מאמר מ 2021 שעבר ביקורת עמיתים, אך צוטט מעט כי הממסד הרפואי ממש לא אוהב אותו.
המאמר עוסק בקשר בין חיסון לתסמונת המוות בעריסה ומוכיח סטטיסטית את הקשר הזה.
לא אתרגם את כולו, אבל אסכם את עיקריו, להלן.
---‐-----------------------------‐---------------------------
קיים קוד בינלאומי למיון מחלות ICD, שמכיל קודים של "סיבות מוות" שרופאים יכולים לכתוב. קודים אלו נוסחו ע"י ה CDC.
עד 1979 היו קודים של מוות מחיסון, עם תתי קודים שפירטו את סוג החיסון. ב 1979 כל הקודים שמתיחסים ל"מוות מחיסון" בוטלו. בעקבות כך הקונגרס העביר ב 1986 את חוק הפיצוים על נזקי חיסונים שבעקביתיו הוקמה מערכת הדיווח על נפגעי חיסון VAERS.
לפני קמפיין החיסונים שהחל בשנות ה 60, מוות בעריסה (כונה באנגלית crib death) היה כל כך נדיר שכלל לא הופיע בסטטיסטיקות. לאחר הכנסת חיסון ה DPT, פוליו וחצבת, לקראת 1969 החלה מגפת "מוות לא צפוי של תינוק" שהכריחה את החוקרים להמציא מושג חדש בשם "סינדרום המוות בעריסה", באנגלית SIDS.
ב 1973, הוסיפו את "סיבת המוות" SIDS לרשימת קודי ה ICD, וכפי שנאמר קודם ב 1979 כל קודי ה"מוות מחיסון" בוטלו.
בשנות ה 80 היתה עליה חדה במקרי ה SIDS שגרמה להורים לחשוד בקשר שלו לחיסון, דבר שגרם להססנות כלפי חיסוני הילדות. הרשויות יצאו בקמפיין בשם שינה בטוחה שבו המליצו להורים להשכיב את ילדיהם על הגב. במקביל הגדירו מושג כללי יותר
SUID=sudden unexpected infant death
כלומר ללא המילה "סינדרום" לתיאור מוות לא צפוי, שמכיל בתוכו את SIDS ו"חניקה במיטה", וכמוכן "מוות מסיבות לא ידועות" היתה גם אפשרות רישום.
בין 1992 ל 2001 חלה ירידה של 8.6% לשנה במקרי ה SIDS (כביכול ה"קמפיין" הנ"ל עזר) אך במקביל חלה עליה של 11.2% לשנה במקרי ה"חניקה במיטה" - ראו גם גרף מפוסט קודם.
כלומר ה SIDS סווג מחדש ל"חניקה במיטה" ו"סיבות לא ידועות", המחבר גם נותן אוסף של מאמרים שמוכיחים את הסיווג מחדש reclassification.
סיכום עד כה
1⃣. בוטלו סעיפי הרישום של מוות מחיסון
2⃣. מיתות אלו נרשמו כ SIDS במקום.
3⃣. כשעלו על ה SIDS הזיזו מקרים לסיבות חלופיות.
בשל כך קשה להוציא אומדן מהימן מתוך רישום סיבות המוות, ולכן המחבר פנה ל VAERS. בתקופה שבין 1990 ל 2019 התקבלו 700 אלף תלונות הכוללות מגוון של תופעות לוואי ועד מוות.
הוא שלף משם את כל המיתות של ילדים בני פחות משנה, שמתו בין 0 ל 60 ימים לאחר החיסון, וקיבל מדגם של 2605 תינוקות.
מתוך המדגם הכולל הזה הוא גם יצר תת מדגם של 1048 תינוקות שסיבת המוות שלהם נרשמה כ SIDS. הוא הריץ על המדגם המלא ועל תת המדגם את אותה בדיקה וקיבל תוצאות דומות. כדי לקצר, אתאר להלן את התוצאות על המדגם המלא.
ובכן אם המוות של 2605 התינוקות לא קשור לחיסון, הוא אמור להתפלג אחיד על 60 הימים, כלומר 43.42 מיתות ליום או 304 לשבוע. בפועל מתו ביום הראשון 440 (מול 43.42 המצופה) ובשבוע הראשון 2041 (מול 304 המצופה).
כלומר במקום קצב אחיד של תמותה במהלך 60 ימים, היה קצב רצחני (תרתי משמע) בתחילת התקופה שדעך בהמשך.
ההסתברות לכך שזה לא קשור לחיסון היא קטנה מ 1 ל 100 אלף. להשוואה, זה כמו להטיל מטבע 17 פעמים ולקבל ברצף עץ בכול ההטלות.
המשך המאמר מנתח את התקופה שבין 1930 ל 1990 ומביא ראיות מתקופה זו על הקשר בין חיסונים ומוות. הוא גם מדווח על מקרים של משפחות שקיבלו בתקופה האחרונה פיצויים על מוות מחיסונים.
לא אתרגם את ההמשך, להלן הקישור למאמר:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8255173/
המאמר עוסק בקשר בין חיסון לתסמונת המוות בעריסה ומוכיח סטטיסטית את הקשר הזה.
לא אתרגם את כולו, אבל אסכם את עיקריו, להלן.
---‐-----------------------------‐---------------------------
קיים קוד בינלאומי למיון מחלות ICD, שמכיל קודים של "סיבות מוות" שרופאים יכולים לכתוב. קודים אלו נוסחו ע"י ה CDC.
עד 1979 היו קודים של מוות מחיסון, עם תתי קודים שפירטו את סוג החיסון. ב 1979 כל הקודים שמתיחסים ל"מוות מחיסון" בוטלו. בעקבות כך הקונגרס העביר ב 1986 את חוק הפיצוים על נזקי חיסונים שבעקביתיו הוקמה מערכת הדיווח על נפגעי חיסון VAERS.
לפני קמפיין החיסונים שהחל בשנות ה 60, מוות בעריסה (כונה באנגלית crib death) היה כל כך נדיר שכלל לא הופיע בסטטיסטיקות. לאחר הכנסת חיסון ה DPT, פוליו וחצבת, לקראת 1969 החלה מגפת "מוות לא צפוי של תינוק" שהכריחה את החוקרים להמציא מושג חדש בשם "סינדרום המוות בעריסה", באנגלית SIDS.
ב 1973, הוסיפו את "סיבת המוות" SIDS לרשימת קודי ה ICD, וכפי שנאמר קודם ב 1979 כל קודי ה"מוות מחיסון" בוטלו.
בשנות ה 80 היתה עליה חדה במקרי ה SIDS שגרמה להורים לחשוד בקשר שלו לחיסון, דבר שגרם להססנות כלפי חיסוני הילדות. הרשויות יצאו בקמפיין בשם שינה בטוחה שבו המליצו להורים להשכיב את ילדיהם על הגב. במקביל הגדירו מושג כללי יותר
SUID=sudden unexpected infant death
כלומר ללא המילה "סינדרום" לתיאור מוות לא צפוי, שמכיל בתוכו את SIDS ו"חניקה במיטה", וכמוכן "מוות מסיבות לא ידועות" היתה גם אפשרות רישום.
בין 1992 ל 2001 חלה ירידה של 8.6% לשנה במקרי ה SIDS (כביכול ה"קמפיין" הנ"ל עזר) אך במקביל חלה עליה של 11.2% לשנה במקרי ה"חניקה במיטה" - ראו גם גרף מפוסט קודם.
כלומר ה SIDS סווג מחדש ל"חניקה במיטה" ו"סיבות לא ידועות", המחבר גם נותן אוסף של מאמרים שמוכיחים את הסיווג מחדש reclassification.
סיכום עד כה
1⃣. בוטלו סעיפי הרישום של מוות מחיסון
2⃣. מיתות אלו נרשמו כ SIDS במקום.
3⃣. כשעלו על ה SIDS הזיזו מקרים לסיבות חלופיות.
בשל כך קשה להוציא אומדן מהימן מתוך רישום סיבות המוות, ולכן המחבר פנה ל VAERS. בתקופה שבין 1990 ל 2019 התקבלו 700 אלף תלונות הכוללות מגוון של תופעות לוואי ועד מוות.
הוא שלף משם את כל המיתות של ילדים בני פחות משנה, שמתו בין 0 ל 60 ימים לאחר החיסון, וקיבל מדגם של 2605 תינוקות.
מתוך המדגם הכולל הזה הוא גם יצר תת מדגם של 1048 תינוקות שסיבת המוות שלהם נרשמה כ SIDS. הוא הריץ על המדגם המלא ועל תת המדגם את אותה בדיקה וקיבל תוצאות דומות. כדי לקצר, אתאר להלן את התוצאות על המדגם המלא.
ובכן אם המוות של 2605 התינוקות לא קשור לחיסון, הוא אמור להתפלג אחיד על 60 הימים, כלומר 43.42 מיתות ליום או 304 לשבוע. בפועל מתו ביום הראשון 440 (מול 43.42 המצופה) ובשבוע הראשון 2041 (מול 304 המצופה).
כלומר במקום קצב אחיד של תמותה במהלך 60 ימים, היה קצב רצחני (תרתי משמע) בתחילת התקופה שדעך בהמשך.
ההסתברות לכך שזה לא קשור לחיסון היא קטנה מ 1 ל 100 אלף. להשוואה, זה כמו להטיל מטבע 17 פעמים ולקבל ברצף עץ בכול ההטלות.
המשך המאמר מנתח את התקופה שבין 1930 ל 1990 ומביא ראיות מתקופה זו על הקשר בין חיסונים ומוות. הוא גם מדווח על מקרים של משפחות שקיבלו בתקופה האחרונה פיצויים על מוות מחיסונים.
לא אתרגם את ההמשך, להלן הקישור למאמר:
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8255173/
