משרד המשפטים - הערוץ הרשמי  

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד סעיד חסנין (62) משפרעם, עיתונאי המשמש גם ככרוז של קבוצת בני סחנין, הנאשם במגע עם סוכן חוץ וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, לאחר שבראיונות לתקשורת הזדהה ושיבח את מעשי החמאס ואת היחס שנתן לחטופים הישראלים, וכן שיבח את חסן נסראללה וארגון חיזבאללה על עמידתם לצד הפלסטינים.

בכתב האישום, שהגישה עו"ד מאיה מצליח מפרקליטות מחוז חיפה, נאמר שחסנין הוא דמות מוכרת ומשפיעה בקרב החברה הערבית בישראל. הוא עובד כעיתונאי ושדר רדיו, וכן שימש עד למעצרו ככרוז קבוצת הכדורגל בני סחנין.

לפי כתב האישום, לפני כשבועיים התראיין חסנין בערוץ הטלויזיה אל-אקצא, המופעל ע"י ארגון הטרור חמאס, שהוכרז כבר בתחילת שנת 2019 כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור, ומכאן שהמגע עם גורמים בערוץ כמוהו כמגע עם סוכן חוץ. במהלך שידור הראיון הוצגו על המרקע ארבעה מסכים שונים: במסך אחד נראו לסירוגין חסנין והמראיין; בשלושת המסכים הנוספים הוקרנו סרטונים שונים, ובין היתר תיעוד מעמד שחרור החטופים הישראלים בעזה; העברת החטופים לידי הצלב האדום; קטעי וידאו מאירועי השבעה באוקטובר ועוד.

במסגרת הראיון נשא חסנין דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון החמאס, תוך שהוא מצדיק ומהלל את פועלו, מהדהד את הנרטיב שמפיץ ארגון החמאס ותוך שהוא מעביר מסרים לערביי ישראל. בין היתר אמר: "ראשית, מה שעשה עומר שם טוב הוא לא עשה זאת במקרה. הוא נישק את ראשיהם של השובים שלו... הוא עשה זאת כדי להראות לעולם, לנתניהו ותומכיו שמה שחושבים נתניהו והישות הציונית, שבניגוד למחשבתם, הם קיבלו יחס אנושי, בניגוד למה שעושה ממשלת הכיבוש ומשטרת הכיבוש עם האסירים הפלסטינים... איפה כל אלה ששיווקו? ההתנגדות האסלאמית התייחסה אליהם בצורה אנושית לחלוטין, על פי ההלכה האסלאמית, והוכיחה לעולם כולו שההתנגדות האסלאמית, חמאס, שומרת על כבוד האדם ועל כבוד הנשים שנשבו בידיה של תנועת חמאס בשביעי לאוקטובר. הם שמרו עליהם בהתאם להלכה, לדת ולמצפון הפלסטיני".

עוד אמר: "11 שנים הישאם אל-סייד היה מוחזק בידיה של ההתנגדות הפלסטינית ברצועת עזה למרות שהוא חייל בצבא הכיבוש, וישנם אנשים בעלי נפש חלשה שמצטרפים לדרך החייל ומשרתים בצבא האויב... תנועת חמאס רצתה להראות לאלה שהיא מתנהלת לפי מידותיה המוסריות ורצתה לומר לאלה, לכל מי שחושב להתגייס לצבא האויב, שיחשוב הרבה".

בנוסף, סמוך לחיסולו של חסן נסראללה על ידי חיל האוויר, התראיין חסנין לערוץ הפלסטיני "קודסונה" (ירושלים שלנו), שמטרתו לקדם ולהגשים את המטרות והשאיפות של הפלסטינים, לרבות "שחרור" אדמתו, ואמר דברי שבח והזדהות עם חיזבאללה ונסראללה. בין היתר אמר: "לא היה לכבוד הסיד חסן נסראללה למות אלא באופן הזה, הוא ביקש למות כשהיד ומת שהיד...".

בבקשת המעצר עד תום ההליכים ציינה עו"ד מצליח, כי "פוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה במעשי הנאשם, ובפרט בדברים שנשא בערוץ שמוגדר כארגון טרור, ואשר כל תכליתו לחתור נגד מדינת ישראל ונגד קיומה, הוא ממשי גבוה וחמור. לא זו בלבד שהמשיב הביע הזדהות ושיבח את ארגון הטרור חמאס ומעשיו בשבעה באוקטובר, ומאז הדהד את הנרטיב השקרי שארגון הטרור מפיץ ביחס ליחסו לחטופים הישראליים, נסיבות לקיחתם בשבי ועוד, הוא אף הגדיל לעשות ופנה לערביי ישראל בקריאות שלא לשרת בצה"ל והפיץ מסרים שקריים שעשויים לפגוע במרקם החברתי העדין של החברה בישראל – מסרים המזוהים ומשרתים באופן ברור ומוחלט את ארגוני הטרור שנלחמים בישראל. כל זאת עשה בהיותו עיתונאי אזרח המדינה, בהיותו דמות מוכרת ומשפיעה בקרב החברה הערבית בישראל ופוטנציאל הנזק והסכנה לביטחון המדינה בשל כך הם אף גבוהים יותר. מעשיו מעידים על תעוזה וחוצפה גדולים, על כך שהוא אינו מכבד את חוקי המדינה וחותר נגדה ממש כפי שחותר נגד ארגון הטרור שדיבר בשבחו".

בנוסף לעבירות של מגע עם סוכן חוץ וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, חסנין נאשם בהשמדת ראיות, לאחר שהשמיד את הטלפון ששימש אותו לצורך התקשרות עם גורמים בערוץ אל-אקצא במהלך הראיון.

סקר גזענות והפליה במקום העבודה בשירות הציבורי – סיכום ממצאי הסקר

35% מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט חוו גזענות או היו עדים לה במקום העבודה במהלך השנה החולפת, כך עולה מסקר שבחן גזענות במקום העבודה בשירות הציבורי, בהשתתפות כ-6,400 עובדים במגזר הציבורי.

מטרת הסקר, שבוצע ביוזמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, הינה לשקף תמונת מצב, על מנת לסייע בבניית תוכניות עבודה ופעולות מערכתיות שיביאו ליצירת סביבה בטוחה ומכילה לכלל העובדות והעובדים במגזר הציבורי, והטמעת תרבות ארגונית נוגדת גזענות ומקדמת שוויון לכל אדם.

על פי ממצאי הסקר, 14% מכלל המשיבים דיווחו כי חוו בעצמם מקרה גזענות במקום העבודה על רקע לאום, מוצא, צבע או דת, בעוד 17% דיווחו כי היו עדים למקרה כזה. כאשר המשיבים השתייכו לאוכלוסיות הגיוון או קבוצות מיעוט, שיעור המשיבים עולה בצורה דרמטית, כאשר 35% מהם השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזעני או היו עדים לכך.

בפילוח לפי אוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט, 48% מיוצאי אתיופיה השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם, 43% מהחברה הערבית דיווחו כי חוו אירוע גזעני במקום העבודה, 33% מהחברה הדרוזית, 23% מהחברה החרדית ו-22% מיוצאי ברה"מ לשעבר.

בהתאם להמלצות דו"ח פלמור לצמצום הגזענות בשירות הציבורי, מזה מספר שנים פועלים ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, בדומה לממונים למניעת הטרדות מיניות. בשאלה האם ידוע לך שיש ממונה על מניעת גזענות בארגון, 35% השיבו כי לא יגעו שיש ממונה בארגון לעומת 65% שהשיבו כי הם מודעים לכך.

בבחינת השאלה על איזה רקע התרחשו מקרי הגזענות שדווחו, נמסר כי 48% אירעו על רקע לאום או דת, 36% על רקע מוצא, עדה או צבע עור ו-16% על רקע מידת דתיות (חרדי, חילוני, מסורתי, דתי וכו').

בבחינת סוג הגזענות או ההפליה בהן נתקלו המשיבים, מרביתם ציינו כי נתקלו בהתבטאות או התנהגות גזענית של עובד אחר (631 משיבים), אפליה בקידום או בהזדמנות להתפתחות מקצועית (492), בדיחות או הערות עוקצניות על קבוצת הזהות שלהם (412), הערות מכלילות בזמנים של מתיחות חברתית או פוליטית (395) או התבטאות או התנהגות גזענית של ממונה (394) והתבטאות או התנהגות גזענית של מקבל שירות (323).

על השאלה האם דיווחו על מקרי גזענות שחוו, מרבית הנשאלים השיבו כי לא דיווח על המקרה (75%), 11% דיווחו ברוב המקרים, 10% דיווחו בכל המקרים שנחשפו אליהם ו-4% דיווח במיעוט המקרים. מתוך אלו שלא דיווחו, 323 לא עשו זאת מחשש להשלכות שליליות עליהם, 301 לא חשבו שהדיווח יטופל ברצינות ו-275 ענו כי לא רצו להתעסק בכך.

בין התלונות שהתקבלו בשנה האחרונה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: נהג אמבולנס ממוצא ערבי התלונן כי מאבטח באחד מבתי החולים במרכז הארץ כינה אותו בכינוי גזעני על רקע מוצאו בעת שהגיע למקום במסגרת פינוי פצועים, אישה חרדית התלוננה בטענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, תלמיד בית ספר התלונן כי מורתו השתמשה בכינוי הגזעני 'מוזיקה של כושים', לצד מאות תלונות נוספות שהתקבלו על מקרי גזענות או הפליה במרחב הציבורי.


מצ"ב סיכום ממצאי הסקר, לשימושכם.

בברכה,

יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה וקבע כי אדם שניסה לפלוש לשטח של המדינה באמצעות חניית רכבו על השטח יחויב בתשלום פינוי הרכב ואחסונו כתנאי לשחרורו.

במשך השנים האחרונות מנהלת רשות מקרקעי ישראל מאבק משפטי מתמשך בנוגע לאכיפת הבעלות על הקרקעות בבית קברות הסמוך לצומת להבים-רהט. במקביל להליכים המשפטיים, מבצעת רשות מקרקעי ישראל פעולות לאכיפת החוק ולמניעת פלישה מחודשת לשטח.

לפני מספר חודשים, במסגרת פעולות האכיפה, של רשות מקרקעי ישראל פונתה פלישה לשטח המדינה, ובמהלך הפינוי נגררה משאית שחנתה במקום ועבור שחרורה דרשה המדינה תשלום בגין גרירה ואחסנה. בעל המשאית הגיש לבית המשפט בקשה להשבת תפוס בטענה כי למדינה לא היה מקור חוקי לתפיסת המשאית מלכתחילה, וגם לא היה מקור חוקי להתנות את שחרורה עד לתשלום הוצאות הגרירה והאחסנה שנגרמו למדינה.

בתגובה לבקשה, טענה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באמצעות עו"ד מתן כהן מפרקליטות מחוז דרום, כי מדובר בפלישה בלתי חוקית לשטח המדינה. עוד צוין כי מדובר באזור שבו בוצעו כ-200 פעולות פינוי פלישות וכי עתירות שונות שהגישו הפולשים נדחו בעבר על ידי בתי המשפט.

בית המשפט דחה את טענות בעל המשאית וקיבל את עמדת המדינה במלואה.

בהחלטתו קבע שופט בית משפט השלום ערן צברי: "...מדובר בשטח בו המדינה מבצעת פעולות אכיפה רבות מזה למעלה מעשור..., וכי פעם אחר פעם משפחתו של המבקש פולשת ועושה מאמץ להתבסס מחדש במקום. באופן קונקרטי למבקש הוא ידע על מאמצי מניעת הפלישה, ונתקבל בפקח.. גם במסגרת פעולות הרחקה מהמקום. עוד במקרה לפני באופן מובהק הקרקע שייכת למדינה כפי שנקבע אף מפורשות במספר פסקי דין, וכעולה מנסח המקרקעין."

עוד קבע השופט כי מעת שישנה פלישה למקום, המדינה זכאית ואף חייבת לעמוד על האינטרס הציבורי להגנה על שטחי הציבור ובהתאם לעמדת המדינה אין מקום במתן התראה מוקדמת טרם ביצוע פינוי כאמור. וההוסיף "המדינה אם כן מבכרת פעולות אכיפה בלתי מתפשרות, ולא נכונה לנהל משאים ומתנים, כמו כן פעולות הרחקה ואזהרה. עמדה זו מקובלת עלי, בפרט מאחר והרשויות הנוגעות בדבר הן האמונות על השמירה על השטחים שבבעלות המדינה ועל נכסי הציבור, ואל לו לבית המשפט להגדיר איזו דרך עדיפה וכיצד על המדינה לשמור על משילותה בשטח."

לאור האמור, בית המשפט קבע כי על המבקש לשלם את העלויות הכרוכות בפינוי המשאית ואחסונה.

את רשות מקרקעי ישראל ייצג עו"ד מתן כהן מפרקליטות מחוז דרום ועו"ד אלדר גלבוע ממרחב שמירה דרום.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד שבעה נאשמים, בהם בגירים וקטין, בגין חדירה לשטח מעבר ארז בניגוד לחוק וסירוב להישמע להוראות כוחות הביטחון.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מזל מנשה קסהון מפרקליטות מחוז דרום, ב-29 בפברואר 2024 בשעות הצהריים התכנסו כמאה איש באזור תחנת הרכבת בשדרות ויצאו יחד לכיוון מעבר ארז, אשר נסגר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ביניהם גם הנאשמים. עם הגעתם למעבר ארז, כעשרים אנשים חצו את חומת הבטון דרך פתח המעבר ונכנסו מאות מטרים לתוך שטח רצועת עזה. חיילי צה"ל שהוצבו במקום פעלו להחזרתם באמצעות גרירתם בכוח או העברתם ברכבים צבאיים, ולאחר מכן יצרו מחסום אנושי כדי למנוע חדירה נוספת. במקביל, חלק גדול מהמתקהלים, ובהם הנאשמים, חצו את גדר הברזל והקימו שני מבנים ארעיים באמצעות לוחות עץ שהביאו עמם. על אחד המבנים תלו שלט עם הכיתוב "גוש קטיף".

חיילי צה"ל הורו למתקהלים לעזוב את המקום, תוך שהדגישו בפניהם כי מדובר בשטח צבאי סגור. כוחות משטרה הוזעקו למעבר כדי לסייע בפינוי, ורוב המתקהלים עזבו את המקום בהתאם להנחיות. עם זאת, חלק מהנאשמים התיישבו על רצפת אחד המבנים הארעיים וסירבו להתפנות, דבר שחייב את השוטרים והחיילים לפנותם תוך שימוש בכוח סביר. חלק מהנאשמים ביניהם גם הקטין אף התנגדו באופן אקטיבי, וכתוצאה מההתנגדות חלק מהשוטרים נפלו במהלך הפינוי.
לאורי פלסי (50), אליהו מנחם שפירו (20), נדב חיים שלום אטיה (19), עמוס יהודה עזריה (44), יאיר הראל בן ברוך (24), שוהם שושנה אור ישראל (22) ולקטין יוחסה עבירה של כניסה למקום צבאי ללא היתר. לכלל הנאשמים פרט לעזריה יוחסה גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.