📌רוב השכר מצוי בשמירת הלשון, וזכות מזכה הרבים:
האיש הנבון צריך מאוד להתחזק בשמירת הלשון, ואז אשרי לו בעולם הזה ובעולם הבא.
שהרי אפילו בשאר מצוות, אם יתחזק רק במצוה אחת שלא לעבור עליה כלל, שכרו גדול מאוד.
וכתוב בפסוק:
"אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה, וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא:"
וידוע כי כל אדם היה רוצה לעצמו פרנסה קבועה, ואפילו ברווח מועט,
כל שכן ברווח מרובה!
וידוע שאם חס ושלום נכשל אדם בלשון הרע, השקול כנגד איסור עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות, זכויותיו נזקפות כלפי מי שדיבר עליו!
ואם שומר לשונו, מקבל שכר על מצוות לא תעשה של איסור עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.
ואם ידברו עליו, ידום כאילם ולא ישיב להם, וידע כי זכויות המרכלים נזקפים לזכותו, ועוונותיו על ראשם יחולו, והקב״ה ילחם מלחמתו בעבור שתיקתו, ויגביהו מעלה מעלה, וצידקתו תראה כשמש בצהרי היום, לכל שונאיו.
ואם יהא לבן חייל, יתפלל עליהם, ושכרו יהא כפליים בעבור התגברות הפך יצרו הרוצה להשיב לשונאיו מנה אחת אפיים.
והנה שמירת הלשון, היא הפרנסה התמידית ורווח מרובה יש בה, שיכול לקיים אותה בין בביתו, בין בבית המדרש, ובין כשהולך בשוק ורואה אנשים דוברי רכיל ויכול להתרחק מהם.
וכמו שאמרו חז"ל קדושין ל"ט:
ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושה מצוה.
כללו של דבר:
על ידי מצוה זו של שמירת הלשון אפשר להרויח מהבוקר עד הלילה, בלא טרחה מרובה ושכרה עצום מאד!
כי על כל רגע ורגע ששומר פיו זוכה לאור הגנוז!
ועל ידי שיקפיד על לשונו מלשמוע ולהשמיע לשון הרע, נמצא מקדש שם שמים, ומזכה הרבים, שמסב את תשומת ליבם של הסובבים אותו, לחומרת העוון המר והנמהר השקול כנגד עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות!!
האיש הנבון צריך מאוד להתחזק בשמירת הלשון, ואז אשרי לו בעולם הזה ובעולם הבא.
שהרי אפילו בשאר מצוות, אם יתחזק רק במצוה אחת שלא לעבור עליה כלל, שכרו גדול מאוד.
וכתוב בפסוק:
"אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה, וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא:"
וידוע כי כל אדם היה רוצה לעצמו פרנסה קבועה, ואפילו ברווח מועט,
כל שכן ברווח מרובה!
וידוע שאם חס ושלום נכשל אדם בלשון הרע, השקול כנגד איסור עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות, זכויותיו נזקפות כלפי מי שדיבר עליו!
ואם שומר לשונו, מקבל שכר על מצוות לא תעשה של איסור עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.
ואם ידברו עליו, ידום כאילם ולא ישיב להם, וידע כי זכויות המרכלים נזקפים לזכותו, ועוונותיו על ראשם יחולו, והקב״ה ילחם מלחמתו בעבור שתיקתו, ויגביהו מעלה מעלה, וצידקתו תראה כשמש בצהרי היום, לכל שונאיו.
ואם יהא לבן חייל, יתפלל עליהם, ושכרו יהא כפליים בעבור התגברות הפך יצרו הרוצה להשיב לשונאיו מנה אחת אפיים.
והנה שמירת הלשון, היא הפרנסה התמידית ורווח מרובה יש בה, שיכול לקיים אותה בין בביתו, בין בבית המדרש, ובין כשהולך בשוק ורואה אנשים דוברי רכיל ויכול להתרחק מהם.
וכמו שאמרו חז"ל קדושין ל"ט:
ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנין לו שכר כעושה מצוה.
כללו של דבר:
על ידי מצוה זו של שמירת הלשון אפשר להרויח מהבוקר עד הלילה, בלא טרחה מרובה ושכרה עצום מאד!
כי על כל רגע ורגע ששומר פיו זוכה לאור הגנוז!
ועל ידי שיקפיד על לשונו מלשמוע ולהשמיע לשון הרע, נמצא מקדש שם שמים, ומזכה הרבים, שמסב את תשומת ליבם של הסובבים אותו, לחומרת העוון המר והנמהר השקול כנגד עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות!!
