עכשיו כולם יברברו על זה יומיים בטלוויזיה וברשתות החברתיות וכרגיל יתווכחו האם התקיפה חזקה מספיק, או שהיא שוב פעם מתואמת עם האמריקאים, מבוימת ודרדלה.
כמה נקודות:
● עצם העובדה שלא הותקפו מתקני גרעין או שדות נפט, מעידה על כך שהתקיפה היתה מתואמת עם האמריקאים והתנהלה על פי גבולות הגזרה שהם התוו.
בסופו של יום, ישראל הקטנה לא יכולה לדפוק לדמוקרטים את מערכת הבחירות בישורת האחרונה, למרות כל הפייק שכל מיני גורמים מפיצים פה, ש- BB King חזק מול כל העולם.
לא מן הנמנע שנתניהו רוצה משיקוליו שטראמפ ינצח בבחירות ויהפוך שוב להיות נשיא ארה"ב.
כל זה טוב ויפה, אבל בסוף לישראל יש מגבלות כוח, והיא זוכרת היטב שביידן עדיין בשלטון, גם אם הוא כבר ברווז צולע.
● הויכוח האם התקיפה היתה עוצמתית או דרדלה, בטל מעיקרו.
אנחנו לא יודעים כלום, מעבר למה שפורסם, וכמובן שהפרסומים הם כלליים ביותר, ולכן אין בידינו לקבוע כלום.
כבר עכשיו יש כל מיני קשקשנים בלירה וגנרלים מטעם עצמם, שקובעים בלי למצמץ! שמדובר בתקיפה רפה.
מאיפה בדיוק הם יודעים? האם הם היו באחד המטוסים התוקפים?
ערימת פחי אשפה.
● על פי מה שניתן להבין מהדיווחים בתקשורת, התקיפה באיראן התבצעה בשלושה מחוזות וכללה מערכות הגנה אווירית ויעדים צבאיים, כולל מפעלי ייצור טילי קרקע קרקע.
הפגיעות, על פי הדיווחים, היו מדויקות ביותר.
ישראל מאותתת לאיראן באופן נקודתי "אתם חשופים בצריח", ומצד שני מאפשרת למשטר האיראני מרחב הכחשה לגבי עוצמת הפגיעות - גם מול הזירה הבינלאומית וגם, ואולי בעיקר, מול אזרחי איראן.
בשורה התחתונה, האיראנים כמובן ילגלגו עלינו, אבל זה כשלעצמו לא אומר כלום לגבי עוצמת התקיפה.
● האם הפינג-פונג ישראל איראן הסתיים לעת עתה?
קשה לדעת.
מצד אחד, האיראנים כבר הודיעו שהם לא יגיבו לתקיפה הישראלית, לפחות על פי מה שדווח בסקאי ניוז, ומצד שני, הם שקרנים מועדים, כך שאולי זו הטעיה.
רוצה לומר, גם אם לא נחזה פה בזמן הקרוב במתקפת טילים איראנית נוספת, האיראנים ימשיכו לנסות לפגוע בישראל בכל מיני צורות מוכרות אחרות, אך בקנה מידה קטן יותר ובאופן פחות גלוי.
חשוב להבין שהמאבק האיראני להשמדת ישראל לא נעצר ולא ייעצר, כל עוד משטר האייתולות בטהרן עומד על כנו.
● בתחילת השבוע ייצא ראש המוסד לדוחה בירת קטר, בניסיון מחודש להניע עסקת חטופים.
מאחורי הקלעים גם לאיראנים יש יד במשא ומתן, כך שהתגובה הישראלית באיראן, שירדה כעת מסדר היום, עשויה דווקא להגביר את המוטיבציה האיראנית לקדם עסקה, עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי.