויזיה הם מקור המידע העיקרי שלהם, 39% השיבו כי הם צופים בקשת 12, 38% השיבו כי הם צופים בעכשיו 14, 13% השיבו כאן 11, ורק 10% השיבו רשת 13.

למעשה, קשת 12 ועכשיו 14 הם ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל, וכמעט 80% מהישראלים מסתמכים עליהם בחדשות ובפרשנויות. כדי לפשט את התמונה, אנו מציגים עבורכם את הפילוחים של שני הערוצים 12 ו-14 בלבד. בפוסט נפרד ננתח את נתוני כאן 11 ורשת 13, שפלח הצופים שלהם עומד על 20% סך הכל.

נמשיך. צלילה לפילוחים מניבה נתונים מרתקים נוספים: למשל, בפילוח לפי עמדות פוליטיות, 74% מהמגדירים את עצמם ימין צופים בעכשיו 14, בעוד כ-70% מהמגדירים את עצמם מרכז או שמאל צופים בקשת 12.

רוב מכריע של הציבור החילוני צופה בקשת 12, ואילו בעכשיו 14, ערוץ שומר שבת, צופים רוב המסורתיים, הדתיים והחרדים. אגב, כ- 25% מאוכלוסייה החרדית נחשפים לתכנים טלוויזיוניים באמצעות הנייד, אפליקציות, המחשב או הווטסאפ. מדידת הרייטינג לא סופרת אותם כאמור.

שאלנו את הנדגמים לאורך כל החודשים האחרונים מהי רמת הכנסתם ביחס לממוצע במשק. מסתבר שהטענה של חלק מהמפרסמים שמחרימים את עכשיו 14, על כך שכושר ההשתכרות ויכולת הקנייה של ציבור הצופים של 14 נמוך משל צופי 12 ו-13, מתבררת כמופרכת. נתוני ההכנסה של צופי שני הערוצים די זהים.

נראה כי בישראל בדומה לארה"ב קמו שני ערוצים מרכזיים המייצגים את העמדות הפוליטיות של הקואליציה מול האופוזיציה. קהל הצופים שעבר בין הערוצים בשנה וחצי האחרונות, הגיע על מנת להישאר.

גילוי נאות: חברת דיירקט פולס מעניקה שירותי מחקר ודגימה עבור ערוץ עכשיו 14.

סיום שהוא התחלה.

מכל הקמפיינים שניהלנו בשנה האחרונה, המרתק והמאתגר ביותר היה דווקא בערד, עם קרב ראש בראש על ראשות העיר כנגד כל הסיכויים.

נפגשנו השבוע עם קהילת גור ערד, יחד עם ראש העיר החדש יאיר מעיין, לערב של מאחורי הקלעים ותובנות לעתיד, שהן במידה רבה גם מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית בשנים הבאות.

אנחנו מודים לקהילת גור על ההפקה והאירוח 🙏🏻