דִּין לְבִישַׁת בְּגָדָיו וְהִלּוּכוֹ
סעיף א
כְּתִיב וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת צָנוּעַ בְּכָל אֹרְחוֹתָיו. וְלָכֵן כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ אוֹ פּוֹשֵׁט אֶת חֲלוּקוֹ, אוֹ שְׁאָר בֶּגֶד שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, יְדַקְדֵּק מְאֹד שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת גּוּפוֹ אֶלָּא יַלְבִּישׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב (או יושב) עַל מִשְׁכָּבוֹ מְכֻסֶּה, וְאַל יֹאמַר: הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וּבַחֲשֵׁכָה מִי רוֹאֵנִי, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכַחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהַצְּנִיעוּת וְהַבֹּשֶׁת מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי הַכְנָעָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
סעיף ב
אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא מִתְדַּמִּין לָהֶם, לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בַּשֵּׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי, וְנֶאֱמַר בְּחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ, וְנֶאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם. לֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶם לְשׁוּם גֵּאוּת וְהוּא מַלְבּוּשׁ שָׂרִים, וּלְדֻגְמָא, הָא דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם, אֲפִילוּ בִּרְצוּעוֹת הַמִּנְעָל, שֶׁאִם הָיָה דַּרְכָּם לִקְשֹׁר כָּךְ, וְדֶרֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָן אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִהְיוֹת לָהֶם רְצוּעוֹת אֲדֻמּוֹת, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם דְּצֶבַע שָׁחֹר מוֹרֶה עַל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וּצְנִיעוּת, ואָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְשַׁנּוֹת.
וּמִזֶּה יִלְמֹד כָּל אָדָם לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ הֶעָשׂוּי לְיוּהֲרָא וּפְרִיצוּת, לֹא יַעֲשֶׂה הַיִּשְׂרָאֵל כֵּן, אֶלָּא מַלְבּוּשָׁיו יִהְיוּ עֲשׂוּיִן בְּעִנְיָן הַמּוֹרֶה עַל הַכְנָעָה וּצְנִיעוּת, הָכִי אָמְרִינַן בְּסִפְרִי, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַרְגָּמָן אַף אֲנִי אֵצֵא בְּאַרְגָּמָן, הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּקוֹלָסִין (כְּלֵי זַיִן) אַף אֲנִי אֵצֵא בְּקוֹלָסִין, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ דִּבְרֵי שַׁחַץ וְגַאֲוָה הֵם, וְלֹא כָאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, אֶלָּא דַּרְכָּם (של בני ישראל) לִהְיוֹת צְנוּעִים וַעֲנָוִים, וְלֹא לִפְנוֹת אֶל רְהָבִים. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנָּהֲגוּ לְמִנְהָג וּלְחֹק, דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל כֵּן. וְכֵן לֹא יְגַלֵּחַ וְלֹא יְגַדֵּל שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ הֵם, אֶלָּא יְהֵא מֻבְדָּל מֵהֶם, בְּמַלְבּוּשָׁיו, וּבְדִבּוּרוֹ וּבִשְׁאַר מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.