משרד המשפטים - הערוץ הרשמי

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 18.5 שנות מאסר וקנס בגובה 150,000 ₪ על יוליד אבו עגינה שהורשע בסחר בנשק וסמים בהיקף של כחצי מיליון ₪. בנוסף גזר ארבע שנות מאסר על עודאי אבו עגינה שהורשע בסחר בסמים.

כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום עוסק בפרשה רחבת היקף של סחר בנשק וסמים, הכוללת 13 אישומים נגד שמונה נאשמים. במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמות לעונש, הודו והורשעו שניים מהנאשמים. יוליד הורשע בשבע עבירות של סחר בנשק (אקדחים, רובי סער ורובה קלצ'ניקוב), וכן בשתי עבירות של סחר בקוקאין, תמורת סכומים שהסתכמו במאות אלפי שקלים. עודאי הודה והורשע בשתי עבירות של סחר בסמים מסוכנים, כאשר תיווך ומסר קוקאין לסוכן משטרתי פעמיים.

במסגרת הטיעונים לעונש ציין עו"ד רפאל אביב מפרקליטות מחוז דרום את פוטנציאל הנזק העצום אשר יכול היה להיגרם אם הנשקים שמכר יוליד היו מגיעים לשוק החופשי, ולא לידי סוכן משטרתי.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בב"ש השופט יואל עדן קיבל את עמדת הפרקליטות ביחס לחומרת המעשים וקבע כי יוליד הינו הגורם המרכזי, המוביל והיוזם בעבירות הנשק, והוא מבצע אותן בעצמו ובאמצעות אחרים. ליוליד גישה לכלי נשק רבים, מסוגים שונים, אקדחים, רובי סער ורימונים, והוא עוסק משך פרק זמן של למעלה משנה באופן אינטנסיבי בסחר בנשק, כאשר בחלק מהזמן היה הוא במעצר וביצע את העבירות מתוך המעצר, תוך שהוא מפעיל אנשים אחרים. כמו כן ציין, כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש לתת את הדעת לסוג הנשק ולפוטנציאל הקטלני של סוג הנשק. כלי הנשק שנמכרו כוללים ארבעה רובי סער אשר להם פוטנציאל נזק גבוה עד מאוד, והפוטנציאל לפגיעות בגוף ובנפש הינו ממשי.

לאור האמור גזר השופט על יוליד מאסר בפועל למשך 18.5 שנים, קנס בגובה 150,000 ₪, מאסר על תנאי, ופסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים (מיום שחרורו); על עודאי נגזר מאסר בפועל למשך 4 שנים, הפעלת מאסר על תנאי (בחופף), קנס בגובה 30,000 ₪, מאסר על תנאי וכן פסילת רישיון נהיגה למשך שנה (מיום שחרורו).

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד אברהם פדידא (62) תושב צוחר, בגין עבירות מין שביצע בשני ילדיו הקטינים של חברו.

על פי כתב האישום, שהגישה עו"ד איילת קדוש, מפרקליטות מחוז דרום, אנס פדידא את בתו בת ה 13 של חברו במספר הזדמנויות וביצע בה מעשים מגונים ומעשי סדום, תוך שימוש בכוח ואיומים כי יפגע באחיה הקטין אם תסרב להיענות לו. חלק מהמעשים בוצעו בזמן שאחיה הקטן ישן בסמוך. בנוסף, כאשר מלאו לבנו של חברו כ-10 שנים, תקף אותו פדידא וביצע בו מעשים מגונים במספר הזדמנויות, בעת שהשניים שהו בביתו. עוד עולה מכתב האישום כי פדידא לא הסתפק בביצוע המעשים אלא גם איים על הקטינים במטרה למנוע מהם לחשוף את שאירע, ואף הבהיר להם כי ימשיך לפגוע בהם אם לא יצייתו לדרישותיו.

בנוסף, בתחילת השבוע הגישה עו"ד מזל מנשה קסהון מפרקליטות מחוז דרום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נוסף נגד תושב הדרום (43), אשר ביצע במספר הזדמנויות עבירות מין בביתה הקטינה של מי שהייתה בת זוגו.

בפרקליטות ביקשו לעצור את שני הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים.

לתשומת ליבכם חל איסור מוחלט על פרסום כל פרט העלול להוביל לזיהוי המתלוננים.

בנוסף, כתבי האישום ובקשות המעצר אסורים בפרסום פרט לאמור בהודעה זו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד יערי רואש לתפקיד פרקליט מחוז דרום (אזרחי). עו"ד רואש, המשמש כיום כמנהל מחלקת המקרקעין בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), יחליף את עו"ד ציון אילוז, שסיים לאחרונה כהונה קצובה של 8 שנים.

חברי ועדת המכרזים היו שופטת בית המשפט המחוזי (בדימוס) בלהה גילאור (יו"ר); פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן; היועץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי, עו"ד אריאל סיזל; ויו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין.

עו"ד רואש (53), נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא בוגר תואר שני במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא החל את דרכו המקצועית בשנת 1997 כמתמחה בפרקליטות מחוז דרום (אזרחי). לאורך השנים, טיפל במגוון תחומי העיסוק של הפרקליטות האזרחית: תביעות נזיקין, תביעות חוזיות, מעמד אישי, עתירות מינהליות, ערעורים על החלטות אגף השיקום ועוד. טרם מינויו לראש מחלקה, שימש כממונה על המחלקה המסחרית.

ב-10 השנים האחרונות ניהל עו"ד רואש את מחלקת המקרקעין בפרקליטות המחוז, המתמודדת עם אתגרים מורכבים ורגישים. בין הנושאים המרכזיים שבהם עוסקת המחלקה: הסדרת התיישבות הבדואים בדרום, סכסוכי קרקעות עם תובעי בעלות בדואים, שמירה על קרקעות המדינה וייצוג רשות מקרקעי ישראל בתיקים עסקיים מסחריים.

בין ההליכים המשפטיים הבולטים אותם הוביל בשנים האחרונות ניתן למנות את תביעות הבעלות של מקבץ אל עראקיב, הליכים בעניין תקיפת הפקעת חוק רכישת מקרקעין, הליכים משפטיים בעניין שמירת קרקע ותביעה להשבת עלויות פינוי, הליכי פינוי בעניין פינויי מקבץ אום אל-חיראן, הליכי פינוי לטובת הרחבת העיר דימונה, עתירות מינהליות והליכים משפטיים בעניין מכרזים והקצאת מגרשים לטובת פיתוח והסדרת התיישבות, תביעות עסקיות בעניין פדיון קרקע, מחצבות, אזורי תעשיה, מיזמים סולריים, הליכים הקשורים לפינוי והעתקת בריכות המלח באילת, הליכים בעניין הגנה על זכויות חופי הים באילת, כגון פרשת הרפסודה הלבנה, ותביעות יזומות משמעותיות להסדרת שימושי קרקע ולדמי שימוש.

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד נאשמת מהצפון, כבת 71, בגין חטיפה לשם סחר בני אדם, סחר בבני אדם, גניבת קטין ושיבוש הליכי משפט. הנאשמת כאפוטרופוסית של המתלוננת, מסרה את התינוק של המתלוננת לאימוץ ללא הסכמתה כנדרש.
לפי כתב האישום שהגישו עו"ד נורית הדס ועו"ד חני עזרא מפרקליטות מחוז צפון, הנאשמת עסקה בסיוע לאנשים הסובלים ממחלת נפש. בשל פעילותה זו של הנאשמת, פנו אליה אנשים שונים בבקשה שתסייע לבעלי צרכים מיוחדים, ובכלל זה כאלו הסובלים ממחלות נפש. בחודש מאי 2015 מונתה הנאשמת כאפוטרופסית עפ"י דין על המתלוננת.
כשהייתה המתלוננת בשלבים מתקדמים להריונה ובעודה מאושפזת באשפוז פסיכיאטרי, החליטה הנאשמת על דעת עצמה למסור את הילד שייוולד למתלוננת לאימוץ. לשם קידום תוכניתה הנאשמת איתרה בישראל טרם הלידה בני זוג וסיכמה עמם על כך שהילד שייוולד יימסר להם לאימוץ בארה"ב, כשבתמורה בני הזוג יכסו את כלל ההוצאות הקשורות להריון והלידה, מבלי שהנאשמת ידעה את המתלוננת והגורמים הרלוונטיים על תוכניתה זו.
ביום שחרורה של המתלוננת מאשפוזה, טסה הנאשמת עם המתלוננת לניו יורק, מבלי שהנאשמת עדכנה את הרשויות על נסיעתן. בני הזוג הגיעו לארה"ב לקדם את הליך האימוץ מספר ימים לאחר מכן. במהלך שהות המתלוננת בארה"ב, הנאשמת דאגה לקדם את הליך האימוץ ובכלל זה שכירת עורך דין שיטפל בהליך האימוץ בארה"ב, שכירת מטפלת למתלוננת והכנת מסמכים שנדרשו. לאחר הלידה, ולאחר שהתדרדר מצבה של המתלוננת, חתמה הנאשמת על הסכמה לאימוץ בשם המתלוננת, זאת ועוד הנאשמת סייעה לבני הזוג בכל הנדרש להסדרה והשלמת האימוץ באופן מלא בפני הרשויות בארה"ב.
הנאשמת שהתה בארה"ב תקופה קצרה לפני הלידה, שבה לארה"ב לאחר הלידה ולאחר מסירת הילד לאימוץ, שבה לישראל והשאירה את המתלוננת מאושפזת שם. לאחר שחרורה של המתלוננת נותרה המתלוננת לגור בארה"ב לפי החלטת הנאשמת למרות בקשותיה לשוב לישראל. בהיותה בארה"ב הייתה המתלוננת תלויה לגמרי בסביבתה ללא יכולת לדאוג לעצמה, ללא מקורות כספיים, ללא הדרכון, הרחק מהסביבה המוכרת לה ומבלי שהייתה במעקב רפואי מסודר כנדרש במצבה. בספטמבר, כחצי שנה לאחר הלידה רכשה האישה שאירחה את המתלוננת כרטיס טיסה לישראל עבור המתלוננת. לאחר שחזרה לארץ, פעלה המתלוננת להשבת התינוק, תוך שהיא מגישה תלונה במשטרה, בעקבות החקירה אותרו בני הזוג ומקום הימצאו של הילד.
בית המשפט הותיר לפרסם נוסח זה של כתב האישום בלבד, איסור הפרסום חל על שם הנאשמת ושם המתלוננת.
החקירה המורכבת לוותה ע"י פרקליטות מחוז צפון, בשיתוף עם המחלקה הבינלאומית שהייתה אמונה על שיתוף הפעולה הבינלאומי בחקירה.

בתגובה לכתב האישום הוסיפה
עו"ד דינה דומיניץ, המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, בחטיבה החברתית, במשרד המשפטים: "כתב אישום זה הוא ייחודי ותקדימי, הן בישראל והן בעולם, ומייחס לנאשמת עבירות חמורות של סחר בבני אדם וחטיפה למטרת הולדת ילד ונטילתו, תוך ניצול אכזרי במיוחד. העבודה המאומצת והמשותפת שהובילה לחקירה חוצת גבולות מדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה בין גורמי האכיפה והטיפול. אני מקווה כי כתב אישום זה יביא מזור וצדק לאשה הצעירה העומדת בבסיסו, שנוצלה באכזריות על ידי אלו שאמורים היו להגן עליה".

בקרוב: סיוע משפטי מהמדינה לקשישים שנפלו קורבן לעושק

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם היום (ב') תזכיר חוק להערות הציבור, 'הסיוע המשפטי - ניצול אזרחים ותיקים', הקובע כי משרד המשפטים יעניק סיוע משפטי לאזרחים ותיקים ולקשישים אשר נפלו קורבן לניצול כלכלי, וילווה אותם בהליכים משפטיים המתאימים על מנת למצות את זכויותיהם. הסיוע יינתן על ידי המערך לייצוג אוכלוסייה מבוגרת בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, ללא עלות מצד הפונים.

המהלך מגיע על רקע ריבוי מקרים של ניצול כלכלי כלפי קשישים ואזרחים ותיקים בישראל. בשנים האחרונות נחשפו מקרים רבים של קשישים המתקשים פעמים רבות להתמודד עם ניסיונות שיווק אגרסיבי, וכתוצאה מכך מוצאים עצמם קשורים בעסקאות נצלניות אשר אין להם צורך בהן ושכמעט לא ניתן להשתחרר מהן. עסקאות אלה נעשות פעמים רבות תוך ניצול מצבו של האזרח הוותיק- גילו, מצבו הקוגניטיבי, מצבו הבריאותי, קשיי השפה, חוסר הבנת העסקה וחולשתו הכללית.

בסיוע המשפטי של משרד המשפטים מטפלים כבר בימים אלו בפניות מצד אזרחים ותיקים שנפלו קורבן לניצול כלכלי, בהם קשישים שרכשו קופונים שאין ביכולתם לעשות בהם שימוש, כאלו שרכשו טיולים באלפי שקלים אולם אינם מסוגלים לצאת אליהם, קשישים שהעבירו נכסים בשווי מאות אלפי שקלים לאנשים שאינם מכירים, אנשי מקצוע שהבטיחו שירות וגבו תשלומים גבוהים מבלי לספק את השירותים ועוד. ההערכה כי קיימים מקרים רבים אחרים, אולם לא מעט קשישים מעדיפים שלא לפנות לקבלת העזרה, בין אם מתוך בושה ובין אם בגלל החסם הכלכלי.

על פי תזכיר החוק שמגובש בימים אלו על ידי אנשי ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי חוקתי) של משרד המשפטים, מוצע לקבוע כי כל אדם שמלאו לו 65 שנים יוכל להיעזר בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, בהליכים משפטיים בהם נטען כי עסקה שביצע נעשתה תוך ניצול גילו, חולשתו, מצבו הקוגניטיבי, מצבו הבריאותי או קשיי השפה של האדם. הסיוע המשפטי יינתן במקרים אלו מבלי שיהיה צורך לעמוד בנטל מבחן הזכאות הכלכלית, אשר יכול להוות חסם משמעותי בפנייה לקבלת סיוע.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין: ״החוק הוא המשך חיזוק מערך הסיוע המשפטי. הענקת סיוע משפטי לאזרחים ותיקים ולקשישים זהו חוק חברתי ממדרגה ראשונה, שמצטרף לשורת ארוכה של צעדים חברתיים, בין היתר בעניין סיוע משפטי חינם לניצולי שואה. המחויבות שלנו לאזרחים הוותיקים ולניצולי השואה באה לידי ביטוי גם ביוזמה החשובה הזו, שאני מקווה שתאושר במהרה.״

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "אזרחים ותיקים מתקשים וחוששים להיכנס להליך של הגשת תלונה או הגשת תביעה במקרים בהם נפלו קורבן לניצול כלכלי, ולעיתים אף יעדיפו לוותר על הניסיון להשיב את כספם, בין אם בשל קשיי שפה או הבנה, ובין בשל החשש מהתמודדות עם הבירוקרטיה. במסגרת הסיוע המשפטי שיוענק לקשישים, הם ילוו על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים לאורך כל הדרך. זאת, כחלק מההכרה של משרד המשפטים בתופעה החמורה של עושק הקשישים, ובחשיבות שבסיוע לאזרחים ותיקים לעמוד על זכויותיהם בהליכים הנובעים מן הפגיעה".

לתזכיר החוק באתר החקיקה הלאומי: https://www.tazkirim.gov.il/s/detail/a13Qu00000HoZbvIAF

בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים מקדמת הליכי פירוק כנגד עמותת תיאטרון אל חקוואתי

רשמת העמותות במשרד המשפטים הודיעה לבית המשפט כי בכוונתה להמשיך בהליכי הפירוק כנגד עמותת תיאטרון אל חקוואתי (ע״ר). החלטת הרשמת התקבלה בשל ליקויים חמורים שהתגלו בהתנהלות העמותה, לרבות: הגשת דיווחים כוזבים, שאינם תואמים את ההתנהלות הבנקאית של העמותה בחשבונה בישראל; ניהול החלק העיקרי של נכסי העמותה באמצעות חשבון בנק ברמאללה, שאינו תחת פיקוח רגולטורי בישראל ושאינו בבעלות העמותה ואשר לעמותה ומי מטעמה אין גישה אליו; אי שמירה על נכסי העמותה; התנהלות במזומן בהיקף משמעותי ואי הגשת דיווחים כדין לרשמת העמותות.

בחודש ספטמבר 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשת למתן צו לפירוק כנגד עמותת תיאטרון אל חקוואתי (ע"ר), בגין אי הגשת דיווחים ומסמכים כמתחייב על פי דין. לאחר שהעמותה לא התייחסה לדרישות ולהתראות שנשלחו לה, לא השיבה לבקשת הפירוק שהוגשה כנגדה ולא התייצבה לדיון שנקבע בפירוק- ניתן צו פירוק.

העמותה הגישה בקשה לביטול צו הפירוק, ובדיון שנערך בנושא ביטל בית המשפט את צו הפירוק, תוך שהוא קוצב לעמותה פרק זמן לטיפול בליקויים. בעקבות זאת, פעלה רשמת העמותות ישירות מול העמותה על מנת לקבל דיווחים, פרטים ומסמכים לבחינת התנהלות העמותה.

לאחרונה הושלם תהליך בדיקת התנהלות העמותה באמצעות זרוע מודיעין וחקירות ברשות התאגידים ולעמותה נמסר דוח תוצאות הבדיקה שנערכה בעניינה. כאמור, מדוח תוצאות הפיקוח עולים ממצאים בדבר ליקויים חמורים בהתנהלות העמותה. בעקבות כך, עולה כי העמותה פועלת בניגוד להוראות הדין, ולפיכך החליטה רשמת העמותות על הגשת בקשה לפירוק העמותה לבית המשפט.

עו"ד שולי אבני- שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות: "רשות התאגידים מחויבת להבטיח כי עמותות יפעלו בהתאם למטרותיהן, ובאופן שמבטיח כי נכסי העמותה ישמשו לקידום מטרותיה המאושרות בלבד, ישמרו על נכסיהן וימנעו מביצוע פעילות בניגוד להוראות הדין. הממצאים החמורים שהתגלו בהתנהלות עמותת תיאטרון אל חקוואתי מעידים על התנהלות, שאינה עומדת בדרישות הדין. לאור זאת, אנו ממשיכים את הליכי פירוק העמותה".

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שוהם אלבז (20) משדרות, לאחר שסחט באיומים קטין שחשד שהיה מעורב בפציעתו.

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד חן עסיס-לביא מפרקליטות מחוז דרום, בליל האירוע נפצע אלבז במהלך עימות וסבר כי הקטין וחברו אחראים לפציעתו. בעקבות כך, הגיע אלבז בלוויית שניים נוספים לבית משפחתו של הקטין, כשהוא חמוש בסכין גדולה ופניו מכוסות בחלקן. במהלך האירוע, השלושה פרצו לבית, הטילו אימה על ההורים ועל הקטין, ודרשו פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בגין הפציעה. כאשר אביו של הקטין ביקש מהם "לא לעשות עניינים" ענה אחד מהשלושה שאם הם לא היו בבית הם היו שורפים להם את הבית ועושים טרור. בשלב מסוים חשדו השלושה כי אם הקטין התקשרה למשטרה וברחו מהמקום תוך שהם מאיימים שיעשו טרור ויחתכו את הקטין לחתיכות אם לא יקבלו כסף.

למחרת, הלכה אם הקטין לביתו של אלבז, כדי להתלונן בפני אמו על התנהגותו, במפגש נכח גם אלבז שאמר לה כי אינו מוכן לוותר לקטין ודרש שזה ימסור לו את הכתובת של חברו ושאם לא יעשה כן עד יום שישי, הוא יביא לה את הקטין בשקיות.

לאלבז יוחסה עבירה של סחיטה באיומים.

לתשומת לבכם, חל איסור מוחלט על פרסום כל פרט שעלול להוביל לזיהוי הקטין המעורב או בני משפחתו.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דודו מכלוף (50) מאשקלון, המייחס לו עבירות מין חמורות שביצע בשלוש מתלוננות, ביניהן קטינות.

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שירה מוסא מלכה מפרקליטות מחוז דרום, מכלוף ניצל את מעמדו בקשרים זוגיים ואת אמונן של מתלוננות שונות, וביצע בהן עבירות מין חמורות לאורך מספר שנים. בין היתר, אנס מכלוף מתלוננת, עימה היה בקשר זוגי, לאחר שכפה עליה לקיים עימו יחסי מין בניגוד לרצונה בדירתו. כמו כן ביצע מעשים מגונים ואנס קטינה בת 17, שהייתה בתה של בת זוגו לשעבר, תוך ניצול מצבים בהם הייתה תחת השפעת אלכוהול ואף במהלך חופשה משפחתית. במקרה אחר ביצע מעשים מגונים בנערה בת 18 לאחר שהציע לה לשמש כמטפלת עבור בנו הקטין ובשלב מאוחר יותר ניסה למנוע ממנה לדווח על כך.

במהלך ניסיון מעצרו, נמלט מכלוף בנהיגה פרועה באזור ים המלח, תוך סיכון חיי אדם, ונעצר רק לאחר שהשוטרים ירו בגלגלי רכבו. למכלוף יוחס עבירות אינוס, מעשים מגונים, שיבוש מהלכי משפט, מעשה פזיזות או רשלנות, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בנוסף, עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד תושב אופקים בן 38, שביצע עבירות מין באחיינו במשך שנים מאז היה בן 11 ועד לגיל 15. המעשים בוצעו בביתו ובביתו של הקטין בזמן שבני המשפחה לא היו בבית.

בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה במקביל ציינה עו"ד שוורץ, "... הנאשם ביצע עבירות מין חמורות כלפי אחיינו קטין שהיה צעיר מאוד עת התחילו המעשים, במשך כמספר שנים, באופן שיטתי ובמספר רב של הזדמנויות החל משהיה כבן 11 לערך. מסוכנותו של הנאשם מתעצמת נוכח העובדה ששב ומבצע עבירות מין בקטין פעם אחר פעם, בשיטתיות חמורה, ואין מורא הדין חל עליו."

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט שעלול להוביל לזיהוי המתלוננות והמתלונן, כמו כן תוכן כתב האישום ובקשת המעצר שהוגשו כנגד תושב אופקים אסורים בפרסום פרט לאמור בהודעה זו.

ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2025:

במהלך השנה החולפת נפתחו כ-2,000 תיקים בסיוע משפטי של משרד המשפטים לניצולי שואה ולוחמים בנאצים במיצוי זכויות, חובות, דיור, צוואות, מעמד אישי ואפוטרופסות; מספר ניצולי השואה הפונים לקבלת סיוע משפטי פוחת משנה לשנה;

שלום רב,

במהלך השנה החולפת נפתחו כ-2,000 תיקים בסיוע משפטי של משרד המשפטים לניצולי וניצולות שואה, ולוחמים ולוחמות בנאצים, אשר ביקשו לקבל עזרה וייצוג משפטי בנושאים שונים בהם מיצוי זכויות, עזרה בהסדרת חובות, נושאי דיור, צוואות, חובות, אפוטרופסות, מעמד אישי ועוד. הסיוע במגוון תחומים אלו התאפשר בעקבות תיקון חוק הסיוע המשפטי שאושר בחודש מרץ האחרון, שהרחיב את הסיוע המשפטי לכלל התחומים האזרחיים ולא רק לזכויותיהם כניצולי שואה. חשוב לציין כי הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים ניתן ללא עלות מצד הפונים.

בתוך כך, במהלך השנה האחרונה המשיך הסיוע המשפטי לטפל בפונים אשר שהו תחת המצור על לנינגרד, זאת בעקבות החלטת ממשלת גרמניה משנת 2021 לפיה מי ששהה בלנינגרד בתקופת המצור זכאי לקצבה מגרמניה והשלמה מישראל. הסיוע המשפטי טיפל מאז במאות תיקים, ופנה לרשות לזכויות ניצולי שואה על מנת לדאוג שתשולם ההשלמה מיום ההכרה בניצולים כניצולי לנינגרד בתקופת המצור, באופן גורף, כדי שהניצולים לא ייאלצו להמתין זמן נוסף לקבלת השלמת הקצבה. בעקבות ההחלטה, מאות מניצולי שואה ששהו תחת מצור לנינגרד זכו לקבל קצבה חודשית. בעקבות פניית הסיוע המשפטי, הוחלט להקדים את תשלום הקצבאות לניצולי המצור על לנינגרד.

אחד מהפונים הינו יבגני מנויץ' (94), שנולד בשנת 1931 בעיר לנינגרד (ברית המועצות לשעבר). בשנת 1941, כשהיה רק בן 10, צבא גרמניה הטיל מצור על עיר הולדתו. יבגני היה היחידי מבין בני משפחתו ששרד את תקופת המצור. כשהשתחרר מן המצור המשיך לימודיו והתגייס לחיל התותחנים של הצבא הרוסי. בהיותו בן 59, עלה יבגני לישראל עם אשתו ובנו. הסיוע המשפטי ייצג את יבגני במיצוי זכויותיו לקבלת קצבה מוועידת התביעות כולל השלמת קצבה מהרשות לזכויות ניצולי השואה וכך החל לקבל לראשונה קצבה כניצול שואה, כשהוא מעל גיל 90. בהמשך, עורך הדין יוסף בן משה אף ייצג את יבגני מטעם הסיוע המשפטי בהליכים נוספים להעלאת סכום הקצבה.

בנוסף, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייצוג וייעוץ משפטי לניצולי שואה שלקחו חלק בלחימה בנאצים, ומבקשים לקבל הכרה כלוחמים בצבאות שנלחמו נגד הנאצים, בהם פרטיזנים וכאלו שנלחמו במסגרת הצבא האדום וצבאות אחרים. אחת מהלוחמות היא לאה (שם בדוי) בת 101, אשר לפני חיסול הגטו באוקראינה בו שהתה, הצליחה לברוח ליערות והצטרפה למחתרת הפרטיזנים בתפקיד של חובשת. בשנה החולפת, בעקבות פנייתה לסיוע המשפטי לצורך מיצוי זכויותיה כניצולת שואה, נמצא שהיא זכאית להכרה כנכת מלחמה. ההכרה החדשה אפשרה לה לקבל קצבה חודשית והטבות נוספות, גם כניצולת שואה וגם כנכת מלחמה. הסיוע המשפטי ניתן ללא בדיקת זכאות כלכלית.

עו"ד שרי ורדי, הממונה הארצית על תחום ניצולי השואה בסיוע המשפטי, במשרד המשפטים: "במהלך השנה החולפת הורחב חוק הסיוע המשפטי, המאפשר לניצולי שואה ולוחמים בנאצים ובני זוגם של מי שנפטרו, לקבל ייצוג במיצוי זכויותיהם המשפטיות וייצוג בתחומי משפט אזרחי מגוונים. זכות גדולה נפלה בחלקנו לייצג אותם ולהשיג עבורם זכויות המעניקות להם להזדקן בכבוד וברווחה, בנושאים אזרחיים מגוונים כגון חובות, צוואות, ביטוח לאומי, דיור ועוד. ניצולים וניצולות, לוחמים ולוחמות - מוזמנים לפנות אלינו עוד היום, לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי ללא תשלום, בתחומים אזרחים מגוונים".

לפניות למוקד הטלפוני - הסיוע המשפטי, משרד המשפטים: 073-3928877

למידע נוסף על הסיוע המשפטי לניצולי שואה:
https://www.gov.il/he/departments/guides/holocaust_survivors_services

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים:

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מס' 2689 "מתווה לשחרור חטופים ישראלים" שהתקבלה ביום שבת, י"ח בטבת התשפ"ה, 17 בינואר 2025, פרסם משרד המשפטים באתר האינטרנט של המשרד רשימה של אסירים ועצורים ביטחוניים שמיועדים להשתחרר במספר שלבים ובמספר פעימות, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה.

היום, יום שישי, כ"ד טבת התשפ"ה, 24 בינואר 2025, החליטה הממשלה לעדכן את החלטתה זו ולהוסיף לרשימת האסירים את פרטיהם של שני אסירים נוספים:
1. אחמד ראאד זיד פרוח, ת.ז. 422248773
2. אחמד מוחמד נאיף אלחואמדה, ת.ז. 422422634

באתר האינטרנט של משרד המשפטים פורסמה הרשימה המעודכנת לצד האפשרות לפנות באמצעות טופס מקוון לקבלת מידע נוסף בקשר לרשימת האסירים.
להלן קישור לרשימת האסירים באתר המשרד:
https://go.gov.il/9pdpo

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יונס אמיטל (38) מביר הדאג', לאחר שהעביר חבילה באמצעות רחפן לתוך רצועת עזה.

מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אסף בר יוסף מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתחילת החודש, הגיע אמיטל עם שניים אחרים לגדר הגבול ישראל-עזה. במהלך שהותם במקום, הטיסו השלושה רחפן מעל לגדר הגבול לכיוון שטח רצועת עזה, שבה מתנהלת מלחמה. אל הרחפן חיברו השלושה חבילה שתוכנה אינו ידוע. בעקבות הפעולה, הוקפץ כוח צבאי למקום. כאשר הבחינו השלושה בכוחות הביטחון, ניסו להימלט, מה שהוביל למרדף. במהלך המרדף, ביצע אמיטל פניית פרסה חדה עם רכבו, התנגש בעוצמה ברכב צבאי וגרם נזק כבד לשני הרכבים. שני החשודים הנוספים הצליחו להימלט מהמקום. במהלך חיפוש שנערך ברכבו של אמיטל, נתפס רחפן נוסף שעליו הייתה חבילה עם 60 פלטות של חשיש, לצד שלט רחפן וציוד נוסף.

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציין עו''ד בר יוסף: "מעשיו של המשיב גרמו להקפצת כוחות צה"ל, בשעת לחימה, לאזור גדר הגבול, מה שעלול היה לגרום לסיכון מיותר של חייהם ואף חייו שלו. ברי כי מעשים מעין אלה מסיטים את תשומת הלב של כוחות צה"ל ממשימתם האמיתית ועשויים לבוא על חשבון משימות אחרות בהן עוסק צה"ל בימים אלה."

לאמיטל יוחסו העבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה', פגיעה ברכוש בשימוש צבאי, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יעקב אהרון קריספין (28) מאשדוד, אשר ביצע מעשים מגונים במספר קטינים בגילאי 6 עד 10 במהלך עבודתו בבית הספר היסודי בעיר.

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רננה לוי מפרקליטות מחוז דרום, הנאשם ניצל את מעמדו כסייע לילד אלרגי וכמפעיל צהרון, וביצע מעשים מגונים בקטינים עליהם היה אחראי במהלך שעות הלימודים ובשעות הצהריים. בין היתר, הנאשם נגע בגופם ובאיבריהם האינטימיים של הקטינים במועדים שונים. בחלק מהמקרים, הורה להם לנקות ולסדר כיתות בבית הספר, ואז הושיב אותם עליו, תוך שהוא נוגע באברי מינם לעיתים תוך שהוא גורם להם למכאוב וזאת למרות התנגדותם של חלק מהקטינים. באחד מהמקרים אף צבט קריספין את אחד הקטינים בצווארו וגרם לו חבלה.

בבקשת המעצר שהוגשה אשר הוגשה במקביל ציינה עו"ד לוי, " המשיב ניצל את קרבתו לקטינים על מנת לבצע בהם עבירות מין כשהם בבית הספר – מקום מוגן בו המבוגרים אמורים לשמור על הקטינים. הקטינים היו תחת אחריותו של המשיב לאורך זמן, כשהקטיניםמתביישים לספר את אשר אירע להם."

לקריספין מיוחסות עבירות של ביצוע מעשים מגונים בקטינים, תקיפת קטינים, וגרימת חבלה של ממש למספר מהם.

אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הקטינים.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מחמוד שיך אלעיד (24) מרהט, אשר נכנס למספרה בעיר וירה למוות באדם שנכח במקום, תוך סיכון חיי אזרחים נוספים.

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אברהם ביטון מפרקליטות מחוז דרום, במסגרת סכסוך מתמשך בין שתי משפחות בעיר, הגיע שיך אלעיד למספרה בעיר רהט, שלף אקדח, וירה לעבר הקורבן מספר יריות מטווח קרוב, תוך שהוא מסכן את חייהם של נוכחים נוספים במקום. הקורבן נפצע ממספר קליעים באגן ובבטן, ונפטר כתוצאה מהפציעות הקשות. לאחר ביצוע הירי, נמלט שיך אלעיד מהמקום ונתפס רק חודשים לאחר מכן.

בבקשת המעצר הדגיש עו"ד ביטון, "... מיוחס למשיב עבירת רצח בנסיבות מחמירות כמתואר בכתב האישום, זאת בהצטיידותו באקדח שלא על פי דין, תוך שיורה לעבר המשיב מספר יריות ואף מסכן חיי אזרחים שאינם מעורבים כלל בסכסוך הקיים בין משפחות המנוח והמשיב."

לשיך אלעיד יוחסו עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק שלא כדין, והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד יוסף שללאשוילי (28) מאשדוד, בגין עבירות מין שביצע בתלמידותיו הקטינות בעת ששימש מורה בבית ספר בעיר.

מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שרון שוורץ מפרקליטות מחוז דרום, עולה כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שימש שללאשוילי כמורה בבית ספר באשדוד. במסגרת עבודתו, ניצל שללאשוילי את תפקידו ומעמדו המקצועי, וביצע מעשים מגונים בגוף הקטינות אותן לימד, תוך מצג שווא כי מדובר במגע מקצועי הקשור לשיעור.

במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של שללאשוילי עד תום ההליכים המשפטיים.

שימו לב- אין לפרסם כל פרט שעלול לזהות את הקטינות. בנוסף אין לפרסם את נוסח כתב האישום ובקשת המעצר עד תום ההליכים. נוסח הודעה זו מותר בפרסום.

הודעה לתקשורת מטעם הרשות להגנת הפרטיות:

לקראת העסקה המתגבשת לשחרור חטופים, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מחזקת את בקשת מטה משפחות החטופים לכיבוד פרטיותם, ומדגישה:

אלו ימים מורכבים ומתוחים, וכולנו מחכים לרגע בו נוכל לדעת בוודאות כי אחינו ואחיותינו החטופים ישובו לגבולות מדינתנו ולזרועות הפתוחות והאהובות של יקיריהם. עם זאת, דווקא ברגעים אלו, עלינו לכבד את פרטיותם של החטופים ולהימנע, ככל הניתן, מפגיעה בצנעת חייהם, ומחשיפת והפצת מידע אישי הנוגע אליהם שלא בהסכמתם, בוודאי כשמדובר באנשים ששבים משהות ממושכת ומורכבת מאוד בשבי.

הרצון שלנו לחבק את האחים והאחיות שלנו ולדעת מה עבר עליהם ומה מצבם הוא טבעי לגמרי, אבל חשוב שנזכור כי לחטופים ולחטופות עומדת הזכות להחליט עבור עצמם האם לספר את סיפורם, למי לספר אותו, ומתי לעשות כן. כיבוד המרחב הפרטי והאישי של החטופים והחטופות הוא צו השעה, וצעד הכרחי בדרך לשיקומם.

הרשות מבקשת להדגיש כי פעילויות כגון צילום תמונות חטופים במסדרונות בתי החולים, הפצת סרטונים מרגעי פגישתם עם קרוביהם, חשיפת פרטי שיחה אינטימית שלהם עם אחרים, או פרסום מידע הנוגע לצנעת חייהם האישיים, אשר נעשים ללא הסכמה של החטופים או בני משפחתם, עלולות להוות פגיעה אסורה בפרטיות על פי החוק, וכי על כל הגורמים - הפרטים והציבוריים - להימנע מלעשות כן.

אנו שולחים חיבוק חם לכל החטופים והחטופות ונושאים תפילה כי כולם וכולן ישובו במהרה לביתם.

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים:


בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מס' 2689 "מתווה לשחרור חטופים ישראלים" שהתקבלה הלילה (בין שישי לשבת), י"ח בטבת התשפ"ה, 17 בינואר 2025, פרסם משרד המשפטים באתר האינטרנט של המשרד רשימה של אסירים ועצורים ביטחוניים שמיועדים להשתחרר במספר שלבים ובמספר פעימות, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטה.
באתר האינטרנט של משרד המשפטים פורסמה הרשימה לצד האפשרות לפנות באמצעות טופס מקוון לקבלת מידע נוסף בקשר לרשימת האסירים.
להלן קישור לרשימת האסירים באתר המשרד:
https://go.gov.il/9pdpo

שחרור אסירים לפי הפעימה הראשונה לא יבוצע לפני יום ראשון בשעה 16:00. הרשימה שפורסמה כעת כוללת בתוכה גם את רשימת האסירים והעצורים הבטחוניים שפורסמה אתמול (יום שישי) בשעה 16:50.

המשרד מפעיל מענה לפניות באמצעות טופס פניה באתר שמאויש בכל שעות היממה. חשוב להדגיש כי משרד המשפטים אינו אחראי על קביעת שמות האסירים המשוחררים ואינו מחזיק במידע אודות סדר שחרורם.

רקע נספח להודעה:
כידוע, בשנת 2014 שונה החוק המסדיר את נושא שחרור אסירים מטעמים של הסכם מדיני. בהתאם לחוק , שחרור אסירים מטעמים של הסדר מדיני ובטחוני לצורך שחרור שבויים או נעדרים אינו מתבצע עוד באמצעות הליך של החנינה אלא בדרך של החלטת ממשלה.
השלמת המתווה הנוכחי לשחרור החטופים, בהתאם להחלטת ממשלה והרגישות המדינית והביטחונית מחייבת את כלל הגורמים בביצוע פעולות בסד זמנים קריטי ביותר ובמשנה זהירות.
בנסיבות אלה, יש לציין כי חוק זכויות נפגעי עבירה לא חל כלשונו. יחד עם זאת, מתוך הכרה בחשיבות מסירת המידע לציבור לפני ביצוע העיסקה, פרסם משרד המשפטים את רשימת האסירים והעצירים הכלולים בעסקה. רשימה זו שפורסמה לציבור, כוללת מידע רב אודות כל אסיר ואסיר: גיל, איזור מגורים, שיוך בטחוני, אזרחות, תאריכי ותקופות מאסר, פירוט העבירות ועוד. הרשימה תכיל מידע נוסף הכולל מספר התיק המשטרתי ומספר ההליך הפלילי הרלוונטי, כדי להרחיב את היידוע לכלל הציבור.

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד דניאל (דין) בן פורת (32) מניצן ב', ליאור מסיקה (24) אשקלון וקטין (17) מדימונה, לאחר שפוצצו מטען שהוסתר מתחת לרכב, בסמוך למגרש משחקים בקרית מלאכי.

לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד חן עסיס-לביא מפרקליטות מחוז דרום, הנאשמים קשרו קשר לרצוח את ס.א.ר. על ידי הצמדת מכשיר מעקב לרכבו והטמנת מטען חבלה מתחת לרכבו. ביום 23.09.2024, בשעות הצהריים, הפעילו הנאשמים את מטען החבלה, כשס.א.ר. היה בסמוך למגרש כדורגל שבו שיחקו ילדים באותה השעה. מיד לאחר הפיצוץ, נמלטו הנאשמים מהמקום.

כתוצאה מהפיצוץ, נוצרה בהלה באזור, והילדים ששיחקו במגרש הכדורגל נסו בבהלה. בנוסף, נקטעו גפיו התחתונות של הנפגע, והוא סבל משברים נוספים. מספר רכבים שהיו בסמוך נפגעו גם הם.

בבקשת המעצר שהוגשה במקביל ציינה עו"ד עסיס-לביא: "מסוכנותם של המשיבים מתגברת לאור העובדה שהפיצוץ אירע בשעת בוקר, סמוך לבניין מגורים ובית ספר, בשעה שרכבו של הנפגע חנה בסמוך לרכבים רבים וילדי בית הספר שחקו באותה העת במגרש המשחקים הסמוך. מעוצמת הפיצוץ נפגעו רכבים נוספים שהיו בסמוך. חלקים מרכבו של הנפגע הועפו למרחק של 20 מטרים."

לנאשמים יוחסו עבירות של ניסיון רצח, היזק ברכוש באמצעות חומר נפץ והצתה, למסיקה גם יוחסה עבירה של החזקת סכין שלא כדין לאחר שבעת מעצרם נמצא ברשותו סכין ולקטין גם יוחסה עבירה של שיבוש הליכי משפט לאחר שבעת מעצרם זרק שלט אלחוטי.

לתשומת לבכם אין לפרסם כל פרט העלול להוביל לזיהוי הנאשם הקטין.

הודעה מטעם הפרקליטות:

התייחסות הפרקליטות לגזר הדין בעניינה של ענבל אור, שהטיל עליה שבע וחצי שנות מאסר, 350,000 ש"ח קנס ומאסרים על תנאי:

"גזר הדין שניתן היום על ידי בית המשפט שולח את ענבל אור למאסר ממושך בכלא. זו ענישה חמורה וקשה, אבל היא הולמת את המעשים הפליליים החמורים של אור במסגרת פעילותה בשוק הנדל"ן בישראל, ושהתבררו בשנים האחרונות בהליך יוצא דופן. ענבל אור ביצעה מגוון רחב של עבירות כלפי רשויות המדינה, כלפי הלקוחות שלה וכלפי בנקים, ונקטה במספר דרכי מרמה, הכול במטרה להשיא את רווחיה ואת רווחי החברות שבשליטתה. העונש מהווה סמן ברור שלהתנהלות כזו יש רק תוצאה אחת בלתי נמנעת – שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

ענבל אור לא הכפיפה עצמה לכללים גם במהלך המשפט עצמו. היא הפריעה, הטיחה האשמות מופרכות, לא שיתפה פעולה עם ההליך ולא נטלה אחריות. בית משפט קבע היום כי מי שבוחר בדרך שכזו יתנהל לגביו משפט הוגן שישמור על מלוא זכויותיו, אך לצד זאת התנהלות כזו לא יכולה להביא להתחמקות מאימת הדין ולעונש לפי דין".

הפרקליטים שניהלו את התיק בבית המשפט, ומסרו את הודעת הפרקליטות לאחר הגז"ד, הם עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

כן לקחו בתיק עו"ד יאמלאק אצ'שמן ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

15.1.25-לוועדת חוקה-פרטיות נפגעי שבעה באוקטובר.pdf

ראש הסיוע המשפטי של משרד המשפטים: "מתקיימת פגיעה והפרה מתמשכת של הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט של נרצחים ובני משפחותיהם, חטופים ושבים"
הסיוע המשפטי קורא לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת להתכנס בדחיפות ולגבש מסקנות ודרכי פעולה למניעת פרסומים הפוגעים בזכויות הנפגעים ולשמירה על פרטיותם

ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עורכת הדין נוחי פוליטיס, פנתה היום (ד') ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חה"כ שמחה רוטמן, בבקשה לקיים דיון דחוף בעניין פרסום מידע פרטי ורגיש הנוגע לנפגעי מתקפת הטרור ב-7.10 ומלחמת חרבות ברזל, בהם נרצחים, חללי צה"ל, חטופים ושבים. זאת, על רקע פגיעה והפרה מתמשכת של זכויות הנפגעים לפרטיות ולצנעת הפרט, לרבות פרסום פרטי מידע רגישים אודות מצבם הרפואי, הנפשי, הפיזי ותיאור מפורט של העבירות הקשות שבוצעו בהם או ביקיריהם, לציבור הרחב.

במכתב, עליו חתומה גם עו"ד נטע ברק, מנהלת תחום חקיקה ומדיניות ציבורית בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מתוארות פגיעות והפרות שהחלו לאחר מתקפת הטרור ב-7.10 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הן במסגרת דו"חות ממשלתיים וציבוריים והן באמצעי התקשורת השונים. "לעיתים, וככל הנראה מחוסר תשומת לב, נעשית "הלאמה" של סיפורם של הקורבנות ומשפחותיהם, באופן שפרטיהם האישיים וקורותיהם מפורסמים לקידום האינטרסים הציבוריים החשובים, אך ללא הסכמתם ואף ללא ידיעתם", נכתב. "הגם ששלומם ומצבם של נפגעי פעולות האיבה ומשפחותיהם עומדים במוקד העניין הציבור בישראל, והדברים זוכים לסיקור נרחב בפרטי פרטים, הנפגעים ובני משפחותיהם לא ביקשו שסיפורם האישי יהפוך לסיפור לאומי ולא ויתרו מעולם על זכותם היסודית לפרטיות".

כך למשל, הועלו סרטונים בהם נחשפים חלק ממעשי הזוועות בנפגעים או ביקיריהם לאתר בינלאומי, מבלי שבני משפחתם יודעו על כך; במקרה אחר, נכתב ערך ב'ויקיפדיה' אודות אחת החטופות במסגרתו צוין שהיא נפגעה מינית, דבר שפגע במשפחתה ולתחושתם גם בכבודה של יקירתם החטופה, ונעשה ללא יידוע או הסכמת המשפחה; אחת מהשבות משבי החמאס סיפרה לעורכת הדין המייצגת אותה מטעם הסיוע המשפטי כי היא נשאלה, במספר הזדמנויות, האם בוצעו בה עבירות מין בשבי וכי הדבר פוגע בה; בנוסף, פורסם על ידי משרד הבריאות כי אחת מנפגעות טבח ה-7.10 ששמה קץ לחייה, "הייתה בעלת רקע מוכר במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה"; ויתרה מכך, במענה לדיווחי האו"ם בנושא עינויים מטעם משרד הבריאות, נכלל מידע רגיש ופרטי אודות מעשים שבוצעו בחטופים בזמן שהוחזקו בשבי. מידע זה פורסם ללא ידיעתם או הסכמתם ושל הנפגעים ובני משפחותיהם, בחלקו מידע המאפשר זיהוי או חשד במי מדובר, אשר גרם לפגיעה קשה בהם.

על רקע הפרות ופגיעות אלו ואחרות, ראש הסיוע המשפטי מבקשת לכנס בדחיפות את ועדת חוקה, חוק ומשפט לדון בסוגיית הפרטיות והפרסומים הנעשים כיום ללא יידוע והסכמה, תוך חשיפת מידע רגיש ביותר המצוי בלב ליבת הפרטיות, ותוך העמקת הפגיעה בנפגעי העבירה- משפחות הנרצחים, החטופים והשבים ובמשפחות השכולות, ולגבש דרכי פעולה למניעת פרסומים אלו.

מאז מתקפת הטרור ב-7.10 ופתיחת מלחמת חרבות ברזל נפתחו בסיוע המשפטי של משרד המשפטים למעלה מ-2,300 תיקים לסיוע, ייצוג וליווי משפטי ומיצוי זכויות למשפחות שיקיריהן נרצחו, נפלו או נחטפו ושבו.

הסיוע המשפטי ניתן למשפחות, לחטופים ולשבים בכל הצרכים המשפטיים, לרבות בנושאי ביטוח לאומי, מעמד אישי, טיפול בנושאים כספים, דיני עבודה, ענייני דיור, אפוטרופסות, הגנת הפרטיות ונושאים נוספים.

נפגעים או בני משפחותיהם המעוניינים לקבל סיוע משפטי בנושאים אלו מוזמנים לפנות למוקד הסיוע המשפטי בטלפון 073-3927788

בשורה לענף ראיית החשבון - ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה שורת תיקונים לעידוד התחרות ולעדכון כללי הפרסומת שהציג שר המשפטים

התיקונים שאושרו נועדו להקל על תהליכים בענף, לעודד תחרות באמצעות הקלה ועדכון ההסדר של מעבר לקוח בין רואי חשבון, ולהתאים את כללי הפרסום החלים על רו"ח לעידן הדיגיטלי, תוך שמירה על סטנדרטים אתיים.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול (ג') שורת תיקונים לתקנות רואי החשבון, שקידם סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. התיקונים גובשו בעקבות הצעה של מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, מר איתמר דוננפלד, על בסיס עבודת מטה שבוצעה בלשכה המשפטית של משרד המשפטים בראשותה של עו"ד לאה רקובר ובאגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, בראשותו של עו"ד עמיר הרן.

מעבר לקוח – עידוד התחרות

הקלה ועדכון ההסדר למעבר לקוח בין רואי חשבון במטרה לאפשר את התחרות בתחום תוך שמירה על האתיקה המקצועית.

· עד כה, נדרשה הסכמה של רואה החשבון היוצא כדי לאפשר מעבר לקוח לרואה חשבון חדש. מתן שירות ללקוח של רואה חשבון אחר ללא הסכמתו, היווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

· התיקון עתיד לבטל את הדרישה להסכמה למעבר לקוח, תוך החלפתה בחובת יידוע. במטרה לשמור על האתיקה המקצועית - רואה החשבון החדש יידרש לוודא כי אין מניעה מקצועית, משפטית או אתית למתן שירותים ללקוח החדש, לרבות סיבות המתנגשות עם החובות של רואה חשבון או עומדות נגד הדין, הכללים, התקנים והנהלים המקובלים במקצוע.

· בנוסף, ועל מנת לעודד שיתוף פעולה ומעבר מידע בין רואי החשבון במסגרת מעבר לקוח, נקבע כי אי-מתן מענה תוך 21 ימים מצד רואה החשבון הקודם ייחשב להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

עדכון כללי הפרסומת מותרת

תיקון זה גובש במטרה להתאים את כללי הפרסומת החלים על רואי החשבון להתפתחות הטכנולוגית והשיווקית בענף, כך שיתאפשר לרואי החשבון להרחיב את מאגר לקוחותיהם באופן תחרותי, ללא חסמים עודפים, תוך שמירה על כבוד המקצוע.

· עד כה, רואי חשבון הורשו לפרסם את שירותיהם רק בעיתון ובדיוור ישיר ונאסר עליהם לפרסם בדרך אלקטרונית למעט אתר האינטרנט שלהם. התכנים שהורשו לפרסם היו מוגבלים בעיקר למידע עובדתי הנוגע לעיסוק, הכשרתו ותאריו של רואה החשבון.

· התיקון מרחיב את אפשרויות הפרסום והשיווק העומדות בפני רואי החשבון, לרבות פרסום באינטרנט וברשתות החברתיות. רואי חשבון יהיו רשאים לפרסם מידע עובדתי, לרבות ניסיון מקצועי, תארים, תחומי התמחות, מאמרים שכתבו, פעילות התנדבותית, שירותים נלווים של רואה החשבון, דרכי התקשרות ועוד.

· התיקון אף מתיר במפורש לרואי חשבון להשתמש בתמונות, איורים גרפיים וסרטונים לרבות ראיונות וסרטי תדמית.

יצוין כי תיקונים אלה נעשו תוך בחינה מקצועית שכללה שיח עם נציגי לשכת רואי החשבון ומועצת רואי החשבון ועל סמך מחקר השוואתי שבחן את ההסדרים המקובלים בעולם.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, חה"כ יריב לוין: "המהלך מהווה בשורה של ממש לענף ראיית החשבון ולמשק הישראלי כולו. מדובר בצעד משמעותי לשיפור ולמודרניזציה של ענף ראיית החשבון בישראל, המשקף מדיניות של פתיחות כלפי חדשנות טכנולוגית. אני משוכנע שהתיקונים יהוו בסיס לחדשנות, הן לטובת המקצוע, והן לטובת כלל הציבור".

מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, איתמר דוננפלד: "התיקונים שאושרו יאפשרו לעודד תחרות הוגנת ולהקל על תהליכים בירוקרטיים, תוך שמירה על הסטנדרטים האתיים הגבוהים שמאפיינים את המקצוע. מהלך זה הוא פרי עבודה מאומצת ושיתוף פעולה רחב היקף, שמטרתו לייצר סביבה עדכנית, תחרותית ומקצועית יותר".

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים

רשות התאגידים נערכת להגיש בקשה למתן צו פירוק לעמותת "המעשים ההומניטאריים" בשל ליקויים חמורים שהתגלו ובכלל זה חשד לקשר עם ארגון טרור מוכרז

רשמת העמותות הודיעה לעמותה כי בכוונת יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים להגיש בקשה למתן צו פירוק ולפעול לפירוקה בשל הליקויים החמורים שהתגלו בהתנהלותה בנוסף לאי-עמידה בחובות דיווח וניסיון לסיכול הליכי הפיקוח שנוהלו נגדה

יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים קיימה בשנה האחרונה הליך פיקוח בעניינה של עמותת המעשים ההומניטריים (ע"ר), אשר נוסדה בשנת 2013. במסגרת הליך הפיקוח, אשר כלל דרישות חוזרות ונשנות למסירת מידע ומסמכים, נחשפו ליקויים חמורים ומערכתיים בתפקוד העמותה. דוח תוצאות הפיקוח שנשלח לעמותה בחודש דצמבר 2024 קובע, כי בעמותה נמצאו ליקויים מהותיים, המהווים עילה לפירוק העמותה בהתאם לסעיף 49 לחוק העמותות.

בין היתר, נמצא כי העמותה קיימה פעילות במדינת אויב, תוך חריגה ממטרותיה המאושרות; קיימה לכאורה קשר עם ארגון המוכרז כארגון טרור; נמצאו ליקויים חמורים בניהול כספי העמותה, לרבות אי-עמידה בתנאי מנהל תקין, התקשרויות עם גורמים קשורים והצהרות כוזבות; העמותה הפרה את חובתה לציית לדרישת מסירת הידיעות והמסמכים שנתבקשה בהתאם להוראות החוק ובכך מנעה מרשמת העמותות לפקח באופן אפקטיבי על פעילות העמותה.

בעקבות הממצאים, הועבר תיק העמותה להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים, אשר נערכת להגיש בתקופה הקרובה בקשה למתן צו פירוק לבית המשפט המחוזי.

הליכי האכיפה נגד עמותות נועדו להבטיח שעמותות וחברות לתועלת הציבור שנמצאו הפרות חמורות בהתנהלותן יועברו להליכי פירוק בפיקוח בית משפט. בין ההפרות המהוות עילה לפירוק– אי קיום מטרות, שימוש בכספי ונכסי העמותה שלא לשם קידום מטרותיה, ניתוב כספי העמותה למטרות זרות לרבות פעילות במדינת אויב, חשד לפעילות טרור, וליקויים חמורים בניהול כספי העמותה.

יחידת העמותות והחל"צ ויחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים פועלות בשיתוף פעולה להגברת אמון הציבור במגזר העמותות והחל"צ, לקידום האינטרס הציבורי ולשמירה על כספי הציבור.

הודעה לעיתונות מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים-

לראשונה בישראל: הממונה על חדלות פירעון ישלם ישירות לנושים. מדובר בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים בשנה

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים משיק בימים אלה הליך חדש, המיועד לשדרג ולייעל את תהליך תשלום החובות לנושים בתיקי חדלות פירעון.

ההליך החדש מהווה מהפכה של ממש, שכן מדי שנה מבצע הממונה תשלומים בסכום של כ-900 מיליון ש”ח למאות אלפים נושים. המטרה היא לקצר את זמן התשלום ולייעל את ההליך באופן משמעותי. כיום, התהליך כולל העברת כספים מהממונה לנאמנים, אשר מעבירים את הכספים לנושים. הליך זה, שלרוב אורך זמן רב, צפוי להתייעל באופן ניכר בעזרת המערכת החדשה, שתאפשר לממונה לשלם ישירות לנושים את הכספים המגיעים להם.

המהלך החדש הוא צעד נוסף במאמצי משרד המשפטים בהובלת השר, המנכ״ל והממונה על הליכי חדלות פרעון לשדרג את השירות הניתן לאזרחים ולהפוך את הליך חדלות הפירעון ליעיל, מהיר ושקוף יותר.

איתמר דוננפלד, מנכ״ל משרד המשפטים: “המערכת החדשה היא פועל יוצא מאסטרטגיה רוחבית שמוביל משרד המשפטים שמטרתה לייעל את תהליכי העבודה בכל יחידות המשרד ולהתאים את השירותים החברתיים והכלכליים לצרכים המשתנים של הציבור, תוך מתן דגש על דיגיטציה והנגשה של השירותים הרבים אותם מספק המשרד לאזרחים."

עו״ד ורו״ח אשר אנגלמן, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי: ״קיימת חשיבות גדולה במתן מענה מהיר לנושים, אשר זכאים לקבל את הכספים המגיעים להם בזמן קצר יותר ובצורה יעילה יותר. זהו צעד משמעותי לשיפור השירות, תוך התמקדות בשקיפות, מהירות וחדשנות בתהליכי העבודה״.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בערעור תקדימי: פיצוי לתובעת על אפליה בשל מוגבלות נפשית

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים ערערה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר דחה את טענתה של תובעת עם מוגבלות נפשית כי לא התקבלה לעבודה במכון התקנים בשל מוגבלותה. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור וקבע כי התובעת אכן הופלתה, ופסק לה פיצוי כספי.

התובעת, אישה בשנות ה-50 לחייה, סובלת מפוסט-טראומה כתוצאה מאירוע שהוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לה נכות יציבה בשיעור של 27%.

בשנת 2019 הופנתה התובעת על ידי שירות התעסוקה לעבודה במכון התקנים. בשלב הראשון מילאה טופס בו הצהירה על נכות של לפחות 20% מהמוסד לביטוח לאומי. נערכו לתובעת ראיונות הן עם הממונה על גיוס עובדים והן עם מנהל המחלקה, שאותם צלחה. לאחר מכן נערך לה ראיון נוסף עם מנהלת משאבי האנוש, במהלכו נשאלה שאלות רבות אודות מוגבלותה הנפשית ואף שאלות על סוג התרופות אותן היא נוטלת. ימים ספורים לאחר מכן נמסר לה כי מועמדותה נדחתה, בטענה שעובד אחר שעבר שימוע עתיד לבסוף לאייש את התפקיד אליו התמיינה.

בעקבות האירוע, שלחה הנציבות מכתב למכון התקנים שבו בקשה להגיב לטענה כי האישה לא התקבלה מפאת מוגבלותה. מכון התקנים דחה את הטענות וטען כי ההחלטה התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד. התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה לאפליה על רקע מוגבלות. בית הדין האזורי דחה את התביעה וטען כי התובעת אינה עומדת בהגדרת "אדם עם מוגבלות" שבחוק, וכי אי-קבלתה נבעה משיקולים ענייניים בלבד.

בעקבות החלטת בית הדין האזורי על דחיית התביעה, התובעת, באמצעות הנציבות, הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בטענה שאפליה על רקע מוגבלות נפשית יכולה להיגרם גם מיחס מוטעה או דעות קדומות, ולא רק מחוסר נכונות לבצע שינויים במקום העבודה. הודגש, כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חל הן על מוגבלויות נראות והן על כאלה שאינן נראות.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור, וקבע כי התובעת הופלתה על רקע מוגבלותה הנפשית ופסק כי על מכון התקנים לשלם לתובעת פיצוי בסך 70,000 ש"ח בגין האפליה, וכן הוצאות משפט הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.

הודעה לעיתונות מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים:

הספרייה העירונית בבני ברק סירבה להשאיל ספרים לאישה בשל רווקותה ותפצה אותה ב-60 אלף ₪


בית משפט השלום בתל אביב קבע כי הספרייה העירונית בבני ברק הפלתה צעירה חרדית בת 26, כאשר סרבה לבקשתה לשאול ספרים מסוימים בספריה העירונית, בתואנה כי מדובר בספרים שנועדו לנשים נשואות בלבד וכי התובעת, שהיא רווקה, אינה יכולה לשאול אותם. בית המשפט קיבל את התביעה שהוגשה בשם האישה על ידי הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.

תחילת הפרשה בחודש מאי 2022, אז ביקשה האישה לשאול ספר מסוים בספריה העירונית של בני ברק, אולם הספרנית במקום סרבה לבקשתה מאחר שהיא אינה נשואה, ובקשות נוספות שלה לשאול ספרים אחרים נתקלו בסירוב דומה.

האישה פנתה ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים, שהעבירו את הפנייה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אשר הגיש בשם האישה תביעה נגד עיריית בני ברק, שהספרייה נמצאת תחת סמכותה, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים ציבוריים.

בית המשפט קיבל את טענות התובעת, וקבע כי "אי הצדק שנגרם לתובעת, אזרחית מדינת ישראל, הוא אי צדק אשר עלול לחרוג מגבולות הספרייה עירונית או אף לחרוג מגבולות העיר בני ברק... בוודאי אין לקבל את ניסיונות הנתבעת להכריז על הספרייה כאקס טריטוריה עליה לא חלים חוקי המדינה". בהמשך אף קבע השופט אביים ברקאי, מבית משפט השלום בתל אביב, כי "ספריה עירונית אינה מחייבת הפליה ואיסור כוחני ובלתי מוסבר וללא קריטריונים של השאלת ספרים לנשים שלא התחתנו".

בפסק הדין שהתפרסם היום דחה בית המשפט את טענת עיריית בני ברק כי מדובר בספריה בעלת אופי תורני וכי עובדה זו מתירה לה להבחין בין נשים נשואות ושאינן נשואות, וקבע כי על עיריית בני ברק לפצות את התובעת בסך של 60 אלף ש"ח. העיריה תישא גם בהוצאות משפט של 20 אלף ש"ח.

עורכות הדין בריהאן סייף ורעות מיכאלי מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים (מחוז תל אביב) שהגישו את התביעה בשם האישה, מסרו: "בית המשפט עשה היום צדק עם אישה צעירה, רווקה, חרדית, שהייתה אמיצה מספיק להילחם בהפליה נגדה. מניעה מאדם לקרוא ספר משמעה מניעה של השכלה, פנאי והנאה. אף שיקול, אף לא שיקולים דתיים, אינם יכולים להדיר נשים מפאת היותן רווקות ולמנוע מהן את הזכות לקרוא כאוות נפשן".

לאחרונה הוארכה הוראת השעה המאפשרת להעניק סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתיקי הפליה, ללא עלות למבקשים לתבוע מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. לשם פתיחת תיק ניתן לפנות למוקד הסיוע המשפטי של משרד המשפטים בטלפון 073-3927788, או ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, בטלפון 3406* או בשליחת טופס מקוון בכתובת https://govforms.gov.il/mw/forms/[email protected]#!requestorChoose




בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

הודעה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים:

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרקליטות המדינה הסירה את צו איסור הפרסום בנוגע לחקירה שהתנהלה בחודשים האחרונים נגד ניצב משנה אבישי מועלם, מפקד ימ"ר ש"י, קצין נוסף מאותו מחוז (ששמו טרם הותר לפרסום), ורב-גונדר קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר (שב"ס).

לאחר חקירה סמויה ובהתאם לחומר הראיות שנאסף הוחלט לפתוח בחקירה גלויה בעניינם של כלל החשודים בעבירות של שיבוש מהלכי משפט וטוהר המידות.

ניצב משנה אבישי מועלם חשוד כי יחד עם הקצין הנוסף מאותו מחוז, במסגרת תפקידו כמ"מ מפקד ימ"ר ש"י ועם מינויו לתפקיד זה בתפקיד של קבע, ביצעו פעולות חריגות במסגרת תפקידם במטרה להשפיע על קידומם במשטרת ישראל, תוך סטייה מן השורה בנוגע לטיפול בתיקי פשיעה לאומנית. החקירה מתמקדת בפעולות אלו ולא בשיקול דעתם המקצועי של החשודים.

רב-גונדר קובי יעקובי חשוד כי קיבל מידע רגיש מגורמים משטרתיים כי מתקיימת חקירה סמויה נגד מועלם, והעביר את המידע למועלם שלא כדין.

החקירה, המנוהלת על ידי צוות חשיפה במחלקה לחקירות שוטרים, נמשכת.

הודעה לעיתונות מטעם רשות התאגידים

משרד המשפטים משיק את המחזור השלישי של קורס להכשרת דירקטורים בפריפריה במסגרת קמפוס רשות התאגידים

קמפוס רשות התאגידים הוקם כדי להעשיר את הידע של הציבור הרחב באמצעות הדרכות בתחומי העיסוק והעניין של חברות, עמותות, הקדשות ציבוריים ועוד.

במסגרת פעילות הקמפוס, מועברים קורסים וכן מועברות הדרכות והכשרות הקשורות לתאגידים השונים ולנושאי משרה. כך למשל, נערך קורס להקמת וניהול עמותה, קורס לניהול חברה, קורס לנאמנים בהקדשות ציבוריים, קורס משכונות וכן מועברות הדרכות ושיעורים פתוחים בנושאים שונים, כגון פירוק חברה, בקשת ניהול תקין, יצירת שיתופי פעולה בין מגזריים ועוד. כלל הקורסים וההכשרות מועברים ללא כל תשלום, על ידי רשות התאגידים במשרד המשפטים.

החודש נפתח המחזור השלישי של הקורס, הפעם - בקרית הממשלה בנוף הגליל. הקורס מתקיים באופן פרונטלי במשך 12 מפגשים, ארבע שעות בכל מפגש, סה"כ 60 שעות. בסיום הקורס תינתן תעודה של בוגר קורס הכשרת דירקטורים מטעם משרד המשפטים.

35 משתתפי הקורס, תושבי הפריפריה ותושבי ישובים מפונים עקב מלחמת חרבות ברזל, מצטרפים לעשרות הדירקטורים שהוכשרו בשני המחזורים הקודמים שהתקיימו בנוף הגליל ובירושלים.

במסגרת הקורס ילמדו משתתפי הקורס תחומים מגוונים כגון היכרות עם הממשל התאגידי, תפקיד הדירקטור בחברה, מבנה האורגני של חברה, אחריות פלילית ורגולציה של חברות ודירקטורים, הערכת שווי חברה, דיני נירות ערך, קריאת דוחות כספיים, אכיפה בחברות, סיום חיי חברה בפירוק מרצון ועוד נושאים משמעותיים שכל דירקטור נדרש להכיר לצורך ביצוע תפקידו.

בהמשך מתוכננים קורסים נוספים.

איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "הכשרת דירקטורים בפריפריה מהווה צעד מהותי לקידום שוויון הזדמנויות במשק הישראלי. גיוון בהרכבי הדירקטוריונים, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה חברתית, לא רק שתורם לצמיחה הכלכלית, אלא גם מחזק את חוסן החברות בישראל. הקורס מעניק לתושבי הפריפריה ולמפונים כלים וידע הדרושים להשתלבות בעמדות מפתח במשק, תוך חיזוק הקשר בין המרכז לפריפריה".


עו"ד שולי-אבני שוהם, ראש רשות התאגידים ורשמת החברות:
"קמפוס רשות התאגידים מעניק ידע וכלים מקצועיים לכלל הציבור בתחומי פעילות התאגידים. אנו גאים להציע קורסים מגוונים וללא עלות, במטרה לחזק את הממשל התאגידי ולעודד ניהול תקין ומקצועי של חברות, עמותות והקדשות ציבוריים בישראל. פתיחת המחזור השלישי של קורס הכשרת דירקטורים מהווה המשך ישיר למחויבות שלנו להעצמת ההון האנושי במחוזות השונים וליצירת תרבות תאגידית אחראית ויעילה."

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים


רשמת העמותות ביטלה לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור את אישור הניהול התקין לשנת 2025

האישור בוטל לעמותות וחל"צ אשר לא עמדו בחובת הדיווח לשנת 2023

היום, 29 בדצמבר 2024, הודיעה רשמת העמותות על ביטול אישורי הניהול התקין לשנת 2025 לכ-200 עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ). הביטול חל על עמותות וחל"צ שקיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (2024-2025), אך לא עמדו בחובת הדיווח השנתית לשנת 2023, כנדרש בחוק. הדיווחים השנתיים הם כלי מרכזי לפיקוח על פעילות העמותות והחל"צ. באמצעותם נבדקת עמידת הארגונים בהוראות החוק ובמטרותיהם הציבוריות, הן על ידי רשמת העמותות והן על ידי הציבור, שיכול לעיין בדוחות הכספיים ובדוחות המילוליים הכוללים בין היתר פירוט על 5 מקבלי השכר הגבוה.

הדיווחים מתפרסמים מיידית, ללא תשלום, באתר "גיידסטאר" באופן שקוף ונגיש לציבור הרחב. פרסום זה מחזק את אמון הציבור בארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ומבטיח בקרה על השימוש בכספי תרומות ותמיכות.

עו"ד שולי אבני-שוהם, רשמת העמותות וראש רשות התאגידים: "יחידת העמותות והחל"צ ברשות התאגידים פועלת בנחישות להגברת הפיקוח והאכיפה על עמותות וחל"צ שאינן עומדות בדרישות החוק ואינן מגישות דיווחים שנתיים. הגשת דיווחים היא חובה חוקית ומהותית, המבטיחה פיקוח על פעילות הארגונים ושימוש נכון במשאבים הציבוריים. אנו מחויבים לשמור על שקיפות וניהול תקין במגזר השלישי, כחלק מהמאמץ להגביר את אמון הציבור בארגונים הפועלים לטובתו."

תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית אתא בעקבות העדר נגישות במתקני העירייה:

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דורשת נגישות מלאה ופיצוי לתושבים בסכום כולל של 44,420,000 ש"ח

בימים האחרונים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית אתא. זאת בשל הפרה מתמשכת של הוראות החוק ותקנות הנגישות המחייבות, במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התביעה הוגשה בשמה של תושבת קריית אתא המוגבלת בניידות, וכן בשמם של 8,884 אנשים עם מוגבלות המתגוררים בעיר ונפגעים מהיעדר נגישות במתקני העירייה ובאירועים של העירייה. יודגש, כי החוק מחייב כי כל שירות הניתן לציבור יהיה מונגש, בכל הגופים, פרטיים וציבוריים כאחד.

בין המקרים המרכזיים הממחישים את ההפרה מצד העירייה, ניתן למצוא ליקויי נגישות קשים בבניין מחלקת הרווחה של העירייה, שכלל היעדר מעלית למשרדים, היעדר שירותים נגישים וכן מעברים צרים. בשל ליקויים אלו, פגישות עם אנשים עם מוגבלות התקיימו במסדרון, מה שפגע בזכות האנשים לפרטיות. בנוסף, בבניין החדש של העירייה קיימים ליקויי נגישות רבים, לרבות היעדר סימונים, מערכות עזר לשמיעה, דלתות לא תקניות (המקשות על אנשים עם מוגבלות בפתיחתן), ועוד.

מעבר לכך, העירייה קיימה אירועים לציבור שהיו בלתי נגישים כדוגמת טקסי הזיכרון שנערכו במקומות לא נגישים והובילו לכך ששורדי שואה עם מוגבלות מעדו במדרגות. בנוסף, העירייה התעלמה מבקשות לתרגום טקסים לשפת סימנים כנדרש, על אף שהבקשות הוגשו מספיק זמן מראש. וכן, העירייה קיימה ישיבות מועצה במקומות שאינם נגישים, באופן שמנע מאנשים עם מוגבלות להשתתף בהן, כאשר על מנת לקחת חלק בישיבת מועצה, התובעת נאלצה להיות מורמת באמצעות "מעלון ידני" בצורה מבזה ומשפילה.

במסגרת התביעה, הנציבות מבקשת צו שיחייב את העירייה לתקן את הליקויים, להנגיש באופן מלא את הטקסים והאירועים שהיא עורכת ולפצות את חברי הקבוצה התובעת בסכום של 5,000 ₪ לאדם. הסכום הכולל במסגרת התביעה עומד על 44,420,000 ₪

משרד המשפטים הקים את הוועדה לתקינה שמאית במטרה להסדיר את תחום שמאות המקרקעין בישראל

שלום רב,

משרד המשפטים הקים את הוועדה לתקינה שמאית, אשר תקבע תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ותעדכנם באופן שוטף, במטרה להביא לסטנדרטיזציה בענף הנדל"ן בכלל ובתחום השמאות בפרט. בישיבת הוועדה הקרובה היא צפויה לאשר תקן ראשון שיקבע דרישות פירוט מינימאליים משומת מקרקעין.

בחודשים האחרונים פעלה מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים להקמת הוועדה לתקינה שמאית. מטרת הוועדה היא קביעת תקנים מקצועיים בתחום שמאות המקרקעין ועדכונם באופן שוטף. אלה ישפרו את איכות המידע הכלול בשומות מקרקעין (דו"חות שומה), את אמינות המידע ויביאו לסטנדרטיזציה של העקרונות המקצועיים של שומות המקרקעין, לטובת ציבור המשתמשים בהן.

בישראל נערכות מדי שנה עשרות אלפי שומות מקרקעין לצרכים ציבוריים ולצרכים פרטיים. שומות המקרקעין נערכות בהקשר של אירועי מיסוי, חיובי מנהל מקרקעי ישראל, פיצויי הפקעה, פיצויים בגין פגיעה במקרקעין ומטרות רבות נוספות. השומות נערכות על ידי שמאי מקרקעין. היקפן הכספי של שומות המקרקעין הוא גבוה והשפעתן על הפעילות הכלכלית במשק היא רבה, מכאן חשיבות ההסדרה המקצועית של ענף כלכלי זה.

התקנים שיגובשו בוועדה יקבעו את רמת הפירוט הנדרשת בשומת מקרקעין, שיטות עבודה, דרך וסדר כתיבה וכן הגדרות של מושגים בתחום שמאות המקרקעין. התקנים שיגובשו יביאו לשיפור במקצועיות שומות המקרקעין, שקיפות שומות המקרקעין (גילוי נאות למשתמש) ובהירות שומות המקרקעין באמצעות גיבוש הוראות לעריכת דו"חות בצורה אחידה וברורה.

הוועדה לתקינה מונה 11 חברים ומשקיפים, מבכירי שמאי המקרקעין, עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. את הקמת הוועדה הובילו המשנה למנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת השמאים, עו"ד יעל קוטיק ומנהל האגף להסדרת מקצועות, עו"ד עמיר הרן. יו"ר הוועדה לתקינה הינו אייל יצחקי, אשר כיהן כשמאי ממשלתי ראשי בשנים 2011-2007 והוביל את פעילות הוועדה לתקינה שמאית גם בתקופת פעילותה הקודמת בשנים 2005 – 2011. יצוין, כי במסגרת פעילות הוועדה לתקינה שמאית בשנים אלו, אושרו 22 תקנים מקצועיים, שקבעו נורמות עבודה מקצועית וצורנית ביחס לסוגיות השומה העיקריות.

לפרטים נוספים באתר הוועדה לתקינה שמאית במשרד המשפטים: http://go.gov.il/Vtkina

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- הסיוע המשפטי

לראשונה פותחו לוחות תקשורת לעורכי דין המייצגים אנשים עם מוגבלות בהליכים אזרחיים בפרוייקט ייחודי של מערך כשרות משפטית וזיקנה בסיוע המשפטי

ערכת תקשורת תומכת חלופית של כ-30 לוחות תקשורת לשימוש בהליכים משפטיים פותחה ללקוחות שאינם מדברים בעקבות מחלה, אירוע מוחי או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית

ביום הבין- לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המתקיים היום, 3 בדצמבר 2024, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים חושף יוזמה ייחודית: במערך הכשרות המשפטית והזיקנה, לראשונה פותחו לוחות תקשורת לשימוש עורכי דין של לקוחות שאינם מדברים, אם בעקבות אירוע מוחי, ניוון או תאונה ולאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. במסגרת הפרוייקט פותחו כ- 30 לוחות תקשורת להליכים אזרחיים שונים: מהליכים למינוי אפוטרופוס ועד הליכי חובות, סרוב לטיפול רפואי, מינוי תומך בקבלת החלטות, עריכת ייפוי כוח מתמשך, ענייני משפחה ועוד.

הלוחות, אשר פותחו על ידי הממונה על המערך בשיתוף קלינאית תקשורת, מאפשרים שימוש בכרטיסיות עם סמלים מוסכמים, בכדי לסייע לאדם שלא מדבר בתקשורת מיטבית עם עורכי הדין, בהכנה להליך המשפטי ובמסגרתו. מרבית הסמלים הם חלק משפה בינלאומית בתחום התקשורת התומכת החלופית. יחד עם זאת, את חלק מהסמלים פיתח צוות הפיתוח בסיוע המשפטי כיוון שלא היו קיימים, בהם: אפוטרופוס, תומך בקבלת החלטות ומיופה כוח. כמו כן, נעשתה התאמה תרבותית ותרגום של הלוחות לשפה הערבית. הפרוייקט בתמיכת החטיבה החברתית במשרד המשפטים.

מערך פרופסיונאלי בסיוע המשפטי מעניק ייצוג משפטי בהליכים אזרחיים בהן עולות שאלות של כשרות משפטית של הלקוח ובמצבי זקנה מורכבים. מערך המייצגים מעניק "ייצוג מותאם" לאנשים עם מוגבלות, המתקשים בהתנהלות הליכים משפטיים, וכולל שימוש בכלים להנגשת הייצוג המשפטי ולקידום תקשורת מיטבית וטכניקות ייצוג ספציפיות. הסיוע ניתן לכ- 5000 אנשים עם מוגבלות נוספים מדי שנה. צוות עורכי הדין כולל 120 עורכי דין ברחבי הארץ, מצפת עד אילת, המגיעים אל הלקוח, לביתו או למסגרת דיור ולעתים גם לבתי חולים. על פי חוקר בינלאומי, אין בעולם עוד מערכת ציבורית הכוללת שירות מסוג זה, והוא ייחודי לישראל.

ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, הממונה על מערך כשרות משפטית וזקנה בסיוע המשפטי: "לאחר עבודה מאומצת של כשנתיים, בשיתוף קלינאית התקשורת, המערך בסיוע המשפטי משיק את לוחות התקשורת לעורכי הדין המייצגים אנשים עם מוגבלות עם קושי בתקשורת, בדיבור ובארגון מסר. הלוחות הותאמו במיוחד ללקוחות במצבים אלה לפי מגוון הליכים אזרחיים רווחים, כדי להקל על הלקוחות במסירת דעתם, רצונם והעדפותיהם בהליכים האזרחיים. הפיתוח נעשה בעקבות מיסיון רב של המערך בתחום ומתוך הבנה כי יש לסייע ולתמוך בהשתתפות איכותית של אנשים שאינם מדברים, ככל אדם, בהליכים משפטיים. בעקבות ההצלחה בהתנסות בלוחות, בשנה הקרובה מתוכננות סדנאות לצוות המערך לשם הכשרה בנושא."

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את מחמד אלעביאת, יזן עביאת וקטין נוסף, תושבי בית לחם, וזאת לאחר שדקרו צעיר יהודי בכל חלקי גופו בניסיון לרצוח אותו בחודש יולי 2023 בשכונה גילה בירושלים.

השלושה הורשעו, על בסיס הודאתם במהלך שמיעת הראיות נגדם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, מעשה טרור של ניסיון לרצח, החזקת סכין שלא כדין ושהיה בישראל שלא כדין.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, השלושה תכננו לבצע פיגוע טרור רצחני נגד יהודים ועל מנת להוציא תכנית זו אל הפועל הם רכשו סכינים, התפללו במסגד ונסעו מבית לחם לכיוון שכונת גילה בירושלים. בשלב מסוים הבחינו הנאשמים בצעיר יהודי צועד ברחוב, אחד הנאשמים פנה אליו והחל לשוחח עמו על מנת לברר כי מדובר באדם יהודי. אז שלפו הנאשמים את הסכינים והחלו לדקור אותו בכל חלקי גופו. בשארית כוחותיו, כשהוא דקור בכל חלקי גופו ושתי סכינים נעוצות בגופו, החל הצעיר להימלט מהנאשמים לכיוון הכניסה לאחד הבניינים ברחוב, הוא זעק לעזרה והתמוטט. אז הנאשמים נמלטו לבית לחם, החליפו בגדים והסתתרו במערה מכוחות הביטחון. כתוצאה ממעשיהם פונה הצעיר לבית החולים כשהוא בסכנת חיים.

לתשומת לבכם, בית המשפט התיר לפרסם פרפראזה זו בלבד. בנוסף, חל איסור פרסום על פרט העלול לזהות את הנאשם הקטין.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) ודחה עתירה שהוגשה נגד המינהל הפדגוגי במשרד החינוך על ידי המכללה למדע וחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין, להמשיך ולשמש כספקיות במסגרת מכרז גפן – מתן שירותים בתחום החינוך.

בעקבות מכרז שהתקיים זכו המכללה למדע ומחקר בע"מ והפסגה – עמותה למחקר ופיתוח סח'נין להיכלל כספקיות במאגר תכניות גפ"ן של משרד החינוך. בעקבות מידע שהתקבל באגף האכיפה של משרד החינוך, בוצעו ביקורות שטח בנושא הפעלת צהרוני "ניצנים" בעיריית טייבה, על ידי המכללה למדע ומחקר וגופים נוספים. המידע עסק בקשר שבין מפעיל התכנית מטעם עיריית טייבה לבין מנהל בית הספר אבן רשיד בעיר, לטובת חלוקת כספי תקצוב המועברים שלא כדין על בסיס דיווח כזב באשר לכמויות משתתפי התכניות. מהביקורות עלו פערים משמעותיים בין כמויות המשתתפים המדווחות והמתוקצבות, לבין כמויות המשתתפים שנמצאו בפועל. לאור חומרת החשדות, היקפן והקשר לתרמיות הנוגעות למתן שירותים בתחום החינוך – המליץ אגף האכיפה במשרד החינוך – לוועדת המכרזים, להקפיא את ההתקשרויות בפרויקט גפן (ספקי תכניות ומענים עבור משרד החינוך) עם המעורבים בחקירה הפלילית. בעקבות חקירת המשטרה שנפתחה, החליטה ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות במכרז ולהוציאן ממאגר הספקים וכן לפסול את הצעתן במכרז מאגר החדש, בשלב זה. מכאן העתירה שהוגשה על ידן. בעתירה נטען, בין היתר, כי ההליך הפלילי נמצא בתחילתו והליכים שכאלה יכולים להימשך זמן רב וכי ההחלטה על הוצאתן ממאגר הספקים צריכה להיבחן בנקודות זמן שונות ובשים לב לנסיבות המשתנות.

המדינה, באמצעות עו"ד מני מנחם מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, טענה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה על ידי העותרות, וזאת, בין היתר, כיון שבפני ועדת המכרזים עמדה תשתית עובדתית מבוססת המתייחסת לחשדות לביצוע עברות חמורות, אשר על פיה קיבלה הוועדה את החלטתה. נטען כי ממצאי חקירה משטרתית הם ראיות מנהלית אשר ניתן להסתמך עליהן עת מדובר בהליך מנהלי - וזאת אף אם התיק הפלילי נסגר ועל אחת כמה וכמה עת החקירה עדיין בעיצומה, וכי השיקולים והמבחנים בין שני ההליכים – הפלילי והמנהלי, הינם שונים. עוד נטען כי סמכות ועדת המכרזים לבטל את זכיית העותרות ולפסול את הצעתן החדשה נובעת הן מהוראות המכרז והן מדיני המשפט המנהלי אשר עקרון יסוד בו הוא חובת הרשות לפעול לשמירה על האינטרס הציבורי, כשבמקרה דנן החובה הינה כלפי ילדים ובני נוער שאמורים לקבל שירותים חינוכיים וכן הגנה על הקופה הציבורית – ואלה תומכים בהחלטה.

ביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופטת ענת זינגר) כאמור דחה את העתירה וקבע, "אכן העותרת זכאיות ליהנות מחזקת החפות, בטרם הוגש כתב האישום ובטרם הרשעה. רם, עת עסקינן בדין המינהלי, לא רק שהמשיב רשאי להורות על הוצאה זו מהמאגר עד לבירור נוסף, אלא ייתכן והוא אף מחויב לכך. זאת, לנוכח מהות התוכניות (הנוגעות לתוכניות חינוך לילדים צעירים) ובשים לב לחובה להגן על הכיס הציבורי". עוד קבע בית המשפט בפסק הדין כי, "עת נחשפתי בהסכמת העותרות, לחומרים מתוך חומרי החקירה, ממילא למדתי את חומרת הדברים ואת האופן התחום אשר יש ליתן, בפן המנהלי ובהקשר לתיק זה – לחזקת החפות. בחינת הטענות בשים לב לאמור ולחובת הרשות לשמירת הכיס הציבורי והשירות הניתן במסגרת משרד החינוך ובתכניות חינוכיות לילדים ונערים – מולידה את מסקנתי כי דין העתירה להידחות".

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד תושב פתח תקווה, אשר פרסם באופן שיטתי באתר "עדנה קרנבל" וברשתות החברתיות תכנים פוגעניים ומשפילים כלפי עובדי ציבור.
כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד תומר שטינברג מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), מפרט שורה ארוכה של מעשי הטרדה ופגיעה בפרטיות מתמשכים שביצע הנאשם אמיר מלמד, בן 51, במשך כשנתיים, כלפי שוטרים ושופטת. הנאשם פרסם בתדירות ובהיקפים גדולים בחשבונות הפייסבוק, הטיקטוק והיוטיוב, וכן כאמור באתר "עדנה קרנבל", בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פרסומים וכתבות, תמונות וסרטונים אשר כללו הכפשות בוטות, קשות ופוגעניות כלפי עובדי ציבור, כולל התייחסויות מיניות.
כמו כן, נהג הנאשם לבלוש אחרי המתלוננים וכך הגיע מספר פעמים לבתי המגורים של השוטרים, הפיץ עלונים פוגעניים בתיבות הדואר של שכניהם, ואף ניסה ליצור קשר עם חלק מהשוטרים מתוך כוונה להלך עליהם אימים.
בין היתר, הגיע הנאשם לביתו של אחד השוטרים, צילם את בת זוגו ללא הסכמתה, והפיץ את התיעוד ברשת.
באחד האישומים, איים הנאשם על מפקד תחנת המשטרה לפרסם דברי שקר בשל חוסר שביעות רצונו מאופן טיפול התחנה בתלונה שהוא הגיש.

הנאשם ביצע את העבירות תוך הפרת צו בית המשפט למניעת הטרדה מאיימת, וזאת לאחר שבניגוד להוראות הצו, לא הסיר פרסומים בגנותו ובגנות בני משפחתו של שוטר, ואף פרסם סרטון באופן אשר מפר את הוראות הצו.

כתב האישום מייחס לנאשם ארבעה אישומים בגין ביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפצת מידע כוזב, סחיטה באיומים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר ציינה הפרקליטות כי מדובר במסכת מעשים חמורה ומתמשכת המעידה על מסוכנות גבוהה מצד הנאשם אשר הגדיל לעשות ופרסם תכנים פוגעניים ובוטים אף כלפי בני משפחות עובדי ציבור, לרבות ילדיהם הקטינים. נוסף על כך, עקב התנהלותו של הנאשם לאורך השנים, הכוללת מעשים מתריסים באופן מובהק כלפי מערכת אכיפת החוק, לרבות בתי המשפט עצמם, קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש הליכי משפט מצדו או להתחמקותו מהליכי שפיטה.

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום, על בסיס הודאתם, שני בגירים, וקבע את אשמתם של שני נאשמים קטינים (בעת ביצוע העבירה), ביידוי אבנים לעבר רכב שהיה בנסיעה מהירה והיזק בזדון ממניע גזעני, לפני כארבע שנים, כאשר שהו עם אהוביה סנדק ז"ל.

הארבעה הודו בעובדות כתב האישום, שתוקן במסגרת הסדר טיעון.

בכתב האישום המתוקן שהגישה עו"ד ג'ני אבני מפרקליטות מחוז ירושלים, נאמר כי בדצמבר 2020 נסעו הנאשמים באזור היישוב כוכב השחר יחד עם אהוביה סנדק ז"ל, ברכב שהיה נהוג ע"י אחד הנוסעים.

בשלב מסוים הם עצרו בצד הכביש אחרי אחד מעיקולי הדרך, עלו על גבעה בצד הדרך, הצטיידו באבנים בגודל אגרוף והמתינו לשעת כושר בה יעבור רכב שניתן יהיה להבחין כי נוסעיו הם ממוצא ערבי, על מנת ליידות לעברו אבנים, וזאת ממניע אידיאולוגי-גזעני. הנאשמים הבחינו ברכב שנוסעיו ערבים, נעמדו מאחורי רכבם והשליכו את האבנים לעבר הרכב ממרחק מספר מטרים, באופן שהיה בו כדי לסכן את בטיחותם של נוסעי הרכב. שתיים מהאבנים אכן פגעו ברכב והנאשמים עזבו את המקום.

במסגרת הסדר הטיעון, תבקש הפרקליטות מביהמ"ש לגזור על הנאשמים הבגירים 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגעי העבירה. על הנאשמים שהיו קטינים בעת האירוע יתבקש ביהמ"ש לגזור חצי שנה של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעי העבירה.

לתשומת לבכם, ביהמ"ש התיר לפרסם פרפראזה זו.

בברכה,

ליהי שקלרניק
דוברת מחוז ירושלים
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

סיום פרשת "דג זהב" העוסקת בסחר לא חוקי בזהב:
בשבוע שעבר גזר בימ"ש המחוזי מרכז על הנאשם ולדימיר ישראילוב, בעל חברה שעוסקת בקנייה ומכירה של מתכות יקרות ותכשיטים, כשלוש שנות מאסר (37 חודשים) מאחורי סורג ובריח וקנס על סך 128,000 ש"ח, זאת לאחר שישראילוב והחברה בבעלותו הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מס והלבנת הון – הוצאת חשבוניות כוזבות בסך של 270,000,000 ש"ח, קיזוז חשבוניות כוזבות בסך של כ-240,000,000 ש"ח והלבנת הון בסך של כ-1.4 מיליון. גזר דין זה הינו האחרון בפרשה המכונה "דג זהב" שהוגשו במסגרתה כתבי אישום נגד כמה מעורבים, והעוסקת ככלל בהונאת מס במסגרת סחר בזהב, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות והלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הונאה המכונה תרמית "קרוסלה" - גניבת כספי מע"מ באמצעות שרשור מסחר בין חברות, שמייבאות סחורה למדינה מבלי ששולם עליה המע"מ. לאחר מכן, החברות מוסיפות את הערך המוסף לערך המכירה ובסופו של דבר מזדכות עליו מבלי שהוא שולם למדינה מלכתחילה.

ביולי האחרון ניתן בפרשה גזר דינו של חנוך פרוינד, הנאשם העיקרי בפרשה, שהיה בעל חברה שעסקה בסחר בזהב ומנהל חנות תכשיטים, לפיו פרוינד ירצה ארבע שנים ועוד חמישה חודשים מאסר בפועל (53 חודשים) קנס על סך 280,000 ש"ח, וחילוט בגובה של מעל 2 מיליון ש"ח. פרוינד והחברה בבעלותו הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות מס בנסיבות מחמירות, הברחת טובין ובעבירות הלבנת הון לאחר שבין היתר, רכשו זהב שמקורו בין היתר משטחי הרשות הפלסטינית במזומן וללא כל דיווח לרשויות המס, ודאגו לכיסוי רכישת הזהב באמצעות חשבוניות פיקטיביות כוזבות.

מעורבים נוספים בפרשה שעניינם הסתיים זה מכבר הם גיא רודניצקי, מנהלה דאז של חברה שעסקה בעיבוד וזיקוק זהב, שהורשע בעבירות מס בנסיבות מחמירות, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון, והוטלו עליו שלוש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, קנס על סך 200,000 ש"ח וחילט בגובה מיליון ש"ח; והנאשם ויקטור ברנס, שנידון לתשעה חודשי עבודות שירות, וחילוט בגובה שלכ-5 מיליון ש"ח.

התיקים בפרשה טופלו על ידי עוה"ד ניר מסורי ורועי ברק מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

החקירה בוצעה על ידי ימ"ר ש"י במשטרת ישראל, בשיתוף חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום מס הכנסה ברשות המיסים.

בברכה,
הילה קובו, עו"ד
מנהלת תחום דוברות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת אמיר, שהמשיכה לשמוע את התיק גם לאחר מינויה לביהמ"ש המחוזי) קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה והרשיע את אור בכל סעיפי כתב האישום נגדה - ריבוי עבירות מע"מ, עבירות מס, אי-הגשת הצהרת הון ועבירה לפי חוק הגנת הצרכן. כן הורשעה אור בעבירות זיוף ועבירות מרמה בנסיבות מחמירות שבוצעו כלפי לקוחותיה וכלפי מנהל סניף בנק. זאת בגין מעשים שעשתה אור בין השנים 2016-2008, עת פעלה כיזמית נדל"ן וארגנה קבוצות רוכשים באמצעות חברות בשליטתה.

בימ"ש קבע כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה בשמונה פרויקטים למגורים.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ על עסקאות שביצעה כעוסקת עצמאית בתחום הנדל"ן, עת נרשמו על שמה זכויות בפרויקטים למגורים ששיווקה.
כן הורשעה אור במרמה כלפי לקוחות בפרויקט צ'לנוב, אחד הפרויקטים שבהם ארגנה קבוצת רכישה. אור ביקשה מהלקוחות להעביר כספים לצורך רכישת הקרקע עליה יקום הפרויקט לחשבון חברה בשליטתה תוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן.
בנוסף קבע בימ"ש כי אור זייפה מסמך בנקאי שהראה לכאורה יתרה של עשרות מיליוני שקלים בחשבונה הפרטי והציגה את המסמך המזויף בפני מנהל סניף בבנק המזרחי על מנת לשכנעו לכבד שיקים שמסרה חברה בשליטתה למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה.
בנוסף, הורשעה אור בעבירות על פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים כמו ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900 אלף שקלים. אור רשמה ההוצאות באופן כוזב בספרי חברה שבשליטתה לצרכי התחמקות ממס. בנוסף, הורשעה אור בכך שחברה בשליטתה מימנה עבורה דירה בסכום 2.7 מיליון שקלים והיא לא דיווחה על הכנסה מדיבידנד.

עוד קבע ביהמ"ש כי אור ביצעה הפרה של אי-פיקוח לגבי הטעיה בפרסום לפי חוק הגנת הצרכן בכך שהציגה מצג לפיו הדירות נמכרות מקבלן.

יצוין, כי מתחילת ההליך בבית המשפט אור לא לקחה לעצמה ייצוג משפטי, בכלל זה סירבה לייצוג של סנגוריה ציבורית, ופעלה לייצג את עצמה; זאת לעיתים תוך הפרעה לניהולם התקין של דיונים או היעדרות מהם. הפרקליטות סמכה ידיה בעניין זה על החלטות רבות ומנומקות של בית המשפט לאורך ההליך, הנוגעות להיבטים של היעדר הייצוג ושמיעת דיונים בהיעדרה של הנאשמת*. *בפסק הדין התייחס בימ"ש לעניין זה ואמר כי התרשם כי התנהלותה של אור הייתה מניפולטיבית.

כן יוזכר כי לפסק דין זה קדמו בפרשה זו, במסגרת הסדרי טיעון, הרשעת חמש חברות (תאגידים) שהיו בשליטת אור ועברו הליכי פירוק, והרשעת טלי חיו, לשעבר העוזרת האישית של אור, בעבירות של זיוף ומרמה. חיו נידונה לארבעה וחצי חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות. כן הורשע, במסגרת הסדר טיעון, דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות של אור, בעבירות של מע"מ, מס הכנסה, זיוף ומרמה וזאת לאחר שבמהלך ההליך הפך לעד מדינה בפרשה. גלעדי נידון לתשעה חודשי מאסר שרוצו בדרך של עבודות שירות.

התיק נוהל על ידי עו"ד טפת מויאל-רוטשילד, רוי גורדון וטל-יה קליין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. כן לקחו חלק בטיפול בתיק עו"ד
יאמלאק אצ'שמן
ואסנת שי מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, יחידת הונאה תל אביב במשטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- האפוטרופוס הכללי

נחנך שירות חדש ואוטומטי להגשת בקשה מקוונת לצו ירושה

האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים חנך לאחרונה שירות טכנולוגי חדשני, המאפשר להגיש בקשה לצו ירושה באמצעות הליך הזדהות קצר ומאובטח, בו מזינים את שם המוריש בלבד ופרטי היורשים מושלמים באופן מיידי, ישירות לטופס הבקשה.

הפיתוח הייחודי נולד כמענה לצורך שהתעורר ביתר שאת עם פרוץ מלחמת
חרבות ברזל, במטרה להעניק שירות רגיש ללא חסמים בירוקרטיים למשפחות החללים והנרצחים. בכך נחסך מבני המשפחה המתמודדים עם האובדן הכבד, הצורך בהקלדת פרטים מרובים וכל שנותר למבקש, הוא לאשר בלחיצת כפתור אחת הפרטים שבטופס.

על מנת להשתמש בשירות, יורש המגיש בקשה לצו ירושה, בוחר במסלול החדש של הגשה מקוונת בהזדהות הלאומית. לאחר הליך הזדהות מאובטח וכניסה לאזור האישי, ממלא היורש את פרטי המוריש, ובהינתן שנמצא ביניהם קשר משפחתי, נשתלים אוטומטית לתוך הבקשה המקוונת שמות היורשים, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין, ללא כל צורך בהקלדה. לאחר אישור הפרטים, מגישים את הבקשה המקוונת והיא נשלחת מיידית למערכות הממונה על ענייני ירושה.

בכל שנה מוגשות כ-20,000 בקשות לצווי ירושה. בממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים מעריכים כי חלק ניכר מבקשות אלו יוגשו באמצעות השירות החדש, אשר יקל על הציבור, יביא להגשה קלה וידידותית יותר של בקשות, יימנע טעויות בפרטי יורשים ויחסוך זמן רב בהגשת הבקשה.

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה: "הפיתוח החדשני קודם, בין השאר, מתוך ההתגייסות של מערך רשם הירושה למתן מענה למשפחות הנרצחים והחללים במלחמה ולאור הצורך שעלה בהפחתת הנטל הבירוקרטי. נמשיך להשתפר ולייעל את התהליכים והשירותים ברשם הירושה על מנת לסייע ולהקל בשעה הקשה של התמודדות עם אבל ושכול".

מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים: "השירות החדש מסייע לציבור באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ומשפר את השירות של הגשת בקשה לצו ירושה באופן משמעותי. זהו פתרון מצוין ויעיל לציבור. משרד המשפטים פועל כל העת לקדם ולשפר את שירותי המשרד ולהנגישם לציבור".

תמונת מצב: יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2023

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים והמינהל לתפקידים מיוחדים והעמדת מידע לציבור במשרד הפנים פרסמו דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות בשנת 2023.

יצוין כי חלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן עיריית אור עקיבא, עראבה, קלנסווה ונצרת (שנה שלישית ברציפות) טייבה, מעלה אדומים ובית שאן (שנה שנייה ברציפות), אלעד ורמלה.

להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:

• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,676 בקשות למידע, לעומת 13,414 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2023

• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ירושלים (794), עיריית אשדוד (710), עיריית ראשון לציון (532) ועיריית חיפה (390).

• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (99.3%), עיריית ירושלים (95.8%), עיריית ראשון לציון (85.9%), עיריית נתניה (81%)

• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (52.8%), עיריית חולון (46.6%), עיריית רמת גן (24.3%) ועיריית הרצליה (12.9%)

• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (25.4%), לא ניתן לאתר את המידע (17%), פגיעה בפרטיות (15%)

• 213 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות. מהרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות הרבה ביותר: מועצה מקומית זמר (7), עיריית חיפה (6), עיריית טייבה (5) ועיריית רחובות (5).

• בין הרשויות שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים (עד 14 יום): עיריית ירושלים, עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית קריית גת ועיריית אור יהודה

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: "לא ניתן להשלים עם מצב שבו רשויות מקומיות אינן מדווחות על הבקשות למידע ואינן מאפשרות לבצע בקרה על יישום החוק אצלן, ואני קורא לראשי הרשויות לפעול מיידית לשינוי מצב זה. השקיפות והזכות למידע הן מיסודות הדמוקרטיה ובגדר זכות בסיסית המגיעה לתושב".

ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור: "משרד הפנים רואים ביישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות המקומיות אבן יסוד חשובה בשיפור השירות לתושבים. במסגרת החוק הרשות מחויבת לפרסם דו"ח שמפרט בין היתר את עיקרי מדיניות העירייה, המבנה הארגוני, תוכניות העבודה, התקציב העירוני ועוד ועוד. החוק גם מאפשר לתושב לקבל מידע חשוב שרלוונטי אליו בחיי היום יום שלו ברשות המקומית. לכן אנחנו פועלים כל העת כתף אל כתף עם היחידה הממשלתית במשרד המשפטים כדי להמשיך ולשפר את העברת המידע של הרשויות המקומיות לתושב".


לדו"ח המלא >>>> https://www.gov.il/he/pages/news-4-11-24

הודעה מטעם הפרקליטות:
פרקליטות המדינה הגישה היום לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד רוי גורדון, תושב תל אביב-יפו, שהשליך לפידים במהלך הפגנה להשבת החטופים שהתקיימה באפריל האחרון. אחד מהלפידים התלקח בעת ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אסף סוויסה מפרקליטות מחוז ירושלים, במהלך ההפגנה בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים, השליך הנאשם לפיד בוער סמוך לחסימה משטרתית. הלפיד כובה על ידי שוטר והנאשם התרחק מהמקום. בהמשך, כשבידו לפיד כבוי, הבחין הנאשם בפרשי משטרה נוספים והשליך לעברם את הלפיד הכבוי אשר התלקח במהלך ההשלכה ופגע בגבו של אחד מסוסי המשטרה.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות.

הודעה לעיתונות מטעם משרד המשפטים- רשות התאגידים

נשלל אישור הניהול התקין של עמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות לשנת 2024

יחידת העמותות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים, שללה בספטמבר 2024 את אישור הניהול התקין שניתן לעמותת לחיות בכבוד- עזרה למשפחות (ע"ר) 580224863, לשנת 2024. מדובר בעמותה המתבלטת ברשתות החברתיות ומציגה את עצמה כמסייעת, בין היתר, לניצולי שואה וקשישים.

ההחלטה על השלילה התקבלה לאחר היעדר שיתוף פעולה של העמותה עם דרישות יחידת העמותות, במסגרת תוכנית לתיקון ליקויים, שנקבעה לה בעקבות ביקורת עומק שנערכה לעמותה והסתיימה בשנת 23. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בתחומים שונים ובכלל זה: העסקת עובדים, דיווחים חסרים/שגויים, התנהלות כספית לקויה וכן תפקוד לקוי של מוסדות העמותה.

יצוין, כי אישור ניהול תקין נשלל במקרים חריגים במסגרתם נמצאים ליקויים בדיווחי העמותה שעל בסיסם ניתן האישור, או בהתנהלות העמותה ובמקרים בהם העמותה איננה משתפת פעולה.

שלילת האישור פוגעת באפשרות העמותות לקבל תמיכה ותקציבים ממשרדי ממשלה או להתקשר במכרזים עם המדינה, ועלולה לפגוע בהכרה של העמותה כמוסד ציבורי וכן בזיכוי ממס על תרומות (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה).

רשות התאגידים קוראת לציבור לדווח על התנהלות לא תקינה של עמותה, ככל שנתקל, באתר הרשות.

דחיית מועדי הגשת דיווחים לעמותות לשנת 2023 לצורך קבלת אישור ניהול תקין לשנת 2025

בצל מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום הלאומי, ועל מנת להקל על העמותות והחברות לתועלת הציבור שטרם הגישו דיווחים לצורך קבלת אישור ניהול תקין, רשמת העמותות וההקדשות ברשות התאגידים שבמשרד המשפטים החליטה לאשר ארכה להגשת הדיווחים עד ליום 1 בדצמבר 2024.

בהתאם להוראות חוק העמותות וחוק החברות, עמותות וחברות לתועלת הציבור נדרשות להגיש דיווחים שנתיים עד ליום 30 ביוני בשנה שלאחר תום תקופת הדו"ח.

יודגש כי ארכה זו חלה גם על עמותות וחברות לתועלת הציבור, אשר קיבלו אישור ניהול תקין לשנתיים (עבור השנים 2024-2025) ומחויבות בהגשת הדיווחים לשנת 2023, כתנאי להמשך תוקפו של אישור ניהול תקין לשנת 2025.

גופים ציבוריים גדולים לא עומדים ביעד הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות כבר 4 שנים ברצף
*שיעור הגופים אשר עומדים ביעד הייצוג ההולם עלה מ-60% ל-73% בין השנים 2021-2023

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2023. מהנתונים עולה כי 73% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד העסקת אנשים עם מוגבלות. עם זאת, גופים ציבוריים מרכזיים, לרבות בנק ישראל, מפעל הפיס, הרשות לניירות ערך, ועיריות ירושלים, תל אביב-יפו ובני ברק, לא עומדים ביעד הייצוג ההולם זו השנה הרביעית ברציפות. הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, במסגרת יישום תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

על פי התיקון, גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים ומעלה מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים שאינם עומדים ביעד מחויבים בפרסום תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית. החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. החוק מחייב מעסיקים לבצע שורת פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, לרבות מינוי ממונה תעסוקה ייעודי האמון על הנושא.

במסגרת תיקון מספר 23 לחוק, התווספה לנציבות הסמכות לאכוף את הוראות החוק בתחומי הנגישות והייצוג ההולם גם באמצעות אכיפה מנהלית. זו כוללת מספר כלי אכיפה ובכללם הטלת עיצומים כספיים בגין הפרה של כל אחת מההוראות הבאות ביחס לייצוג הולם:
• גוף ציבורי שהפר את חובתו בכל הקשור למינוי ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות כאמור.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו בכל הקשור לפרסום תוכנית שנתית המאושרת על ידי הנהלת הארגון.
• מעסיק ציבורי גדול שהפר את חובתו ולא כלל בתוכנית השנתית את הרכיבים הנדרשים.

דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "למרבה הצער, מספר גדול מדי של גופים ציבוריים משמעותיים עדיין אינם עומדים בחובתם להעסקת אנשים עם מוגבלות כפי שקבוע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות. זאת, בין היתר, גם באמצעות סמכויות הנציבות לבצע אכיפה מנהלית, שהנציבות קיבלה לפני כשנתיים במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. במקביל, הנציבות תמשיך לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בכנסת לפני מספר חודשים".

מצורף נספח עם הנתונים העיקריים
לקריאת הנתונים המלאים – https://www.gov.il/he/pages/appropriate_representation_employment_data_lobby

הודעה מטעם הפרקליטות:

בימ"ש המחוזי בתל אביב - המחלקה הכלכלית (כב' השופטת מיכל אגמון גונן) אימץ את הסדר הטיעון עם חברת שיכון ובינוי - אס.בי.איי תשתיות בע"מ, חברה-בת של שיכון ובינוי בע"מ, במסגרתו הודתה החברה בביצוע עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה על חוק ניירות ערך. בית המשפט הטיל על החברה קנס בגובה 10 מיליון שקל. בנוסף, בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים לחילוט אזרחי בסך 250 מיליון שקל מחברת SBI International Holdings AG, חברה-בת שוויצרית של אס.בי.איי תשתיות.

עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין ביולי 2008. על פי כתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת הסדר הטיעון, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות, שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו, והרווחים שנבעו מהם, נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.

נוכח תיקון 99 לחוק העונשין וכמתחייב, בין היתר, מדרישות הגופים המממנים ורואי החשבון המבקרים, פעלו עןבדים בקבוצה לאימוץ קוד אתי ותוכנית אכיפה ולהטמיעם בארצות הפעילות. לצד זאת, באותה עת ובעיקר עד שנת 2012, קשרה חברת אס.בי.איי תשתיות קשר עם אורגנים שונים בחברות שלא להפסיק את מתן התשלומים. התשלומים השיאו לחברות תועלת.

נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדו"חותיה הכספיים שפורסמו לציבור, את דו"חות אס.בי.איי תשתיות, אשר איחדה את דו"חות חברת SBI שוויץ שבבעלותה, וכללה בהם את התשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, וציינה בהם כי "להערכת ההנהלה, תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה". הצהרות אלה ניתנו על אף שאס.בי.איי תשתיות הייתה מודעת להשלכות האפשריות של התשלומים שלא כדין על עסקיה, וכי דו"חותיה הכספיים יאוחדו בדו"חות שיכון ובינוי. בכך, לא קיימה שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ את הוראות חובות הדיווח של תאגידים.

שיכון ובינוי אס.בי.איי תשתיות בע"מ הורשעה בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע ואי קיום הוראת סעיף 36 בדו"ח שנמסר לרשות ולבורסה, עבירה על פי סעיף 53(ב)(5א) לחוק ניירות ערך.

במקביל להסדר הטיעון שנחתם, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בקשה מוסכמת לחילוט רכוש בהליך אזרחי נגד החברה השוויצרית בהיקף של 250 מיליון ש"ח.

התיק נגד חברת שיכון ובינוי בע"מ הנסחרת בבורסה נסגר.

מהפרקליטות נמסר לאחר גזר הדין:
בכך תמה פרשת "שיכון ובינוי", וזאת גם בהמשך להרשעתם של שישה בכירים מהקבוצה על ידי כב' השופט בני שגיא*.
*ההסדרים בפרשת שיכון ובינוי משקפים את מחויבותה של ישראל למלחמה בשחיתות בעסקאות בינ"ל, וזאת כחלק ממחויביות שישראל לקחה על עצמה עם הצטרפותה ל-OECD.

חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק טופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.

דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023:

המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר

הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משרד הבריאות וצה"ל

שלום רב,

דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2023 פורסם הבוקר (ד') באתר משרד המשפטים. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי ממשלה וביחידות הסמך בשנה הקודמת, עולה כי במהלך שנת 2023 הוגשו לממשלה 13,414 בקשות חופש מידע, כשהרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר הן משרד החינוך, רשות הארצית לכבאות והצלה (מרביתן במסגרת פרוצדורת ביטוח שריפות), משטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד התחבורה ומשרד המשפטים.

מהדו"ח עולה כי הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה, הרשות הממשלתית למים ולביוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד האוצר. מנגד, הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות וצה"ל, כאשר משרד הבריאות אף הוכרז כרשות מפירה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפירה 14 פעמים במהלך שנת 2023. יש לציין כי מערך הסייבר הלאומי, משרד המודיעין, ורשות החברות הממשלתיות כלל לא הגישו דו"ח על יישום החוק כמתבקש בחוק.

להלן נתונים מרכזיים מהדו"ח:

• הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,919 בקשות), רשות הארצית לכבאות והצלה (1,902, מרביתן במסגרת פרוצדורה הקשורה לביטוח שריפות) משטרת ישראל (1,279), משרד הבריאות (919), משרד התחבורה (806) ומשרד המשפטים (774)

• המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (86.1%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (83.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (82.3%) ומשרד האוצר (74.5%)

• העלייה המשמעותית ביותר בכמות הבקשות שהוגשו נרשמה במשרד לביטחון לאומי עם 285 בקשות חופש מידע, עלייה של 70.7% בכמות בקשות חופש המידע בהשוואה לשנה הקודמת

• הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעל 120 יום): צה"ל (55.6%), משרד הבינוי והשיכון (33.7%) ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר (25.3%)

• הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות הארצית לכבאות והצלה (83.5%), המשרד לביטחון לאומי (75.0%) ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים(71.2%)

• הירידה המשמעותית במספר הבקשות שהוגשו נרשמה בקרב האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה (ירידה של 41.2% במספר הבקשות שהוגשו במהלך השנה), רשות האוכלוסין וההגירה (ירידה של 34.5%) ושירות בתי הסוהר (ירידה של 33.6%)

• הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות (27), צה"ל (20), משרד החינוך (14) ומשרד המשפטים (7). מרבית התלונות שהוגשו ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה במועד מצד משרדי הממשלה. כתוצאה מכך, משרד הבריאות הוכרז במהלך 2023 כרשות שהפרה את חוק חופש המידע 19 פעמים וצה"ל הוכרז כרשות מפרה 14 פעמים במהלך שנה זו

• הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד המשפטים (42.1%), משטרת ישראל (37.6%), המשרד לביטחון לאומי (36.2%) והנהלת בתי המשפט (35.8%) העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן המידע נוצר בידי רשות אחרת, החוק אינו חל על המידע המבוקש ולא ניתן לאתר את המידע

• הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר לבתי המשפט הן: משרד הבריאות (36 עתירות), צה"ל (26), המשרד להגנת הסביבה (13) ומשרד התחבורה (12)

רשות החברות הממשלתיות, משרד העבודה ושירות בתי הסוהר לא הגישו אף דוח התקשרות רבעוני אודות התקשרויותיהן הכספיות

ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "הזכות למידע היא מסממניו המובהקים של משטר דמוקרטי ומאפשרת לאזרח לוודא שהרשויות פועלות כדין. אמון אזרחי המדינה בצה"ל קריטי בימים אלו ועל כן נדרשת פעולה לשיפור המענה לבקשות למידע הניתן על ידיו והוא הדין לגבי משרד הבריאות האמון על מערכת הבריאות בישראל".

מצ"ב קישור לדו"ח המלא, באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים>> https://www.gov.il/he/pages/annual_reports


בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

הודעה מטעם הפרקליטות:

פרקליטות המדינה הודיעה היום לצחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, שלושת בעלי השליטה ונושאי משרה בחברה הציבורית "יונט קרדיט", שעסקה במתן אשראי חוץ-בנקאי, שהיו גם בעלי השליטה בחברת "יונט" הפרטית, כי היא שוקלת להעמידם לדין בכפוף לשימוע במספר פרשיות.

כן זומנו לשימוע חמישה חשודים נוספים, ובהם קצין הציות של החברה הציבורית, יואב צבר, יועץ החברה דודו בן-נעים, השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה בין יוני 2021 ליוני 2022, והחברות עצמן. הם חשודים בעבירות מרמה כלפי החברה הציבורית ועבירות דיווח - כל אחד לפי חלקו.
התיק מטופל במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה ונחקר בידי מחלקת על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

הפרשה הראשונה מיוחסת לשלושת בעלי השליטה - אזר, אייזיק (המשמש כיום כנשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל) ופנסו, לבן-נעים ואחרים, ומתמקדת בעסקת הקצאה משנת 2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות החברה הציבורית בשווי 50 מיליון ש"ח לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים. על פי החשד, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה שאושר במוסדות החברה היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. כך שבעלי השליטה והיועצים, בסיועו של קצין הציות, הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית וקיבלו לידם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.

פרשה נוספת מיוחסת בעיקרה לבעלי השליטה ואזר בראשם ולמתפעל סניף נצרת של החברה. היא עוסקת בחשדות הקשורים למעילה בסך 5 מיליון שקל ואי-סדרים כספיים נוספים בסניף נצרת, שהתגלו על ידי יואב צבר כבר בסוף שנת 2020 והיו ידועים לכאורה לבעלי השליטה, שהסתירו אותם מהדירקטוריון ומהציבור. על פי החשד, צבר דיווח על ממצאיו ליו"ר כחלון באיחור ניכר, רק בתחילת שנת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את ממצאיו לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע שנת 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, אשר פעלה מיד למינוי בודק חיצוני ופרסום הממצאים לציבור. נוכח גילוי הפרשיות לציבור, השעתה הבורסה את המסחר במניה וגרעה אותה מהמדדים, הורד דירוג האשראי של החברה ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדו"חות הכספיים לשנים 2020-2022.

בפרשה נוספת חשוד בעל השליטה והמנכ"ל, צחי אזר, במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל.

הודעה מטעם הפרקליטות

פרקליטות המדינה מגישה היום שני כתבי אישום נוספים בפרשת שכונתה בתקשורת "פרשת הסוהרות". כתב אישום אחד מוגש לבית משפט השלום בטבריה, נגד מפקד כלא גלבוע לשעבר, באסם קשקוש, ונגד קצין המודיעין של הכלא לשעבר, ראני באשה, בגין עבירות של הפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית.

כתב אישום שני מוגש היום לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד האסיר הביטחוני מחמוד עטאללה, בגין שורה של עבירות אונס ומעשים מגונים בכוח שביצע בשנים 2016-2015 בשתי חיילות ששימשו כסוהרות בשירות בתי הסוהר. זהו כתב האישום השני נגד עטאללה בפרשה. עטאללה מרצה מזה שנים מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר, בגין רצח אישה פלסטינית שנחשדה בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.

כזכור, בנובמבר 2017, בעקבות תלונה שהגישה סוהרת בכלא גלבוע, נחקר האסיר עטאללה בחשד לביצוע מעשים מגונים בה ובשתי סוהרות נוספות בשנים 2017-2016. בתום החקירה סברה הפרקליטות כי אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד אנשי השב"ס, אשר שימשו בתפקידים פיקודיים בכלא גלבוע, ועל כן נסגר התיק נגדם. לצד זאת, בשנת 2020 הגישה הפרקליטות לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד האסיר עטאללה, בגין עבירות מין בשלוש הסוהרות, כאשר תיק זה מתנהל עד היום בבית המשפט וטרם הוכרע.

בהמשך לכך, בעקבות ערר שהוגש על ידי שלוש סוהרות נגד החלטת סגירת התיק, ובעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע דאז, גנ"מ פרדי בן-שטרית, בפני ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים מבית סוהר גלבוע, הורה פרקליט המדינה, עמית איסמן, בדצמבר 2021 על חידוש החקירה בכל היבטיה של הפרשה.

בתום החקירה המחודשת ולאחר בחינת הדברים קיבל פרקליט המדינה את הערר והחליט להגיש כתבי אישום נגד קשקוש ובאשה, וכן כתב אישום נוסף נגד האסיר עטאללה, בכפוף לשימוע. לאחר בחינת טענות הסניגורים שהועלו בשימועים הוחלט לדחות אותן ולפיכך הוגשו היום כתבי האישום.

בכתב האישום שהגישה היום פרקליטות מחוז צפון נגד קשקוש ובאשה, נאמר כי בשנת 2017 התלוננו בפני השניים שתי סוהרות על מעשים מיניים של האסיר עטאללה כלפיהן במתקן הכלא. השניים נמנעו מדיווח על אותם מעשים, ולא עשו דבר כדי למנוע פגיעות מיניות נוספות בסוהרות צעירות, המשרתות באגף הביטחוני בכלא. בהמשך - ולאחר ששתי הסוהרות התלוננו כאמור בפני הנאשם באשה – פנה האסיר עטאללה לבאשה וביקש ממנו שיציב באגפו סוהרת מסוימת. הנאשם באשה עשה כבקשתו והורה להציב אותה באגפו של עטאללה. בכך יצר באשה סיכון לפגיעה מינית באותה סוהרת במהלך המשמרת.

על פי כתב האישום הנוסף שהוגש היום נגד מחמוד עטאללה, וחוסה תחת צו איסור פרסום, במהלך שנת 2015 ביצע עטאללה שורת עבירות מין שכללו עבירות אונס ומעשה מגונה בכוח בשתי סוהרות.

הודעה מטעם הפרקליטות

פרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי מרכז, כתב אישום כנגד פליקס אצילדייב (37) מחולון, בגין ניסיון הרצח של בת זוגו בצומת ביל"ו באוגוסט האחרון.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד עומר סגל-רוזנבוים מפרקליטות מחוז מרכז, בת זוגו של הנאשם ביקשה להיפרד ממנו לאחר שגילתה פרטים על עברו אשר הסתיר ממנה. בשל חששה מתגובתו של הנאשם לפרידה, עברה המתלוננת להתגורר בבית הוריה. באחד הבקרים ארב הנאשם למתלוננת בסמוך לבית הוריה, כשהוא רכוב על אופנוע, ונושא על גופו סכין מתקפלת. הוא עקב אחריה עד שנעצרה ברמזור אז עצר לצד רכבה, דפק על חלון הרכב וביקש לשוחח עמה. המתלוננת נאותה לבקשתו, עצרה את רכבה בצד הדרך, והנאשם נכנס והתיישב במושב שליד הנהג. בין השניים התפתח שיח כשבמהלכו שלף הנאשם את הסכין ואילו המתלוננת התחננה "אל תרצח אותי, אל תדקור אותי". בהמשך ניסתה להימלט מן הרכב תוך שהיא זועקת לעזרה, כשבכל פעם הנאשם תופס אותה ומושך אותה פנימה. לבסוף, הצליחה לפתוח את דלת הרכב ולהימלט אך הנאשם תפס אותה, הכה אותה, דקר אותה בחזה, הטיח אותה בכביש ודקר אותה עוד תשע דקירות בגבה.

הנאשם חדל ממעשיו רק כשהבחין בעוברי אורח שהתקרבו לעברם, אז נכנס לרכבה של המתלוננת ונמלט מהמקום. הוא זנח את רכבה של המתלוננת והסתתר עד שאותר על ידי המשטרה בבית מלון בטבריה כשבוע לאחר מכן. המתלוננת פונתה לבית החולים במצב קשה ובסכנת חיים, כשהיא סובלת מדקירות מרובות.

אצילדייב נאשם בעבירות של ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים, הסגת גבול כדי לעבור עבירה, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית.

הודעה חשובה לבעלי עסקים שנפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל ובקשתם לפיצוי נדחתה על ידי רשות המסים:

ניתן להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין לעררים במשרד המשפטים

שלום רב,

בית הדין לעררים של משרד המשפטים, שהוקם בתקופת הקורונה כדי לשמש ערכאת ערר על החלטות רשות המסים בבקשות למענקי סיוע מהמדינה בגין אובדן הכנסות כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, החל לאחרונה לדון בתיקי ערר של עסקים בינוניים וקטנים אשר נפגעו כלכלית כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, אולם פנייתם לקבלת פיצוי מרשות המיסים נתקלה בסירוב.

בית הדין לעררים, או בשמו הרשמי 'ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל – מסלול ארצי', משמש כערכאת ביקורת שיפוטית על החלטות רשות המיסים בעניין מענקים ופיצויים בתחומים האלו:
- פיצוי נזק עקיף עקב מלחמת חרבות ברזל (מסלול הוצאות מזכות)
- מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו בתקופת מגפת הקורונה
- מענק סיוע לעסקים שנפגעו בתקופת האומיקרון
על החלטות רשות המיסים בנושאים אלו, ניתן להגיש ערעור לועדת הערר, וזו מוסמכת לאשר את ההחלטה, לבטלה, לקבל החלטה אחרת במקומה וכדומה.

על מנת לאפשר שירות מהיר, יעל וחסכוני בעלויות ובזמן ולהקל ככל הניתן על בעלי עסקים ועצמאים, בית הדין לעררים פועל באופן דיגיטלי מ"קצה לקצה", כאשר הגשת העררים נעשית באופן מקוון, הדיונים מתקיימים באמצעות היוועדות חזותית, ובמקרים המתאימים ההחלטות בתיקים ניתנות אף ללא צורך בדיון. לצורך הגשת הערר, כמו גם לניהול ההליך, אין הכרח להיות מיוצגים וניתן לנהל אותם באופן עצמאי. ההליך פשוט ונגיש, וניתן למצוא את כלל החומרים וההסברים הנוגעים לו באתר ועדת הערר. עם זאת אין מניעה להיות מיוצג בהליך, ועורר המעוניין בכך יכול לנהלו באמצעות רו"ח, יועץ מס או עו"ד מטעמו.

נתונים מפעילות בית הדין לעררים במשרד המשפטים:
• עד היום הוגשו 4,458 עררים (מרביתם בקשות ערר על סירוב מתן מענק בתקופת הקורונה)
• בשנת 2023, בכ-72% מהתיקים התקבל סעד לטובת העורר
• משך הטיפול בתיק ערר: 95.9 ימים בממוצע
• 100% מהדיונים התקיימו באופן מקוון
• 25% מהעוררים לא היו מיוצגים

עו"ד תמר שטיינר, ראשת בית הדין לענייני קורונה וחרבות ברזל: "ישנה חשיבות עליונה במתן סעד מקצועי, מהיר ויעיל למען בעלי העסקים בישראל על מנת שיוכלו למצות את זכויותיהם לפיצויים, במיוחד בימים קשים אלו. מיצוי הזכויות על ידי בעלי העסקים תתרום בהכרח לשיקום המשק ולהגברת מנופי הצמיחה בטווח הרחוק -וזאת לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. אנו קוראים לציבור בעלי העסקים לבדוק את הסכומים אשר משולמים להם ולוודא כי הם אכן מצליחים למצות את זכויותיהם מול רשות המסים. פעלנו רבות על מנת שציבור העוסקים יוכל להגיש ערר בעצמם ללא הכרח בייצוג לאורך ניהול ההליך, ונמשיך לפעול להנגשה של עולם המשפט לטובת בעלי העסקים".

למידע נוסף אודות הגשת הערר: https://www.gov.il/he/service/appeal_regarding_tax_authority_decision

לפניה למרכז השירות והמידע של ועדת הערר: טלפון 073-3927795; מענה טלפוני בימים א'-ה' בין השעות 8:00-16:00

הסדר פשרה בין רשמת העמותות ועמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) קובע כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותה והארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק וחובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון

בית המשפט המחוזי בירושלים נתן תוקף של פסק-דין להסדר הפשרה, שהושג עם עמותת וורלד ויז'ון (ע"ר) ובאישור רשמת העמותות במשרד המשפטים, במסגרת הליך הפירוק של העמותה. הסדר הפשרה קובע, בין היתר, כי יינתן צו פירוק קבוע לעמותת וורלד ויז'ון (ע"ר); הארגון העולמי יישא בתשלום הוצאות הליך הפירוק ותשלום חובות לנושים בסכום של עד 3.1 מיליון ₪; ככל שהארגון העולמי World Vision International יקים בישראל תאגיד אלכ"רי, בפרק זמן של 5 שנים ממועד אישור הסכם הפשרה והפיכתו להסכם חלוט, לא יוכלו מי שכיהנו במוסדות העמותה, ובכלל זה חברי האספה הכללית, הוועד, וועדת הביקורת ונושאי משרה בעמותה, למלא תפקיד כלשהו בתאגיד החדש.


הסכם הפשרה הושג לאחר שבנובמבר 2021 הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו לפירוק עמותת וורלד ויז'ון. הבקשה נסמכה על הליך ביקורת עומק, שנערך על-ידי יחידת העמותות ברשות התאגידים. ממצאי הליך ביקורת העומק העלו ליקויים מהותיים, אשר נבעו מהתנהלות לא תקינה של העמותה, ובכללם: שימוש בנכסי העמותה שלא לשם הגשמת מטרותיה, אי קידום מטרותיה הרשומות של העמותה, העברת נכסי העמותה לגורמים הקשורים לטרור, אי תפקוד מוסדות העמותה, ועוד.

בינואר 2023 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו לפירוק זמני של העמותה ומינויו של עו"ד עדי פיגל כמפרק זמני. בדו"חות שהגיש לבית המשפט, עמד המפרק הזמני על קיומם של הליקויים אשר נתגלו על-ידי רשמת העמותות ואף ציין ליקויים נוספים, שנמצאו בהתנהלות העמותה. בשל כך עתר המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה.

במקביל, לבקשת המפרק הזמני למתן צו פירוק קבוע לעמותה, התנהל משא ומתן ממושך עם הארגון העולמי World Vision International, אליו משתייכת העמותה, על מנת לסיים את הליך הפירוק. כאמור, המשא ומתן נשא פרי וביום 11 בספטמבר 2024 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א. רון) תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנחתם בין הצדדים, בהסכמת רשמת העמותות. הסדר הפשרה מביא לידי סיום את המחלוקת בין הצדדים להליך, ולאחר פירעון החובות לנושים, יינתן צו לחיסול העמותה.