מתן חודורוב - עדכוני כלכלה

ענקית הדירוג מודיס בהתייחסות ראשונה לעסקת החטופים: ״הפסקת האש טובה לכלכלה, אך ללא התקדמות לשלב ב׳ - קיים סיכון להסלמה מול האיראנים״
ההודעה אינה כוללת פעולת דירוג כלשהי או צפי לשיפור הדירוג, וניתן להבין מהדברים שלדעת מודיס הסיכונים בהשקעות בישראל עדיין לא פחתו מספיק בצל החששות מחידוש המלחמה

הממשלה שוב מחטיאה את יעד האינפלציה - והציבור משלם ביוקר
בפעם השנייה בתוך 3 שנים, ההתייקרויות בישראל גבוהות מהיעד השנתי שקבעה הממשלה – בהובלת מחירי המזון והדיור שטסו תוך כדי המלחמה. השרים זנחו כמעט לחלוטין את הגברת התחרות בשוק, והנגיד נותר ללא מרחב תמרון להורדת הריבית. האם האינפלציה אכן תרד ב-2025, ולמה הפוליטיקאים משווקים את כשליהם כ"הישגים" של המדיניות הכלכלית?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1047393

כמי שחותמים על צ'ק בלי כיסוי, חברי ועדת נגל המליצו לחלק תוספות ענק לתקציב הביטחון – מבלי שהצביעו מנגד על קיצוצים, מיסים והתייעלות פנימית במערכת. באוצר ייאבקו לקבור את המסקנות בארכיון המתפקע של דו"חות שנגנזו, אבל מבחינת נתניהו מטרה חשובה אחת כבר הושגה:
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1046003

מענק החזרה של משרד האוצר לצפון - מתי חוזרים, כמה מקבלים?

חזרה עד 7.3 - 15,360 ש״ח למבוגר, 7,680 ש״ח לילד
חזרה עד 1.4 - 7,680 ש״ח למבוגר, 3,840 ש״ח לילד
חזרה עד 1.5 - 3,840 ש״ח למבוגר, 1,920 ש״ח לילד
חזרה עד 1.6 - 1920 ש״ח למבוגר, 960 ש״ח לילד


מענק ״עזובה״ (על בלאי לרכוש הנטוש) - כמה מקבלים?

זכאים: בעלים או שוכרים של דירה בצפון
מועד החזרה: לא רלוונטי
מענק למבוגר: 10,000 ש״ח
מענק לילד: 5,000 ש״ח

למנכ״ל משרד התחבורה חשוב שהמאזינים החרדים יידעו כמה נדיבה מירי רגב כלפיהם בהוזלת הנסיעות באוטובוסים. חבל שהוא שוכח לספר מי יספגו התייקרות חדה כדי לממן את ההטבה הפוליטית הזו:

דרמה בנתוני סיכום השנה של הלמ״ס: מס׳ הישראלים המוכרזים כמהגרים בתום 2024 זינק ל-82,700, והוביל לקצב גידול נמוך מאוד של האוכלוסייה יחסית לממוצע - 1.1% בלבד. מדובר באזרחים שעזבו בפועל עוד ב-2023, ברקע המלחמה והמהפכה המשפטית, וכעת מלאה שנה מאז העבירו את מרכז חייהם לחו״ל. בקו האדום ניתן לראות את הפער בין מהגרים לחוזרים, שהופך שלילי במובהק לקראת החקיקה ועם פרוץ המלחמה. הנתונים לא כוללים הפעם התייחסות לשאלה מי העוזבים - גילאיהם, השכלתם ומקצועותיהם - אך לפי נתוני עבר, ניתן לשער שרובם עוסקים בתחומים עם ביקוש מעבר לים: תכנות, רפואה, הנדסה וכו׳. יש כאן בעיה, כמותית ואיכותית, שחייבת להדליק נורת אזהרה - למשל לקראת חוק הגיוס וגזירות התקציב, שיעמיקו את הפגיעה בציבור היצרני.

פרסום ראשון: במקום לרדת ב-2 אגורות לפי המחיר הבינלאומי, הבנזין דווקא יתייקר השבוע בכ-8 אג' לליטר לכ-7.20 ש"ח – עקב עליות המס על הבנזין (הצמדת הבלו למדד) והמע"מ ב-1%.
‏לפי מחירי הדלקים באגן הים התיכון, התעריף לינואר אמור לרדת ב-2 אגורות לליטר, אלא שהמס החדש הפך את ההוזלה להתייקרות.

בלי מנכ״ל משרדו, בן גביר ובלי תמיכה ציבורית: סמוטריץ' מסתבך בקרב על התקציב
את הניסיון הבוטה להפיל גזירות רק על מי שעובדים, הציבור מתרגם לזעם אותנטי נגד התקציב של האוצר. אין פלא שבן גביר אינו חושש להצביע נגדו, בניסיון ציני לקושש עוד הישגים ב"דרבי" של הימין. עכשיו סמוטריץ' נותר גם ללא מנכ"ל משרדו, שפקעה סבלנותו לחוק ה(אי) גיוס ולמתקפות מצד הבוס על הפקידים. האם מדובר בתחילת גל פרישות, שישנה את פני האוצר?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1044211

קו ישר עובר בין הנסיונות של קרעי למוטט את התאגיד, להחרים את עיתון הארץ ולפגוע בערוצים המסחריים: בכולם משתמש השר בטרמינולוגיה מזויפת של שוק חופשי, כולם מכוונים נגד מערכות עצמאיות שהממשלה עוד לא השתלטה עליהן, וכולם לא יכולים להתקיים במשטר דמוקרטי. בהרחבה:
https://www.ice.co.il/media/news/article/1040214

הממשלה חוזרת להפיכה המשפטית – וגם הכלכלה בסכנה

כאילו לא למדנו דבר מבריחת ההשקעות בהייטק ומשיכת הכספים לחו"ל, השר יריב לוין מתניע מחדש את תוכניותיו, המסוכנות ליציבות כלכלת ישראל. הצעד הראשון של הממשלה – הדחת היועמ"ש באוצר – יפתח את הקופה הציבורית עבור אברכים ומקורבים, על חשבון מעמד הביניים העובד; בקרוב גם חברות הדירוג יגיבו לחשש מחידוש המהפכה ומהדחת בהרב-מיארה. האם גדעון סער ימשיך לשתוק?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1038941

הממשלה תאשר היום בפעם השלישית פריצה של תקציב 2024, בהיקף של כ-33 מיליארד ש״ח, ואיתה גם ״תיקון״ של הגירעון ל-7.7% - לעומת 6.6% שעליהם התחייב סמוטריץ. הנימוקים: התמשכות הלחימה והרחבתה (מפתיע?), זינוק בתשלומי הריבית (גם בשל הפחתת הדירוג) והעיכוב בסיוע האמריקני. חריגה גדולה ומטרידה.

מחר במהדורה: כך מתעלמת המדינה מספסרות בקרקעות לבנייה, שהיא עצמה מגרילה בהנחות מיוחדות למשפחות המבקשות לגור בפריפריה. השיטה שמייקרת בתים צמודי קרקע בצפון ובדרום, במאות אלפי שקלים, נחשפת בתחקיר חדשות 13

ירידה ראשונה בגירעון מאז תחילת המלחמה: פחת באוקטובר ל-7.9% ב-12 החודשים האחרונים, (כ-154 מיליארד ש״ח) לעומת 8.5% בספטמבר. הסיבה העיקרית לשיפור היא שאוקטובר 2023 - החודש הראשון למלחמה - יצא לראשונה מהחישוב. למרות זאת, האוצר מודה לראשונה בכתב שב-2024 יחרוג מהיעד שאישרה הכנסת (6.6%)

משרד האוצר באזהרה חמורה לוועדת נגל הבוחנת את תקציב הביטחון:
‏1. כל תוספת של 10 מיליארד ש"ח למערכת תעלה למשפחה ישראלית כ-4,000 ש"ח בשנה, שייגבו באמצעות מיסים וקיצוצים.
‏2. גם במצב הקיים, נטל המס על עובד שמרוויח 67% יותר מהשכר הממוצע - מגיע ל-50% (כולל ביטוח לאומי).
‏3. עשירונים 9 ו-10 כבר משלמים 81% מהמס הישיר, מול עשירונים 1-5 שמשלמים רק 3.3%.
‏4. הארכת השירות הסדיר תגרע כחצי אחוז תוצר בשנה (בערך 10 מיליארד ש״ח), אך היא עדיפה על הכבדת שירות המילואים.
‏5. העלות הכלכלית הממוצעת של חודש מילואים לגברים - 48,000 ש״ח (כולל השכר, אובדן התפוקה, המענקים והתמיכות בבני המשפחה).
‏6. האוצר מוכן להצמיד את תקציב הביטחון למדד, אך מתנגד לקבע אותו כאחוז מתוך התוצר הלאומי (שצפוי לגדול מהר יותר), מחשש שהדבר יוביל לגידול חד מידי בהוצאות הצבאיות על חשבון השירותים האזרחיים.

מבקר המדינה: המשרד לשת״פ אזורי של אמסלם מוציא פחות ממחצית תקציבו - הרוב לצורך תשלום שכר, ורובו למשרות אמון של השר והמנכ״ל (20 תקנים מתוך 35). פרויקטים של המשרד בעשרות מיליונים (שער הירדן, טרקליני עסקים) נתקעו או מדשדשים. ועדת השרים לשת״פ אזורי טרם הוקמה. יש לשקול את סגירת המשרד.

המומחים שמייעצים למתלבטים: מה לעשות עם החסכונות לקראת 2025, בצל אי הוודאות הבטחונית והפוליטית?
מוזמנים לשתף

(מתוך סדרת הכתבות ״המלחמה הכלכלית״ ששידרנו במהדורה.)

*לפניכם תוכן עיתונאי - אין לראות באמור ייעוץ השקעות מכל סוג.

מה היה אפיק ההשקעה המשתלם ביותר לכסף הפנוי בשנת המלחמה ולפניה: מניות בארץ, מניות בחו״ל - או בכלל נדל״ן? מוזמנים לצפות ולשתף.

*לפניכם סקירה עיתונאית של תשואות בעבר, אין באמור המלצת השקעה מכל סוג.

כל עדכוני הכלכלה בערוץ של מתן חודורוב:
https://t.me/joinchat/AAAAAFNzNEPnmR5nlvXrug

דיווחנו במהדורת השבת: בביטוח הלאומי נערכים לממן את ביטול ההקפאה של הקצבאות, באמצעות תוספת של 1.6% לדמי הביטוח עד לשכר של 7,500 ש״ח - כלומר, גבייה של עוד 120 ש״ח בחודש, 1440 ש״ח בשנה, כמעט מכל העובדים (בחלוקה עם המעסיק, אם יש כזה - עצמאים ישלמו את כל הסכום). לעומת זאת, אברכים וסטודנטים יידרשו להוסיף רק 174 ש״ח בשנה. מובטלים שאינם סטודנטים ישלמו כ-540 ש״ח נוספים בשנה. במילים אחרות: גם בתוספת לדמי הביטוח, שנועדה מלכתחילה לממן את עדכון הקצבאות לאנשים שברובם אינם עובדים, הנטל יועמס בעיקר על העובדים (כולל בשכר נמוך מאוד). עכשיו ברור מדוע במפלגות החרדיות כל כך מרוצים מהסיכום - הם גם מקבלים קצבאות מוגדלות וגם (כמעט) לא משלמים את המחיר.

פרסום ראשון: חוות דעת של יועמ״ש האוצר, אסי מסינג, מכינה את הקרקע לפסילת חוק המעונות שתאשר מחר הממשלה. במסמך נכתב כי מדובר בניסיון לעקוף את הוראות היועמ״שית בעקבות בג״ץ הגיוס, שהשלכותיו על תמריצי ההשתלבות של חרדים במעגל העבודה יהיו קשות, ועלותו התקציבית תסתכם ב-300 מיליון ש״ח לשנה.

מסך הברזל של קרעי: למה השר דורש למדוד בעצמו את הרייטינג?

בכסות של סיסמאות ריקות על "שוק חופשי", השר שלמה קרעי פועל להגביר את שליטת הממשלה בשוק הטלוויזיה – החל מייצור נתוני הצפייה, דרך כפיית הצגתם בשידור חי ועד לניסיון נוסף לפגוע בתקציב התאגיד. האם ההתערבות בשיטת המדידה תאפשר לו לשנות גם את הרייטינג? ואיך שר שמוטה לטובת ערוץ אחד, תוך הפגנת עוינות גלויה למתחריו, יכול לשמש כמקור מקצועי לסקירה של העדפות הקהל?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1035984

דרמה בדיוני התקציב: עפ״י דרישתו של דרעי בוטלה הקפאת הקצבאות (למעט ילדים), אך דמי הביטוח הלאומי יעלו בסכום זהה - בעיקר למי שעובדים כמובן - ״כדי לשמור על אמון השווקים״. במונחי הנטל, אין ספק שלצד ההקלה על השכבות החלשות, מעמיסים כאן עוד על השכירים והמעסיקים. במונחים של האמון בכלכלה, קצבאות משולמות בוודאות בעוד שגביית בט״ל תלויה גם בהיקף ההעסקה במשק (שאינו ידוע מראש).

סוכת הנדודים: מה אפשר ללמוד מהזינוק בהגירה על המשבר החברתי בישראל?
על רקע השיא במספר העוזבים את ישראל עוד לפני המלחמה, גוברות המתקפות על "היורדים החדשים". שנים של מעקב אחר התופעה מלמדות שזו קבוצה חיונית מתוך מעמד הביניים המשרת והמשלם. במקום להשתיקם, כפי שמציעים גם חלק מהעיתונאים, כדאי שנחקור מה גורם לעשרות אלפים להגר בשנה, ומה ההשלכות הכלכליות של המגמה המטרידה על ההייטק והתקציב. האם ישראל יכולה למנוע בריחת מוחות נוספת?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1034949

בצד החיובי: מדד המחירים לצרכן ירד, אמנם בשיעור מינימלי של 0.2%, לראשונה בשנת 2024.
‏בצד השלילי: האינפלציה בשנה האחרונה (3.5%) עדיין גבוהה משמעותית מיעדי הממשלה, מחירי הדירות שוב עלו (6.3% בשנה האחרונה).
‏הנתונים יאפשרו לנגיד להימנע מהעלאת ריבית בקרוב, אך לא יאפשרו לו להוריד אותה.

המשרתים ישרתו יותר: בישיבה על המלצות הביניים של ועדת נגל השבוע, ניתן לצה״ל אור ירוק להגדיל את מס׳ החיילים שממשיכים ל״קבע קצר״ (שירות של עד שנתיים), בעלות של עד מיליארד ש״ח לשנה. המטרה היא להפחית את הנטל על חיילי המילואים מ-2025. לא נידונו צעדים להגדלת שיעור המתגייסים לשירות חובה.

משרד האוצר מרחיב בשעה האחרונה את רשימת הגזירות בטיוטת התקציב שתוגש לממשלה:
‏- דמי ביטוח לאומי ובריאות למובטלים יעלו ב-10%
‏- עובדים במסלול פנסיה תקציבית (שטרם פרשו) יפרישו מעתה 4% מהכנסתם לאוצר עד לשכר הממוצע, ו-7% מעליו.
‏- 2% תוספת למס רווחי הון - יחולו גם על שבח בעסקת נדל״ן (כך שהמס השולי במכירה יעלה ל-27%).
‏- סל הקליטה יוגבל לעולים שסך נכסיהם (כולל בחו״ל) נמוך מחצי מיליון ש״ח.
‏- כל חשבונית של עצמאי החל מ-5,000 ש״ח תחויב במס׳ הקצאה מרשות המיסים כבר ב-2025.
‏שאר הצעדים שהכרנו (הקפאת הקצבאות, המס על חסכונות פנסיה והשתלמות, התייקרות הרכב הירוק באלפי ש״ח) - כולם בפנים גם בגרסה הרשמית.

לקראת הדיון בבג״ץ ב-15:00 על דרישתו של מבקר המדינה לפתוח בבדיקה מקיפה של צה״ל, ההערכה היא כי אין שינוי בעמדת הצבא - ולפיה על המבקר לעסוק כעת רק ב-6 נושאים, המצויים בפריפריה של הלחימה, על מנת שלא להסיט את הקשב של יחידות ואגפים הנוגעים בליבת הפעילות המבצעית.
לדברי גורמים בטחוניים, אירועי השבועות האחרונים מוכיחים כי צה״ל נמצא עדיין בלחימה בעצימות גבוהה, שאינה מאפשרת את הפניית המשאבים הנדרשת להתמודדות עם ביקורת בהיקף רחב, והתעקשותו של המבקר על נושאים רבים במקביל מעכבת בפועל את התהליך.
כזכור, המבקר גיבש רשימה של עשרות נושאים לבדיקה מיידית (כולל הסיורים לאורך הגבולות, המחדל המודיעיני, החימוש ועוד) - והוא יבקש מבג״ץ להסיר את צו המניעה מיולי, המונע מאנשיו להתחיל בה באופן מיידי.
בסביבת המבקר סבורים כי צה״ל משתמש בלחימה כתירוץ על מנת לחמוק מביקורת, העשויה להטיל אחריות על הקצונה הבכירה, וכי אין מניעה להתחיל לפחות בהעברת מסמכים, שתשמש להכנת התשתית העובדתית עוד לפני קיומן של פגישות עם קצינים.
הרכב השופטים בעתירה - סולברג, וילנר ומינץ - הוציא את צו המניעה לאחר ששמע את נציגי צה״ל בפגישה מסווגת מחוץ לפרוטוקול.

רה״מ נתניהו מקיים בשעה זו דיון בלשכתו על תוספות לתקציב הביטחון, במסגרת מסקנות הביניים של ועדה בראשות הפרופ׳ יעקב נגל.
‏בצה״ל מבקשים תוספת מיידית למימון מיירטים, חימושים ותקנים לאגף השיקום המטפל בפצועי המלחמה.
‏ההיענות לדרישות (כעת ובהמשך) תקבע את היקף הקיצוץ הצפוי בתקציבים האזרחיים

אין כמעט יום שעובר בלי עוד נתונים קודרים על הכלכלה בישראל: הערב הגיע שוב תור הגירעון לשבור שיאים, עם בור של 8 אחוזים וחצי - 165 מיליארד שקל - בין הכנסות המדינה לבין ההוצאות שלה. נזכיר: רק בחודש שעבר, סמוטריץ׳ התערב על בקבוק ויסקי עם ח״כים שטענו כי האוצר בראשותו מידרדר לגירעון בלתי נשלט.

לצד ההחלטה הצפויה להותיר את הריבית ללא שינוי, בנק ישראל מפרסם תחזית קודרת למשק - קרובה יותר ל״מודיס״ מאשר למשרד האוצר:
‏- הצמיחה ב-2024 תעמוד על שיעור אפסי: רק 0.5% (כלומר, שלילית לנפש).
‏- האינפלציה ב-2024 תסתכם ב-3.8% (!), לכן הריבית לא תרד לפחות עד הרבעון השלישי של 2025.
‏- הגירעון ב-2024 יעמוד על 7.2% (כ-137 מיליארד ש״ח), לעומת יעדי האוצר של 6.6%.
‏- הגירעון ב-2025 יעמוד על 4.9%, לעומת התחייבות סמוטריץ׳ מהחודש שעבר ל-4%.

הודעת S&P מערב החג אמנם מנוסחת במתינות, וגם הפחתת הדירוג שביצעה פחות חריפה משל מודיס, אך התחזית שלה לא פחות מטרידה:
‏- 0% צמיחה ריאלית (בניכוי המדד) ב-2024 ו-2.2% ב-2025;
‏- 9% גירעון (!!) ב-2024, מול יעד של 6.6%;
‏- 6% גירעון ב-2025, מול יעד של 4%;
‏הכל בהנחה שאיראן תימנע מהסלמה נוספת. איך הגענו עד הלום, ומה הקשר לזלזול של סמוטריץ׳ בחשיבות של חברות הדירוג?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1032544

נתונים מעודדים של למ"ס על צמצום בהיקפי העישון בישראל:
מהסקר החברתי, שמודד את שיעור המעשנים מעל גיל 20 עפ"י עדות הנשאלים עצמם, עולה כי 18% מהציבור עישנו סיגריות באופן יומי ב-2023 – לעומת 22% בשנת 2017, ו-24% בשנת 2010. בנוסף, 4% מעשנים "מידי פעם".
עם זאת, כיוון שהסקר נערך לאורך השנה כולה, לא ברור באיזו מידה הוא משקף את השפעות המלחמה.
שיעור המעשנים הקבועים גבוה *בקרב גברים יותר מנשים* (25% מול 11%), *בקרב ערבים יותר מיהודים* (26% מול 16%), *בקרב מסורתיים יותר מחילונים ודתיים* (23% מול 16% מול 8%) *ובקרב צעירים עד גיל 44 יותר מגמלאים* (20% מול 12%).
מבין המעשנים, 39% צורכים 20 סיגריות ביום (קופסה) או יותר.
20% מהאוכלוסייה שאינה מעשנת, עישנה בעבר – כ-981,000 נגמלים.
השימוש היומי בתחליפים כמו סיגריות אלקטרוניות, מקטרת, סיגר וכו' נמוך – בין 1% ל-2% בלבד, כך שהוא יכול להסביר רק חלק מהירידה בהיקף העישון

אף פעם לא קראתי מסמך בינלאומי שמשקף אמון כה ירוד בהתנהלות הממשלה, כמו ההודעה של ״מודיס״ על הפחתת הדירוג הכפולה לישראל:
‏סמוטריץ׳ הרי טוען לגירעון של 6.6% ב-2024 - הם צופים 7.5% (מעל 140 מיליארד ש״ח).
‏בשנה הבאה הוא מבטיח רק 4% - הם מניחים 6%.
‏הוא מתחייב להידוק תקציבי ב-35 מיליארד ש״ח לפחות, הם כותבים ש״נותר לראות אם צעדי החיסכון אכן ייושמו״. הכל כמובן בגלל אי-עמידה ביעדים שהגדיר בעבר, וסדרי עדיפויות ברורים לכל.
‏סמוטריץ׳ מבטיח התאוששות מהירה לאחר המלחמה, הם צופים צמיחה של 1.5% בלבד ב-2025, ומורידים את הפוטנציאל בטווח הארוך ל-3% שנתי, עקב השפעת המצב על שוק ההייטק ואי-גיוס החרדים.
‏סמוטריץ׳ מבטיח העלאת דירוג לאחר הניצחון, הם כותבים שמדובר באפשרות בלתי סבירה - ורומזים שרגיעה צבאית תאפשר רק לייצב את התחזית, שכרגע נותרה ״שלילית״.
‏החלק הכי מקומם בסקירה מוקדש ליריב לוין, שמעכב את מינוי נשיא העליון למרות פסיקת בג״ץ, ונמנה בין הגורמים ל״סיכון מקומי גבוה״. הדו״ח מפחית את ציון המשילות (governance) של ישראל, ומעלה ספק אם החברה האזרחית או מע׳ המשפט יצליחו לספק כבעבר ״איזונים ובלמים״ לממשלה.
‏בתום שנה למלחמה, ישראל מוצאת את עצמה עם 4 הפחתות דירוג (מהן אחת כפולה), תחזית שלילית בכל הסוכנויות וחמור מכך - אובדן האמון, שנבנה בעמל רב (בין השאר ע״י נתניהו). הקרדיט שלנו זהה כעת למדינות כמו תאילנד, פרו וקזחסטן. המחיר בחלקו כבר מגולם במרווחי הריבית הגבוהים על החוב שישראל מגייסת, בעיקר בחו״ל, והוא מתגלגל באופן ישיר למשלמי המיסים. שיקום המוניטין שנהרס יימשך שנים, ולא יוכל להסתכם בהצהרות ריקות על תקציב אחראי.

שוד (חוקי) לאור יום: באוצר פועלים לרושש את מעמד הביניים הישראלי

ממכירת דירה יחידה, דרך קניית רכב חדש ועד לחסכונות הפנסיה והגמל – כמעט כל פעולה כלכלית של ישראל העובדת, אמורה להיתקל בהכבדת מיסים דרמטית החל מ-2025. האם הציבור יתנגד?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1031500

משרד האוצר השלים את הכנת חוברת המיסים לקראת תקציב 2025. קחו אוויר כי בין היתר מציעים שם:
‏- שחיקת הקצבאות ונקודות הזיכוי (אי הצמדתן למדד המחירים לצרכן) תחול לא רק ב-2025, *אלא גם ב-2026 וב-2027*. ב-2028 תהיה הצמדה למדד 2027 בלבד (ללא פיצוי על האינפלציה בשאר תקופת ההקפאה).
‏- הקפאת מענק העבודה לעובדים בשכר נמוך, וסכומי המקסימום המזכים במענק - לפי אותו מודל, עד 2028, עם שיקול דעת מצומצם להקלה של שר האוצר.
‏- גביית מס יסף של 3% מבעלי הכנסות גבוהות - תחול מעתה גם על רווח ממכירת דירה יחידה למגורים, בכל סכום! מדרגות מס הרכישה, הפטור ממס שבח והפטור על מיסוי הכנסות משכירות - יוקפאו.
‏- מס רווחי הון מיוחד: הטלת 2% מס נוספים על מי שהכנסתם ההונית חייבת גבוהה מ-721,000 ש״ח בשנה
‏- העלאת הבלו (מס) על חלק מסוגי הדלק והגבלה משמעותית על ניכוי הוצאות הדלק מתשלום המס
‏- מס על הרווח בקרנות ההשתלמות החל בשנה ה-7 לחיסכון (מועד נזילות הכספים) - 1.4 מיליארד ש״ח בשנה
‏- מס על פנסיות מעל 10,350 ש״ח לגבר או 11,555 לאישה כמו היום (התקרה אמורה היתה לעלות בשנים הקרובות).
‏- הגבלת הפטור ממס על הפקדה לפנסיה ל-2 משכורות ממוצעות (במקום 3.3 כיום) - העובדים ישלמו עוד כ-1.1 מיליארד ש״ח ב-2025
‏- ביטול מחצית הפטור ממס על סיגריות בדיוטי פרי מיוני 2026 עד יוני 2028, וביטולו המוחלט של הפטור החל מיוני 2028 (לא מתעמתים עם הציבור לפני הבחירות).
‏- ביטול הפטור ממע״מ על שירותי תיירות נכנסת
‏- צמצום הטבות המס ברכישת רכב ירוק בסך עד אלפי שקלים - 650 מיליון ש״ח בשנה
‏- מס על רווחים ״כלואים״ (לא מחולקים כדיבידנד) של חברות - 10 מיליארד ש״ח ב-2025
‏- ביטול נקודות הזיכוי ממס לעובדים זרים ופלסטינים המועסקים בשטחים ע״י ישראלים.

האם האוצר מכין את הקרקע למיסוי הפנסיות? מסמך של הכלכלן הראשי טוען כי הפטור הקיים בהפקדת ומשיכת כספים, כ-34 מיליארד ש״ח בשנה, הוא הגדול ב-OECD למקבלי שכר ממוצע (אך רק ה-10 בגובהו לבעלי ההכנסות הגבוהות). העשירונים העליונים נהנים יותר מהפטורים - פשוט כי הם חוסכים יותר מעבודה - ולהערכת הכלכלן הם לא יצמצמו את חסכונותיהם גם אם יוטל מס על הפנסיה. בסיום הניתוח מוצגים צעדים שיגדילו את הגבייה מהפנסיות, בעיקר בעשירונים 9 ו-10, בהיקף שנתי של 5-10 מיליארד ש״ח.

דרמה בנתוני ההגירה מישראל:
בלמ״ס מדווחים כי ב-2023, מס׳ העוזבים את הארץ קפץ לנתון חסר תקדים של יותר מ-55,000 איש.
הזינוק נובע בחלקו מתיקון מוצדק (שמיד אסביר) בשיטת המדידה עצמה, אך נותר חריג מאוד גם בנטרול השינוי הזה.

עד היום, הגירה נחשבה כהיעדרות רצופה מהארץ למשך שנה לפחות, וכך ביקורי מולדת של ישראלים השוהים בחו״ל הוציאו אותם מהסטטיסטיקה הרשמית.
כעת, שונו ההגדרות כך ששהות בת 275 ימים בשנה מחוץ לישראל, מספיקה כדי להגדיר אדם כמי שאינו חי בארץ - קריטריון שמספק תמונה אמינה יותר.

לא מפתיע לגלות שעדכון ההגדרה מגדיל את מס׳ העוזבים הרשמי, אך המגמה קיצונית גם לפי המתודולוגיה החדשה:
2021 - כ-31,000 (מול 29,000 חוזרים)
2022 - כ-38,000 (מול 23,000 חוזרים)
2023 - כ-55,300 (מול 27,000 חוזרים, פער של פי 2!)
2024 עד יולי - 40,400 (קצב מטורף, אך נתונים לא מאומתים).

באופן טבעי, בלמ״ס נמנעים מפרשנות לנתונים, אך זינוק מובהק כל כך בהיקפי ההגירה מתכתב בוודאי עם הכאוס שחווינו מאז מערכות הבחירות, המהפכה המשפטית והמלחמה. חשיפת נתוני הרילוקיישן עשויה לעורר דיון ציבורי בסיבות להגירה ובקשר שלה לתחושת ״המחנק הדמוקרטי״ או גורמים אחרים.

מצורפת טיוטת חוק ההסדרים שמופצת בשעות האחרונות בין משרדי הממשלה. עיקריה:
סגירת 5 משרדי ממשלה (טרם נקבעה זהותם)
הפקעת ההחלטה על חלוקת דיבידנדים מהחברות הממשלתיות מידי פוליטיקאים (אמסלם)
הלוואות ממשלתיות להתחדשות עירונית
הפרטת נמל אשדוד
כל מערכת החינוך הממלכתית תעבור לשבוע לימודים בן 5 ימים, ללא שיקול דעת למנהלי בתי הספר (״התאמת שבוע העבודה לצרכי ההורים״)
תשלומי העצמאים למס הכנסה ולביטוח לאומי יאוחדו (כיום מדווחים בנפרד), במטרה לפשט את הגבייה ולהיאבק בהון השחור
החשב הכללי ימנה נציג מטעמו שיפקח על תשלום המשכורות לחיילי צה״ל (נוסה בעבר על כלל תקציב הביטחון ונכשל, כעת האוצר מתמקד בתנאי השכר בלבד)
תכניות רכש והצטיידות של שב״כ והמוסד יחויבו באישור ועדה בהשתתפות שר האוצר - מעיין מנגנון פיקוח חיצוני על שני הגופים
ייחתמו ״מגה הסכמי גג״ עם רשויות מקומיות שיתחייבו להתחיל תוך שנה וחצי בבניית תכניות עם לפחות 15,000 דירות - יקבלו עדיפות בהקצאת תקציבים לבינוי כיתות ותשתיות ציבוריות. ספק אם ניתן ליישם במהירות.
תכניות לפינוי קרקעות: דרישה להעתקת מחנות הקרייה, המכללות בגלילות, תל השומר וצריפין - תוך בינוי יחידות דיור במקומם; פינוי הקרייה החקלאית בבית דגן והקמת יחידות דיור בביה״ס החקלאי ״מקווה ישראל״ - כולם באזורי ביקוש.
קיימים עוד סעיפים רבים בטיוטה שטרם הספקתי לנתח, מוזמנים לקרוא בעצמכם ולהעיר

כשמלחמה בצפון מתקרבת, חובה להגיד לציבור אמת על מצבה הכלכלי של ישראל:
‏הצמיחה השלילית לנפש, ההתייקרויות שיצאו משליטה, הגירעון שעלול להוביל לעוד הפחתה בדירוג, הריבית על האג״ח שזינקה והירידה בקצב הבנייה – אלה תמרורי האזהרה שניצבים מול נאומי היח״צ של סמוטריץ':
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1030486

שמחתי להתארח בפודקאסט המצוין של שלומי אלדר, כדי לדבר על המשבר הכלכלי בצל המלחמה המתארכת, ולסכם את מאבק העיתונאים בחדשות 13.
‏לא לכל שאלה של שלומי היתה לי תשובה מוחצת (נניח, איך תוודאו שמינוי כזה לא יקרה לכם שוב?) ובכל זאת, יצא בעיניי מעניין.
‏מוזמנים להאזין, קישור לפרק המלא (בספוטיפיי):
https://open.spotify.com/episode/11LrIoA63ZrE3CedpzVe1c?si=IKYs7RVCRaqzPxIyfP9few

מי יזכו להגשים חלום, ולבנות את ביתם על שפת הכנרת? זו השאלה שעומדת במוקד המאבק היצרי על 250 מגרשים בקיבוץ "האון" - האחרונים שעוד נותרו פנויים לחופי האגם הלאומי. המדינה מעוניינת למכור את השטח לכל המרבה במחיר, התושבים מזהירים מכפר נופש לעשירים - ודורשים להגריל את הקרקע בזול בין משפחות צעירות. אז מה חשוב יותר: הקמת קהילה חדשה בצפון - או הכנסות ענק לקופת האוצר? מוזמנים לצפות בכתבה המלאה, הערב במהדורה המרכזית של חדשות 13

מאבדים את הצפון: הממשלה פוגעת בסיכוי לשקם את הגליל אחרי המלחמה
לא רק שריפות הענק מעידות על הפקרת חבל ארץ שלם: בצל הפינוי לזמן בלתי מוגבל וירי מסביב לשעון, הפעילות הכלכלית בצפון בהתרסקות – מהתיירות, דרך מפעלי תעשייה ועד לחממות הסטרטאפים. במקום השקעות בשיקום האזור, שמראש התמודד עם קשיים, הממשלה מקצצת פרויקטים – ולא ברור כמה מהתושבים ירצו לחזור לשם ביום שאחרי. מה היה חושב על זה טרומפלדור?
https://www.ice.co.il/ice-team/news/article/1015709