החזית הביטחונית - בטלגרם

לדעתי האישית בלבד פוטין לא מתכוון למשוך את הסיטואציה רחוק מדי בנוגע לתקיפות נגד נאט"ו עצמה. בעיקר בגלל חילופי הממשל ותקווה להסכם הפסקת אש עם אוקראינה בניצוחו של טראמפ.

קצת רקע:
ממשל ביידן אישר לאוקראינה להשתמש בטילים ארוכי טווח תוצרת אמריקה כדי לתקוף איתם בשטח רוסיה, צעד שבעבר כונה כ"הכרזת מלה"ע 3", "תקיפה כזאת תיענה בתגובה נגד נאט"ו", "ניאלץ לשנות את דוקטרינת הגרעין וכו'".

לפני זמן קצר דווח כי אוקראינה לראשונה עשתה שימוש בטילים ותקפה במחוז בריאנסק הידוע. מחוז שצמוד לשטח אוקראינה ושם ריכוז לוגיסטי חשוב שמזין את הצבא הרוסי.

בינתיים מדובר באיומים נוסח "אני דוב רןסי גדול ומפחיד בווו, אל תנסו אותי אני מסוכן"..

בכל מקרה הדברים על פני השטח מורכבים יותר, ופוטין מעוניין לא פחות מטראמפ עצמו להגיע להסכם לסיום המלחמה.

לי רק נראה שההצגה מנוצחת על ידי הפוליטיקה ויחסי הציבור, הכל כדי ליצור רושם מאיים, עבור שני הצדדים בסיפור.

בנוסף, ממשל ביידן רוצה לתת לאוקראינה את הfor בסיפור הזה כמה שיותר מהר בתקופת זמן הקצרה שנותרה לה, ולנצלו לפני שיגיע הסכם הפסקת האש.

האם הסיטואציה תימשך רחוק עד לכדי חילופי אש מול נאט"ו?
האם לכך ממשל ביידן מכוון בכוונה תחילה כדי להקשות על טראמפ בצורה מסוימת?

הכל ספקולציות, ובכל מקרה לדעתי הסיכוי קלוש. נותר רק לחכות.

החזית הביטחונית בטלגרם

הערכה: ישראל מתכוונת לנצל את התקופה עד להשבעה לנשיאות בארה"ב כדי לצבור הישגים בזירה הצפונית.

החזית הביטחונית בטלגרם

קבלו משהו נחמד לשם שינוי - בתמונות: סבא טראמפ ו"דוד אילון" (מאסק) מבלים בסופ"ש במגרש הגולף עם המשפחה

כן כן, עינכם אינן מטעות. רמה כזאת של מוחצנות פומבית לאדם שלפני כמה ימים נבחר להיות הנשיא הבא של ארה"ב היא נדירה למדי.

עם כן, מי שעקב בהדיקות לאחר הקמפיין בחודשים האחרונים מבין שהרי מדובר בצעד מתוכנן, בהבנה שלמדיה החברתית יש כוח גדול יותר מלתקשורת המיינסטרים. זה משדר אמינות וכנות.

חלק מהרעיון לשדר אמינות הוא לכוון דווקא למקומות שבהם אנשים מרגישים בנוח - ברשתות החברתיות. זה מוריד טיפה מהרשמיות והממלכתיות, אבל יש בזה צד אותנטי שבו הנשיא הוא דמות אנושית יותר ולא נסתרת, כמעין "אבא של כולנו".

דוגמה זו היא אחת מני רבים. השימוש ההולך וגובר של טראמפ מביא מאחוריו גל חדש של אותנטיות חדשה ושימוש ברשתות חברתיות כפלטפורמה של חופש ביטוי כדי לסחוף אמון מהציבור.

הבחירות הראו שהעם שבע מה-אובר ממלכתיות, ואילו העם צמא לאמון ואותנטיות של חיי היומיום, ולמעבר לפלטפורמות אמינות יותר - כגון פודקאסטים ופלטפורמות חופש ביטוי (טוויטר וכו').

כפי שאמרתי, זה פתחו של עידן חדש, ואנו רק בהתחלה. פרטים יגיעו בהמשך.

החזית הביטחונית בטלגרם

סופי: אריזונה נקראה לטובת טראמפ ובכך הסתיימה באופן רשמי ספירת האלקטורים בכל המדינות. (ספירת הקולות עדיין נמשכת בחלק מהמקומות).

זוהי המפה הסופית בדיוק כמו שהעלתי בתחזית, לפני פרסום התוצאות.

המשמעות: אל תאמינו למה שמספרים לכם הסוקרים בחדשות המיינסטרים, הם טועים ובגדול, פעם אחר פעם. הנתונים מוכיחים זאת.

החזית הביטחונית בטלגרם

המהלכים שטראמפ מתכנן בחודשים הראשונים לכהונתו יהיו מהפכניים ביותר.

טראמפ יצטרך אמון מלא על מנת לממש את אותם צעדים. הבחירה במועמדים היא קפדנית ביותר והיא מלווה בהפקת לקחים מהקדנציה הקודמת.

החזית הביטחונית בטלגרם

רשמי: שר ההגנה החדש של ארה"ב לא יהיה מייק פומפאו.

הוא היה מזכיר המדינה לשעבר. עלו שמועות שהוא יהיה זה שיקודם הפעם להיות שר ההגנה, זה לא יקרה.

מדובר בחדשות טובות. פומפאו נחשד כבן אדם בוגדני ולא נאמן מספיק לטראמפ, ומדובר בשינוי כיוון מהקדנציה הקודמת - הפקת לקחים.

בינתיים נראה לאן זה יוביל, ישנן עוד אופציות שמונחות על השולחן.

החזית הביטחונית בטלגרם

במהלך החודשיים הקרובים טראמפ ימנה בעלי תפקידים רפובליקנים ובייחוד כאלה בקואליציה שבנה לממשלה.

מדובר בתהליך מורכב ומסורבל שכולל מאות מינויים. כל מינוי צריך להישקל באלף עיניים.

הרבה בני אדם שכל אחד מתחנן להיות מקודם בתפקיד, ולכל אחד יש את התירוץ שלו למה הוא הכי טוב. זוהי במערכת של אינטרסים, ועבודת שקרים משומנת וכמובן שערמומיות רבה ושאלת נאמנות, לוודא שהמינוי לא תורם למישהו אחר מאחורי הגב. טוב, ככה זה DC.

במהלך הכהונה הקודמת טראמפ כינה (מקור: טראמפ מדבר 3 שעות בפודקאסט אצל ג'ו רוגן) את החוויה כ"סוריאליסטית" ו-"קשה". אך כעת, לאחר שצבר ניסיון בתחום, הצפי הוא לכך שהמינויים שיבחר יהיו נאמנים יותר לטראמפ.

המפלגה עברה שינויים, וכן גם הגישה של טראמפ, שמבין יותר "מה זה להיכנס לבית הלבן". הכהונה הקרובה תהיה משמעותית יותר ואקטיבית. טראמפ יזכה לרוב בסנאט, קונגרס ובבית המשפט העליון וכל זה ביחד!

טראמפ מגיע משומן עם ניסיון בתפקיד משנים קודמות והפקת לקחים רחבה. בייחוד לאחר שכמה מהיועצים שבחר בהם תקעו לו סכין בגב. הוא כעת מלומד ויודע להיזהר בבחירות שלו.

השילוב של המועמדים הנבחרים בקואליציה: טולסי גבארד, רוברט קנדי ואילון מאסק ייתרמו רבות לממשלה בדרכים שונות ומגוונות, בייחוד בשל כך שהם מביאים גל חדש של רעיונות שמעולם לא היה כמותו בעשורים האחרונים.

חלק מהמועמדים הם אנטי תאגידים מונופולים, תומכי שוק חופשי והסרת רגולציות, תומכים בגישת "שלום באמצעות כוח", איוש של שדות נפט באמריקה והגדלת תפוקת ייצור האנרגיה באדמת ארה"ב ובהפסקת ההתערבות של אמריקה במלחמות בינלאומיות.

המינויים המשמעותיים והקריטיים הם: שר הביטחון, שר החוץ, ראש הסגל ודובר/ת הבית הלבן, ומקווה שלא שכחתי משהו.

לכן התקופה הקרובה היא קריטית ביותר. המינויים צריכים להישקל בזהירות והם יהיו אבן דרך משמעותית בשינוי שאמריקה הולכת לעבור בשנים הקרובות, וכמובן שגם בשינוי שהעולם הולך לעבור כתוצאה מכך, לטוב ולרע (תלוי מי אתם ובאיזה צד).

החזית הביטחונית בטלגרם

ג'ו ביידן כמובן מביע את שמחתו בנאום שלו לפני זמן קצר:

הנשיא ה-47 של ארה"ב.🇺🇸🦅

מדובר במספר האלקטורים הגבוה ביותר למועמד רפובליקני מאז שנת 1988 (ג'ורג' בוש), לפחות 312 אלקטורים לדונאלד טראמפ.

שבירת שיא של 36 שנה!

עוד נתונים:
טראמפ זוכה לפער חיובי של 5.2 מיליון קולות מסך כל המצביעים. יש מחוזות ששברו ימינה בעשרות אחוזים מהבחירות הקודמות; בפלורידה, מדינות החוף המזרחי והמערבי. וכמעט שלא ניתן למצוא מחוזות ששברו שמאלה.

מדובר במהפך של ממש.

בנוסף לכל זאת, באותה מערכת בחירות טראמפ מאבטח וזוכה לרוב בסנאט ובקונגרס.

בהשוואה ללפני 4 שנים, זה מהפך שכמעט ולא היה כמותו.לאזרחים האמריקאים פשוט נמאס, המצב הכלכלי, חופש הביטוי, הגירה ענקית לארה"ב שמסכנת את ההצבעה הדמוקרטית, הפרופגנדה במיינסטרים.

זה פתחו של עידן חדש אינטרנטי ומנהיגותי חדש, עידן של פחות "פוליטיקי-קורקט" ואיבוד אימון מוחלט של הציבור במיינסטרים מדיה ובכל מה שסיפרו להם בכלי החדשות. נשבר מחסום היסטורי ונפתח סטנדרט ערכי חדש לדמות האדם הפוליטיקאי.

מה הצעד הבא של המנהיגות הפרוגרסיבית הדמוקרטית להחזרת האמון אחרי מהפכה שכזאת? האם יש בידם עוד כלים לממש את חזונם לפירוק החברתי של המודל הישן של אמריקה? האם יצאו בכתב וויתור ויחליטו לשנות דיסקט למתון יותר אחרי תקופה ארוכה מאוד שהתחילה משלטון אובמה?

או שלחילופין יבחרו להסלים ולאגד את כל הנרטיבים שיצרו עד כה, שהאכילו את הצופים על ממשלה רודנית, פאשיסטית, נאצית לכדי יישום, וינסו להשתמש בכל האמצעים הנדרשים על מנת לעצור דבר שכזה.

ובכלל, מי כבר מאמין להם? אולי הדמוקרטים הורסים ומפרקים את הבסיס של עצמם מבפנים?

זוהי שעת מבחן היסטורית. כמו הרבה מהדברים שקרו בחודשים האחרונים שיכלו לשנות את פני ההיסטוריה שאנו מכירים.

כמו שלפעמים דברים קטנים שהיו יכולים להתרחש קצת אחרת, מובילים לבסוף לשינוי ענק בנתיב שאליו ההיסטוריה מובילה. מה היה קורה אילו טראמפ לא היה מסובב את הראש 40 מעלות ימינה בעצרת בפנסילבניה והכדור היה פוגע לו בראש? מה היה קורה אילו הדמוקרטים היו ממשיכים להזרים עוד עשרות מיליוני מהגרים נוספים לעוד 4 שנים? האם היתה יכולה להיות עוד מערכת בחירות דמוקרטית הוגנת אי פעם?

מעניין לראות כיצד הדמוקרטים ינתבו את מסלולם החדש ובמה יבחרו, וכמובן כיצד תנועת החירות החדשה שנבנתה תבחר להתמודד אל מול זה.

ומה צופה לנו העתיד.

החזית הביטחונית בטלגרם

עדכון: המגמה כעת היא גם לרוב בצד הרפובליקני בבית הנבחרים (הקונגרס)

מחוזות שבהם היה שינוי לעומת 2020

המירוץ כמובן הוכרע.

אך בכל זאת, הספירות הרשמיות ממשיכות:

בדרך - מישיגן, ויסקונסין, ו- אריזונה ונבדה, להם לוקח בדרכ זמן עד שהספירות מסתיימות סופית.

וכמובן אלסקה, מיין ניו המפשיר, דלוואר... כל המדינות האלה כבר הולכות לכיוון אחד בטוח בלי התנדנדות, ככה שאין עניין רב בהם.

טראמפ זכה בפנסילבניה (לאחר ספירת 95% מהקולות) בפער של 2.9 אחוזים, ב 50.9% לעומת 48% להאריס.

מדובר במדינה השנייה שטראמפ הופך מדמוקרטית לרפובליקנית מאז הבחירות הקודמות ב2020, לאחר ג'ורג'יה.

טראמפ מוביל ב3.8 אחוזים אחרי ספירה של 71% מהקולות במדינת נבדה.

אדגיש שזוהי מדינת מפתח.

בית הנבחרים כרגע (הקונגרס) - לא ברור סופית מי מוביל. מלבד 2 כיסאות שהרוויחו הרפובליקנים על חשבון הדמוקרטים.

עדיין מחכים לתוצאות.

קצת היסטוריה.. שלא תגידו שאני הוזה.
תעשו חיפוש מהיר בגוגל.