דורון פסקין - הכסף שמניע את המזרח התיכון Telegram-Beiträge

לבנון רוצה מסעודיה מיליארדים עבור צבאה
ביום ראשון יוצא נשיא לבנון לביקור ראשון שלו בחו"ל מאז נבחר לתפקידו. היעד של ג'וזף עון יהיה סעודיה, מנהיגת העולם הערבי. הנשיא הלבנוני הציב לעצמו מטרה חשובה לביקור בסעודיה – לשכנע את הצמרת בריאד לחדש מענק בשווי 3 מיליארד דולר עבור צבא לבנון. הסעודים עצרו את הזרמת הכסף לצבא הלבנוני בשנת 2016 לאחר שאז סירבה לבנון לגנות התקפה על הקונסוליה הסעודית במשהד שבאיראן. אז עוד היו אלה ימים שחיזבאללה הכתיב את הטון במערכת הפוליטית של לבנון...

לפי דיווחים ערביים בלתי רשמיים, סעודיה אינה מתלהבת בלשון המעטה להזרים מיליארדי דולר ללבנון כל עוד לא תראה שהממשלה החדשה מתכוונת לבצע רפורמות משמעותיות ובכלל זה מיגור השחיתות.

קטר הבטיחה לשלם את משכורות הממשלה הסורית אך לא מעבירה את הכסף – למה?
קטר הבטיחה עוד בחודש שעבר לשלטון החדש בסוריה כי תממן את תשלום משכורות עובדי הממשלה אך בינתיים לא מעבירה את הכסף. התשלום מקטר אמור לסייע לשלטון החדש והמרושש לעודד את הפעילות הכלכלית במדינה בייחוד כשחודש רמדאן בפתח.

לפי מקורות ערביים, הקטרים נמנעים מהעברת הכסף מחשש שהם יפרו את הסנקציות האמריקאיות על סוריה והדבר האחרון שהם רוצים עתה זה לעצבן את ממשל טראמפ. ממשל ביידן בשלהי כהונתו עוד הספיק לאשר הקלות על סוריה אבל הקטרים לא בטוחים שזה יהיה מספיק מבחינת טראמפ וממתינים להבהרות מוושינגטון אם להעביר את הכסף לדמשק או אם לאו.

מצרים טוענת: ישראל מנסה ללחוץ עלינו באמצעות הגז
במצרים סבורים כי ישראל מנסה ללחוץ עליה בהקשר של המלחמה בעזה וזאת באמצעות המו"מ על עסקת גז חדשה. לפי מקורות ערביים, מצרים "הופתעה" מדרישת ישראל במו"מ המתקיים בימים אלה על אספקת גז ולפיה המחיר יועלה ב-40% בהשוואה למחיר הגז אותו נשלמת כיום מצרים לישראל. בקהיר מכנים את הדרישה הזו "ניסיון סחיטה פוליטי".

לפי הדיווחים, דרישה ישראלית זו הועלתה במהלך סוף השבוע שעבר בעת שהתקיימו הדיונים על אספקה מוגדלת של גז ישראלי למצרים לקראת חודשי הקיץ הקרוב.

הפדיחה המזעזעת של אחת מחברות התעופה הטובות בעולם
חברת התעופה של קטר "קטר איירווייז" מדורגת בהתמדה במקומות הראשונים בקטיגורית חברות התעופה הטובות בעולם, אבל אולי צריך לחשוב אחרת. מיצ'ל רינג שטס עם בת זוגתו ממלבורן שבאוסטרליה לדוחא, סיפר כי במהלך הטיסה הארוכה אחת הנוסעות מתה. צוות הדיילים לאחר שכשלו ניסיונות ההחייאה, עטף את הגופה וניסה להעביר אותה למחלקת העסקים. עם זאת בעת שנשאו את הגופה הבחינו אנשי הצוות במושבים ריקים שהיו ליד רינג והם החליטו להשאיר את הגופה שם, למשך ארבע השעות שנותרו עד ההגעה ליעד...

"הייתי בהלם", הוא סיפר בראיון לערוץ חדשות מקומי באוסטרליה.

שמיטת כל החובות של מצרים, האם זה באמת ישים?
התכנית שהוצגה אתמול על שמיטת החוב החיצוני של מצרים (כ-155 מיליארד דולר) תמורת השתלטותה על עזה למשך 15-20 שנה היא בגדר רעיון שנזרק לאוויר אבל השאלה אם מישהו בדק את היתכנות ישימותו. נשים רגע בצד את הסוגיות המדיניות. מבחינה כלכלית, מצרים תשמח שימחקו לה את החוב שכן היא שילמה בשנה שעברה בלבד כ-40 מיליארד דולר על החזר חובות.

אבל כמה שרעיון שמיטת החובות נשמע מפתה, כדאי להבין תחילה ממה הם מורכבים. ראשית החוב המצרי הוא לגופים בינלאומיים כמו קרן המטבע והבנק העולמי. בנוסף מדובר בחובות לגופים רב לאומיים כמו הבנק האפריקאי לפיתוח. חובות יש גם לבנקים מסחריים באירופה ובארה"ב שסיפקו הלוואות למצרים. החוב כולל גם אגרות חוב שמצרים הנפיקה בחו"ל ומשקיעים רכשו אותן. וכמובן החוב הוא גם לממשלות ברחבי העולם – החל ממדינות המפרץ, אך גם למדינות כמו סין, רוסיה וארה"ב.

אם מישהו חושב שניתן “לשכנע" את כל הגורמים הללו לשמוט את החובות למצרים, שיבושם לו...

האם כוח אמריקאי ניסה לחלץ אתמול את החטופה הישראלית מעיראק?
האם כוח קומנדו אמריקאי ניסה לחלץ אתמול את החטופה הישראלית אליזבת צורקוב המוחזקת בעיראק? ראשית לעובדות עליהן יש הסכמה. שני מסוקי בלאק הוק ועליהם כוח קומנדו נחתו אתמול ללא הודעה מוקדמת בשדה התעופה של נג'ף בעיראק, החיילים פרקו מהמסוקים ופרצו לאולם האח"מים והחלו בסריקות ובצילומים במקום.

לפי חלק מהמקורות, הגעת הכוח האמריקאי הייתה במסגרת ניסיון לאתר ולחלץ את החטופה הישראלית אליזבת' צורקוב וזאת על פי מידע מוקדם שהתקבל. עם זאת גורמים אחרים טוענים כי הכוח האמריקאי הגיע לשדה התעופה כדי להכין ביקור במקום של בכיר מהשגרירות בבגדאד. לפי המקורות, עימותים התפתחו בין המאבטחים העיראקים לחיילים האמריקאים.

צורקוב מוחזקת ככל הידוע על ידי ארגון שיעי בעיראק.

המלחמה חיסלה את שוק הרכבים הפלסטיני "החוקי" ?

המלחמה והמצב באיו"ש הביאו לירידה חדה במספר המכוניות שקיבלו רישיון ראשון ממשרד התחבורה הפלסטינית. בסך הכול קיבלו בשנה שעברה רישוי 13,032 רכבים לעומת שנת 2023, אז משרד התחבורה הפלסטיני העניק רישיון ל-29,286 מכוניות.

חשוב להבין ש"רישוי ראשון" ניתן לרכבים חדשים או כאלה שמעולם לא היו בעלי "לוחית רישוי פלסטינית" כלומר מקורן בישראל.

לפי גורמים בראמאללה, הירידה החדה נגרמה כתוצאה מהרעת התנאים הכלכליים והירידה בכוח הקנייה של משקי בית פלסטינים. כמו כן משרד התחבורה ואגף המכס של הפלסטינים החליטו לצמצם את הייבוא (דרך ישראל) בשל הקשיים לקבל את כספי המיסים.

באיו"ש לפי הערכות נעות על ידי הפלסטינים חצי מיליון מכוניות, כולל מכוניות "חוקיות", אך גם מספר נכבד של מכוניות גנובות או משטובות (גרוטאות) שמקורן בישראל. לפיכך ייתכן שהסבר נוסף לירידה ברישוי הרכבים הוא שבניגוד לשנים עברו כנופיות גנבי המכוניות באיו"ש לא ממהרים להפוך אותן ל"חוקיות"...

ח'מינאי שלח איום מרומז לאמיר קטר

אתמול ביקר אמיר קטר בטהראן ונפגש בין השאר עם המנהיג העליון עלי ח'מינאי. במהלך הפגישה שלח המנהיג האיראני איום מרומז לשכנה המפרצית. "אם היינו במקומה של קטר, היינו מתעלמים מהלחץ האמריקאי ומגיבים לדרישות הצד השני", אמר ח'מינאי כשהוא רומז לאי שביעות רצונו מכך שקטר לא מעבירה 6 מיליארד דולר השייכים לאיראן הנמצאים בבנקים בדוחא.

למרות שכלפי חוץ נראה שהיחסים בין דוחא לטהראן טובים מתחת לפני השטח יש מתל בין שתי המדינות. לא רק אי העברת הכסף מקטר מעצבנת את האיראנים אלא גם העובדה שבקטר בסיס האוויר האמריקאי הגדול ביותר באזור. כמו כן האיראנים סבורים שקטר מפיקה גז משדה הנמצא במים הכלכליים של איראן.

היעד הבא של קטר?
מדינות המפרץ משקיעות כדי לקבל החזר עליהן אבל גם כדי להשיג השפעה ונראה שקטר סימנה את אחד היעדים לשנים הקרובות. המדינה המפרצית התחייבה להשקיע 10 מיליארד דולר בהודו במגוון של מגזרים, כך על פי הצהרה משותפת שפורסמה אתמול לאחר ביקורו של האמיר בניו דלהי.

זה היה הביקור הראשון של האמיר בהודו מזה עשור. יצוין שההודים מהווים את קהילת הגולים הגדולה ביותר בקטר, עם למעלה מ-835,000 נפש שמתגוררים בה (כ-28% מכלל האוכלוסייה). הודו היא גם בין שלושת יעדי הייצוא ההמובילים של קטר (גז טבעי). ההשקעה הקטרית בשנים הקרובות בהודו תתמקד בתשתיות, טכנולוגיה, ייצור, ביטחון תזונתי, לוגיסטיקה, תיירות ועוד. בנוסף, שתי המדינות שואפות להגדיל את הסחר השנתי שלהן ל-28 מיליארד דולר תוך חמש שנים ושוקלות הסכם סחר חופשי. הסחר הדו-צדדי בינהן נאמד כיום בכ-19 מיליארד דולר, והוא כולל בעיקר יצוא גז נוזלי מקטר, שמהווה כ-48% מסך כל יבוא הגז הטבעי הנוזלי של הודו.

הקשר בין מב"ס לטראמפ מתהדק – כיצד זה ישפיע על סוגיית עזה?
הימים האחרונים מדגישים את הקשר ההולך ומתהדק בין ממשל טראמפ לסעודיה. הבחירה בסעודיה לאירוח המו"מ הרוסי-אמריקאי אתמול אינה מקרית. גם הפסגה הצפויה בסעודיה בין טראמפ לפוטין אינה מקרית והיא מבססת את המעמד הבינלאומי של סעודיה וכפי שאנו יודעים מעמד ואגו באזור הזה של העולם חשובים...

מעבר לכך היום מתחילה במיאמי ועידת השקעות חשובה שיוזמת קרן ההשקעות הסעודית. הדובר המרכזי באירוע יהיה טראמפ בעצמו. במהלכה של הועידה צפויות הכרזות על השקעות ענק סעודיות בארה"ב – בדיוק מה שטראמפ מצפה מהסעודים.

הקשר המתהדק הזה אמור להשפיע על הנעשה באזורנו. הסעודים לא מרוצים מתכנית הפינוי בינוי של טראמפ לתושבי עזה והם מנסים ביחד עם מצרים להציג לו אלטרנטיבה. לאור הקשרים והאינטרסים המשותפים נראה לי שיש שתי אפשרויות – או שהסעודים יתיישרו בצורה כזו או אחרת עם תכנית טראמפ או שהם יצליחו לשכנע אותו שיש אלטרנטיבה ועוד לא הזכרנו את הנורמליזציה עם ישראל...