בני גנץ - Benny Gantz

אם ממשלת לבנון לא מוכנה לקבל הסכם שמאפשר לצה״ל חופש פעולה מול הפרות - צריך להרחיב את התקיפות לתשתיות של מדינת לבנון שאחראית לירי משטחה. עד המסר יופנם.

חופש פעולה לצה״ל מול כל הפרה - הוא תנאי בסיסי להחזרת תושבי הצפון לבתיהם.

הלב דואב, על שני גיבורים שנפלו היום ברצועת עזה.
חנה, גדי ומשפחת פזי האהובים, הלב איתכם בשעות הקשות האלו.

לא נאפשר שום פגיעה בדמוקרטיה בחסות המלחמה.

אסור לשכוח.

הפסקת אש חד צדדית לא תחזיר את תושבי הצפון.
סדר הדברים ברור: קודם הסדרה - אחר כך עצירה.

מה צריכים לחשוב היום לוחמינו בלבנון שרואים ששר הביטחון מפוטר אחרי שהוא מוציא צווי גיוס?

כבר ראינו מה עושים אויבינו כשהם רואים אותנו נקרעים מבפנים. אסור שנגיע למציאות של ערב ה-7.10, פרק ב׳. אין לנו פריבילגיה כזו במזרח התיכון.

הפיטורים של שר הביטחון על רקע הצורך הפוליטי להעביר חקיקה שתפטור את החרדים משירות הם פגיעה קשה בביטחון וברוח העם – אבל זה לא ישבור אותנו.

רוב גדול בעם מאחורינו, ורוב גדול של חברי הכנסת מהליכוד, מהציונות הדתית וגם מהמפלגות החרדיות, מבינים שאסור לתת לנתניהו להחזיר אותנו ל-6.10. מבינים שהדיל הפוליטי על גב חיילי צה״ל יפגע בביטחוננו.

אני קורא להם לגלות את האומץ שלא להפקיר שוב את אזרחי ישראל. אל תנהגו בשיטת ״אחד בפה ואחד בלב״ כשביטחון המדינה על הכף.

ולאזרחי ישראל אני אומר:
ניאבק יחד בניסיון של ראש הממשלה לשלוט ללא מֵצָרִים ולפגוע בשומרי הסף וראשי מערכת הביטחון. לא נאפשר מצב שמערערים את כלכלת ישראל, ושרק כמחצית מהאוכלוסייה תשרת בצה״ל ותשלם את מחיר חיינו כאן, כדי שהממשלה תישאר יציבה.

ובכל זאת, אני קורא לכולם - המשיכו לשרת, המשיכו להאמין בצבא ובמדינה שלנו.

יחד, רוב העם, נהיה נחושים להחזיר את התקווה לימים בטוחים וטובים. לאחדות, ולניצחון. להשבת חטופינו ותושבינו לביתם.

מבלי להיכנס לפרטי הפרשה הנחקרת הנוגעת לפעילות לשכת ראש הממשלה, חשוב להדגיש דבר אחד - ראש הממשלה הוא הנושא באחריות לנעשה בלשכתו. בטוב וברע.

4.1 מיליארד שקלים.

זה הסכום שממשלת ישראל אישרה הרגע. לא, זה לא לחיילי המילואים שנקרעים תחת הנטל, כבר בצו השלישי או הרביעי שלהם. לא לחיילי הסדיר. גם לא למפונים ולמפונות מהצפון ומהדרום, שחייהם הפכו לגיהינום בשנה האחרונה.
לא למנועי צמיחה לכלכלה שספגה מכה אנושה, לא לשכבות החלשות, לא לחינוך ולא רווחה. לא.

4.1 מיליארד שקלים - בשבילם. בשביל הפוליטיקאים. כספים קואליציוניים, כשמם כן הם, שנועדו לשמור על הקואליציה של ראש הממשלה נתניהו.
כל מי שתמך בתקציב הזה - אות קין תלווה אותו לשארית חייו. תתביישו.

הגיע הזמן לעבור מתקציב שישמור על הממשלה - לתקציב שישמור על המדינה.

תושבי ניר עוז ממשיכים להתקיים כקהילה בכרמי גת, ממשיכים לחזק את צה"ל בדיוק כמו במכתב המרגש שהוציאו למפקד פיקוד דרום, וממשיכים לדרוש את השבת חבריהם שבשבי.

‏כמו האומץ שלהם כקהילה להמשיך לתת גב למדינה, ראוי שמנהיגי הציבור ובראשם ראש הממשלה יהיו אמיצים מספיק להגיע לפה, לשמוע על האתגרים העצומים שהם נמצאים בהם, להסתכל להם בעיניים - לבקש את סליחתם ולהבטיח להם שלעולם לא עוד.

התקיפה הישירה והמשמעותית ברחבי איראן הלילה מול תעשיות ביטחוניות ומטרות צבאיות חשובה בפני עצמה, ובשיטת הביצוע שלה. היא מהווה שלב חדש במלחמה שלנו מול איראן שמניח בסיס לפעולות המשך, והיא גבתה ממנה מחיר משמעותי על ניסיונותיה הכושלים לפגוע בישראל.

אני מבקש להביע הערכה לדרג המדיני על קבלת ההחלטה, והערכה עצומה לצה״ל על כלל זרועותיו בביצוע המרשים מבחינה מקצועית. ישראל בנתה לאורך שנים עליונות ביטחונית באזור, ביחד עם שותפיה ובראשם ארה"ב. כמי שמכיר היטב את מגוון היכולות, אני יודע לומר - התקיפה הלילה היא רק חלק מהיכולות ומהנזק שייגרם למשטר האיראני אם יבחר להמשיך בפעולותיו.

לצד זאת חשוב להדגיש - אנו נמצאים מעל לשנה במלחמה, והמערכה רחוקה מלהסתיים.
נדרש להמשיך את המאמצים להשבת החטופים, להחלפת שלטון החמאס, לפגיעה מתמשכת בחיזבאללה ולעיצוב מציאות ביטחונית חדשה בזירה הצפונית, שתאפשר לתושבינו לחזור ולחיות בביטחון.

כולם משרתי מילואים. כולם עזבו את חייהם ואת משפחותיהם, ולעולם לא ישובו. כולם, תזכורות כואבות לחובתנו להוקיר את משרתי המילואים. תמיד, ובוודאי עכשיו.

אני מבקש לשלוח את תנחומיי למשפחותיהם של רס״ב (מיל׳) מרדכי חיים אמויאל ז״ל, רס״ם (מיל׳) שמואל הררי ז״ל, רס״ר (מיל׳) שלמה אביעד ניימן ז״ל ורס״ל (מיל׳) שובאל בן-נתן ז״ל, בשעתן הכואבת.
איחולי החלמה שלמה ומהירה לפצועים.

אונר״א הפכה את עצמה לחלק בלתי נפרד מהמנגנון של חמאס - הגיע הזמן לנתק ממנה מגע.

‏במקום למלא את ייעודה ולסייע לפליטים, אונר״א מנציחה את בעיותיהם, וחמור מכך - כמה מעובדיה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמנגנון של חמאס, ואף לקחו חלק במתקפת השבעה באוקטובר.

‏מרגע שהוגדרה מטרת מלחמה למוטט את היכולות השלטוניות של החמאס, צריך היה לעבוד על מנגנון חלופי גם לאונר״א. יש הרבה ארגונים שפועלים ברחבי העולם בהצלחה ובמנותק מאג׳נדות פוליטיות, שיכולים לעבוד בעזה ובאיו״ש בחסות מדינות האזור והמערב.

‏במדינה חפצת חיים - היינו מתחילים לטפל בכך בתחילת המלחמה.
‏בממשלה הזו – כנראה שאין ברירה אלא להביא את הנושא להצבעה ולהכרעה בכנסת, וכך נעשה.

מלחמת ההאשמות וההדלפות חייבת להיפסק - ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום. אני מוכן להיות ראשון המתייצבים.

בערב הזה, אנו עדים פעם נוספת למחירה הכואב של המלחמה הצודקת שאנו מנהלים כבר למעלה משנה, ולגבול הדק בין רגעי השמחה על ההצלחות המבצעיות, לבין הכאב האדיר עם נפילתם של גיבורינו בקרבות.

אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחותיהם של רס״ן אופק בכר ז״ל, סרן אלעד סימן טוב ז״ל, סמ״ר אלישיב איתן וידר ז״ל, סמ״ר יעקב הלל ז״ל וסמ״ר יהודה דרור יהלום ז״ל, ולאחל החלמה מהירה לפצועים ולחזרתם הביתה בשלום של חיילינו בכלל הזירות.

שברגעי השמחה והעצב כאחד, נישאר מאוחדים, שנהיה ראויים לאלו שלא יחזרו, ושבזכותם אנחנו כאן.

יהי זכרם ברוך.

אני מבקש לברך את לוחמי צה״ל שהביאו היום לחיסולו של סינוואר.
זהו הישג חשוב עם מסר ברור - נרדוף את אויבינו עד כלותם, בכל זמן ובכל מקום.

המעגל נסגר, אך המשימה לא תמה. צה״ל ימשיך לפעול ברצועה עוד שנים, וכעת יש לנצל את שורת ההישגים וחיסול סינוואר, כדי להביא להשבת החטופים ולהחלפת שלטון חמאס.

ביום הזה, נזכור גם את מחירה הכואב של המלחמה, את כל הנרצחים והחללים, ונחזק את כל חיילינו הגיבורים שפועלים כבר למעלה משנה בכל הזירות כדי להבטיח שלעולם לא עוד.

די לצביעות.
‏נתניהו בעצמו כבר אמר שהוא לא מתכוון לאפשר התיישבות בעזה.

‏אבל מי שבכל זאת כן בעד התיישבות ברצועת עזה - קודם שירים את ידו בעד מתווה שירות שיאפשר לצה״ל כוח אדם למשימותיו, ואחר כך יפיק כנסים.

‏אחרת - מי בדיוק ישמור? מי יאפשר את קיום הביטחון? אלו שקורסים תחת הנטל כבר מעל שנה במילואים? או חיילי הסדיר שמאריכים להם שוב ושוב את השירות?

‏קודם מצביעים - אחר כך מפיקים כנסים.

השבת החטופים היא משימה מוסרית חשובה, דחופה וקריטית לעתידנו כחברה וכמדינה.
המו״מ להגעה למתווה שיביא להשבת החטופים, הוא בידי הדרג המדיני והמקצועי, ויש חשיבות עליונה שהנושא לא יידחק הצידה מסדר יומם ומעיסוקם לילה ויום.

לצד זאת, טוב עושה צה״ל שלא מאפשר שום תופעה של סרבנות שרק מזיקה להשגת המטרה הזו.

אני קורא לחיילי המילואים היקרים - המשיכו לפעול נגד האויב בשדה הקרב, והמשיכו להביע את עמדתכם כאזרחים כשתשובו הביתה בשלום.

הטרור טועה בנו - הם תמיד נכשלו, אנחנו תמיד גברנו עליו, וכך גם יהיה הפעם.
מי שחושב שיפחיד אותנו - יובס.

תנחומיי למשפחתו של השוטר שנרצח בעת מילוי תפקידו ואיחולי החלמה לפצועים.

הפעולה הקרקעית בלבנון חייבת להימשך ולהתרחב - כדי שהתושבים יחזרו, ולעולם לא יצטרכו להתפנות שוב.

את פסיקת בג״ץ חובה לכבד, ואני מקווה שכל מי שמברך עליה, יכבד את פסיקות בג״ץ גם כשיהיו בניגוד לדעתו.
ערב יום הכיפורים, ואחרי השנה שעברנו, חשבון נפש לאומי ואישי צריך היה להוביל למסקנה שכדי להקשיב אחד לשני, להתחשב ולהגיע להסכמות במרחב הציבורי - לא צריך עירייה ולא בתי משפט.
צריך להיות בני אדם.

״יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו שנטבחו ביום שמחת תורה״.
תפילה מיוחדת לציון שנה לאסון, לגבורה ולתקומה.

***

תודה לרב בני לאו על הסיוע בכתיבה ולמתפללי בית הכנסת בכרם שלום - על הזכות לשאת תפילה לצידם.

לאורך החג הזה, לא יכולתי שלא לחשוב על משפחותיהם של 11 הגיבורים שנפלו בקרב בסמוך לכניסת החג.

על ההורים, על האחים והאחיות, על בנות הזוג והחברים, על הנקישות על הדלת שהפכו באחת את ערב החג לאסון. על שולחן החג הערוך במפה לבנה, שהפך ברגע למעגל ניחומים.

11 גיבורים, 11 סיפורים, כל אחד מהם עולם ומלואו, שהיה, ושאיננו עוד.

יהי זכרם ברוך.

לצד העמידה האיתנה מול המתקפה האיראנית, שהתגובה עליה חייבת להיות חזקה ונכונה, עלינו לזכור בערב הזה שיש זירות פעילות נוספות, גם פנימה בתוכנו, עם טרור אכזרי שעלינו להכות בו בעוצמה, לצד השמירה על העירנות מצד האזרחים.

‏אני מבקש להביע תנחומים למשפחות הנרצחים בפיגוע הנפשע הערב ביפו, לאחל החלמה לפצועים ולחזק את הכוחות בשטח שפעלו במהירות לחיסול המחבלים ולסיום האירוע.

‏נמשיך לעמוד יחד מול הטרור ומבקשי רעתנו, מכל מקום ובכל מקום, וננצח.

חשבון שנסגר. הזדמנויות שנפתחו.

נפגשתי היום עם קנצלר גרמניה אולף שולץ. הודיתי לו על התמיכה בישראל לאורך השנה האחרונה מאז המתקפה הנפשעת בשבעה באוקטובר ועל מאמציה של גרמניה לקידום השבת החטופים.

ציינתי בפני הקנצלר, כי במשך 11 חודשים ניסינו להגיע לפתרון דיפלומטי, וכעת מדינת ישראל חייבת להעצים את המתקפה על מדינת לבנון שנושאת באחריות לנעשה משטחה, לפרק את התשתיות הצבאיות של חיזבאללה ולהביא להסכם חדש בר-קיימא שירחיק את חיזבאללה מגבול ישראל. עוד הדגשתי, כי ישראל תידרש לאכוף ולהגיב בעוצמה על כל הפרה של כל הסכם עתידי, זאת לנוכח הכישלון ביישום החלטה 1701.

עלינו לפעול לא רק מול חיזבאללה - אלא גם מול מדינת לבנון, הנושאת באחריות לטרור היוצא משטחה.

ביקרתי עכשיו בעמק יזרעאל, פגשתי פה הנהגה מקומית ותושבים חזקים.

אני אומר באופן חד משמעי לאויבינו ששוב ושוב טועים בהערכת המצב שלהם - לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון יש גיבוי מלא מכל העם במשימתם להחזרת תושבי הצפון בביטחון לבתיהם.

עלינו לגבות מחירים כבדים לא רק מחיזבאללה, אלא גם ממדינת לבנון הריבונית הנושאת באחריות לטרור היוצא משטחה על מנת להשיג את החזרת תושבינו בהקדם.

מה שנתניהו עושה בשעות האלו, מסכן את ביטחון ישראל באופן הכי מוחשי שאני זוכר שנעשה על ידי ראש ממשלה בזמן מלחמה ובכלל.
בחצי שנה איחור - הוסיפו את השבת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה. טוב מאוחר מאשר אף פעם. אבל החלפת שר ביטחון ערב יציאה אפשרית למערכה עצימה יותר בצפון שעלולה להפוך למלחמה אזורית - בעיניי זו הפקרות ביטחונית. חיי אדם ועתיד האומה על הכף - והם בסידור עבודה והישרדות פוליטית.
החלפת שר ביטחון, כדי לקדם חוק שיעגן פטור מגיוס זו גם הפקרות מוסרית. בלתי מתקבל על הדעת שבזמן שחיילי המילואים מגיעים לסבב השלישי ואנחנו קוברים את מתינו ומתפללים למען פצועינו, ככה נוהגים מנהיגינו. זו ההגדרה הכואבת במילון לפוליטיקה קטנה, על חשבון ביטחון המדינה.
כשהצטרפנו לממשלת החירום שמנו פוליטיקה בצד בשביל המלחמה - וכעת נתניהו וסער שמים את המלחמה בצד, בשביל הפוליטיקה.

ניתוק - קווים לדמותו:
במקום שראש ממשלת ישראל יהיה עסוק בניצחון על החמאס, בהחזרת החטופים, במלחמה בחיזבאללה ובהחזרת תושבי הצפון לבתיהם בביטחון - הוא עסוק
בקומבינות פוליטיות בזויות ובהחלפת שר ביטחון לפני מערכה עצימה בצפון.
הדבר מעיד על שיקול דעת לקוי וסדרי עדיפויות מעוותים.

הרבה מספרים מוצגים היום במליאת הכנסת בדיון על חוק התקציב. אבל יש רק מספר אחד שצריך לדבר עליו היום - אפס.

אפס תכנון של יעדי הגירעון.
אפס קשב לגורמי המקצוע.
אפס תוכניות שימנעו את המשבר הכלכלי ויקדמו צמיחה.
אפס אמון שהממשלה הזו יוצרת במהלכים שלה – ובכך מובילה אותנו לעוד הורדות דירוג אשראי.
אפס דוגמה אישית – לא סוגרים משרדי ממשלה, לא מפסיקים להזרים כספים קואליציוניים.
אפס אחריות על העתיד שלנו.
אפס חיבור לעם הנפלא שלנו.

הכלכלה מחזיקה מעמד – למרות הממשלה.

בזכות עם שכולו רוח התנדבות ויצירתיות.
בזכות מילואימניקים תותחים שמוכנים לקרוס כלכלית כדי שהמדינה תנצח.
בזכות ציבור רחב שמתגייס כדי למנוע זאת ומתנפל על העסקים שלהם.
בזכות אנשים שפותחים את בתיהם וליבם.
בזכות משקיעים פטריוטים שמאמינים בעתיד שלנו.

אנחנו מצויים בגירעון של אמינות - רק בגלל התנהלות הממשלה. ויש מטרה אחת להגדלת הגירעון ולפגיעה הזו בכל אזרחי ישראל:

שרידות הממשלה.

צילום: יונתן סינדל/פלאש90