2 הלכות ביום @lawsadaym Channel on Telegram

2 הלכות ביום

@lawsadaym


•"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום
מובטח לו שהוא בן העולם הבא"•

2 הלכות ביום (Hebrew)

האם אתה מחפש דרך להעמיק בידע דתי והלכתי בצורה מהירה ויעילה? אז הצטרף אלינו לערוץ '2 הלכות ביום' בטלגרם! בערוץ שלנו תוכל לקבל מידע חביב ומעניין על הלכות בכל יום. על פי 'תנא דבי אליהו', מי ששונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. אז למה לא להצטרף גם אתה ולהתחיל להשתפל את ידעך הדתי? אל תחמיץ את ההזדמנות להעשרת רוחך ולקרוב יותר לעולם התורה. הצטרף אלינו עוד היום!

2 הלכות ביום

21 Nov, 04:07


סעיף טו

אָסוּר לְדַבֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה וּקְדֻשָּׁה נֶגֶד עֶרְוָה, בֵּין שֶׁל אַחֵר. וַאֲפִלוּ שֶׁל קָטָן וּקְטַנָּה - רַק לְצֹרֶךְ מִצְוַת מִילָה, מֻתָּר לְבָרֵךְ נֶגֶד עֶרְוַת הַתִּינוֹק.
וַאֲפִלּוּ אִם עוֹצֵם עֵינָיו שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת הָעֶרְוָה, לָא מַהֲנֵי, כֵּיוָן שֶׁהִיא נֶגְדּוֹ, אֶלָּא יַטֶּה פָנָיו וְגוּפוֹ מִכְּנֶגְדָּהּ.


סעיף טז

גּוּף הָאִשָּׁה, כָּל מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּהּ לְהִתְכַּסּוֹת, אִם נִתְגַלָּה שָׁם שִׁעוּר טֶפַח, וְכֵן שְׂעָרוֹת שֶׁל אִשָּׁה נְשׂוּאָה אֲשֶׁר דַּרְכָּהּ לְכַסּוֹתָן, אִם נִתְגַלָּה קְצָת מֵהֶן, חָשׁוּב כְּמוֹ עֶרְוָה לְגַבֵּי אִישׁ. וְאֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת. אֲבָל לְגַבֵּי אִשָּׁה, לָא חָשִׁיבֵי כְּמוֹ עֶרְוָה. קוֹל זֶמֶר שֶׁל אִשָּׁה, חָשׁוּב גַּם כֵּן כְּמוֹ עֶרְוָה. וּמִכָּל מָקוֹם בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ נָשִׁים מְזַמְּרוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְחוֹת, לֹא יִתְבַּטֵּל מִשּׁוּם זֶה מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְתוֹרָה, אֶלָּא יִתְאַמֵּץ לְכַוֵּן כָּל לְבָבוֹ לְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ, וְלֹא יִתֵּן לֵב עֲלֵיהֶם.

2 הלכות ביום

20 Nov, 03:52


סעיף יג

גְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם, אִם הֵם שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל עֵץ, דִּינָם כְּבֵית הַכִּסֵּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם נְקִיִּים וְאֵין לָהֶם רֵיחַ רָע, וַאֲפִלוּ נָתַן לְתוֹכָם מַיִם אוֹ שֶׁכְּפָאָם עַל פִּיהֶם, לָא מַהֲנֵי. וַאֲפִלּוּ נְתָנָם תַּחַת הַמִּטָּה, לָא מַהֲנֵי - דְּמִטּוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָן חוֹצְצוֹת, אֶלָּא צָרִיךְ לְהוֹצִיאָם מִן הַבַּיִת אוֹ לְכַסּוֹתָם. וְאִם הֵם שֶׁל מַתֶּכֶת אוֹ זְכוּכִית, אִם הֵם רְחוּצִים יָפֶה וְאֵין בָּהֶם רֵיחַ רָע, אֵין צְרִיכִים לְהַרְחִיק מֵהֶם. פִּי חֲזִיר, כֵּיוָן שֶׁדַּרְכּוֹ לְנַקֵּר בַּצּוֹאָה, דִּינוֹ כִּגְרָף שֶׁל רְעִי. וַאֲפִלּוּ עוֹלֶה מִן הַנָּהָר, אֵין הָרְחִיצָה מוֹעֶלֶת לוֹ.


סעיף יד

בְּבֵית הַמֶּרְחָץ גַּם כֵּן אָסוּר לְדַבֵּר אוֹ לְהַרְהֵר בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְאָסור לְהַזְכִּיר שֵׁמוֹת הַמְּיֻחָדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ בִּלְשׁוֹן חֹל - כְּגוֹן, גָּאט בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אוֹ בִמְבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפִים. וְכֵן אָסוּר לִתֵּן שָׁם שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ, כִּי שָׁלוֹם הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם. וְאָדָם שֶׁשְּׁמוֹ שָׁלוֹם, יֵשׁ אוֹסְרִים לִקְרוֹתוֹ שָׁם בִּשְׁמוֹ, וְיֵשׁ מַתִּירִים כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן עַל עִנְיַן הַשָּׁלוֹם אֶלָּא לְהַזְכָּרַת שְׁמוֹ שֶל אוֹתוֹ אָדָם. וְכֵן נוֹהֲגִים לְהָקֵל. וִירֵא שָׁמַיִם, יֶשׁ לוֹ לְהַחְמִיר.

2 הלכות ביום

19 Nov, 04:52


סעיף יא

יָצָא מִמֶּנּוּ רֵיחַ מִלְּמַטָּה,(הפיח אויר עם ריח רע היוצא מן הקיבה) אָסוּר בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרֵיחַ. (ואם הולך ומתרחק ארבע אמות, מותר) וְאִם יָצָא מֵחֲבֵרוֹ, גַּם כֵּן צָרִיךְ לְהַמְתִּין.(או להתרחק ארבע אמות מהריח) רַק אִם הוּא עוֹסֵק בְּלִמּוּד תּוֹרָה. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּשְׁבִיל רֵיחַ שֶׁיָּצָא מֵחֲבֵרוֹ אבל מעצמו ימתין או ירחיק.


סעיף יב

בֵּית-הַכִּסֵּא, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִיצוֹת וְאֵין בּוֹ צוֹאָה, צְרִיכִים לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ. וְלָכֵן סַפְסָל הֶעָשׂוּי עִם נֶקֶב שֶׁמַּעֲמִידִים תַּחְתָּיו גְּרָף לִפָּנוֹת עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הַגְּרָף וְכִסּוּ אֶת הַנֶּקֶב בְּדַף, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לַסַּפְסָל הַזֶּה דִין בֵּית הַכִּסֵּא, וּצְרִיכִים לְהוֹצִיאוֹ מִן הַבַּיִת אוֹ לְכַסּוֹתוֹ כֻּלּוֹ. אַךְ אִם הוּא כִּסֵּא הַמְּיֻחָד לִישִׁיבָה וּמְכֻסֶּה בְּכַר לֵישֵׁב עָלָיו וְרַק לְעֵת הַצֹּרֶךְ מְסִירִים אֶת הַכַּר וְנִפְנִים שָׁם וְשׁוּב מַחֲזִירִים עָלָיו אֶת הַכַּר, בָּזֶה יֵשׁ לְהָקֵל. (וכן מי שמחליף האסלה ומוציא האסלה הישנה או שבריה, יש להרחיק מהם כמו מצואה)

2 הלכות ביום

18 Nov, 05:42


סעיף ט

בַּיִת שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בּוֹ בַּצִּבּוּר וְנִמְצְאָה שָׁם צוֹאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲחוֹרֵי הַשְּׁלִיחַ-צִבּוּר וּרְחוֹקָה מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הוא לִשְׁתּוֹק וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיּוֹצִיאוּהָ אוֹ יְכַסוּהָ, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תְהֵא לְאֶחָד מִן הַצִּבּוּר תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁמֹעַ וּלְכַוֵּן לְמַה שֶּׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ-צִבּוּר.


סעיף י

מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל וּמָצָא אַחַר כָּךְ שֶׁיֶּשׁ שָׁם צוֹאָה, אִם הַמָּקוֹם הַהוּא הָיָה רָאוּי לְהִסְתַּפֵּק בּוֹ שֶׁמָּא יֶשׁ שָׁם צוֹאָה (עולה על הדעת שתהיה שם) וְהוּא פָשַׁע וְלֹא בָדַק, כֵּיוָן שֶׁתְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הִיא בִמְקוֹם קָרְבָּן, הֲוָה לֵהּ זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְכֵן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא מִדְּאוֹרָיְתָא וְאֵין בָּהּ חֲשַׁשׁ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, חוֹזֵר וְקוֹרֵא, אֲבָל בְּלֹא הַבְּרָכוֹת. וְכֵן שְׁאָר בְּרָכוֹת שֶׁאָמַר שָׁם, וַאֲפִלּוּ בִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. וְאִם הַמָּקוֹם אינו רָאוּי לְהִסְתַּפֵּק בְּצוֹאָה (שלא עולה על הדעת שתהיה שם צואה אלא שקרה מקרה) , שֶׁאָז לֹא פָשַׁע, אֲפִלּוּ בִתְפִלָּה יוֹצֵא בְדִיעֲבַד. וְאִם נִמְצְאוּ מֵי רַגְלַיִם, אֲפִלּוּ הַמָּקוֹם רָאוּי לְהִסְתַּפֵּק יוֹצֵא בְדִיעֲבַד גַּם בִּתְפִלָּה

2 הלכות ביום

17 Nov, 05:26


סעיף ז

צוֹאָה יְבֵשָׁה כָּל כָּךְ שֶׁהִיא נִפְרֶכֶת עַל יְדֵי גְלִילָה, הֲרֵי הִיא כֶּעָפָר. וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא בָהּ רֵיחַ רָע. אֲבָל אִם נִקְרְשָׁה מֵחֲמַת הַקֹּר, כֵּיוָן שֶׁיְּכוֹלָה לַחֲזֹר לְקַדְמוּתָהּ בִּזְמַן הַחֹם, עֲדַיִן שֵׁם צוֹאָה עָלֶיהָ. וְצוֹאָה שֶׁנִּתְכַּסְּתָה בְשֶׁלֶג, חָשׁוּב כִּסּוי.


סעיף ח

עַד כַּמָּה מַרְחִיקִים? .
הָיְתָה הַצּוֹאָה מֵאַחֲרָיו, צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמָּקוֹם שֶׁכָּלָה הָרֵיחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ מֵרִיחַ, צָרִיךְ לְהַרְחִיק שִׁעוּר זֶה כְּאִלּוּ הָיָה מֵרִיחַ, וְאִם הַצּוֹאָה אֵינָהּ מַסְרַחַת, דַּי אִם מַרְחִיק מִמֶּנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאִם הַצּוֹאָה מִלְּפָנָיו, צָרִיךְ לְהַרְחִיק כִּמְלֹא עֵינָיו. וַאֲפִלּוּ בַלַּיְלָה, צָרִיךְ לְהַרְחִיק כַּשִּׁעוּר שֶׁהָיָה יָכוֹל לִרְאוֹתָהּ בַּיּוֹם. וְאִם הִיא מִן הַצְּדָדִים, יֵשׁ לְהַחְמִיר כְּאִלּוּ הָיְתָה בְּפָנָיו. וְיַטֶּה אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לְאַחֲרָיו

2 הלכות ביום

16 Nov, 16:26


סעיף ה

תִּינוֹק שֶׁאֲחֵרִים בְּיָמָיו יְכוֹלִים לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מִינֵי דָגָן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי תַבְשִׁיל בִּכְדֵי שֶׁגָּדוֹל אוֹכֵל שִׁעוּר פְּרָס - וְכָתַב בַּסֵּפֶר מִגְדּוֹל עֹז לְהַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יַעְבֵּ"ץ ז"ל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בֶן שָׁנָה, מַרְחִיקִין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּי רַגְלָיו. (והיום שהפת איכותית יש מרחיקין מגיל חצי שנה) וְטוֹב וְיָשָׁר לְהַרְחִיק גַּם מִצּוֹאַת קָטָן בֶּן שְׁמוֹנָה יָמִים.


סעיף ו

צוֹאַת אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ רֵיחַ רָע, וְכֵן צוֹאַת חָתוּל וּנְמִיָּה וְצוֹאַת תַּנְרְנגוֹל אֱדוֹמִי - תַּרְנְגוֹל הֹדּוּ - אינדיק (אם אינם מכוסים) מַרְחִיקִים מֵהֶן (ולא אומרים לידם שום דבר שבקדושה) . וּשְׁאָר צוֹאָה שֶׁל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, מִסְּתָמָא אֵינָהּ מַסְרַחַת וְאֵין צְרִיכִים לְהַרְחִיק מֵהֶן. אֲבָל אִם מַסְרַחַת וְכֵן נְבֵלָה הַמַּסְרַחַת וְכָל דָּבָר הַמַּסְרִיחַ מֵחֲמַת עִפּוּשׁ, וְכֵן לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים, מַרְחִיקִים מֵהֶם. וְכֵן מַרְחִיקִים מִמַּיִם סְרוּחִים. וּמֵי מִשְׁרָה שֶׁשּׁוֹרִים בָּהֶם פִּשְׁתָּן אוֹ קַנְבּוּס, סְתָמָם מַסְרִיחִים וּצְרִיכִים לְהַרְחִיק מֵהֶם כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה.

2 הלכות ביום

15 Nov, 04:06


סעיף ג
אִם יֵשׁ צוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּכֻסָּה בִבְגָדָיו, אָסוּר בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, ה' מִי כָמוֹךָ. בָּעֵינָן שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם נְקִיִים. וְיֵשׁ מְקִילִין בָּזֶה, אֲבָל הַנָּכוֹן לְהַחְמִיר. וְאִם יֶשׁ לוֹ אֲפִלּוּ מְעַט צוֹאָה בְּפִי הַטַּבַּעַת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְכֻסָּה, לְכֻלֵּי עָלְמָא לָא מַהְנֵי, מִפְּנֵי שֶׁבִּמְקוֹמָהּ זֻהֲמָתָהּ מְרֻבָּה(ואין מי שמקל בזה, לפיכך נהגו לשטוף במים באותו מקום ולא לסמוך על ניקוי יבש) - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי הַטְּחוֹרִים יעשה שאלת רב (ואם המקום מלוכלך לא יברך ולא יתפלל עד שישאל)


סעיף ד

צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם צוֹאָה אוֹ מֵי רַגְלַיִם, (או מי משרת פשתן, מי ביוב, מיץ של זבל וכל דבר שהתעפש ומוציא ריח רע) אף בספק לֹא יֹאמַר שָׁם שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הַמָּקוֹם - סימן ע"ו. וְאֵין לְהִתְפַּלֵּל בַּבַּיִת אִם בַּעֲלִיָּה (בעליית הגג) יֵשׁ מָקוֹם מְטֻנָּף.

2 הלכות ביום

14 Nov, 09:10


נִקְיוֹן הַמָּקוֹם לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה


סעיף א


כְּתִיב, וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ וְגוֹ', וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְגוֹ', מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ מִתְהַלֵּךְ עִמָּנוּ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּגוֹן קְרִיאַת שְׁמַע, תְּפִלָּה, תּוֹרָה וְכַדּוֹמֶה, צָרִיךְ לִהְיוֹת הַמַּחֲנֶה קָדוֹשׁ, שֶׁלֹּא תְהֵא צוֹאָה מְגֻלָּה שָׁם, וְשֶׁלֹּא יֵרָאֶה דְּבַר עֶרְוָה כְּנֶגֶד פָּנָיו שֶׁל אָדָם הַקּוֹרֵא אוֹ מִתְפַּלֵּל.


סעיף ב

וַאֲפִלּוּ לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי קְדֻשָּׁה בִּמְקוֹם צוֹאָה אוֹ מֵי רַגְלַיִִם אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַסְרִיחַ, אָסוּר, עַד שֶׁיְּכַסֶּה אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְכִסִּית אֶת צֵאָתֶךָ. אוֹ שֶׁיַּטִּיל לְתוֹךְ מֵי רַגְלַיִם שֶׁל פַּעַם אַחַת רְבִיעִית מַיִם, לָא שְׁנָא שֶׁהָיוּ הֵם בִּכְלִי תְחִלָּה וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם מַיִם, וּבֵין אִם הָיוּ הַמַּיִם בִּכְלִי תְחִלָּה - וְאִם הָיוּ מֵי הָרַגְלַיִם בֶּעָבִיט הַמְּיֻחָד לָהֶם, לָא מַהְנֵי לְהוּ מַיִם כְּדִלְקַמָּן סָעִיף יג. וּלְמֵי רַגְלַיִם שֶׁל שְׁתֵּי פְעָמִים, צְרִיכִים שְׁתֵּי רְבִיעִיּוֹת מָיִם. וְכֵן לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ אִם נִבְלְעוּ מֵי הָרַגְלַיִם בַּקַּרְקַע אוֹ בַבֶּגֶד, כֹּל שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲדַיִן קְצָת לַחְלוּחִית מֵהֶם, צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שָׁם מָיִם.

2 הלכות ביום

13 Nov, 03:42


סעיף ה

יִזָּהֵר לְקַנֵּחַ אֶת עַצְמוֹ יָפֶה. כִּי, אִם יֶשׁ לוֹ אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ צוֹאָה בְּפִי הַטַּבַּעַת, אָסוּר לוֹ לוֹמַר שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.
לֹא יְקַנַּח בְּיַד יָמִין, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹשֵׁר בָּהּ הַתְּפִלִּין. וּמֵהַאי טַעְמָא אֵין לְקַנֵּחַ בְּאֶצְבַּע אֶמְצָעִית שֶׁל שְׂמֹאל שֶׁכּוֹרֵךְ עָלֶיהָ הָרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין. וְאִטֵּר יָד, יְקַנַּח בִּשְׂמֹאל דִּידֵהּ שֶׁהִיא יָמִין שֶׁל כָּל אָדָם.


סעיף ו

בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּפְנֶה אוֹ שֶׁמַּטִיל מַיִם וַאֲפִלּוּ רַק טִפָּה אַחַת,יִרְחַץ יָדָיו בַּמַּיִם וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר. אִם הִטִּיל מַיִם אוֹ נִפְנָה וְשָׁכַח מִלְּבָרֵךְ אֲשֶׁר יָצַר, וְאַחַר כָּךְ שׁוּב הִטִיל מַיִם אוֹ נִפְנָה וְנִזְכַּר שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה לֹא בֵרַךְ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ רַק פַּעַם אֶחָת. וּמִי שֶׁשּׁוֹתֶה סַם הַמְשַׁלְשֵׁל וְיוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִפָּנוֹת כַּמָּה פְעָמִים, לֹא יְבָרֵךְ עַד לְאַחַר הַגְּמָר.

2 הלכות ביום

12 Nov, 03:45


סעיף ג

לֹא יִפָּנֶה בַּעֲמִידָה. וְלֹא יֶאֱנֹס לִדְחֹק עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, (לא ילחץ שיצא) שֶׁלֹּא יְנַתֵּק שִׁנֵּי הַכַּרְכַּשְׁתָּא. וְלֹא יְמַהֵר לָצֵאת מִבֵּית הַכִּסֵּא, עַד אֲשֶׁר בָּרוּר לוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ עוֹד. וּכְשֶׁמַּטִּיל מַיִם בַּעֲמִידָה,יַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִנָּתְזוּ עַל מִנְעָלָיו וּבְגָדָיו. וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לֶאֱחֹז בְּיָדָיו בְּמִילָתוֹ .


סעיף ד

בְּבֵית הַכִּסֵּא אָסוּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
לָכֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁמָּה, טוֹב שֶׁיְּהַרְהֵר בַּעֲסָקָיו וּבְחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר תּוֹרָה אוֹ הִרְהוּר עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם. וּבַשַּׁבָּת שֶׁאֵין לְהַרְהֵר בַּעֲסָקָיו,יְהַרְהֵר בִּדְבָרִים נִפְלָאִים שֶׁרָאָה וְשָׁמַע וְכַדּוֹמֶה.

2 הלכות ביום

11 Nov, 03:52


הַנְהָגַת בֵּית הַכִּסֵּא וְדִינֵי בִרְכַּת אֲשֶׁר יָצַר


סעיף א


יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִפָּנוֹת עֶרֶב וָבֹקֶר שֶׁהוּא זְרִיזוּת וּנְקִיּוּת. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִפָּנוֹת,יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְיֵשֵׁב עַד שֶׁיִּפָּנֶה, אוֹ יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִדְּבָרִים אֲחֵרִים. הַמַּשְׁהֶה נְקָבָיו, עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תְּשַׁקְּצוּ. וְאִם מַשְׁהֶה מִלְּהַטִּיל מַיִם בְּעֵת צָרְכּוֹ, עוֹבֵר גַּם מִשּׁוּם לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר.


סעיף ב

יְהֵא צָנוּעַ בְּבֵית הַכִּסֵּא. לֹא יְגַלֶּה אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֵּשֵׁב. וְגַם אָז יְצַמְצֵם שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת רַק מַה שֶּׁמֻּכְרָח לוֹ לְגַלּוֹת, שֶׁלֹּא לְטַנֵּף אֶת בְּגָדָיו. וְיִזָּהֵר בָּזֶה גַּם בַּלַּיְלָה כְּמוֹ בַּיּוֹם. אִם נִפְנֶה בְּמָקוֹם מְגֻלֶּה שֶׁאֵין שָׁם מְחִיצוֹת,יְכַוֵּן שֶׁיְּהֵא פָּנָיו לְדָּרוֹם וַאֲחוֹרָיו לַצָּפוֹן אוֹ אִפְּכָא. אֲבָל בֵּין מִזְרָח לַמַּעֲרָב, אָסוּר. וְאִם יֵשׁ מְחִיצָה, יָכוֹל לִפָּנוֹת בְּכָל עִנְיָן אִם אֲחוֹרָיו לְצַד הַמְּחִיצָה. וּלְהַשְׁתִּין, מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן. לֹא יִפָּנֶה בִּפְנֵי שׁוּם אָדָם. וַאֲפִלּוּ בִּפְנֵי נָכְרִי, אָסוּר. אֲבָל לְהַשְׁתִּין, מֻתָּר אֲפִלּוּ בַּיּוֹם בִּפְנֵי רַבִּים אִם צָרִיךְ לְכָךְ, מִשּׁוּם דְּאִכָּא סַכָּנָה אִם יַעֲצֹר אֶת עַצְמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לְהִסְתַּלֵּק לִצְדָדִים.

2 הלכות ביום

10 Nov, 04:18


סעיף ה

אָסוּר לֵילֵךְ ד' אַמּוֹת, אוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ. (בלי כיפה) וְגַם הַקְּטַנִּים צְרִיכִין לְהַרְגִילָן לְכַסּוֹת רִאשׁוֹן, כִּי הֵיכִי דְּתֶיהֱוֵי עֲלַיְיהוּ אֵימְתָא דִּשְׁמַיָּא. (כדי שתהיה להם יראת שמים) כִּדְמָצִינוּ בְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִימֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לָהּ כַּלְדָּאֵי (חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים), בְּרִיךְ גַּנָּבָא הֲוָה, (בנך יהיה גנב) לֹא שְׁבַקְתֵּיהּ גְּלוּיֵי רֵישָׁא, (אימו דאגה שילך תמיד עם כיפה וזה מנצח את יצר הגניבה) אָמְרָה לֵיהּ: כַּסֵּי רֵישֵׁיךְ, כִּי הֵיכִי דְּתֶיהֱוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִּשְׁמַיָּא וְכוּ'. (כסה ראשך כדי שתהיה עליך יראת שמים)
ויֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אִישׁ בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים, וְלֹא בין שני עצי דקל ולא בֵּין שְׁנֵי כְּלָבִים אוֹ שְׁנֵי חֲזִירִים, וְכֵן לֹא יַנִּיחוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁתֵּלֵךְ בֵּינֵיהֶם אִשָּׁה אוֹ כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר.


סעיף ו

אָסוּר לֵילֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְגָרוֹן נָטוּי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וְגוֹ'. וּמִכֹּל מָקוֹם לֹא יָכֹף רֹאשׁוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, אֶלָּא בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית, בִּכְדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַבָּא כְּנֶגֶד פָּנָיו, וְגַם יִרְאֶה מִדְרַךְ כַּף רַגְלוֹ. גַּם מִמַּהֲלָכוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר, אִם חָכָם וּבַעַל דֵּעָה הוּא, אוֹ שׁוֹטֶה וְסָכָל, וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הוֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר, וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא, הוּא מוֹדִיעַ לַכֹּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא סָכָל.

2 הלכות ביום

09 Nov, 16:42


סעיף ג

לֹא יִלְבַּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים, כִּי דָּבָר זֶה מֵבִיא אֵת הָאָדָם לִידֵי גַּאֲוָה, וְלֹא בְּגָדִים פְּחוּתִים מְאֹד אוֹ מְלֻכְלָכִים, שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא יִהְיוּ לוֹ בְּגָדִים מְמֻצָּעִים וּנְקִיִּים. לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם אֲפִילוּ קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וַיִּקַּח מִנְעָלִים לְרַגְלָיו.


סעיף ד

לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַיָּמִין הִיא חֲשׁוּבָה בַּתּוֹרָה: לְעִנְיָן עֲבוֹדָה, וּלְעִנְיַן בֹּהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל שֶׁל מִלּוּאִים, וְשֶׁל מְצוֹרָע, וּלְעִנְיַן מִצְוַת חֲלִיצָה; לָכֵן בִּלְבִישָׁה וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, לְעוֹלָם יַקְדִּים שֶׁל יָמִין לְשֶׁל שְׂמֹאל, וּבַחֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים וּשְׁאָר בְּגָדִים, יַחֲלִיץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה (שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדָהּ שֶׁל יָמִין). וְאַךְ לְעִנְיָן קְשִׁירָה, הַשְּׂמֹאל חֲשׁוּבָה יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹשְׁרִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּפִלִּין; וְלָכֵן כְּשֶׁצָּרִיךְ לִקְשֹׁר, יִקְשֹׁר שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, כְּגוֹן מִנְעָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְשִׁירָה, נוֹעֵל שֶׁל יָמִין וְאֵינוֹ קוֹשְׁרוֹ, וְנוֹעֵל אֶת שֶׁל שְׂמֹאל וְקוֹשְׁרוֹ, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר שֶׁל יָמִין, וְכֵן בִּשְׁאָר בְּגָדִים.
וכן יִּזָּהֵר מִלִּלְבֹּשׁ שְׁנֵי בְּגָדִים בְּיַחַד, מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְשִׁכְחָה.

2 הלכות ביום

08 Nov, 07:57


דִּין לְבִישַׁת בְּגָדָיו וְהִלּוּכוֹ

סעיף א

כְּתִיב וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת צָנוּעַ בְּכָל אֹרְחוֹתָיו. וְלָכֵן כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ אוֹ פּוֹשֵׁט אֶת חֲלוּקוֹ, אוֹ שְׁאָר בֶּגֶד שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, יְדַקְדֵּק מְאֹד שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת גּוּפוֹ אֶלָּא יַלְבִּישׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב (או יושב) עַל מִשְׁכָּבוֹ מְכֻסֶּה, וְאַל יֹאמַר: הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וּבַחֲשֵׁכָה מִי רוֹאֵנִי, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכַחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהַצְּנִיעוּת וְהַבֹּשֶׁת מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי הַכְנָעָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.


סעיף ב

אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא מִתְדַּמִּין לָהֶם, לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בַּשֵּׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי, וְנֶאֱמַר בְּחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ, וְנֶאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם. לֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶם לְשׁוּם גֵּאוּת וְהוּא מַלְבּוּשׁ שָׂרִים, וּלְדֻגְמָא, הָא דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם, אֲפִילוּ בִּרְצוּעוֹת הַמִּנְעָל, שֶׁאִם הָיָה דַּרְכָּם לִקְשֹׁר כָּךְ, וְדֶרֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָן אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִהְיוֹת לָהֶם רְצוּעוֹת אֲדֻמּוֹת, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם דְּצֶבַע שָׁחֹר מוֹרֶה עַל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וּצְנִיעוּת, ואָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְשַׁנּוֹת.
וּמִזֶּה יִלְמֹד כָּל אָדָם לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ הֶעָשׂוּי לְיוּהֲרָא וּפְרִיצוּת, לֹא יַעֲשֶׂה הַיִּשְׂרָאֵל כֵּן, אֶלָּא מַלְבּוּשָׁיו יִהְיוּ עֲשׂוּיִן בְּעִנְיָן הַמּוֹרֶה עַל הַכְנָעָה וּצְנִיעוּת, הָכִי אָמְרִינַן בְּסִפְרִי, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַרְגָּמָן אַף אֲנִי אֵצֵא בְּאַרְגָּמָן, הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּקוֹלָסִין (כְּלֵי זַיִן) אַף אֲנִי אֵצֵא בְּקוֹלָסִין, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ דִּבְרֵי שַׁחַץ וְגַאֲוָה הֵם, וְלֹא כָאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, אֶלָּא דַּרְכָּם (של בני ישראל) לִהְיוֹת צְנוּעִים וַעֲנָוִים, וְלֹא לִפְנוֹת אֶל רְהָבִים. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנָּהֲגוּ לְמִנְהָג וּלְחֹק, דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל כֵּן. וְכֵן לֹא יְגַלֵּחַ וְלֹא יְגַדֵּל שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ הֵם, אֶלָּא יְהֵא מֻבְדָּל מֵהֶם, בְּמַלְבּוּשָׁיו, וּבְדִבּוּרוֹ וּבִשְׁאַר מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.

2 הלכות ביום

07 Nov, 04:07


סעיף ז

אִם הִשְׁכִּים וְנָטַל יָדָיו בְּעוֹד לַיְלָה כְּדִינוֹ, וְהָיָה עֵר עַד אוֹר הַיּוֹם, אוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן אַחַר כָּךְ שֵׁנִית בְּעוֹד לַיְלָה, וְכֵן הַיָּשֵׁן בַּיּוֹם שִׁתִּין נִשְׁמִין (לְעֵרֶךְ חֲצִי שָׁעָה), וְכֵן הַנֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא יָשַׁן שִׁיתִין נִשְׁמִין, בְּכָל אֵלּוּ יֵשׁ סָפֵק אִם צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם אוֹ לֹא. לָכֵן יִטּוֹל יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּסֵרוּגִין (כְּדִלְעֵיל סְעִיף ג') אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.


סעיף ח

אֵלּוּ דְּבָרִים צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם (בלי ברכה) :
הַקָּם מִן הַמִּטָּה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ, (כגון חדר אמבטיה שבבית)
וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו,
וְהַמְּגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹתָיו,
וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו,(אם נגע בהם) וְהַמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ,
וְהַנּוֹגֵעַ בְּכִנָּה,
וְהַמְפַלֶה אֶת בְּגָדָיו, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בְּכִנָּה,
וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ,
וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְּכֻסִּים, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת,
וְהַמַּלְוֶה אֶת הַמֵּת אוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּאֹהֶל הַמֵּת,
וְהַמַּקִּיז דָּם.

2 הלכות ביום

06 Nov, 04:13


סעיף ה

טוֹב לְהַקְפִּיד בִּנְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, בִּכְלִי וּבְמַיִם וּבְכֹחַ גַּבְרָא, כְּמוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה (לְקַמָּן סִימָן מ'). אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶּׁאֵין לוֹ כָּרָאוּי וְהוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו מִתּוֹךְ כָּל דָּבָר, וּבְכָל מִינֵי מַיִם וּבְלֹא כֹּחַ גַּבְרָא, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם יֵשׁ לְפָנָיו נָהָר, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּטְבֹּל בּוֹ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ אֲפִלּוּ בְּשֶׁלֶג. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מַיִם כְּלָל, יְקַנַּח יָדָיו בְּאֵיזֶה דָּבָר, וִיבָרֵךְ עַל נְקִיּוּת יָדָיִם, וְדַי לוֹ לִתְפִלָּה. וּלְכְשֶיִּזְדַּמֵּן לוֹ אַחַר כָּךְ מַיִם, וְכֵלִים הָרְאוּיִים יִטּוֹל יָדָיו כָּרָאוּי, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עוֹד.


סעיף ו

כְּתִיב בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּכָל קְרָבָיו, אָסוּר לְבָרֵךְ עַד שֶׁיְּנַקֶּה אֶת הַקְרָבַיִם, מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם. וּבְקוּמוֹ בַּבֹּקֶר מִסְּתָמָא הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַשְׁתִּין, עַל כֵּן לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדָיִם בִּשְׁעַת נְטִילָה, עַד לְאַחַר שֶׁיְּנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ, וְיִּרְחַץ יָדָיו עוֹד פַּעַם אַחַת, וְאָז יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וַאֲשֶׁר יָצַר, וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, וּבִרְכַּת אֱלֹהַי נְשָׁמָה וְכוּ'.

2 הלכות ביום

05 Nov, 04:00


סעיף ג

צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו (בשחרית) דַּוְקָא לְתוֹךְ כְּלִי. (גיגית או כיור, ולא על הקרקע) וְאָסוּר לֵהָנוֹת מִמֵּי הַנְּטִילָה מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְיִשְׁפְּכֵם בְּמָקוֹם שֶּׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין. (כגון לביוב. שלא ינזקו מרוח רעה)


סעיף ד

לֹא יִגַּע קֹדֶם נְטִילָה לֹא בַּפֶּה, וְלֹא בַּחֹטֶם, וְלֹא בָעֵינַיִם, וְלֹא בָאָזְנַיִם, וְלֹא בְפִי הַטַּבַּעַת, וְלֹא בְּאוֹכְלִין, וְלֹא בִּמְקוֹם הַקָּזָה, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם קֹדֶם נְטִילָה מַזִּיק לִדְבָרִים אֵלּוּ.

2 הלכות ביום

04 Nov, 03:52


הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם


סעיף א


לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ, וְלִטּוֹל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְיָ לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ, וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מֵאֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִין. וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם, אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד.
ויִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הָרִאשׁוֹן אֶת הַטַּלִּית קָטָן, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִת. וּלְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו.


סעיף ב

נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הוּא בְּדֶרֶךְ זֶה: נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יְמִינוֹ, וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְשׁוֹפֵךְ תְּחִלָּה עַל יַד יְמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בִּימִינוֹ וְשׁוֹפֵךְ עַל יַד שְׂמֹאל, וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְטוֹב לִטְּלָם עַד פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ, אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק דַּי עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו, וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִין שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֵת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה.

2 הלכות ביום

03 Nov, 03:52


הלכה ה

אִם אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים וְלָקוּם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה לַעֲשׂוֹת אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, מַה טּוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת" וְגוֹ' (איכה ב, יט). וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹנֵן בָּעֵת הַהִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ מִמָּרוֹם יִשְׁאַג, וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ, שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" (ירמיה כה, ל). וְאוֹמֵר: "אוֹי לְבָנִים, שֶׁבַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִים לְבֵין הָאֻמּוֹת" (ברכות ג, א). וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָקוּם בַּחֲצוֹת, יִתְגַּבֵּר עַל כָּל פָּנִים לָקוּם קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "אָעִירָה שָׁחַר" (תהלים מ, ט) אֲנִי מְעוֹרֵר אֶת הַשַּׁחַר, וְאֵין הַשַּׁחַר מְעוֹרֵר אוֹתִי. וְגַם לְאַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת.

וְאַחַר כָּךְ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אִישׁ אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ. וְשִׁעוּר מִשְׁנָיוֹת קוֹדֵם לְכָל דָּבָר (וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִנְשָׁמָה, מִשְׁנָה אוֹתִיּוֹת נְשָׁמָה). וְאִם אֵינוֹ בַּר הָכִי, יַעֲסֹק בִּתְהִלִּים וּמַעֲמָדוֹת וְסִפְרֵי מוּסָר. וְטוֹב מְעַט בְּכַוָּנָה מֵהַרְבּוֹת בְּלֹא כַּוָּנָה.

תָּנָא רַבִּי חִיָּא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת, שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי יְיָ" (איכה ב, יט). פֵּרוּשׁ: שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא אָז כְּנֶגְדְּךָ. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה נִקְרָא "עֶבֶד ה'", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת" (תהלים קלד, א). וּבַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשְׁכִּים כָּל כָּךְ, לְכָל הַפָּחוֹת יִתְאַמֵּץ לָקוּם בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמַן לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר.


סעיף ו

מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וְכֵן שְׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת מִתּוֹרָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים, שֶׁאֵינָם שְׁגוּרִים בְּפִי הַכֹּל לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה, יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בְּעַל פֶּה. וְסוּמָא מֻתָּר.

2 הלכות ביום

02 Nov, 16:26


סעיף ג
"יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" (אבות ה, כ). "עַז כַּנָּמֵר" פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּלְעִיגִים עָלָיו בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. "קַל כַּנֶּשֶׁר" – כְּנֶגֶד רְאוּת הָעַיִן, לוֹמַר שֶׁתְּהֵא קַל לַעֲצֹם עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת בְּרָע, כִּי הוּא הַתְחָלַת הָעֲבֵרָה: הָעַיִן רוֹאָה, וְהַלֵּב חוֹמֵד, וּכְלֵי מַעֲשֶׂה גוֹמְרִין. "רָץ כַּצְּבִי" – כְּנֶגֶד הָרַגְלַיִם, שֶׁרַגְלֶיךָ לְטוֹב יָרוּצוּ. "וְגִבּוֹר כָּאֲרִי" – כְּנֶגֶד הַלֵּב, כִּי הַגְּבוּרָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִיא בַּלֵּב. וְאָמַר שֶׁתְּחַזֵּק לִבְּךָ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְתִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר לְנַצְּחוֹ, כְּגִבּוֹר הַמִּתְגַּבֵּר עַל שׂוֹנְאוֹ לְנַצְּחוֹ וּלְהַפִּילוֹ לָאָרֶץ.


סעיף ד

לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי, וּמִיָּד כְּשֶׁיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ (וְאָמַר "מוֹדֶה אֲנִי" וְכוּ') – יָקוּם בִּזְרִיזוּת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בִּטְעָנוֹת וְתוֹאֲנוֹת לְבַל יָקוּם, וְיִתְחַכֵּם עָלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בַּחֹרֶף: אֵיךְ תָּקוּם עַתָּה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהַקֹּר גָּדוֹל? וּבַקַּיִץ יַשִּׁיאֶנּוּ: אֵיךְ תָּקוּם מִמִּטָּתְךָ, וַעֲדַיִן לֹא שָׂבַעְתָּ מִשְּׁנָתְךָ? אוֹ בִּטְעָנוֹת אֲחֵרוֹת וְכַדּוֹמֶה. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב לָצוּד בְּנֵי אָדָם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל יָקוּם.
וְלָכֵן, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד לִדְבַר ה', צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְלֹא יִשְׁמַע לוֹ. וְאַף אִם יִכְבַּד עָלָיו הַדָּבָר, מִפְּנֵי כְּבֵדוּת הַגּוּף וְעַצְלוּתוֹ, יָשִׂים מְגַמָּתוֹ רְצוֹן מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ, כִּי אִם הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ אֵיזֶה אָדָם לְאֵיזֶה עֵסֶק שֶּׁיַּרְוִיחַ בּוֹ מָמוֹן, אוֹ לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁיַּצִּיל אֶת מָמוֹנוֹ מִן הַהֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם נָפְלָה דְּלֵקָה בָּעִיר וְכַדּוֹמֶה, בְּוַדַּאי הָיָה זָרִיז לָקוּם מִיָּד, מִפְּנֵי אַהֲבַת מָמוֹנוֹ, וְלֹא הִתְרַשֵּׁל. וְכֵן אִם הָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה קָם בִּזְרִיזוּת וְלֹא הָיָה מִתְרַשֵׁל, פֶּן יַעֲלִילוּ עָלָיו, אוֹ כְּדֵי לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַעֲבוֹדַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר לָקוּם בִּמְהִירוּת וּבִזְרִיזוּת. וְהַמַּרְגִיל אֶת עַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים, לֹא יִכְבַּד עָלָיו אַחַר כָּךְ. וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ.