אני אמא ל 6 ילדים ב"ה.
מחסנת את כולם בזמן.
כל הסיפור התחיל מהבן ה 6 שלי, בגיל חודש הלכתי לטיפת חלב לחסן אותו. אכן הוא קיבל חיסון , גילגל עיניים ונירדם.
שאלתי את האחות ממש מוזר למה הוא לא בוכה? היא אמרה לי "ילד טוב".
חיכינו בטיפת חלב רבע שעה והילד ישן ולא הראה משהו חריג.
עבר שעה, שעתיים, שלוש, ארבע, והילד לא התעורר.. הפשטתי אותו, דיגדגתי אותו בשביל שיקום ויאכל והוא לא התעורר. הוא נושם, טיטול מלא אך לא מתעורר.
התקשרתי לאחות וסיפרתי לה והיא טענה שאני אמא היסטרתי ושאני ירגע והכל בסדר. הרגשתי שיש פה משהו מוזר לא קרה את זה לאף ילד שלי. עבר לילה והילד עדיין לא אכל כלום והאחות טוענת שאני לא בסדר והילד בסדר.
התחיל לצאת קצף מהפה של הילד. אמרתי לבעלי שאני לא שואלת את האחות ורצה לטרם. הגענו לטרם עם סיטורציה של 77 הרופאים צעקו "טיפול נמרץ" ושמו לו חמצן על האף, הילד פקח עיניים ומשם התגלגלו לטיפול נמרץ עם הרדמה והנשמה.
היום הבן שלי בן שנה פלוס 3 חודשים
עם נכות מביטוח לאומי ועובר לגן שיקומי.
אני מספרת את הסיפור שלי בכאב ועצב
https://www.facebook.com/share/p/1M3KWVaNiC/?mibextid=wwXIfr
---
--
ערוץ נפגעי הזריקות:
https://t.me/zrikotzx