ישראל, ארה''ב, ומה שביניהן - מושיק קוברסקי Telegram Posts

מתוך הסרט. דקה 19 בערך.

https://youtu.be/HzhvQgADg-0?si=_rrUIr_UMPDpjIWE

לפני כשנתיים וחצי פנו אלינו (פרויקט 315) גלעד גולדשמידט ויועד בן יוסף שעבדו על סרט תיעודי מקיף על משפט נתניהו ("המשפט"). הם ביקשו להבין יותר את עבודתנו, להסריט ולשלב אותה בסרט.

בילינו איתם מספר שעות כשהם מסריטים אותנו ושואלים שאלות. הם גם ביקרו בבית המשפט וראיינו את שותפיי Guy Levy ו Adi Szabo . מכל העבודה איתנו נשארו, כמקובל, כשתי דקות בסרט.

הסרט יצא וקיבל תפוצה יפה אך לא מספיקה, למרות איכותו יוצאת הדופן.

לפני 4 ימים דלה אותו השדרן הפופולרי מרק לוין מהנשייה ופרסם אותו ברשת X תחת הכותרת "הלוחמה המשפטית נגד נתניהו". אמש שיתף את הפוסט שלו גם אילון מאסק תחת הכותרת "מדינת העומק נמצאת בכל מקום". עד עתה יש במצטבר 20 מיליון צפיות, ואלפי תגובות.

הממשל החדש בארה"ב, שראשיו (ובפרט הנשיא) סבלו מרשע דומה שהופנה מולם, מבין היטב את הסיטואציה. כל שעליהם לעשות הוא לאתר את קו המימון שעובר בין סוכנויות רשמיות אמריקאיות אל ארגוני שמאל בישראל כולל אלו שמימנו את המחאה בשנים האחרונות וחתרו להדחת הממשלה ובחירות בזמן מלחמה. המשך ה-ונדטה המשפטית נגד ראש הממשלה פוגעת גם באינטרסים אמריקאים, כפי שראינו אתמול כשבית המשפט דרש לשמוע סודות כמוסים, כולל שיתוף בסוד של פרקליטים ללא סיווג בטחוני, כדי לשחרר את רוה"מ מיום עדות על כתבות בוואלה לפני 10 שנים... איזה טרלול!

בתקווה שאילון מאסק ירים את הכפפה.

https://x.com/mk1956/status/1894126561705480392?t=k3HyuKOeuzRSYHoJWDEAEQ&s=35

https://www.facebook.com/share/18f1mF9sbV/
דן בונג'ינו מונה לסגנו של קאש פאטל, ראש ה-FBI.
חלקכם בטח מכירים את דן מהפודקאסט הפופולרי שלו. הוא היה תמיד נאמן לטראמפ, גם בזמנים הקשים. קראתי ספר שכתב על הקריירה שלו בשירות החשאי. אדם רציני מאד.

בשעה שש עולה אצל ריקלין בערוץ 14 (עם ימית מלול ינאי ועוד אנשים טובים). בואו.

מעט באיחור, המאמר שהתפרסם ביום שישי (ונכתב בבוקר יום ג):

שלב ב' או מלחמה?
דן נחמן / מושיק קוברסקי

אנו מתקרבים לשבועות האחרונים של שלב א' של עיסקת החטופים. נכון לשלב זה שוחררו בעיסקה 19 ישראלים ועוד 5 זרים. בעיסקה אמורים להשתחרר עוד 6 ישראלים בחיים ו-8 חללים. ממשלת ישראל הצליחה, בעזרת גבורתם של חיילי צה"ל ויתר כוחות הביטחון, להחזיר עד כה 141 חטופים חיים, וכל זאת מבלי לוותר על מטרת המלחמה הנוספת והחשובה ביותר: מיטוט החמאס ככח שלטוני וצבאי בעזה. אמנם, מטרה זו טרם הושגה במלואה, אך למרות ללחץ שהופעל על נתניהו הוא סירב להתחייב מול חמאס על סיום המלחמה, ועדיין הצלחנו לשחרר את חטופינו.

במאמר שהתפרסם השבוע בוושינגטון פוסט מפרט יועצו הבכיר של ביידן למו"מ על שחרור החטופים את מהלך האירועים ביחס לעיסקה. על פי היועץ, ברט מקגורק, "ב-31 במאי אשתקד הציג הנשיא ביידן, בהסכמת ישראל, עסקה בת שלושה שלבים לשחרור בני הערובה הפגיעים ביותר תחילה, כאשר השאר, ובמיוחד חיילים ישראלים, ישוחררו בשלב השני לאחר קביעת תנאים מסוימים, ובכללם עזה שלא תהיה בשליטת חמאס. חמאס טען כי קיבל את המתווה ביולי, אך זה לא היה נכון. הארגון שב והעלה דרישות להפסקת אש קבועה. אפילו כאשר כמעט כל פרט אחר הוסכם, חמאס לא מסר אף פעם רשימה של בני ערובה שישוחררו בתמורה להפסקת אש." עוד מספר מקגורק שליום לאחר רצח ששת החטופים בתחילת ספטמבר 2024 "אני ויועצים בכירים נוספים נפגשנו עם ביידן בבית הלבן והסכמנו לשנות את האסטרטגיה – להקפיא את השיחות ולתמוך במערכה הישראלית נגד תומכי חמאס." לטענתו, מה שהביא לשינוי בעמדת חמאס היה הנצחון של ישראל על החזבאללה, הפלת המשטר הסורי, והתקיפה הישראלית באיראן. "חמאס הפך למבודד ולא יכול היה יותר לסמוך על חזיתות לחימה מרובות... שינוי העמדה הזה לא נבע מדיפלומטיה בלבד, אלא גם מהפעלת כוח צבאי ברחבי המזרח התיכון."

אין ספק שמאמר זה חותם את הגולל על הטענות המופרכות על פי הן נתניהו "מרח את הזמן" ועיכב עיסקה שאפשר היה להשיג הרבה יותר מוקדם. כאשר ניתן היה להגיע לשחרור חטופים מבלי להתחייב להפסקת המלחמה, עשה זאת נתניהו למרות לחץ אדיר מצד שותפיו הפוליטיים והבייס שלו. יתרה מזו – גם כשהנשיא טראמפ העניק לו צ'ק פתוח לפתוח על עזה את "שערי הגיהנום" ולחזור למלחמה בשבת שעברה, הוא גילה אחריות, מול זעקות שבר בימין, ולא היה מוכן לוותר על חיים של חטוף אחד. בניגוד לנשיא טראמפ, הוא חייב לגלות אחריות מול אזרחינו וחיילינו שנחטפו ב-7.10. זוהי מחוייבות מוסרית של המדינה לכל חייל ואזרח.

ומכאן אנו עוברים לשלב הבא, המכונה שלב ב'. כולנו רוצים שכל החטופים החיים והחללים יחזרו אלינו, אך אי אפשר להתעלם מכך שתנאי הקדם לשלב ב' מנוגדים באופן קוטבי ביו ישראל והחמאס. ישראל מוכנה ללכת לשלב ב' (שכולל את סיום המלחמה) רק בתנאי שרצועת עזה תפורז לחלוטין וראשי החמאס יוגלו ממנה. כל סידור אחר שבו תיכנס הרשות הפלסטינית או כוחות ערביים ישאיר את החמאס כשליט האמיתי והאיום על ישראל לא יוסר. כמובן שישראל לא יכולה לוותר על שליטה בציר פילדלפי (שמונע חידוש האמל"ח של החמאס) ובפרימטר של הרצועה (שמספק הגנה ליישובי העוטף). מנגד, החמאס דורש הפסקה מוחלטת של הלחימה, נסיגה מלאה של צה"ל ושיקום הרצועה תוך כדי שהוא שומר על כוחו הצבאי.

לקוטביות זו מצטרף גם שלב ג', אותו הציג הנשיא טראמפ, הכולל הגירה מרצון של כל תושבי עזה, דבר שאין להעלות על הדעת שהחמאס יסכים לו מרצונו. חזון זה יעמוד במבחן רציני בשבועות ובחודשים הקרובים מול לחץ אדיר מצד מדינות ערב.

אי לכך, קשה להאמין שאפשר למצוא תנאים שיאפשרו לשלב ב' להתבצע. המינימום שיוכל להיות מושג הוא הרחבה זמנית של שלב א' בפעימות נוספות, בתנאים דומים למה שהתבצע עד עכשיו, וכמובן, ללא ויתור על אופציית "שערי הגיהנום". נתניהו מוכיח שוב ושוב שהוא לא מוותר על אף אחת ממטרות המלחמה: החזרת החטופים ומיטוט החמאס. הוא מוכן לצעדים הפיכים וזמניים אך ברקע עומדת המטרה הבלתי ניתנת לערעור, המוסכמת בין ישראל וארה"ב: חיסול החמאס.

אופטימיות זהירה.

נוצר מצב גאופוליטי אידיאלי לישראל.

כל הצדדים כמעט במזה"ת רוצים לסלק את החמאס. תכנית טראמפ הכניסה את מדינות ערב המתונות יחסית לויבראציות. הן רוצות למנוע את פינוי עזה מתושביה ומנסות לבוא עם תכנית שיקום משלהן. אבל ברור להן שלא ישראל ולא ארה"ב יסכימו שחמאס יישאר בעזה. גם את הרש"פ הן לא רוצות.

ולכן כולם מבינים, כולל קטר ומצרים, שנדרש פינוי החמאס בכח, כי ככל שהוא מתנפח, עם טקסי צבי הנינג'ה המגוחכים שלו, הוא שוכח מה עשינו לו, ועוד לא קולט מה נוכל לעשות לו בהמשך, הפעם בלי דלק, בלי סיוע נדיב, בלי פרוקסיז שיעזרו לו, ועם נשק בלתי מוגבל.

מי יפנה את החמאס בכח? ברור שלא חיילי השוקולד הסעודים, שהתקפלו מול החות'ים, ולא המצרים, להם ישראל לא תתיר להיכנס שני מטר מנחל עוז. זה משאיר רק את ישראל.

החמאס, בתום תרועת הפסטיבלים, יחזור לאהלים ולמחילות, ויקבל מסר מהמתווכות: או פירוז והגלייה, או שישראל תתקוף. הם יגיבו בכך שינסו לדחוק את הקץ, בתקווה ש"או שהכלב ימות או שהפריץ ימות". דחיקת הקץ משמעה עוד פעימות. לנו זה טוב, בתנאי שהפעם, כל השחרורים של האסירים יהיו לעזה, ולא נוותר על פילדלפיה והפרימטר. רצוי גם פעימות גדולות יותר. זו עיסקה חדשה ואפשר לשפר תנאים.

ישראל חייבת להיות הפעם תקיפה יותר. בגיבוי אמריקאי. להוציא כל מי שאפשר, אך בלי לוותר על חידוש הלחימה בהמשך (כמובן). קרוואנים? אוהלים? שופלים? זה שטויות. שיכניסו. אידיוט מי שמשלם בשביל לספק להם את זה. בפצצת טון הראשונה הכל יילך.

הסכנה היחידה זו "מפלגת כל מחיר" אצלנו. כדי להצליח צריך לשחק קשוח. יש סיכוי שכך נוכל גם להחזיר את חטופינו בחיים, ברובם, וגם לחסל את חמאס וליצור תנאים לתכנית טראמפ. אם הקפלניסטים, אלו שטענו ש"ביבי רוצה לרצוח את החטופים", ימשיכו עם הטירוף שלהם, החמאס עלול לחשוב שיש לו סיכוי להפיל את הממשלה ולא לוותר. ואז, נחזור להילחם וקשה יותר יהיה להחזיר את החטופים. אז למען השם, גלו אחריות לאומית פעם אחת ושבו בשקט.

הזמן פועל לטובתנו (למרות שכל יום הוא נצח לחטופים ומשפחותיהם). הרמטכ"ל החדש וקציניו מתארגנים, האמריקאים עובדים על מדינות יעד להגירה וריכוך הערבים, ועוד מעט ראש שב"כ חדש במקום הפוליטיקאי הכושל שיושב שם היום.

קור רוח וסבלנות. זה תקף גם לימין מימין לימין. חדלו אש בנגמ"ש. תעבירו תקציב. תנו שקט למען השם. נתניהו, כץ ודרמר עובדים.

ביום המרגש הזה, שבו חטופינו חוזרים לביתם, אנו זוכרים בדמעה את כל חיילינו הגיבורים ששילמו בחייהם כדי להחזיר אותם הביתה, את המשפחות השכולות שלנצח השתנו חייהם, ואת הפצועים והנכים שנקווה שיחלימו במהרה.
בקורבנם העצום הם הביאו לחזרת בנינו ובנותינו. בתקווה שכולם יחזרו בקרוב.
ואת החשבון עם הרוצחים עוד נסגור.
עם ישראל חי.

עולים לאויר עכשיו אצל יעקב ברדוגו בערוץ 14.