פשוט מדהים: איך עובד מנגנון הטיוח, המריחה והספינים של התחקירים שנעשים בצה"ל?
לא בדיוק ברור למה שר הביטחון (או כל אדם רציני והגון אחר), חושב שניתן להסתמך על התחקירים הללו, שמודלפים עוד טרם סיומם, לכלי התקשורת השונים שמתחרים בחשיפת תחקירים חלקיים, וגורמים עוגמת נפש עצומה (לבני המשפחות של החללים והחטופים, לצה"ל עצמו וגם לכלל עם ישראל).
"הרמת מסך" והצצה על השיטה שנראית כחלק מתרבות השקר, הטיוח והספינים של כל התחקירים שיצאו עד כה מצה"ל (המשטרה והשב"כ טרם סיימו התחקירים... כך שיש להם עוד זמן לשקר, להסיח את הדעת ולטייח, עוד יותר ממה שעשו עד היום), שקרים שמוזנים, בין היתר, ע"י אותם פרקליטים צבאיים של הפצ"רית, שאת פעילותה המבורכת, המדהימה והייחודית, חשפתי כאן בלינק (https://bit.ly/Praklitistan), כשחלק מאותם פרקליטים גויסו שוב למילואים (הבכירים שביניהם נמצאים בתצלום המצ"ב), הפעם, כדי ללוות את הקצינים, הנגדים והאזרחים שנמצאים בתחקירים הללו, גם כמוסרי מידע וגם כעורכי התחקיר עצמו.
רשימת הקצינים שמונו ע"י הרמטכ"ל לתחקור מה קרה בדרום (לא כולל מתחקרי חילות האוויר, הים, מטכ"ל וכיו"ב) נמצאת כאן: https://did.li/ReshimaIDF.
א. שיטת הטיוח, ההסתרה והשיבוש כוללת בתוכה כמה שכבות חשובות הפועלות במקביל:
1) בתחקיר, המתחקר בודק את עצמו ואת הממונים עליו, או את הכפופים לו ואת מעשיו והחלטותיו שלו עצמו (מוכר לנו היטב מפרשות אחרות לגמרי. בעיקר נהוג כך, שנים, בפרקליטות, במערכת השפיטה ובלשכת היועמ"שית, ובשנה החולפת נחשפנו שזו השיטה הקיימת גם בפרקליטות הצבאית, בניצוחה של הפצ"רית).
2) המתחקר מלווה בנציגי הפצ"רית והמתוחקרים מלווים ע"י נציגי הפצ"רית (עורכי דין בכירים, בעיקר רל"בים ומאמינים בפרוגרס, שנשכרים על חשבוננו - למילואים). ברור שמדובר כאן בהשחתה מלאה ובסירוס מלא של "תרבות התחקיר" המבצעית בצה"ל.
3) כל מי שלא "מתיישר", מקבל איומים, או שפשוט לא מתחקרים אותו ומעלימים אותו מהתחקור. חיילים - נגדים, קצינים זוטרים, אנשי כיתות כוננות, אזרחים עבדי צה"ל, קיבלו ומקבלים אזהרות ואיומים, ישירות ובעקיפין, כל הזמן, לא לפתוח את הפה (ובוודאי לא להדליף, ומזכירים להם מה קורה למדליפים, דוגמת פרשת "פלדשטיין והנגד רוזנפלד").
4) למתחקרים, מובטחים בסתר, או לא בסתר, קידום, או צ'ופרים אחרים, אם יפיקו תחקיר לשביעות רצון הממונים (כלומר: הרמטכ"ל וחבריו, הפצ"רית וחבריה).
5) כל דבר מטריד, מביך או מפליל, מטשטשים או מעלימים, או חותכים. הדוגמה הבולטת שנחשפה לאחרונה, היא ההקלטות של התצפיתניות, הקלטות שנערכו ובושלו והוציאו מתוך ההקלטות הללו את כל מה שעשוי לגרום "אי נחת" (בלשון המעטה) לצמרת הצבא, ו"עבדו בעיניים" על בני המשפחה המיוסרים.
ב. דוגמה אחת בלבד להמחשה מהרשימה, ושיהיה ברור, איננו מטילים שום דופי בעבודת המתחקר, שמיד נציין את שמו ונדגים כיצד המנגנון הזה פועל. הוא עושה את המוטל עליו בהתאם לסיטואציה המיוחדת הזו, שלא הוא יצר. הוא לא שונה מכל השמות האחרים שיש ברשימה דלעיל (https://did.li/ReshimaIDF), וחלילה שנטיל בו איזה דופי, מכל סוג.
הדוגמה (רק בחירה סתמית של שם אחד מהרשימה): סמאו"ג [סגן מפקד אוגדה] 143 [אוגדת עזה], אל"ם אלי טולדנו, שמתחקר את "מחנה רעים" (המחנה של האוגדה, שנכבש ע"י החמאס, שהניף עליו את דגל החמאס, והמחנה הענק הזה שוחרר אחרי לחימה קשה בת כ-13 שעות, רק בערבו של יום "השבת השחורה". נדלג על תיאורי הזוועה של המעשים שנעשו שם באותן שעות של הפקר ושליטה של החמאס, כולל חטיפות, כי זה לא הנושא כרגע).
כלומר, אם מישהו פספס את הנקודה: סגן מפקד האוגדה, שהיה אחראי אישית ופיקודית לכישלון הנוראי ב"מחנה רעים" (כמובן יחד עם מפקד האוגדה, האלוף אבי רוזנפלד, שכבר פרש, המפקד הישיר שלו), בודק את הכשלון של עצמו ושל המפקד הישיר שלו ושל כל צוות המפקדים של האוגדה, שהיו כפופים להם, אוגדה שבה הוא סגן המפקד.
ג. כדי לסיים את הסיפור הקטן הזה, אי אפשר להתעלם מכך שהתפקיד הבא של אל"מ טולדנו הוא (ככל הידוע לנו) נציג צה"ל (נספח צבאי) בהודו. אכן, צ'ופר מתאים ונהדר לסיום התחקיר המלא, המקיף והמדויק, שנקבל כאן, בסיפור העגום ביותר הזה, של כיבוש מפקדת אוגדת עזה ע"י החמאס, ב"שבת השחורה".
לחיי מדינת הישראבלוף.
