המכון למחקרי ביטחון לאומי - INSS

איראן ניצבת בצומת דרכים בעימות עם ישראל ובמערכה האזורית. על פי מאמרו של חוקר תכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, עומדות בפני המנהיג העליון של איראן שלוש גישות לפעולה, זאת לנוכח האתגרים הביטחוניים הגוברים המציבים ספקות לגבי יעילות ההרתעה של איראן.

באיזו מהגישות לדעתכם יבחר חמינאי?

לקריאת המאמר המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/iran-changes/

גרמניה-ישראל: ידידות בסימן שאלה

חוקר המכון, השגריר שמעון שטיין, כותב:

בסקרי דעת קהל משיבים הנסקרים הישראלים דרך קבע שגרמניה הינה המדינה השנייה (או השלישית, אחרי בריטניה) הידידותית לישראל, אחרי ארה"ב. לא כך הדבר במה שנוגע לעמדת הציבור הגרמני כלפי ישראל - זו נעה מזה שנים בין חוסר עניין לעמדה ביקורתית (שלא לומר שלילית), למעט במספר אירועים בודדים דוגמת השבעה באוקטובר, שבעקבותיו הביע הציבור סולדריות עם ישראל.

ככל שהשבעה באוקטובר הופך לתאריך "היסטורי", וככל שאת מקומו תופסים הדיווחים והמראות של ההרס בעזה ומספרם הגדול של ההרוגים, כך גדלה הביקורת על התנהלות ישראל הנתפסת בתגובתה "כבלתי פרופורציונלית". לכך יש להוסיף את הדיווחים על המשבר ההומניטרי והתבטאויות של אישים פוליטים בדבר תכניותיה העתידיות של ישראל לגבי הרצועה והשטחים. כל אלו, מותירים את רישומם השלילי על דעת הקהל.
כך לדוגמא, בסקרים שבוצעו בחודשים האחרונים סבור רוב הציבור שישראל "הולכת רחוק מדי" בהתנהלותה בעזה. בסקר שהתפרסם לפני מספר ימים, 70 אחוזים מהנשאלים מתנגדים להושטת סיוע צבאי לישראל. שני נתונים מעניינים נוספים העולים מהסקר הם כי 64 אחוזים סבורים שעל גרמניה לשמש כמתווך בין ישראל לחמאס ו-56 אחוזים סבורים שעל גרמניה לא להתערב במלחמה.

האם ההתנגדות להושטת סיוע צבאי מתיישבת עם הדימוי של הציבור הישראלי את גרמניה כמדינה ידידותית לישראל? הפער בין עמדת הציבור הגרמני לעמדת ממשלתו בולט. הייתה זו הקואליציה היוצאת שחזרה בהסכם הקואליציוני ובהתבטאויות מצד נציגיה (ובראשם הקנצלר) על הקביעה שביטחון ישראל הינו חלק בלתי נפרד "מתבונת המדינה" הגרמנית. בקונטקסט של השבעה באוקטובר, חוזרת גרמניה הרשמית על תמיכתה בזכות ישראל להגנה עצמית. את תמיכתה העקרונית היא מגבה בהמשך הסיוע הצבאי (תמיכה עליה חזר הקנצלר לפני מספר שבועות בנאום בבונדסטאג). עם זאת, שרת החוץ של גרמניה לא מהססת למתוח ביקורת על חלקה של ישראל במשבר ההומניטרי בעזה, כמו גם על התנהלות ישראל בשטחים כשבהקשר האחרון, גרמניה החליטה לנקוט צעדים נגד מתנחלים.

לסיכום, פער גדל בין עמדת הציבור ועמדת האליטה הפוליטית עלול בסופו של דבר לאלץ את גרמניה הרשמית לסגת מעמדותיה העקרוניות החיוביות כלפי ישראל. מיותר לומר כי למדיניות ישראל תהיה השפעה מכרעת על עמדת גרמניה.

הצצה לפרק החדש של "מגרש הרוסים", והפעם חוקרי תחום רוסיה במכון דנים באתגר שניצב בפני פוטין אחרי שבארה"ב נבחר המועמד המועדף עליו - החותר להפסקת אש באוקראינה.

לצפייה בפרק המלא>> https://youtu.be/4MWA3JQS7rM

להאזנה לפרק המלא>> https://soundcloud.com/inss2006/9a-5?si=e12ff5624de846a38550b17bb26929b9&utm_source=clipboard&utm_medium=text&utm_campaign=social_sharing

כלים לא מאויישים והגנ"א: תובנות מתערוכת הענק הסינית

חברת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, תמי גולדנברג, כותבת:

תערוכת התעופה והחלל הבינלאומית של סין, הידועה בכינויה התערוכה האווירית של ג'ו-חאי (עיר בדרום סין), נערכה באמצע נובמבר. תערוכה זו, שמתקיימת כל שנתיים החל מ-1996, וכל שנה בשנים האחרונות, היא הגדולה והחשובה מסוגה בסין ובין הגדולות בעולם. בתערוכה מציגה סין פיתוחים צבאיים ואזרחיים שונים, ולמרות שמה, היא מציגה גם מערכות קרקעיות וימיות לצד מערכות אוויריות או כאלה הקשורות בחלל. מעבר להצגת יכולות מרשימות, מטרת התערוכה גם לעודד את יצוא המערכות. עם זאת, לאורך השנים האחרונות לא נרשמה עלייה ניכרת בייצוא הנשק הסיני, וסין, שאמנם ממוקמת כיצואנית הנשק הרביעית בעולם, מחזיקה בנתח של כ-5.8% מכלל יצוא הנשק העולמי (רובו לפקיסטן), לעומת ארה"ב עם 42%.

בתערוכה הנוכחית, לצד הבולטות הפוטוגנית של מטוסי הדור החמישי שהציגה סין (והסוחוי-57 שהגיע מרוסיה), הקטגוריות הצבאיות המעניינות יותר היו של כלים לא מאויישים מגוונים, כמו גם מערכות גילוי והגנה אווירית—כולל נגד טילים וכטב"מים—מערכות לחימה אוטונומיות לתמיכה בחי"ר, מערכות לשיגור ופיקוד על נחילי רחפנים/כטב"מים, לוחמה אלקטרונית, ומגוון טילים מתקדמים.
ספציפית, נחשף רשמית ה-J-20S - גרסה דו-מושבית חדשה למטוס החמקן הסיני המבצעי המוכר, וכן ה-J-35A – חמקן שני מתוצרת סין, שככה"נ מיועד לייצוא. בקטגוריית ההגנ"א, הוצגה מערכת הטילים HQ-19, שמתוארת כמקבילה הסינית ל- THAAD האמריקאי, ומיועדת גם ליירוט טילים בליסטיים. לצידה, נחשפו מערכות ירוט (בעיקר נגד כטב"מים ורחפנים) המבוססות על גלי מיקרו, דוגמת ה-FK-4000, לה טווח של עד כ-3 ק"מ.

גם מודלים של כלים עתידיים הוצגו בתערוכה, למשל מטוס חלל בלתי מאויש, ה-Haolong-1, ואבות-טיפוס דוגמת המכונית המעופפת של XPENG. עד כה דווח על עסקאות בסך של כ-38 מיליארד דולר בתערוכה, חלק משמעותי מהן למטוסי נוסעים אזרחיים, דוגמת ה-C-909/919, שנרכשו בעיקר ע"י חברות תעופה סיניות.

בתערוכה ביקר מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, וכן נצפו בה מגוון משלחות צבאיות ממדינות רבות, כולל מהמזרח התיכון. נקודה זו ראויה גם לתשומת לב ישראלית, שכן סוגיית ייצוא הנשק הסיני למדינות במזרח התיכון עולה מפעם לפעם, בעיקר כאשר ארה"ב אינה מוכנה למכור נשק מתקדם למדינות האזור, בעוד שה-J-35A, למשל, יכול לשמש תחליף מספק ללקוחות באיזור.

טורקיה 2024: ארדואן - בין חמאס, ישראל וטראמפ

הצצה לניתוח מעמיק של חוקרי טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל, על השלכות המלחמה על יחסי טורקיה-ישראל. הניתוח כולל את הפסקת הקשרים המסחריים, התבטאויותיו החריפות של ארדואן נגד ישראל, והגורמים הפנימיים והבינלאומיים שהובילו להקצנת עמדותיו ולהידרדרות היחסים.

לצפייה בפודקאסט המלא>> https://youtu.be/_3yo2aYmlJY

להאזנה לפודקאסט המלא>>
https://soundcloud.com/inss2006/2024a?si=73b1b119d58d4b38af18face6f1380eb&utm_source=clipboard&utm_medium=text&utm_campaign=social_sharing

האם טראמפ יציל את טיקטוק?

חוקרת המכון אופיר דיין כותבת:

בשבוע שעבר ניתן היה לשמוע אנחת רווחה קולקטיבית במטה "בייטדאנס" בבייגי׳נג כאשר פורסמו מספר דיווחים בכלי תקשורת אמריקאיים לפיהם הנשיא הנבחר טראמפ חזר בו מרצונו להפסיק את פעילותה של הרשת החברתית הפופולרית טיקטוק בארצות הברית. למרות שהצעת החוק הדורשת מטיקטוק להעביר את פעילותה בארצות הברית לחברה שאינה סינית או להפסיק לפעול במדינה עברה בתקופת כהונתו של ביידן, והוא גם זה שחתם עליה, הרעיון החל להתגלגל בתקופת ממשלו הראשון של טראמפ. למעשה, טראמפ הוא זה שיזם אותו. בשלהי כהונתו, באוגוסט 2020, הוא חתם על צו נשיאותי שאוסר על השימוש בטיקטוק, כשהיישום אמור היה להיות מבוצע בחמישה שלבים. טיקטוק בתגובה הגישה תביעה לבית המשפט, שעוקרה מתוכן לאחר כניסתו של ממשל ביידן לבית הלבן ומשיכת אותו צו נשיאותי.

ניתן היה להניח, על בסיס תדמיתו של טראמפ, שמרגע שהעניין הפך אישי עבורו, הוא ידבוק בו גם בכהונתו השנייה, אך תפיסתו את טיקטוק החלה להשתנות עוד במהלך קמפיין הבחירות שניהל. ביוני 2024 השיק טראמפ חשבון טיקטוק משלו, שעד אמצע נובמבר צבר כ-14.5 מיליון עוקבים וכבר בספטמבר כתב ברשת החברתית Truth ש״מי שרוצה להציל את טיקטוק״ צריך להצביע עבורו. גם אם יחליט טראמפ לבטל את החלטת ממשל ביידן בעניין טיקטוק, הדבר לא יהיה פשוט, שכן בעוד כחודשיים, יום בלבד לפני השבעתו של טראמפ, עתיד להיגמר הזמן שניתן לטיקטוק להימכר. כדי לבטל את הגזרה יצטרך טראמפ לנקוט בצעדים חריגים ולהסתמך על תמיכה פוליטית רחבה שתהיה קשה להשגה.

הדרכים האפשריות לעשות זאת הן שהקונגרס ימשוך את החוק - מה שאפשרי עבור טראמפ שזכה ברוב בשני בתי הנבחרים, אבל יקשה על כל אלה שהצביעו בעד החוק להסביר את המהלך; לסייע לטיקטוק למצוא קונה אמריקאי - מה שיהיה קשה מכיוון שטיקטוק לא מעוניינת בכך; או פשוט לסרב לאכוף את החוק. בכל מקרה, גם רצונו של טראמפ לבטל את הגזרה עבור טיקטוק מוטל כעת בספק לאור מינויו של ברנדן קאר, תומך נלהב של הפסקת פעילותה של טיקטוק בארצות הברית ומבקר חריף של סין, ליו״ר רשות התקשורת הפדרלית.

מלחמת "חרבות ברזל" בין ישראל לאיראן ובעלות בריתה השפיעה באופן משמעותי על מערכת היחסים הייחודית בין ישראל לארצות הברית. המכון למחקרי ביטחון לאומי ביצע סקרי דעת קהל במטרה לבחון כיצד הציבור הישראלי תופס את היחסים בין ירושלים לוושינגטון. לתוצאות המלאות לחצו כאן >> https://www.inss.org.il/he/publication/divide-over-america/

פרסום זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן

נאמנים לטראמפ - ושנויים במחלוקת: חוקר תוכנית ארצות הברית במכון, ג'סי ויינברג, עושה לכם סדר בכוורת המתגבשת של נשיא ארצות הברית ה-47, דונלד טראמפ